דברי הגמרא
באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף
הדף.
נדה דף טז
(נדה טו,ב)
ואכתי אין ספק מוציא מידי ודאי? והתניא: 'מעשה בשפחתו של
מסיק אחד ברימון, שהטילה נפל לבור, ובא כהן והציץ בו לידע אם זכר אם נקבה, ובא
מעשה לפני חכמים וטהרוהו (מאהל המת) מפני שחולדה
וברדלס מצויים שם' והא הכא דודאי הטילה נפל, ספק גררוהו ספק לא גררוהו, וקאתי ספק
ומוציא מידי ודאי!?
לא תימא 'הטילה נפל לבור' אלא אימא
אם זכר הוא כו'. כהן חכם היה, ומורה הוראות, ומתכוין להורות לה ימי טומאה וטהרה; אי
נמי שגורה [רגילה] אצלו בבית ונוגעת בתרומתו ורוצה להזהר ממנה כל ימי טומאתה; ויש אומרים
לידע אימתי יהא זמן הבאת קרבנה, אם יארע במשמרתו אם לאו, ולא סבירא לי דבשביל תור עולה
חטאת אחת לכולה משמרה לא עייל האי כהן נפשיה להכי! ועוד: שהרי היא יכולה לאחר
קרבנה כל זמן שתרצה! וגם לשון ראשון אינו נראה: דאי חכם הוא - כלום הוא בא להאהיל
ולעבור על לאו דטומאת מת? אלא כהן עם הארץ היה, או קטן, ושגרתו אשה להציץ ולראות
(נדה טז,א)
'כמין נפל' (הלכך ספק וספק הוא: דדלמא מעיקרא
לאו נפל הוא).
והא 'לידע אם זכר אם נקבה' קתני?
הכי קאמר: 'ובא כהן והציץ בו לידע אם נפל הפילה אם רוח
הפילה, ואם תימצי לומר נפל הפילה - לידע אם זכר אם נקבה;
ואיבעית אימא: כיון דחולדה וברדלס מצויים שם - ודאי
גררוהו (הלכך ודאי וודאי הוא).
בעו מיניה מרב נחמן: וסתות דאורייתא (הא דקיימא לן דבעי בדיקה בשעת וסתה, דאורייתא היא?: דאם לא בדקה – טמאה, ואפילו
בדקה אחר זמן ומצאתה טהורה, דאורח בזמנו בא, ודם חזאי ונפל לקרקע?) או
דרבנן (או דרבנן - הוא דאצרכוה, ואם לא בדקה טהורה)?
[לפי רש"י השאלה נראית
כאילו שאלו: בדיקות דאורייתא! וכן נראה, מדלהלן נמסר: רב
נחמן בר יצחק אמר: בוסתות גופייהו קמיפלגי מכאן שבתחילה אין
דנים בוסתות אלא בבדיקות, כפרש"י.]
אמר להו: מדאמר הונא חברין משמיה דרב: 'אשה שיש לה וסת
והגיע שעת וסתה ולא בדקה, ולבסוף ראתה (בבדיקה ראשונה שבדקה עצמה לאחר זמן
ומצאתה טמאה) - חוששת לוסתה וחוששת לראייתה (אם
זמן וסתה קודם מעת לעת של ראייתה - מטמאינן טהרות דוסתה ואילך, דִלמא בזמנו בא;
ואם מעת לעת של ראייתה קודם לוסתה: דלא שהתה משעת וסתה עד ראייתה מעת לעת - אזלינן
בתר ראייה, וטמאה מעת לעת)' (וקסלקא דעתא דהוא הדין נמי אם בדקה
ומצאתה טהורה דחוששת לוסתה, והא דנקט 'ראתה' - משום דבעי למימר 'וחוששת לראייתה') -
אלמא וסתות דאורייתא.
איכא דאמרי הכי קאמר ליה: טעמא דראתה (דכיון דבבדיקה ראשונה מצאתה טמאה, אם בדקה נמי בשעת וסתה הוה משכחא), הא
לא ראתה - אין חוששין, אלמא וסתות דרבנן!
איתמר: אשה שיש לה וסת והגיע שעת וסתה, ולא בדקה ולבסוף
בדקה: אמר רב: בדקה ומצאת טמאה – טמאה; טהורה – טהורה;
ושמואל אמר: אפילו בדקה ומצאת טהורה - נמי טמאה, מפני
שאורח בזמנו בא.
לימא בוסתות קמיפלגי: דמר סבר דאורייתא ומר סבר דרבנן?
אמר רבי זירא: דכולי עלמא (אפילו
רב מודה ד)וסתות דאורייתא: כאן שבדקה עצמה כשיעור וסת (והא דקאמר דב'מצאתה טהורה – טהורה' - כשבדקה בשיעור וסת של וסתה, דודאי אי
הוה דם - הוה משכחא, ושמואל סבר אפילו הכי טמאה, דאורח בזמנו בא, הואיל ולא בדקה
בשעת וסת ממש), כאן (הא דקאמר לעיל 'וסתות דאורייתא
וטמאה אפילו לרב') שלא בדקה עצמה כשיעור וסת (ואחר
כך בדקה ומצאתה טהורה - טמאה).
ואיכא דאמרי: דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי.
רב נחמן בר יצחק אמר: בוסתות גופייהו קמיפלגי: דמר סבר
וסתות דאורייתא ומר סבר וסתות דרבנן.
אמר רב ששת: כתנאי: 'רבי אליעזר אומר: טמאה נדה (אם הגיע וסתה ולא בדקה; קסבר וסתות דאורייתא); ורבי יהושע
אומר: תבדק (לאחר וסתה מצאתה טמאה - טמאה משעת
וסתה; [נמצאה] טהורה - טהורה)';
והני תנאי כי הני תנאי, דתניא: 'רבי מאיר אומר: טמאה
נדה, וחכמים אומרים: תבדק'!
אמר אביי: אף אנן נמי תנינא (דלרבי
מאיר וסתות דאורייתא), דתנן [נדה פ"ד מ"ז]: 'רבי
מאיר אומר: אם היתה במחבא (מחמת פחד ליסטין ובולשת)
והגיע שעת וסתה ולא בדקה – טהורה, שחרדה מסלקת את הדמים'; טעמא
דאיכא חרדה, הא ליכא חרדה – טמאה, אלמא וסתות דאורייתא!
לימא הני תנאי בהא נמי פליגי, דתניא: 'הרואה דם מחמת
מכה (שיש לה במעיה) אפילו בתוך ימי נדתה (כלומר:
בימים שהיא למודה לראות, דהיינו שעת עונתה או שעת וסתה) – טהורה (דתלינן במכה שבאותו מקום), דברי רבן שמעון בן גמליאל; רבי
אומר: אם יש לה וסת - חוששת לוסתה (כלומר כשאין לה וסת קבוע מודינא לך
שאף על פי שעברה עונתה תולה במכה אבל אם יש לה וסת קבוע וראתה ביום וסתה אפי' מחמת
מכה חיישינן שמא טיפת נדה מעורבת בו)'; מאי? לאו בהא קמיפלגי: דמר סבר
וסתות דאורייתא ומר סבר וסתות דרבנן?
אמר רבינא: לא! דכולי עלמא וסתות דרבנן, והכא - במקור
מקומו טמא (וכל דם הבא דרך שם ואפילו אינו דם נדה הוי אב הטומאה
לטמא אדם טומאת ערב, ואם נגעה בטהרות - טמאים) קמיפלגי:
רבן שמעון בן גמליאל סבר אשה טהורה ודם טמא דקאתי דרך מקור, ואמר ליה רבי (ולהקל על דבריו בא, והכי קאמר): אי חיישת לוסת (אם יש לה וסת, כלומר: אם אתה אומר לטמאה מפני וסתה) - אשה נמי
טמאה (חוששת לוסתה, כלומר: יש לך לטמאה טומאת שבעה), ואי לא
חיישת לוסת (והואיל ואינך חושש לכך, שהרי אתה אומר טהורה משום נדה) -
מקור מקומו טהור הוא (שוב אין לה טומאה).
משנה:
בית שמאי אומרים: צריכה שני עדים (חדשים) על
כל תשמיש ותשמיש (אחד לפניו ואחד לאחריו, ולמחר
תעיין בהם), או תשמש לאור הנר (ותבדוק לאחר תשמיש עד שקנחה בו);
בית הלל אומרים: דיה בשני עדים כל הלילה (אחד לפני תשמיש ראשון ואחד לאחר תשמיש אחרון; ואף על גב דמשמשת ולא ידעה
אי חזאי ביני וביני - בין לבית שמאי בין לבית הלל לא איכפת לן, דלא הוצרכו לבדוק
אלא לחומר טהרות).
(נדה טז,ב)
גמרא:
תנו רבנן: 'אף על
פי שאמרו המשמש מטתו לאור הנר הרי זה מגונה (טעמא
מפרש לקמן), בית שמאי
אומרים: צריכה שני עדים על כל תשמיש או תשמש לאור הנר, ובית הלל אומרים: דיה בשני
עדים כל הלילה'.
תניא: 'אמרו להם
בית שמאי לבית הלל: לדבריכם, ליחוש שמא תראה טיפת דם כחרדל בביאה ראשונה (ויעמידוהו כותלי בית הרחם) ו(כיון דלא מצריכיתו בדיקה בין תשמיש לתשמיש, כי הדר משמש) תחפנה שכבת זרע בביאה שניה (וכי בדקה לאחר תשמיש אחרון - לא מינכר למחר; ונהי נמי דלדידן משמשא לאחר
קינוח ואף על גב דלא ידעינן עד למחר, מיהו בעינן 'מוכיחה קיים', דאי לאו הכי - מה הועילו
חכמים בתקנתם)!
אמרו להם בית
הלל: אף לדבריכם, ליחוש עד שהרוק בתוך הפה שמא נימוק והולך לו ('רוק' = דם; 'פה' = אותו מקום, כלומר: אפילו כשהיתה בודקת לאחר תשמיש, שמא
ראתה טפה כחרדל וחפתה שכבת זרע באותה ביאה עצמה)!
אמרו להם:
לפי שאינו דומה נימוק פעם אחת לנימוק שתי פעמים'.
תניא: 'אמר רב
יהושע: רואה אני את דברי בית שמאי.
אמרו לו
תלמידיו: רבי כמה הארכת (החמרת) עלינו?
אמר להם:
מוטב שאאריך עליכם בעולם הזה כדי שיאריכו ימיכם לעולם הבא'.
אמר רבי זירא: מדברי כולם נלמד בעל נפש (חסיד) לא יבעול וישנה (בלא בדיקה בינתים, דאפילו בית הלל
מצרכי בדיקה לסוף תשמיש, אלמא חיישינן לשמא ראתה דם מחמת תשמיש! אלמא מי שהוא ירא
ופורש מספק איסור - לא יבעול וישנה).
רבא אמר: בועל ושונה; כי תניא ההיא - לטהרות.
תניא נמי הכי: 'במה
דברים אמורים (דבעיא בדיקה)? – לטהרות, אבל לבעלה מותרת; ובמה דברים אמורים? - שהניחה בחזקת
טהרה, אבל הניחה בחזקת טמאה - לעולם היא בחזקתה עד שתאמר לו "טהורה אני"'.
אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: בדקה בעד (בלילה לפני תשמיש) ואבד - אסורה לשמש עד שתבדוק.
מתקיף לה רבי אילא: אילו איתא [העד
היה בנמצא, ולא אבד], מי לא משמשה ואף על גב דלא ידעה (דהא
לבית הלל עד למחר לא בדקה! ואפילו לבית שמאי נמי: אם יש לה שני עדים לכל תשמיש -
משמשת בלא נר אף על גבי דלא ידעה אי איכא דם בעדים של תשמיש ראשון)?
השתא נמי תשמש!
אמר ליה רבא: זו מוכיחה קיים (הרי
העד לפנינו ולמחר תראה בו ומהני לה לטהרות: דכי אצרכוה רבנן לשמש בעדים - משום
טהרות הוא, וגם אם ימצא דם באותו שלפני תשמיש - תביא חטאת כפרתה),
וזו (שאבד עדה) אין מוכיחה קיים (ואי אמרת תשמש - מה תקנת חכמים יש
כאן? דהרי היא כמו שלא בדקה!).
אמר רבי יוחנן: אסור לאדם שישמש מטתו ביום <אמר רב
המנונא> מאי קרא שנאמר (איוב ג,ג) יאבד
יום אולד בו והלילה אמר הורה גבר: לילה ניתן להריון ויום לא ניתן
להריון.
ריש לקיש אמר מהכא: (משלי
יט,טז) [שמר מצוה שמר נפשו] בוזה דרכיו ימות (דרכיו = תשמיש, כמו (משלי ל,יט)
ודרך גבר בעלמה; והמשמש ביום - בא לידי בזיון: שמא יראה בה דבר מגונה
ותתגנה עליו).
וריש לקיש, האי קרא דרבי יוחנן מאי דריש ביה?
מבעי ליה לכדדריש רבי חנינא בר פפא, דדריש רבי חנינא בר
פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון - 'לילה' שמו, ונוטל טפה ומעמידה לפני
הקב"ה, ואומר לפניו: ריבונו של עולם! טפה זו מה תהא עליה? גבור או חלש? חכם
או טיפש? עשיר או עני?' - ואילו 'רשע או צדיק' לא קאמר, כדרבי חנינא, דאמר רבי
חנינא: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (כל מדותיו וקורותיו של אדם באין לו
בגזרת מלך חוץ מזו), שנאמר (דברים י,יב) ועתה
ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה [את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה'
אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך] (כי
אם ליראה - דבר זה לבדו הוא שואל ממך, לפי שהכל בידו - וזה
בידך).
מהרש"א
ד"ה מה תהא עליה? גבור או חלש? חכם או טיפש? עשיר או עני? – והוא פירוש הכתוב
[ירמיה ט,כב] אל
יתהלל חכם [כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל
יתהלל עשיר בעשרו] רצה לומר כי ההכרח לא ישובח ולא
יגונה, ועל כן אלו השלשה: חכם, גבור ועשיר, שהם בהכרח הגזירה מעת יצירתו - לא
ישובח ויהולל בהם, כי אם בזאת יתהלל המתהלל: השכל
וידוע אותי [כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה
בארץ כי באלה חפצתי נאם ה' - ירמיה ט,כג] – שהוא דבר התלוי בבחירתו.
ורבי יוחנן?
אם כן נכתוב קרא 'גבר הורה', מאי 'הורה
גבר'? (מדסמך הריון ללילה - שמע מינה
למדרש הכי:) - לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון (מדאסמכיה
קרא - שמעינן לדרבי יוחנן, ומגופה דקרא שמעינן להא דרבי חנינא בר פפא).
ורבי יוחנן, האי קרא דריש לקיש - מאי דריש ביה?
מבעי ליה לכדכתיב בספר בן סירא: 'שלשה שנאתי וארבעה לא
אהבתי (והיינו בוזה דרכיו:
שמגנה עצמו, שמלעיזין עליו בני המדינה במנהגו): שר (תלמיד חכם) הנרגל (רגיל) בבית
המשתאות -
- ואמרי לה שר
הנרגן (מרבה דברים), ואמרי לה שר הנרגז (בזעם
דנראה כנבל ומשתכר)
והמושיב שבת (לתלמידים) במרומי קרת (אחת: שנראה מגסי הרוח, ועוד: שמפסיקין אותן עוברי דרכים),
והאוחז באמה ומשתין מים, והנכנס לבית חבירו פתאום.
אמר רבי יוחנן: ואפילו לביתו (דלמא
עבדי מידי דצניעותא).
אמר רבי שמעון בן יוחאי: ארבעה דברים הקב"ה שונאן
ואני איני אוהבן: הנכנס לביתו פתאום – ואין צריך לומר לבית חבירו, והאוחז באמה
ומשתין מים,
(נדה יז,א)
ומשתין מים ערום לפני מטתו, והמשמש מטתו בפני כל חי.
אמר ליה רב יהודה לשמואל: ואפילו לפני עכברים?
אמר ליה: שיננא! לא! אלא כגון של בית פלוני שמשמשין
מטותיהן בפני עבדיהם ושפחותיהם.
ואינהו מאי דרוש?
(בראשית כב,ה) [ויאמר אברהם אל
נעריו] שבו לכם פה עם החמור [ואני והנער נלכה עד כה
ונשתחוה ונשובה אליכם] עם הדומה לחמור.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים
() ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את
הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the
File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the
Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2005 by
Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this
notice, is granted - with request to notify of use at the email address on
www.oocities.org/yeshol