דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות; 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.

לזכר אמי מורתי חנה הולנדר ז"ל נפטרה ד אלול תשס"ב

נדה דף סח

(נדה סז,ב)

איבעיא להו: אשה, מהו שתחוף בלילה ותטבול בלילה (בליל טבילתה: מי אמרינן מתוך שממהרת לטבילתה לא חייפא שפיר)?

מר זוטרא אוסר ורב חיננא מסורא שרי.

אמר ליה רב אדא לרב חיננא מסורא: לאו הכי הוה עובדא בדביתהו דאבא מרי ריש גלותא, דאיקוט (לשון קטטה ולא רצתה לטבול); אזל רב נחמן בר יצחק לפיוסה, ואמרה ליה: "מאי איתיה השתא (מה לך למהר הלילה)?

(נדה סח,א)

תסגי אייתי למחר (די לך אם אטבול למחר)!" - וידע (רב נחמן) מאי קאמרה ליה (שלא חפפה), אמר: "דודי חסרת (קדרות להחם בהם חמין)? טשטקי (פלדושטו"ל לישב עליהן) חסרת? עבדי (להביא מים ולחמם) חסרת"?

דרש רבא: אשה חופפת בערב שבת וטובלת במוצאי שבת.

אמר ליה רב פפא לרבא: והא שלח רבין באגרתיה: אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול במוצאי שבת, ותמה על עצמך היאך חופפת ביום וטובלת בלילה (שהרי בקושי התירו להרחיק חפיפתה מטבילתה כל כך, אלא משום דאי חפפה בליל טבילתה - אימור לא חייפא שפיר משום דממהרת לטבילתה מתוך שמהומה לביתה), הא בעינן תכף לחפיפה טבילה וליכא?

הדר אוקי רבא אמורא עליה ודרש: דברים שאמרתי לפניכם - טעות ה㪹 בידי, ברם כך אמרו משמיה דרבי יוחנן 'אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול במוצאי שבת' ותמה על עצמך היאך חופפת ביום וטובלת בלילה? הא בעינן סמוך לחפיפה טבילה וליכא?'

והלכתא: אשה חופפת ביום וטובלת בלילה,

והלכתא: אשה לא תחוף אלא בלילה.

קשיא הלכתא אהלכתא!?

לא קשיא: הא דאפשר (לחוף ביום חופפת ביום) הא דלא אפשר (דלא אפשר לחוף, כגון מוצאי יום טוב - לא תחוף אלא בלילה).

תוספות ד"ה הא דאפשר: הא דאפשר = לחוף במוצאי שבת שהוא חול - תחוף בו ולא תמהר לחוף מערב שבת; והא דלא אפשר = לחוף במוצאי שבת ליל טבילתה, כגון שהוא יום טוב - חופפת מערב שבת אף על פי שטבילתה למוצאי שבת או ליל שני בשבת והם שני ימים טובים אחר השבת;

ולא איירי כלל הש"ס באיסור חפיפה שחרית וטבילה ערבית בלא הפסקת יום, וכן לא איירי באיסור חפיפת לילה;

ואומר ר"י דאם אירע טבילתה ליל תשעה באב - אסורה לטבול, דלית הלכתא כהך ברייתא ד'כל כתבי הקדש' (שבת קיא.) דכל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביה"כ, אלא קי"ל חנינא סגן הכהנים, דאמר סוף פרק קמא דתענית (דף יג.) 'כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה אחת בשנה', ואומר עלה בירושלמי בפ"ב דביצה: אורי רבי לוי כהדא דרבי חנינא סגן הכהנים; ועוד יש לפרש דההיא ד'כל כתבי' - בימי התנאים שהיו עסוקים בטהרות והיו צריכים ביום תשעה באב להתעסק בטהרות, לפיכך טובלת מבערב, אבל בזמן הזה דלבעלה דוקא אפשר לה לחוף ולטבול במוצאי תשעה באב, ואם אין לה פנאי לרחוץ ולחוף בלילה תרחוץ ותחוף ערב תשעה באב כדי שיהיה בקל לה עדיין לחוף קצת מוצאי תשעה באב ולטבול.

משנה:

נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית ומצאה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה (לא בדקה עצמה להפריש בטהרה), ולאחר ימים בדקה ומצאה טמאה - הרי היא בחזקת טהורה (בימים שבינתיים, וטהרותיה שנגעה בהן לאחר שטבלה בליל שמיני – טהורות: דהשתא הוא דחזאי);

בדקה עצמה ביום שביעי שחרית ומצאה טמאה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר זמן בדקה ומצאה טהורה - הרי זו בחזקת טמאה;

ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה (ארישא קאי דקתני 'אחר ימים בדקה ומצאה טמאה' מטמאה מעת לעת של ראייה זו), ואם יש לה וסת - דיה שעתה;

ורבי יהודה אומר: כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה - הרי זו בחזקת טמאה;

וחכמים אומרים: אפילו בשנים לנדתה בדקה (שחרית) ומצאה טהורה ובין השמשות לא הפרישה (ולסוף שבעה טבלה), ולאחר זמן (ואחר ימים) בדקה ומצאה טמאה - הרי זו (עד עכשיו) בחזקת טהורה.

(ושלש מחלוקות בדבר: לתנא קמא שביעי הוא דמטהרתה בדיקת שחרית, אבל שני לא; ולרבי יהודה אפילו בדיקת שביעי שחרית לא מטהרה עד שתפריש בין השמשות, ולרבנן בתראי אפילו בשני.)

גמרא:

איתמר: רב אמר זבה ודאי (מפרש ואזיל), ולוי אמר זבה ספק.

אהייא (קאי)? אילימא ארישא 'הרי זו בחזקת טהורה' קתני!

אלא אסיפא ('בדקה שביעי שחרית ומצאה טמאה ובין השמשות לא הפרישה').

בשלמא ספק זבה אמרינן (לחיי: דכיון דלא הפרישה בטהרה לא שחרית ולא ערבית - איכא לספוקי ברואה שמונה ותשעה ועשרה) אלא זבה ודאי נמי (בתמיה)? הרי בדקה (לאחר הימים) ומצאה טהורה (ואיכא למימר: כיון דמצאה טהורה - עד השתא נמי לא חזאי)?

אלא כי איתמר דרב ולוי - שמעתא באפי נפשה איתמר (ולאו אמתניתין): נדה שבדקה עצמה ביום השביעי שחרית ומצאה טמאה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר ימים בדקה ומצאה טמאה: רב אמר זבה ודאי, ולוי אמר זבה ספק:

רב אמר זבה ודאי: כיון דמעיקרא נמצאת טמאה ועכשיו נמצאת טמאה - טמאה ודאי;

ולוי אמר ספק זבה: אימר פסקה ביני וביני.

(נדה סח,ב)

וכן תנא לוי במתניתא (אסיפא דמתניתין תני הכי): '(בדקה בשביעי שחרית ומצאה טמאה, ובין השמשות לא הפרישה, ו)אחר הימים, בין בדקה ומצאה טהורה בין בדקה ומצאה טמאה - הרי זו ספק זבה'.

ומטמאה מעת לעת [ומפקידה לפקידה]:

לימא תהוי תיובתא דרבא, דאמר רבא (בפרק 'בנות כותים' (לעיל לט.) קתני: 'כל אחד עשר בחזקת טהרה' ואמרינן: 'למאי הלכתא? ואמר רבא): לומר (שאם תראה) שאין האשה מטמאה מעת לעת בתוך ימי זיבתה (בתוך י"א ; ומתניתין קתני 'מטמאה מעת לעת' – ארישא, דקתני 'אחר הימים בדקה ומצאה טמאה');

(ומתמה הש"ס:) ולאו אותביניה לרבא חדא זימנא (בפרק 'בנות כותים' (שם), ולא איפרוק)?

הכי קאמרינן: לימא תהוי תיובתא דרבא נמי מהא?

אמר לך רבא: כי קתני 'מטמאה מעת לעת' - אריש פרקין קאי: א'ראתה ועודה בבית אביה (בית הלל אומרים כל הלילה שלה')' (וקאמר דאם ראתה לאחר מכאן - מטמאה מעת לעת); סלקא דעתך אמינא 'כיון דמפסקי להו ימים טהורין כתחלת נדתה דמיא (כבתולת דמים, דקיימא לן (לעיל דף ז.) דיה שעתה בראייה ראשונה) ולא תטמא מעת לעת' - קא משמע לן.

אם יש לה וסת [דיה שעתה]:

(קא סלקא דעתך אסיפא דמתניתין קאי, דקתני 'אחר הימים בדקה ומצאה טמאה מטמאה מעת לעת, ואם יש לה וסת קבוע לאחר הימים דהיינו ימי זיבה וראתה בו דיה שעתה';) נימא תהוי תיובתא דרב הונא בר חייא אמר שמואל, דאמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: לומר שאין האשה קובעת לה וסת בימי זיבתה (בפרק 'בנות כותים' גבי כל י"א בחזקת טהרה)?

אמר לך רב הונא בר חייא: כי אמרינן 'אין אשה קובעת לה וסת בימי זיבתה' (גירסת רש"י: אמר לך שמואל: כי אמרי אנא – לקולא) - דלא בעיא תלתא זימני למיעקר, דאמרינן דמיה מסולקין (דהא קתני 'כל י"א בחזקת טהרה', דהיינו קולא, דדמיה מסולקין) וכיון דדמיה מסולקין דיה שעתה (אבל לענין דיה שעתה כל שכן דהוי וסת, דהא דמיה מסולקין)!

רבי יהודה אומר [כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה - הרי זו 㨩חזקת טמאה]:

תניא: 'אמרו לו לרבי יהודה: אלמלי ידיה מונחות בעיניה כל בין השמשות - יפה אתה אומר; עכשיו אימר עם סלוק ידיה ראתה (ואפילו הכי אמרת טהורה), (הלכך:) מה לי הפרישה בטהרה בשביעי מן המנחה ולמעלה מה לי הפרישה בטהרה בראשון? '

בראשון מי איכא למאן דאמר (והא אפילו רבנן בתראי, בשני שלה הוא דקאמרי, אבל בראשון - דהוי פתיחת מעיינה - ליכא ל㪮אן דאמר דאם בדקה בצהרים ומצאה טהור דתהוי הפרשה)?

אִין, והתניא: 'אמר רבי: שאלתי את רבי יוסי ורבי שמעון כשהיו מהלכים בדרך: נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית ומצאה טהורה ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר הימים בדקה ומצאה טמאה – מהו?

אמרו לו: הרי זו בחזקת טהרה.

ששי חמישי רביעי שלישי שני מאי?

אמרו לו: לא שנא;

בראשון לא שאלתי וטעיתי שלא שאלתי (שאילו שאלתי היו מטהרין): אטו כולהו לאו בחזקת טומאה קיימי, וכיון דפסק – פסק? ראשון נמי: כיון דפסק – פסק.'

ומעיקרא מאי סבר (שלא רצה לשאול)?

הואיל והוחזק מעין פתוח.

משנה:

הזב והזבה (שפסקו והתחילו לספור שבעה) שבדקו עצמן ביום ראשון ומצאו טהור וביום השביעי ומצאו טהור ושאר ימים שבינתיים לא בדקו: רבי אליעזר אומר: הרי הן בחזקת טהרה;

רבי יהושע אומר: אין להם אלא יום ראשון ויום שביעי בלבד;

רבי עקיבא אומר: אין להם אלא יום שביעי בלבד (שמא ראו בינתיים וסתרו ספירתן הראשונה).

גמרא:

תניא: 'אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: לדבריך אתה מונה בסירוגין, והתורה אמרה [ספרא מצורע פרק זבים פרשתא ה פ"ט מ"א]: (ויקרא טו,כח) [ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ו]אחר תטהר - אחר אחר לכולן: שלא תהא טומאה מפסקת ביניהן!

אמר לו רבי יהושע: ואתה, אי אתה מודה בזב שראה קרי (בימי ספירו, שאינו מונה אותו יום, דקיימא לן דסותר יום אחד ומונה לסירוגין), ובנזיר שהילך סככות ופרעות (שהן ספק אהל) - שֶׁמּוֹנֶה בסירוגין (אין אותו יום עולה למנין נזירותו, ונמצא שמונה שלשים יום של סתם נזירות בסירוגין), והתורה אמרה (במדבר ו,יב) [והזיר לה' את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם] והימים הראשנים יפלו [כי טמא נזרו]?'

ורבי אליעזר?

בשלמא התם (זב שראה קרי) - (ויקרא טו,לב) [זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה] (מה זיבה סותרת - אף קרי סותר; אי מה זיבה סותרת הכל אף קרי סותר הכל?) - (תלמוד לומר:) 'לטמאה בה' אמר רחמנא: (אין לך סתירה אלא בטומאתה האמור בה: מה טומאת קרי יום אחד - אף סתירתה יום אחד) שאינה סותרת אלא יומה [ספרא מצורע פרק זבים פרק ט משנה י], ואי משום איחלופי (דלא ליתי למנות לסירוגין בזיבה גמורה) - זב בבעל קרי לא מיחלף; נזיר שהילך על גבי סככות ופרעות נמי מדאורייתא אהל מעליא בעינן (אין נזיר מטמא אלא באהל מת ודאי, כדכתיב (במדבר ו,ט) וכי ימות מת עליו - במחוור;ת עליו, כדאמר ב'כיצד צולין' (ספרי נשא פסקא כח; פסחים פא:)), ורבנן הוא דגזור (לסתור אותו יום), (ואי תימא אתי לאיחלופי באהל מת גמור ולא יסתור אלא יום אחד -) ורבנן בדאורייתא (אהל ספק דרבנן באהל דאורייתא) לא מיחלף, אבל הכא, אי חיישינן (ולא תמנה יום שבינתיים משום) דלמא חזאי בספק - אתי לאיחלופי בודאי (דאמרינן: מדלא מנינן הני ימים - ודאי חזאי בינתיים, וקא מניא לראשון, ואתיא למנות ודאי רואה בסירוגין)!

תני: 'רבי יוסי ורבי שמעון אמרי: נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע (דכיון דחייש רבי יהושע לשמא ראה בינתיים - היה לו לסתור אף הראשון), ודברי רבי עקיבא מדברי כולן (דבעי ספורין ובדוקין), אבל הלכה כרבי אליעזר.'

איבעיא להו: הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון ויום שמיני (כבר עברו ימי הספירה ולא היה סופן בטהרה דלא בדקה יום שביעי) ומצאו טהור ושאר הימים לא בדקו,

(נדה סט,א)

לרבי אליעזר (דמכשר בבדיקת שביעי עם הראשון) – מהו (לרבי אליעזר מהו, דלרבי יהושע ודאי אין להם אלא שמיני בלבד: דאף על גבי דתליא מילתיה בבדיקה ומונה ימים הבדוקין אפילו בסירוגין - הני מילי בראשון ושביעי דחזו לאיצטרופי לחד מנינא, אבל שמיני לאו מסדר ספירת הראשון הוא ולא מצטרף; ולרבי עקיבא נמי אין לו אלא שמיני בלבד שמא ראה בינתים ומכאן ואילך צריך לספור ששה; אלא לרבי אליעזר: מי מחזקינן כל שבעה בטהרה משום בדיקת ראשון, דהוו תחלתן בטהרה או לא)? תחלתן וסופן בעינן, והכא תחלתן איכא סופן ליכא? או דילמא תחלתן אף על גב שאין סופן?

אמר רב: היא היא (טהורין): תחלתן אף על פי שאין סופן;

ורבי חנינא אמר: תחלתן וסופן בעינן, הכא תחלתן איכא סופן ליכא.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות; 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

פסוקים מובאות בגופן 12 NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בגמרא בסוגריים [] ובאותיות 11 NARKISIM,

וכן פסוקים ברש"י באותיות 11 NARKISIM

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2006 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol