דברי הגמרא
באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף
הדף.
נדה דף נג
(נדה נב,ב)
תנו רבנן [תופסתא נדה פ"ג מ"א]: 'הרואה
כתם, אם יש בו כדי לחלק שלשה גריסין שהן כגריס ועוד (כלומר:
שלשה גריסין גסין דאיכא בכל חד וחד כגריס ועוד, דהכי הוי שיעור כתם לקמן בפרק
ה'רואה כתם' (דף נט.)) – חוששת, ואם לאו - אינה חוששת;
רבי יהודה בן אגרא אומר משום רבי יוסי: אחת זו ואחת זו (אפילו בשתי גריסין) חוששת (שמא ראתה אותן בשני בין השמשות, או
אחת היום ואחת בין השמשות של מחר, וראיית בין השמשות עולה לשני ימים: שמקצתה מן
היום ומקצתה מן הלילה, ויש כאן שלשה רצופין);
(נדה נג,א)
אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בן אגרא בשלא בדקה, ודברי
חכמים בשבדקה' (כולה מפרש לה).
מאי 'בדקה' ומאי 'לא בדקה'?
אמר רבא: אשכחתינהו לרבנן דבי רב, דיתבי וקאמרי: הכא (פלוגתא דרבנן ורבי יהודה בן אגרא) במאי עסקינן? - כגון שבדקה עצמה (כל שני בין השמשות) ולא בדקה חלוקה (בשני ימים אלא בשלישי, ומצאה שני
גריסין; ולפי שלא בדקה חלוקה עד הנה - לא ידעה מאימת הן באין, לפיכך יש לחוש שמא
בשני בין השמשות ראתה, או אחת ביום ראשון ואחת בין השמשות של מחר, דהוו להו שלש
ראיות),
ואף עצמה לא בדקה אלא בין השמשות דרבי יהודה, ובבין השמשות דרבי יוסי לא בדקה (בין השמשות דרבי יהודה - ב'במה מדליקין': הכסיף העליון ולא הכסיף התחתון,
ושיעורו חצי מיל*; ולרבי יוסי - כהרף עין, ובסוף היום הוא: זה נכנס וזה יוצא):
דרבנן סברי בבין השמשות דרבי יוסי ליליא הוא, והא בדקה בבין השמשות דרבי יהודה (הלכך לא ראתה אחת מהן בין השמשות שתעלה לחומר שני ימים);
ורבי יוסי לטעמיה, דאמר: בין השמשות - ספיקא הוי (דחיישינן
שמא לאחר סילוק ידיה - בבין השמשות דרבי יוסי חזאי, והוא עולה לשני ימים, והוו להו
שלשה ימים רצופים; ולרבנן - לילה הוא, ואפילו חזאי לא הוו להו שלשה ראיות);
*[רבי עקיבא אומר: בגליון הש"ס: וכן נקיט רש"י בברכות ב,ב
ד"ה והלא הכהנים; וקשה לי הא בשבת איתא דלר"י בה"ב תרי תלתי או ג'
רבעי מיל וצ"ע]
ואמינא להו אנא: אילמלי ידיה בעיניה (באותו מקום) כל בין השמשות (דרבי יהודה) - יפה אתם
אומרים (לרבנן, דלא חיישי, כיון דכל בין השמשות דרבי יהודה לא חזאי);
עכשיו, שמא עם סלוק ידיה ראתה (דהא בין השמשות דרבי יהודה ארוך
הוא)?
ואמרו לי: כי קאמרינן - כשנתנה ידיה בעיניה כל בין
השמשות.
'אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בן אגרא (דחייש) כשלא בדקה': (ומדקאמר
רבי בהא סבירא ליה כרבי יהודה, אבל בשבדקה לא סבירא ליה כוותיה - מכלל דרבי יהודה
בן אגרא אפילו בדקה נמי חייש, ו)מאי 'לא בדקה': אילימא (הכי קאמר רבי: 'רואה אני את דברי רבי יהודה בשלא בדקה בדרבי יוסי, ואף על
גב)
דבדקה בדרבי יהודה (דאיכא לספוקי בבין השמשות דרבי
יוסי) ולא
בדקה בדרבי יוסי (אבל איני רואה את דבריו כשבדקה
בשניהם)
מכלל דרבי יהודה [בן איגרא]
סבר: אף על גב דבדקה בתרוייהו חיישא (הא ודאי בין השמשות לא חזאי, ואין
לך לחלוק ראיה אחת לשתים) - הא בדקה! אלא פשיטא דלא בדקה לא בדרבי יהודה ולא בדרבי
יוסי (דחוששת שמא ראתה בבין השמשות דרבי יהודה); אבל בדקה
בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי לא חיישא (אין אני רואה את דבריו לחוש לזיבה),
אלמא (קסבר רבי) בין השמשות דרבי יוסי - לרבי ליליא הוא (והראייה שבה אינה עולה לשתים).
אימא סיפא: 'ודברי חכמים כשבדקה' - מאי 'בדקה'?
אילימא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי (וקאמר
רבי: בזו אני רואה את דבריהם דלא חיישינן, אבל לא בדקה לא בזו ולא בזו - איני רואה
את דבריהם, דאנא סבירא לי דחיישא) - מכלל דרבנן סברי אף על גב דלא בדקה
בתרוייהו לא חיישינן? הא לא בדקה (ויש לחוש לראיית בין השמשות
המתחלקת לשתים)! אלא פשיטא (ד'נראין דברי חכמים' דקאמר
רבי)
דבדקה (בשניהם קאמר:) בין בדרבי יהודה ובין בדרבי יוסי; אבל בדקה בדרבי יהודה
ולא בדקה בדרבי יוסי (אבל באחד מהן דקאמרי אינהו נמי לא
חיישא - איני רואה דבריהם: דכיון דלא בדקה בדרבי יוסי) – חיישינן (יש לחוש לראיית בין השמשות), אלמא בין השמשות דרבי יוסי לרבי
ספקא הוי, קשיא דרבי אדרבי!?
(האי 'נראין' דקאמר רבי - לאו
לטעמיה דנפשיה קאמר, דתידוק מינה 'מדקאמר בזו אני רואה את דברי זה ובזו איני רואה'
מכלל דאינהו בתרוייהו פליגי, ותקשי לך; אלא רבי - לפרושי פלוגתייהו אתא: לאשמועינן
במאי פליגי, ו)הכי קאמר: נראין דברי רבי יהודה בן אגרא לרבנן (ומודים לו דחיישינן) דלא בדקה כלל, לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי: שאף חכמים
לא נחלקו עליו אלא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי, אבל היכא דלא בדקה כלל
- מודו ליה (שדברי חכמים - כשבדקה באחד מהני, דקסברי בין השמשות
דרבי יוסי ליליא הוא; ורבי יוסי לטעמיה, דאמר ספקא הוא - הילכך עד שתבדוק בשניהם
יש לחוש בראיית בין השמשות).
ורמינהו: 'הרואה
כתם, לראיה מרובה (שלשה גריסין בועודות) חוששת, לראיה מועטת (שני גריסין בועודות) אינה חוששת
- זו דברי רבי יהודה בן אגרא שאמר משום רבי יווסי; אמר רבי: אני שמעתי ממנו (מדרבי יוסי) שאחת זו
ואחת זו חוששת, ומן הטעם הזה אמר לי: ומה אילו נדה שלא הפרישה בטהרה מן המנחה
ולמעלה (בשביעי: שלא בדקה בין השמשות) לא תהא בחזקת טמאה (ואינה טובלת לערב ואף על פי
שהפרישה בטהרה שחרית; אלמא משראתה הויא כל היום בחזקת חוזרת ורואה עד גמר היום -
אף זו, הואיל ולא בדקה בין השמשות שלם - איכא למיחש דלמא בסוף בין השמשות ראתה,
והיא עולה לשתי ראיות), ונראין (לי) דבריו
כשבדקה (ומודה אני לו כשבדקה בין השמשות שלם: תו לא חיישא,
ובשלא בדקה אני חולק עליו)'; מאי 'בדקה'? - אילימא דבדקה בדרבי יהודה ולא
בדקה בדרבי יוסי, מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר 'אף על גב דלא בדקה לא בדרבי יהודה
ולא בדרבי יוסי לא חיישא'? והא לא בדקה!? אלא פשיטא דבדקה בין בדרבי יהודה ובין
בדרבי יוסי; מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר בדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי -
לא חיישא, אלמא בין השמשות דרבי יוסי - לרבי יהודה בן אגרא ליליא הוא; קשיא דרבי
יהודה בן אגרא אדרבי יהודה בן אגרא (דלעיל סבירא ליה בין השמשות דרבי
יוסי ספיקא הוא)!?
בשלמא בלא רבי (אי לא פירש רבי לפלוגתייהו בין
לעיל בין הכא) לא קשיא (לא הוה קשיא דרבי יהודה [בן אגרא] אדרבי יהודה [בן אגרא]): התם דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי, הכא דבדקה
נמי בדרבי יהודה ובדרבי יוסי; אלא בדרבי קשיא (מכי
אתא רבי לפרושי פלוגתייהו ולא מתוקמא לן אלא כדפירשה: דלרבי יהודה [בן אגרא] דלעיל ספיקא הוא, והכא מיתחזי דליליא הוא - קשיא)!?
תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה בן אגרא: האי תנא סבר: שלים
בין השמשות דרבי יהודה
(נדה נג,ב)
והדר חייל (מתחיל) בין השמשות
דרבי יוסי (וספקא הוא), והאי תנא סבר: בין השמשות דרבי יוסי
מישך שייך בדרבי יהודה (מובלע הוא בתוך של רבי יהודה;
וכיון דלדידיה בעינן כל בין השמשות דרבי יהודה - הרי בדקה בשניהם).
תנו רבנן: 'הרואה
כתם - מטמאה עצמה (לטהרות) וקדשים למפרע (עד שעת הכבוס), דברי רבי; רבי שמעון בן אלעזר אומר: קדשים מטמאה, עצמה אינה
מטמאה, שלא יהא כתמה חמור מראייתה (למפרע: דלראייתה לא הוי אלא מעת
לעת, וכתמה עד שעת הכבוס)'.
והא מצינו כתמה חמור מראייתה לענין קדשים (דהא מודה רבי שמעון בן אלעזר בקדשים דמטמאתן למפרע עד שעת הכבוס)!?
אלא תני הכי: 'רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף קדשים אינה
מטמאה, שלא יהא כתמה חמור מראייתה לכל דבר'.
תנו רבנן: 'ראתה
כתם ואחר כך ראתה דם (תוך מעת לעת) - תולה כתמה בראייתה מעת לעת (ואמרינן:
האי כתם - מדם נדות זה הוא, וטהורה מלטמא עד שעת הכבוס, אלא משמצאתו ולהבא), דברי רבי; רבי שמעון בן אלעזר אומר:
יומו (אם ראתה בו ביום – תולה, ואם שקעה חמה - אף על פי
שראתה בתוך מעת לעת - אינה תולה).
אמר רבי: נראין דבריו מדברי, שהוא מתקנה (מיקל
עליה) ואני מעוותה (וכיון דכתמים דרבנן - נראין דברי המיקל).' (ולקמן פריך עוותי מעוות לה, דהא
רבי שמעון בן אלעזר מחמיר:)
'מתקנה'? עוותי מעוית לה!?
אמר רבינא: איפוך (ואימא 'נראין דברי מדבריו').
רב נחמן אמר: לעולם לא תיפוך: 'שהוא מתקן הלכותיה לידי
זיבה, ואני מעוות הלכותיה לידי זיבה (לענין זיבה הוא מיקל: דלדידיה היכא
דלא חזיא בו ביום - לא תלינן כתמה בראייתה, ומונה ימי נדות מיום ראייתה, ואין ימי
זיבה מתחילין עד יום שמיני לראייתה; לרבי מונה מיום מציאת כתמה ואף להקל ולטבול
לליל שביעי לכתמה אם פסקה, ומיום שמיני לכתמה הוו ימי זוב, ונמצא רבי מחמיר לענין
זיבה: דכי חזיא בשמיני לכתמה - אמרינן 'יום זיבה הוא, וצריכה לשמור תשיעי יום כנגד
יום'; ואם תראה שנים עמו - תהא זבה; ולרבי שמעון - סוף נדה הוא, ולא מצריך שימור,
ואם תראה שנים עמו - לא תהיה זבה; נמצא אני מביאה על ידי כתמה לזיבה, אבל איהו לא)'.
בעי מיניה רבי זירא מרבי אסי: כתמים צריכין הפסק טהרה (בשביעי לטבול בערב צריכה לבדוק בין השמשות להפסיק בטהרה) או
לא?
אשתיק ולא אמר ליה ולא מידי.
זימנין (פעם אחרת) אשכחיה (רבי זירא לרבי אסי) דיתיב וקאמר (הך מלתא דרבי): 'תולה כתמה
בראייתה מעת לעת - דברי רבי' (ומפרש עלה [רבי אסי]:) אמר ריש לקיש: והוא שבדקה (בין
השמשות של שביעי לכתמה להפסיק בטהרה; אבל לא הפרישה בטהרה - גליא דעתה דמיום
ראייתה נקטה מנינא דידיה, והיא גרמה לעצמה להבדיל כתמה מראייתה, וכתמה מטמא למפרע
מיום לבישה), ורבי יוחנן אמר: אף על פי שלא בדקה (דכיון
דיכולה לתלות - לאו בגילוי דעתה תליא מלתא, ולא מפסדא בהכי); אמר ליה (רבי זירא לרבי אסי): (מדפליגי רבי יוחנן וריש לקיש לענין
תליא בבדקה ולא בדקה -) מכלל דכתמים צריכין הפסקת טהרה (מכלל
דאורחא הוא לבדוק ביום שביעי לכתמה ולהפסיק בטהרה)?
אמר ליה: אִין.
והא זימנין סגיאין בעא מינך ולא אמרת ולא מידי? דלמא אגב
שיטפך (ריהטך) אתיא לך?
אמר ליה [רבי אסי]:
אִין! אגב שיטפאי אתיא לי.
משנה:
הרואה יום י"א בין השמשות (וספק
יום הוא והוי דם זיבה, או ספק לילה ותחלתו נדה) - תחלת נדה וסוף
נדה, תחלת זיבה וסוף זיבה. (ובגמרא פריך: תחלת נדה וסוף זיבה
היא, והויא טועה, ובעל כרחה תשב שבעה, ואם ראתה לסוף שבעה יום אחד - נחמיר עליה
לומר 'ראיה ראשונה סוף זיבה הואי, והשתא הויא תחלת נדה' ותשב שבעה; ואם שלשה תראה [אחרכך] - נחמיר עליה לומר 'ראייה ראשונה תחלת נדה הואי, והשתא זבה' וצריכה שבעה
נקיים, ולא תשב ארבעה והן; וכן לעולם היא מקולקלת, ותקנתה כדמפרש בערכין (דף
ח.))
יום ארבעים לזכר ויום שמונים לנקבה בין השמשות לכולן -
הרי אלו טועות (כלומר: באיזה מאלו שתראה בין השמשות - הוי האי בין
השמשות ספק טמא ספק טהור, ואם תראה ליום שמיני - ספק נדה ספק שומרת יום כנגד יום,
וכן לעולם עד שתפסוק כדי שיעור המפורש לה בערכין);
אמר רבי יהושע: עד שאתם מתקנים את השוטות (את הטועות כגון אלו שראו בשעת הספק) - באו ותקנו את הפקחות (הרואות בשעה ודאית, וצריכין אנו לתקן פתחיהן ולפרש ימי שימורן ותשמישן,
כדמפרש בברייתא בגמרא)!
גמרא:
'תחלת נדה וסוף נדה'? תחלת נדה וסוף זיבה היא!?
אמר רב חסדא: הכי קאמר: הרואה יום י"א בין השמשות -
תחילת נדה וסוף זיבה; ובשביעי לנדתה - סוף נדה ותחלת זיבה.
א"ר יהושע עד שאתם מתקנין את השוטות [באו ותקנו את הפקחות]:
הני
(נדה נד,א)
'שוטות' נינהו (בתמיה)? 'טועות'
נינהו!?
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי
מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט
הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה,
אפילו באמצע משפט - כך:
(תענית
ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף
אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם
לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at the address at www.oocities.org/yeshol