דברי הגמרא
באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף
הדף.
נדה דף יב
(נדה יב,א)
בעא מיניה רבי זירא מרב
יהודה: אשה מהו שתבדוק עצמה לבעלה?
אמר ליה: לא תבדוק.
ותבדוק ומה בכך?
אם כן לבו נוקפו ופורש.
בעא מיניה רבי אבא מרב הונא:
אשה מהו שתבדוק עצמה כשיעור וסת (מיד לאחר בעילה) כדי לחייב בעלה חטאת (דאמרינן לקמן בפרק ב' (דף יד.) 'נמצא
על [סדין] שלה אותיום' – כלומר: מיד לאחר בעילה 'חייבין בקרבן',
דודאי דם הוה בשעת ביאה)?
אמר ליה: מי משכחת לה לבדיקה
כשיעור וסת? (לבדיקה
= לחורין ולסדקין, הילכך כשיעור וסת לא משכחת לה.) והתניא: 'איזהו 'שיעור וסת'? משל לשמש (אבר) ועֵד (סדין שמקנחת בו) שעומדים בצד המשקוף; ביציאות השמש נכנס עד'; הוי וסת שאמרו - לקנוח (מבחוץ: אם בקינוח מצאה דם בכשיעור הזה -
חייבין חטאת, אבל אם בבדיקתה מצאה - כבר ארך השיעור, שהרי לא בצד המשקוף עומד אלא
בידה אוחזתו, ויש כאן שיעור עודף 'כדי הבאה מִיָּדָהּ למשקוף' ואשם תלוי איכא' ולא
חטאת), ולא
לבדיקה;
אלא מהו שתקנח (אשה שאינה עסוקה בטהרות,
מי בעיא קינוח לאחר תשמיש כשיעור וסת לידע אם תמצא דם ויהא בעלה חייב חטאת)?
איכא דאמרי הכי בעא מיניה:
אשה מהו שתבדוק עצמה (בדיקה ממש) כדי לחייב בעלה אשם תלוי (דאמרינן לקמן (דף
יד.) 'נמצא על שלה לאחר זמן'
- יותר מכשיעור וסת – 'חייבין באשם תלווי' דספק הוה דם בשעת ביאה, ספק בא
לאחר מכאן)?
אמר לו: לא תבדוק.
ותבדוק, ומה בכך?
אם כן (שתצריכנה לבדוק אחר ביאה) לבו נוקפו (קודם ביאה) ופורש. (והא דתנן לקמן (שם.) 'דרך בנות ישראל משמשות בשני
עדים' - בעסוקות בטהרות.)
ובשעה שהיא עוברת [לשמש את ביתה; יתירות עליהן כהנות: בשעה שהן אוכלות בתרומה; רבי יהודה
אומר: אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה]:
אמר רבי אמי אמר רבי ינאי:
וזהו עדן של צנועות (כלומר: מדת חסידות שנו כאן, ולאו חיובא הוא, דאמרינן
בפרק שני (שם.) 'הצנועות מתקנות להן שלישי לתקן את הבית', 'זהו
עדן' - אלפני תשמיש קאי).
אמר ליה רבי אבא בר ממל לרבי
אמי: תנא תני 'צריכות', ואת תני 'צנועות'!?
אמר ליה: שאני אומר כל המקיים
דברי חכמים נקרא 'צנוע'.
אמר רבא: ושאינו מקיים דברי
חכמים – 'צנוע' הוא דלא מקרי, הא 'רשע' לא מקרי?
אלא אמר רבא: 'צנועות, עד
שבדקו בו עצמן לפני תשמיש זה - אין בודקות בו לפני תשמיש אחר (לפי שמטונף, וכָהָה מראית
ליבונו בבדיקה ראשונה, ושוב אין נראית בו טיפה כחרדל), ושאינן צנועות בודקות ולא איכפת להן.
גופא: אמר רבי זירא אמר רבי
אבא בר ירמיה אמר שמואל: אשה שאין לה וסת - אסורה לשמש עד שתבדוק.
אמר ליה רבי זירא לרבי אבא בר
ירמיה: אין לה וסת בעיא בדיקה, יש לה וסת לא בעיא בדיקה (בתמיה: והא קתני מתניתין ביש לה וסת דבעיא
בדיקה כיון דעסוקה בטהרות)? (ולקמן
פריך: לישני ליה 'הא בשאינה עסוקה בטהרות'? ומשני: קסבר שמואל כי אינה עסוקה אפילו
אין לה וסת לא בעיא בדיקה לבעלה, הואיל ואינה עסוקה בטהרות.)
אמר ליה: יש לה וסת - עֵרָה (דחזיא לעסוקי בטהרות) בעיא בדיקה (לבעלה; אי נמי דליכא טירחא לצעורה), (אבל) יְשֵׁנָה לא בעיא בדיקה (ישנה איכא צערא, ולא אטרחוה רבנן; אי נמי ישנה, דלא
חזיא לטהרות - אפילו רגילה לעסוק בטהרות לא בעיא בדיקה); אין לה וסת, בין ערה בין ישנה בעיא בדיקה.
אמר רבא: ולימא ליה 'יש לה
וסת: לטהרות בעיא בדיקה (כלומר: העסוקה בטהרות בעיא בדיקה אפילו לבעלה), לבעלה (היכא דאינה עסוקה) לא בעיא בדיקה; אין לה וסת - אפילו לבעלה (גרידא דאינה עסוקה בטהרות) נמי בעיא בדיקה'? ומדלא אמר ליה הכי
- שמע מינה קסבר שמואל כל לבעלה
תנו רבנן: 'חמרין,
ופועלין, והבאין מבית האבל, ומבית המשתה - נשיהם להם בחזקת טהרה, ובאין ושוהין
עמהם בין יְשֵׁנוֹת בין עֵרוֹת; במה דברים אמורים? - שהניחן בחזקת טהרה, אבל הניחן
בחזקת טומאה לעולם היא טמאה עד שתאמר לו "טהורה אני"';
והא שמואל במאי מוקי לה? אי
בשיש לה וסת - קשיא ערה! ואי בשאין לה וסת - קשיא בין ערה בין ישנה!?
לעולם בשיש לה וסת, וכיון
שתבעה (לתשמיש) - אין לך בדיקה גדולה מזו (דאי לא קים לה דטהורה היא
- הוה בדקה; ו'בדיקה' דקאמר שמואל לעיל - בתביעה סגי; ולבי מגמגם).
אמר ליה רב פפא לרבא: מהו
למעבד כי הא מתניתא (בעיא בדיקה או תביעה)?
(נדה יב,ב)
אמר ליה: סודני (תלמיד חכם; על שם (תהלים כה,יד)
סוד ה' ליראיו) – לא (בעיא בדיקה), דמגניא באפיה (דכי מצטרכא לה בדיקה - מיגניא באפיה).
(לישנא אחרינא: מהו למעבד כי הא מתניתא דלא
בעיא בדיקה? דאיהו סבירא ליה באין מן הדרך לאו דוקא, וכל שכן יושב בביתו?
אמר
ליה: סודני = רב פפא, מטיל שכר הוא,
כדאמר ב'איזהו נשך' (בבא מציעא דף סה.) 'שיכראי לא פסיד', ומטיל שכר נקרא 'סודני',
כדאמרינן ב'ערבי פסחים' (פסחים דף קיג.) 'תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט', לא מיגניא
באפיה – בתמיה: אם אתה מצריכה בדיקה, והלא תמאס ותתגנה בפניו!)
אמר רב כהנא: שאלתינהו לאינשי
ביתיה דרב פפא ודרב הונא בריה דרב יהושע: כי אתו רבנן מבי רב, מצרכי לכו בדיקה?
ואמרו לי: לא.
ולישיילינהו לדידהו?
דילמא אינהו קא מחמירי
אנפשייהו (ומצריכים
בדיקה לנשותיהן, ומורים לאחרים היתר כהילכתא, דאוקימנא דלא בעיא בדיקה; לפיכך שאל
לנשותיהן דאיהו נמי בעי לאחמורי כוותייהו;
לישנא
אחרינא: אינהו מחמירי אנפשייהו ומורים דצריכה בדיקה להחמיר, והם אין
מצריכין נשותיהן לבדוק; ושיבוש הוא: דלאו היינו 'מחמירי אנפשייהו' אלא 'מקילי
אנפשייהו ומחמירי לאחרים', וחלילה לעשות כן).
תנו רבנן: 'אשה שאין לה וסת אסורה לשמש, ואין לה לא כתובה
ולא פירות (שאוכל
בעלה מנכסי מלוג שלה, ולא אמרינן 'כיון דאין לה כתובה הימנו אישתכח דלאו אשתו היא
וליהדר לה פירי דאכל') ולא מזונות (אם הלך למדינת הים קודם
שגרשה - אין בית דין פוסקים לה מזונות מנכסיו) ולא
בלאות (כגון
אם הכניסה לו בגדים בשומת כתובתה, ואמרינן בכתובות (דף עט:)
'עיילא ליה גלימא מכסי בה ואזיל עד דבלי', וזו, כשמגרשה, אף על גב שקצת הבלאות
קיימין - אין מחזירין לה), ויוציא ולא מחזיר עולמית - דברי
רבי מאיר;
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: משמשת בשני עדים (סדינין): הן עותוה (אי חזאי) הן תקנוה (אי לא חזאי);
משום אבא חנן אמרו: אוי לו לבעלה (כדמפרש לקמן).'
'אסורה לשמש' - דילמא
מקלקלת ליה [שתראה בשעת תשמיש];
'ואין לה כתובה' כיון
דלא חזיא לביאה לית לה כתובה;
'ולא פירות ולא מזונות ולא
בלאות' - תנאי כתובה ככתובה דמו (מזונות - תנאי כתובה הן: 'את תהא יתבא בביתי ומיתזנא
מנכסי'; ובלאות נמי משומת כתובה הן: ששמו לה מה שהיא מכנסת והוא מקבלן עליו לשלם
לכשימות או לכשיגרשנה, כמו שאנו כותבין 'ודין נדוניא דהנעלת ליה וכו');
'ויוציא ולא יחזיר עולמית'
– פשיטא!?
לא, צריכא דהדרה ואתקנה; מהו
דתימא ליהדרה - קא משמע לן דזימנין דאזלא ומנסבא ומתקנא, ואמר: "אילו הייתי
יודע שכך היה - אפילו הייתם נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשה", ונמצא גט בטל
ובניה ממזרין (הילכך
אומרים לו: "הוי יודע שהמגרש את אשתו משום וסת לא יחזיר ואפילו היא חוזרת
וקובעת", ותו לא מצי למימר "אילו הייתי יודע שכך כו' - שהרי התרו בו
וגמר בדעתו וגרשה; והכי נמי אמרינן גבי מוציא את אשתו משום שם רע או משום נדר
במסכת גיטין (דף מו.)).
'משום אבא חנן אמרו אוי לו
לבעלה' - איכא דאמרי לרבי מאיר אמר ליה: דבעי לאגבויה כתובתה (והכי קאמר ליה: את אמרת
אין לה כתובה - ואנא סבירא לי: אוי לו לבעלה שנחסר ממונו דודאי יש לה כתובה), איכא דאמרי לרבי חנינא בן אנטיגנוס
קאמר ליה: דמקלקלת ליה (את אמרת 'משמשת בעדים'? אוי לבעלה: דדילמא לא חזיא
לפני תשמיש וחזיא בשעת תשמיש).
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה
כרבי חנינא בן אנטיגנוס;
ובמאי? אי בעסוקה בטהרות - הא
אמרה שמואל חדא זימנא (כדמותיב ואזיל מדרבי אבא בר ירמיה, ומינה שמעינן
דסבירא ליה לשמואל דעסוקה בטהרות בעיא בדיקה לבעלה, ושאינה עסוקה בטהרות לא בעיא
בדיקה)! ואי
בשאינה עסוקה בטהרות - הא אמר 'כל לבעלה לא בעיא בדיקה', דאמר רבי זירא אמר רבי
אבא בר ירמיה אמר שמואל: 'אשה שאין לה וסת - אסורה לשמש עד שתבדוק', ואוקימנא לה
בעסוקה בטהרות!?
(לעולם בעסוקה, ודקשיא לך 'תרתי למה לי'?) - מאן דמתני הא לא מתני הא (רב יהודה, דמתני הא משמיה
דשמואל - לא מתני הא דרבי אבא, ורבי אבא לא מתני הא דרב יהודה).
(ואי קשיא: הא רב יהודה נמי אמרה, דאמר רב יהודה לעיל
גבי מתניתין, דקתני לעיל 'ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה', ואמר רב יהודה אמר
שמואל: 'לא שנו אלא בעסוקה כו' !?
לאו
פירכא היא, דרב יהודה לא אשמועינן התם בעסוקה מידי, דממתניתין הוה שמעינן בין
עסוקה בין אינה עסוקה, ואתא רב יהודה למימר ואשמועינן משמיה דשמואל דשאינה עסוקה
לא בעיא בדיקה; והכא אשמועינן דהלכה כרבי חנינא, וכאותה משנה דעסוקה בטהרות בעיא
בדיקה, והכא עיקר.
ואית
דמפרשי כי האי לישנא: והאמר שמואל חדא זימנא לעיל, דאוקימנא
למתניתין דקתני משמשת בעדים בעסוקה בטהרות!?
מאן
דמתני הא כו': לעולם בשאינה עסוקה,
ודקשיא לך דרבי אבא בר ירמיה אהא דרב יהודה - לא תקשי: אמוראי נינהו אליבא דשמואל,
וטועין בדבר, דאם כן קשיא דרב יהודה אדרב יהודה, דהא איהו גופיה אמר דשאינה עסוקה
לא בעיא בדיקה!)
הדרן
עלך שמאי אומר
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים
() ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות
שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את
הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the
File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the
Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2004 by
Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this
notice, is granted - with request to notify of use at the email address on
www.oocities.org/yeshol