דברי הגמרא
באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף
הדף.
נדה דף נז
(נדה נו,ב)
משנה:
כל הכתמים הנמצאים בכל מקום (במקום
ישראל) –
טהורין, חוץ מן הנמצאים בחדרים (מסתמא מדאצנעי - דם נדה הוא)
ובסביבות בית הטמאות (חדר שהנשים משתמשות בו בימי נדותן).
בית הטמאות של כותים מטמאין באהל, מפני שהם קוברין שם את
הנפלים.
רבי יהודה אומר: לא היו קוברין אלא משליכין, וחיה גוררתו.
נאמנים לומר "קברנו שם את הנפלים" או "לא קברנו";
נאמנים לומר על הבהמה אם בכרה אם לא בכרה;
נאמנים על ציון קברות, ואין נאמנין לא על הסככות ולא על
הפרעות ולא על בית הפרס; (סככות ופרעות - בגמרא מפרש להו,
וספק נינהו, ומדרבנן, וכותיים לית להו;)
זה הכלל: דבר שחשודים בו - אין נאמנין עליו.
(נדה נז,א)
גמרא:
מאי דרוש (כותיים שאין קוברים את הנפלים)?
(דברים יט,יד) לא תסיג גבול רעך אשר
גבלו ראשונים [בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר ה' אלקיך נתן לך לרשתה] (ומוקמינן לה בספרי [שופטים פסקא קפח] במוכר קברי אבותיו): כל שיש לו נחלה - יש לו גבול [קבר]; כל
שאין לו נחלה - אין לו גבול.
'נאמנים לומר "קברנו [שם את הנפלים" או
"לא קברנו]" (דמידי דאורייתא הוא טומאת המת)?
והא לית להו (ויקרא יט,יד) [לא תקלל חרש]
ולפני עור לא תתן מכשול [ויראת מאלקיך אני ה'] (לא דרשי ליה במחטיא את חבירו, ולא איכפת להם אם אנו חוטאים על פיהם)!?
אמר רבי אבהו: בכהן (כותי)
עומד שם.
ודילמא כהן טמא הוא?
דנקיט תרומה בידיה.
ודילמא תרומה טמאה היא?
דקאכיל מינה (ותרומה טמאה באזהרה לטהור, וכל שכן
לטמא).
אי הכי, מאי למימרא?
מהו דתימא לא בקיאי ביצירה (וכי
קברי נפל - לא ידעי דהוא בן ארבעים יום, וסברי מיא בעלמא הוא, ואינו מטמא) - קא
משמע לן.
נאמנין על הבהמה [אם בכרה אם לא בכרה]:
והא לית להו 'ולפני עור לא תתן מכשול'?
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בגוזז ועובד.
אי הכי מאי למימרא?
מהו דתימא לא בקיאי בטינוף (בבהמה
דקה, ופוטר את הבהמה מן הבכורה, ובבכורות (דף כא:) מפרש מאי 'טינוף': שמבצבצת ומוציאה דם דרך רחם, וזהו הולד שנימוח ויוצא;
הלכך הבא אחריו אינו בכור; והני כותיים לא בקיאי בטינוף, וזימנין דלא טניף ואמרו
'טינוף הוא' ופוטרין את הבא אחריו) - קא משמע לן.
נאמנין על ציון [קברות] (לציין,
וסומכין עליהן, ועבדינן טהרות היכא דלא ציינו):
ואף על גב דמדרבנן הוא?
כיון דכתיבא - מזהר זהירי ביה, דכתיב (יחזקאל
לט,טו) [ועברו העברים בארץ] וראה עצם אדם ובנה אצלו
ציון [עד
קברו אתו המקברים אל גיא המון גוג].
אבל אין נאמנין לא על הסככות [ולא על בית הפרס; זה הכלל:
דבר שחשודים בו - אין נאמנין עליו]:
'סככות' – דתנן [אהלות
פ"ח מ"ב]: 'אלו הן 'סככות': אילן המיסך על הארץ (והוא סמוך לדרך בית הקברות, וזימנין דמיתרמי בין השמשות וקברי התם, ואם
הענפים מובדלים: שאין האהל שלם וידוע ודאי שיש קבר תחת האהלות ואין ידוע איזה הוא,
והכותי מעיד על אחד "זה טהור" - אינו נאמן, לפי שאינו חש על הספק ותולה
הטומאה באהל שני מספק)'.
'פרעות' - דתנן [אהלות
פ"ח מ"ב]: 'אבנים פרעות היוצאות מן הגדר (פרעות גדולות ובולטות מן הגדר, וקברו תחת אחת מהן ואין אנו יודעין תחת
איזהו מהן, ובא כותי והעיד על מקצתן שהן טהורות - אינו נאמן, משום דלספקא לא חייש,
ותולה הספק באחרות)'.
'בית הפרס' (שדה
שנחרש בה קבר, ואוקמי רבנן על סביבות הקבר מאה אמה בספק טומאה, שדיקדקה המחרישה את
העצמות ומגלגלתן): אמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס (דבשר ליכא, ועצם כשעורה לא מטמא אלא במגע ובמשא, הלכך מנפח: כדי שלא יגעו
רגליו בו)
והולך.
רב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר: בית הפרס שנידש (ברגלי אדם, שהרגלים נושאים את העצמות ושחקום) – טהור,
ותנא: החורש בית הקברות - הרי זה עושה בית הפרס ('פרס' - לשון דבר שבור ופרוס, על שם שנפרסו העצמות); ועד כמה
הוא עושה? - מלא מענה: מאה אמה, בית ארבעת סאין (היינו
מאה על מאה, שהרי חצר המשכן מאה על חמשים, והוא 'בית סאתים');
רבי יוסי אומר: חמש.
ולא מהימני? והתניא: 'שדה שאבד בה קבר (מיקרי נמי 'בית הפרס', ורבנן גזרו
בכולה, דתניא במועד קטן (דף ה:) 'שלשה בית הפרס הן: שדה שאבד בה קבר, ושנחרש בה
קבר, ושדה בוכין') - נאמן כותי
לומר "אין שם קבר", לפי שאינו מעיד אלא על גופו של קבר (דכיון דאמרי "אין שם קבר" ברוח זה - על גופו של קבר הוא מעיד,
וגופו של קבר דאורייתא, ובדאורייתא מהימני; אלמא נאמנין על בית הפרס ועל הסככות); אילן שהוא מיסך על הארץ - נאמן לומר
"אין תחתיו קבר", לפי שאינו מעיד אלא על גופו של קבר' [אם כן כותי נאמן]!?
אמר רבי יוחנן: במהלך ובא על פני כולה (על פני כל השדה: דכיון דעל פני כולה מהלך - ודאי פשיטא ליה דניטלה הטומאה
משם; ומתניתין, דקתני דאין נאמן - כגון שאינו מהלך על פני כולה: שמשייר רוח אחת,
הלכך אפילו במקום שעבר - אינו נאמן, משום דאיהו לספקא לא חייש).
אי הכי, מאי למימרא (נהי
דלספק לא חייש, לודאי חייש! וכיון דפשיטא לן דקבר הוה בה והוא מהלך על פני כולה -
הרי עובר על מקום הקבר, ואי לאו דקים ליה שניטלה הטומאה לא עבר)!?
מהו דתימא 'רצועה נפקא (מן
השדה, ונקראת על שם שדה זו, ושם הוא תולה את מקום הטומאה, והכא עבר מספקא, דלספקא
לא חייש)'? -
קא משמע לן (כיון דעל כל ארבע רוחותיה עובר בתוכה - לרצועה לא
חיישינן).
זה הכלל [דבר שחשודים בו - אין נאמנין עליו]:
'זה הכלל' לאתויי מאי?
לאתויי תחומין (אין נאמנין לומר "עד כאן תחום
שבת", דתחומין דרבנן, וכותיים לא סבירא להו) ויין נסך (דאין כותי מקפיד על מגע עובד כוכבים).
הדרן
עלך דם נדה
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-==-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-==-=-=-=-=-=-=
נדה
פרק שמיני הרואה כתם
(נדה נז,ב)
משנה:
הרואה כתם על בשרה כנגד בית התורפה (אותו
מקום דאיכא למימר דם מאותו מקום נפל להתם וטמאה) – טמאה;
ושלא כנגד בית התורפה - טהורה;
על עקבה ועל ראש גודלה (של
רגל) –
טמאה; (ובגמרא מפרש טעמא;)
על שוקה ועל פרסותיה: מבפנים (בין
שני שוקים, כל גובהן מן הארץ) – טמאה, מבחוץ (מכאן ומכאן) – טהורה,
ועל הצדדין מכאן ומכאן (אחורי השוק כל גובהן כנגד העקב,
ולפניו כל גובהן כנגד הרגל) – טהורה.
ראתה על חלוקה: מן החגור ולמטה (כנגד
בית התורפה הוא) – טמאה; מן החגור ולמעלה (שלא
כנגד בית התורפה, כגון שנמצא סמוך לכתפה) – טהורה.
ראתה על בית יד של חלוק: אם מגיע כנגד בית התורפה (כגון שנמצא בראש בית ידה סמוך ליד, שפעמים שפושטתן מזרועה ונופל כנגד מטה) –
טמאה, ואם לאו טהורה.
היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה - כל מקום שנמצא בו כתם
טמאה, מפני שהוא חוזר (פעמים שראש החלוק נהפך כלפי פניה
שלמטה);
וכן בפוליוס (מעפורת שמתכסה בו אירי"ל
בלע"ז).
גמרא:
אמר שמואל: בדקה קרקע עולם וישבה עליה ומצאה דם עליה –
טהורה, שנאמר (ויקרא טו,יט) [ואשה כי תהיה זבה דם
יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב] 'בבשרה' -
עד שתרגיש בבשרה.
האי 'בבשרה' מיבעי ליה
'שמטמאה בפנים כבחוץ' [ספרא
מצורע פרק זבים פרשתא ד משנה ד]!?
אם כן לימא קרא 'בבשר', מאי 'בבשרהּ'? -
שמע מינה עד שתרגיש בבשרה.
ואכתי מיבעי ליה ''בבשרה' ולא
בשפיר, ולא בחתיכה'?
תרתי שמע מינה.
תא שמע [נדה פ"ט מ"א]: 'האשה
שהיא עושה צרכיה (מטלת מים) וראתה דם:
רבי מאיר אומר: אם עומדת – טמאה (דאיידי דדחיק לה עלמא: דמעומד
השתינה ולא יכלה לעצור - הדור מי רגלים למקור ואייתו דם), ואם יושבת
– טהורה (דמכה יש לה במקום מי רגלים, שאין דרך דם נדה לצאת עם
מי רגלים)'
היכי דמי?: אי דארגשה, יושבת אמאי טהורה? אלא לאו דלא ארגשה, וקתני 'עומדת -
טמאה'!?
לעולם דארגשה, ואימור הרגשת מי רגלים הואי; עומדת - הדור
מי רגלים למקור ואייתי דם, ויושבת טהורה.
תא שמע [נדה פ"ח מ"ד]: 'עד (סדין שבודקת בו) שהיה נתון תחת הכר ונמצא עליו דם: אם עגול – טהור, ואם
משוך – טמא (עגול - אין זה דם בדיקה, דדרך קינוח
להיות משוך)' היכי דמי?: אי
דארגישה (בשעת בדיקה), עגול אמאי טהור (דאימור 'הרגשת עד הואי':)?
אלא לאו דלא ארגישה וקתני 'משוך טמא'?
לא! לעולם דארגישה (ועגול
להכי טהור לעולם:) ואימור הרגשת עד הואי (שציערתה
בדיקת העד); משוך - ודאי מגופה אתא; עגול - טהור.
תא שמע [נדה פ"ב מ"ב]: 'נמצא
על שלו - טמאין וחייבין בקרבן; נמצא על שלה אתיום - טמאין וחייבין בקרבן; נמצא על
שלה לאחר זמן - טמאים מספק ופטורין מן הקרבן' היכי דמי?: אי דארגישה, לאחר זמן
אמאי פטורין מן הקרבן? אלא לאו דלא ארגישה, וקתני 'נמצא על שלה אתיום טמאין וחייבין
בקרבן'!?
לא! לעולם דארגישה, ואימא 'הרגשת שמש הוה'.
תא שמע: 'נמצאת אתה אומר שלש ספקות באשה: על בשרה ספק
טמא ספק טהור – טמא; על חלוקה ספק טמא ספק טהור – טהור (כולו
מפרש לקמן); ובמגעות ובהיסטות (אשה שלא מצאה כתם והרי היא מחזקת
עצמה בספק נדה, כגון: שאין לה וסת ורגילה לראות תדיר, ונגעה או הסיטה) הלך
אחר הרוב' מאי 'הלך אחר הרוב'?: לאו (הלך
אחר רוב ימיה:) אם רוב ימיה טמאין (אם
רוב ימיה רגילה לראות) - טמאה (מגעה והסיטה טמא) ואף
על גב דלא ארגשה!
לא! אם רוב ימיה בהרגשה חזיא – טמאה, דאימור ארגשה ולאו
אדעתה.
אמר מר: 'על
בשרה ספק טמא ספק טהור – טמא; על חלוקה ספק טמא ספק טהור – טהור' היכי דמי?:
אי מחגור ולמטה, על חלוקה אמאי טהור, והא תנן 'מן החגור ולמטה טמא'? ואי
מחגור ולמעלה, על בשרה אמאי טמא, והתנן 'ראתה דם על בשרה שלא כנגד בית התורפה -
טהורה'?
איבעית אימא מחגור
ולמטה, ואיבעית אימא מחגור ולמעלה:
אי בעית אימא
מחגור ולמטה, כגון שעברה בשוק של טבחים: על בשרה - מגופה אתאי, דאי מעלמא אתאי -
על חלוקה מיבעי ליה אשתכוחי; על חלוקה מעלמא אתא: דאי מגופה אתא - על בשרה
מיבעי ליה אשתכוחי!
ואיבעית אימא
מחגור ולמעלה, כגון דאזדקרה (זקפה עצמה לאחוריה; ואף על גב
דעברה בשוק של טבחים - טמאה): על בשרה ודאי מגופה אתאי, דאי מעלמא אתאי - על חלוקה
איבעי ליה אשתכוחי; על חלוקה - מעלמא אתאי, דאי מגופה אתאי - על בשרה איבעי
ליה אשתכוחי!
קתני מיהת 'על בשרה ספק טמא ספק טהור – טמא', ואף
על גב דלא הרגישה! ועוד, תנן: 'הרואה כתם על בשרה כנגד בית התורפה טמאה'
ואף על גב דלא הרגישה!?
אמר רב ירמיה מדפתי: מודה שמואל שהיא טמאה -
(נדה נח,א)
מדרבנן (דלמא ארגשה ולאו אדעתה).
רב אשי אמר: שמואל הוא דאמר (לעיל
'בדקה קרקע עולם כו' - לאו משום הרגשה, אלא) כרבי נחמיה (סבירא
ליה),
דתנן [נדה פ"ט מ"ג]: 'רבי
נחמיה אומר: כל דבר שאינו מקבל טומאה - אינו מקבל כתמים (לא
הזכירו חכמים גזרת כתם אלא על דבר המקבל טומאה)' (הלכך כל הנך תיובתא - לאו קושיא נינהו, דשמואל לא איירי בהרגשה כלל);
בשלמא לרב אשי - היינו דקאמר 'קרקע', אלא לרב ירמיה (מדפתי,
דקבלה לתיובתא דלעיל, ומשני: 'מודה שמואל כו', ומדקבלה לתיובתא - מכלל דטעמא
דשמואל משום הרגשה, ואי משום הרגשה) מאי איריא קרקע? אפילו גלימא נמי (בדקה בטלית וישבה עליה ואחר כך מצאה דם – טהורה, שלא הרגישה)?
לא מיבעיא קאמר: לא מיבעיא גלימא דלא מבדק שפיר ואיכא
למימר מעלמא אתא, אלא אפילו קרקע דמבדק שפיר דאיכא למימר מגופה אתיא – טהור.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה נא להודיע
לישעיהו הכהן הולנדר, ביאליק 27 פתח תקוה 49351, טלפון 93450996 03
או לכתובת הנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי
מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט
הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה,
אפילו באמצע משפט - כך:
(תענית
ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר
– להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become
visible when the cursor rests on the number of the footnote.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at the address at www.oocities.org/yeshol