דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
נדה דף ע
(נדה סט,ב)
תנו רבנן: 'שנים
עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חיננא; שלשה דברי חכמה (הלכה), שלשה דברי
הגדה, שלשה דברי בורות (שטות), שלשה דברי דרך ארץ:
שלשה דברי
חכמה:
1. הזב והזבה
והנדה והיולדת והמצורע שמתו - עד מתי מטמאין במשא?
אמר להן: עד
שימוק הבשר.
2. בת משולחת
(ישראל שהחזיר גרושתו משניסת לאחֵר והוליד בת) - מה היא לכהן?: מי אמרינן קל וחומר: ומה אלמנה לכהן גדול שאין
איסורה שוה בכל (אלמנה אינה אסורה אלא לכהן גדול) - בנה פגום (חלל, דכתיב (ויקרא כא,טו) [ו]לא יחלל זרעו), זו שאיסורה
שוה בכל (בישראל ובכהנים אסור להחזיר גרושתו משניסת) - אינו דין שבנה פגום? או דילמא: מה
לאלמנה לכהן גדול שהיא עצמה מתחללת (משניסת לכהן גדול – מתחללת: שאם מת
- אסורה להנשא להדיוט, ואם היתה כהנת - נפסלתת מן התרומה בביאתו, דכתיב (ויקרא
כא,טו) [ו]לא
יחלל זרעו בעמיו, ו'עמיו' זו אשתו)?
אמר להן:
(נדה ע,א)
היא תועבה (במחזיר גרושתו כתיב (דברים כד,ד)
כי תועבה היא) ואין בניה
תועבין.
3. שני
מצורעין שנתערבו קרבנותיהן זה בזה וקרב קרבנו של אחד מהן ומת אחד מהן, השני מה תהא
עליו (היאך יטהר לקדשים)? (שאילו היה מצורע חבירו חי, אף על
פי שנתערבו קרבנותיהם - זה יקרב לשם מי הוא וזה יקרב לשם מי שהוא; או אם מת האחד
והיו שני הקרבנות בפנינו - היו הקרבנות מתים, וזה מקריב קרבן אחר; אבל עכשיו אינו
יכול להקריב את זה, שמא של מת הוא והוי 'חטאת שמתו בעליה'; וקרבן אחר נמי אינו
יכול להביא, שמא אותו שקרב היה שלו, ונפטר, ונמצא מביא חולין לעזרה! ואינו יכול
להתנות בנדבה, שאין חטאת באה נדבה! ואפילו לרבי שמעון, דאמר לקמן 'אשם קרב מספק על
תנאי: אם הוא חייב אשם - הרי זה לאשם, ואם לאו - הרי זה שלמי נדבה' - הני מילי אשם
שמתן דמו דומה לשלמים, אבל חטאת - שאין מתן דמה דומה לשלמים - אינו יכול להתנות
ולומר "אם קרבה חטאתי הרי חטאת זו שלמי נדבה": דמתן דמה היכי ליעביד?:
ליעביד ארבעה מתנות ולמעלה מחוט הסיקרא - שמא שלמי נדבה נינהו, ואם שתי מתנות
ולמטה מחוט הסיקרא - שמא חטאת הוא?)
אמר להן:
כותב נכסיו לאחרים והוי עני (וראוי להביא בדלות), ומביא חטאת העוף הבא על הספק (ואין שם משום מביא חולין בעזרה).'
והאיכא אשם (ששוה בעשיר ובעני, והיאך הוא מביא אשם מספק? דלמא מייתי חולין בעזרה)?
אמר שמואל: (הך תקנתא דרבי יהושע -) כשקרב אשמו (כשהביא
את אשמו קודם מיתת חבירו; אבל אם לא קרב - אין לו תקנה).
אמר רב ששת:
גברא רבה כשמואל לימא כי האי מילתא? כמאן?: אי כרבי יהודה, דאמר 'אשם קבעה' (אין אשם בא על תנאי, ומשום הכי ליכא תקנתא באשם), וכיון
דקבעה לה אשם בעשירות לא מצי מייתי חטאת בדלות (ואם
קרב את אשמו - לית ליה תקנתא בחטאת, דאשם שהביא בעשירות קבע את שאר קרבנותיו
בעשירות, ואין יכול להביא את חטאתו עני), דתנן [נגעים
פ"יד מ"יא]: 'מצורע שהביא (אחד מקרבנותיו) קרבן עני
והעשיר (עד שלא הספיק להביא את כולו), או עשיר והעני - הכל הולך אחר חטאת (אם
הביא חטאת בדלות - מקריב נמי עולתו בדלות, ואם בעשירות - מקריב נמי עולה בעשירות) - דברי רבי שמעון; ורבי יהודה אומר:
הכל הולך אחר אשם (אם כשהקריב אשמו היה עשיר - יקריב
את האחרים בעשירות); רבי אליעזר
בן יעקב אומר: הכל הולך אחר צפורים (שתי צפרים חיות טהורות [ויקרא יד,ד] שהיה כהן מטהר בהם את
המצורע שבעה ימים קודם תגלחתו; ולאו קרבן הן, ושוות בעשיר ובעני, ואם באותה שעה
היה עשיר - מביא כל קרבנותיו בעשירות; וטעמא דכולהו מפרש בכריתות: [ויקרא
יד,לב] אשר לא תשיג ידו בטהרתו: רבי שמעון סבר טהרתו
= דבר המכפרו, ורבי יהודה סבר דבר המכשירו, והיינו אשם: שממנו נותן על הבהונות;
ורבי אליעזר [בן יעקב] סבר דבר הגורם לו טהרה,
ומאי נינהו? - צפורין)' ואי כרבי שמעון דאמר 'חטאת קבעה (אשם
לא קבע)' - (והלכך אפילו הקריב את אשמו כשהוא עשיר, יכול להביא חטאת עני - למה ליה
לשמואל לאוקמי כשקרב אשמו כשהוא עשיר? יכול להביא חטאת עני) אף על גב
דלא קרב אשם ניתי אחר (אפילו לא קרב נמי איכא תקנתא באשם:
לאתויי אשם מביתו ולומר "אם קרבן שקרב של חבירי - הרי זה שלי, ואם שלי היה -
הרי זה לשלמים"), דהא שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר לייתי ולתני, דתניא [תופסתא
נזיר פ"ו מ"א]: 'אמר רבי שמעון: (בספק
מצורע קאי, וקאמר) למחרת (למחר של טבילתו שהוא יום הבאת
קרבנותיו)
מביא אשמו ולוגו עמו ומעמידו בשער נקנור ומתנה עליו ואומר "אם מצורע הוא -
הרי אשמו ולוגו עמו, ואם לאו - אשם זה יהא שלמי נדבה", ואותו אשם טעון
(נדה ע,ב)
שחיטתו
בצפון, וטעון מתנת בהונות, וסמיכה, ונסכים, ותנופה וחזה ושוק, ונאכל לזכרי כהונה
ליום ולילה (ליום ולילה כחומר אשם, ותנופה
וסמיכה וחזה ושוק כחומר שלמים: דבאשם ליכא סמיכה [בכל כוחו - תוספות], כדאמרינן במנחות בפרק 'שתי מדות'); ולא הודו לו חכמים לרבי שמעון מפני
שמביא קדשים לבית הפסול (דלמא לא מצורע הוא והוי שלמים
וממעט זמן אכילתן: ששורף את הנותר ליום ולילה, והיה לו לאוכלו בשני ימים)'!
שמואל סבר לה
כרבי שמעון בחדא (דאשם לא קבע) ופליג עליה
בחדא (שאין אשם בא על תנאי).
שלשה דברי
אגדה:
1. כתוב אחד
אומר (יחזקאל יח,לב)
כי לא אחפוץ במות המת [נאם ד' ה' והשיבו וחיו] וכתוב אחד אומר (שמואל א ב,כה) [אם יחטא איש לאיש ופללו
אלקים ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי] כי חפץ ה' להמיתם!?
כאן בעושין
תשובה, כאן בשאין עושין תשובה.
2. כתוב אחד
אומר (דברים י,יז)
כי [ה'
אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר] לא ישא פנים ולא יקח שוחד, וכתוב אחד אומר (במדבר
ו,כו) ישא ה'
פניו אליך [וישם לך שלום]!?
כאן קודם גזר
דין, כאן לאחר גזר דין.
3. כתוב אחד
אומר (תהלים קלב,יג) כי בחר ה' בציון [אוה למושב לו], וכתוב אחד אומר (ירמיהו
לב,לא) כי על
אפי ועל חמתי היתה העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה עד היום הזה [להסירה מעל
פני]?
כאן קודם
שנשא שלמה את בת פרעה, כאן לאחר שנשא שלמה את בת פרעה.
שלשה דברי
בורות:
1. אשתו של
לוט - מהו שתטמא?
אמר להם: מת
מטמא ואין נציב מלח מטמא.
2. בן שונמית
(שהחיה אלישע) מהו שיטמא (לאחר שהחיהו: מי חשוב כמת)?
אמר להן: מת
מטמא, ואין חי מטמא.
3. מתים
לעתיד לבא צריכין הזאה שלישי ושביעי או אין צריכין?
אמר להן:
לכשיחיו נחכם להן (נתיישב בדבר).
איכא דאמרי:
לכשיבא משה רבינו עמהם.
שלשה דברי דרך ארץ:
1. מה יעשה אדם ויחכם?
אמר להן: ירבה בישיבה וימעט בסחורה;
אמרו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם, אלא יבקשו רחמים ממי
שהחכמה שלו, שנאמר (משלי ב,ו)
כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה.
תני רבי חייא: 'משל למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו
ומשגר לאוהביו ממה שלפניו (כך חכמה, שהיא לאוהביו של מקום -
נתנה להם מפיו, ולא מאוצר אחר).'
מאי קא משמע
לן (למה ליה למימר להו 'ירבה בישיבה', הואיל וברחמים הדבר תלוי)?
דהא בלא הא
לא סגיא.
2. מה יעשה
אדם ויתעשר?
אמר להן:
ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה.
אמרו לו:
הרבה עשו כן ולא הועילו, אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו, שנאמר (חגי
ב,ח) לי
הכסף ולי הזהב [נאם ה' צבאות].
מאי קא משמע
לן?
דהא בלא הא
לא סגי.
3. מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים?
אמר להם: ישא אשה ההוגנת לו
(נדה עא,א)
ויקדש עצמו בשעת תשמיש (לשמש
בצניעות).
אמרו: הרבה עשו כן ולא הועילו, אלא יבקש רחמים ממי שהבנים
שלו, שנאמר (תהלים קכז,ג)
הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן.
מאי קא משמע
לן?
דהא בלא הא
לא סגי.
מאי 'שכר פרי הבטן'?
אמר רבי חמא ברבי חנינא: בשכר שמשהין עצמן בבטן (להוציא את הזרע) כדי שתזריע אשתו תחילה - נותן לו הקב"ה שכר פרי
הבטן.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה נא להודיע
לישעיהו הכהן הולנדר, ביאליק 27 פתח תקוה 49351, טלפון 93450996 03
או לכתובת הנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי
מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט
הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה,
אפילו באמצע משפט - כך:
(תענית
ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות
שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר
– להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become
visible when the cursor rests on the number of the footnote.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at the address at www.oocities.org/yeshol