דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן
נרקיסים; הערות העורך
בגופן courier new 10,
בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק חמשה עשר 'האשה שלום'
יבמות
דף קטו
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(יבמות קיד,ב)
איבעיא להו:
החזיקה היא מלחמה בעולם (שלא היינו יודעים שיש מלחמות באותן מדינות אלא מפיה) – מהו? מי אמרינן מה לה לשקר,
(יבמות קטו,א)
דאי בעיא אמרה
שלום בעולם (ומהימנא, השתא נמי מהימנא)? או דלמא כיון
דאיחזקה - אמרה בדדמי, ולא אתי 'מה לי לשקר' ומרע חזקתיה (או דלמא הכא ליכא
למימר 'מה לה לשקר', דאיהי גופא לא מכוונה לשקורי, אלא כיון דאתחזק מלחמה אמרה
בדדמי, וסבורה היא שמת)?
(ואי קשיא: תיפשוט ליה
ממתניתין, דקתני 'שלום בעולם - נאמנת', דהא ודאי 'מת בעלי במלחמה' קאמרה,
דאי על מטתו - מאי אריא 'שלום בעולם' - אפילו מלחמה בעולם!? אמרן לעיל: כי אמרה
"מת על מטתו" – מהימנא; אלא ודאי "מת במלחמה" איצטריך
לאשמועינן, היינו החזיקה היא מלחמה בעולם - תריץ מתניתין דאמרה 'מת' סתמא,
ואשמועינן מתניתין דהואיל ושלום בעולם, אף על גב דלא אמרה "על מטתו"
בהדיא - מסתמא 'מת על מטתו' קאמרה; ובזמן שיש מלחמה בעולם - מסתמא 'מת במלחמה'
קאמרה, עד דאמרה "מת על מטתו"; וכי קמיבעיא ליה לרבא - כגון דיש שלום
בעולם ואמרה איהי "מת במלחמה".)
תא שמע:
'"עישינו עלינו בית (הציתוהו באש ונתמלא עשן)" [או] "עישינו עלינו
מערה" – "הוא מת ואני נצלתי" (ואני ברחתי והוא נשאר
שם ומת)" אינה נאמנת (והא הכא דהחזיקה היא
מלחמה זו, וקתני 'אינה נאמנת' ולא אמרינן 'מה לה לשקר' דאי בעיא אמרה מת סתמא)!?
שאני התם (דהכי קאמרה:
דכשנתמלא עשן - ברחה, ולא המתינה עד שתראהו מת; ואי משום עשן), דאמר לה: כי היכי דלדידך איתרחיש ניסא - לדידיה נמי איתרחיש ניסא (אבל לגבי
מלחמה איכא למימר: לא אמרה אי לא חזיתיה, דהא אי בעיא לשקורי - לא הוי מחזקה מלחמה
בעולם).
תא שמע:
"נפלו עלינו עובדי כוכבים", "נפלו עלינו ליסטים" -
הוא מת ונצלתי – נאמנת' (והא הכא היא החזיקה, וקתני 'נאמנת' - אלמא
אמרינן 'מה לה לשקר')!
התם כדרב
אידי, דאמר רב אידי (במסכת עבודה זרה בפרק 'אין מעמידין' (דף כה,ב)): אשה - כלי זיינה
עליה (כלומר: הכא, כיון דמלחמה קטנה היא, דאיהי הוה בהדיה - לא אמרה בדדמי, אלא
נטרה וחזיא ליה דמית, דאשה לא מסתפיא מלסטים).
ההוא גברא,
דבשילהי הלוליה איתלי נורא בי גנני; אמרה להו דביתהו "חזו גבראי! חזו
גבראי!" (שהאש אוכלתו). אתו חזו גברא חרוכא דשדי ופסתא דידא (מאיש אחר
[הבא להצילו]) דשדיא. סבר רב חייא בר אבין למימר: היינו '"עישינו
עלינו בית עישינו עלינו מערה"' (דאמרן כי היכי דלדידך איתרחיש כו')'. אמר רבא: מי דמי? התם לא קאמרה 'חזו גבראי! חזו גבראי!' ועוד: גברא
חרוכא דשדי ופסתא דידא דשדיא!
ורב חייא בר
אבין - גברא חרוכא דשדיא - אימא איניש אחרינא אתא לאצולי ואכילתיה נורא; ופסתא
דידא - דשדיא נורא איתליא ואתיליד ביה (בבעלה) מומא, ומחמת
כיסופא אזל וערק לעלמא!
איבעיא להו:
עד אחד במלחמה (מלחמה בעולם ובא עד אחד ואמר "מת בעליך") מהו (מי מהימן או
לא)?: טעמא דעד אחד מהימן - משום ד'מילתא דעבידא
לאיגלויי הוא, לא משקר' - הכי נמי לא משקר; או דלמא טעמא דעד אחד משום ד'היא גופא
דייקא ומינסבא', והכא [כיון דזימנין דסניא ליה] - לא דייקא ומינסבא (ותרוייהו
אמרי בדדמי 'כן הדברים כאשר אתה אומר')?
אמר רמי בר
חמא: תא שמע: 'אמר רבי עקיבא: כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה, מצאתי נחמיה איש בית
דלי, ואמר לי: שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא רבי יהודה
בן בבא?! ונמתי לו: כן הדברים. אמר לי: אמור להם משמי: אתם יודעים המדינה הזו
משובשת בגייסות! כך מקובלני מרבן גמליאל הזקן: שמשיאין האשה על פי עד אחד';
מאי 'מדינה
משובשת בגייסות'? לאו 'אף על גב דמדינה זו משובשת - כך מקובלני שמשיאין על פי
עד אחד', אלמא עד אחד מהימן!
אמר רבא: אי
הכי - מאי שנא 'מדינה זו'? 'כל מקום שיש גייסות' מיבעי ליה!? אלא
אמר רבא: הכי קאמר: 'אתם יודעים שמדינה זו [בבל] משובשת בגייסות ולא
אפשר לי למשבק אינשי ביתי ומייתי קמי רבנן; [אך מסור להם:] כך מקובלני מרבן גמליאל: שמשיאין האשה על פי עד אחד.
תא שמע: 'מעשה
בשני תלמידי חכמים שהיו באין עם אבא יוסי בן סימאי בספינה, וטבעה, והשיא רבי
נשותיהן על פי נשים' - והא מים כמלחמה דמו (דאיכא למימר בדדמי), ונשים - אפילו מאה כעד אחד דמו, וקתני 'השיא'!?
ותסברא? מים
שאין להם סוף (מפרש בפרק בתרא (לקמן קכא,א): 'כל שעומד ואין רואה
מארבע רוחותיו') נינהו, ומים שאין להם סוף - אשתו אסורה (ואף על פי
שיש עדים כשרים שטבע שמא צף מתחת המים ויצא)!? אלא היכי
דמי? דאמרי "אסקינהו קמן,
(יבמות קטו,ב)
וחזינהו
לאלתר", וקאמרי סימנין (דאי לאו סימנים - חיישינן דלמא אחרים נינהו, לפי
שהמים משַׁנים צורת הפנים ואין ניכר כל כך); דלאו עלייהו סמכינן
אלא אסימנים.
ההוא גברא
דאפקיד שומשמי גבי חבריה; אמר ליה: הב לי שומשמי!
אמר ליה:
שקילתינהו (כבר החזרתים לך).
(אמר ליה מפקיד:) והא כן וכן הויין (כך וכך סאין היו), ובחביתא
רמיין (ועדיין הן אצלך בחבית, צא ובדוק בה תמצא כחשבוני)!?
אמר ליה: דידך
– שקלתינהו, והני אחריני נינהו (ושלי הם).
סבר רב חסדא
למימר 'היינו שני תלמידי חכמים' (דתניא לעיל 'והשיא רבי את נשותיהן על פי
נשים', ותרצינן: דאמרי סימני) ולא אמרינן 'הנך אזלו
לעלמא והני אחריני נינהו (אחריני נינהו, וסימנים הכי איתרמו)'.
אמר ליה רבא:
מי דמי? התם קאמרי סימנים, הכא שומשמי - מאי סימנא אית להו? ודקאמר "כן וכן
הויין" - אימר חושבנא איתרמי (חושבנא איכא למימר דמתרמי [או אולי לא מקרה, אלא שידע על החבית וידע שיעורהּ!]).
אמר ליה מר
קשישא בר רב חסדא לרב אשי: ומי חיישינן שמא פינן? והתנן: 'מצא כלי וכתוב עליו
קו"ף – קרבן (הקדש); מ"ם – מעשר;
דל"ת – דמוע (חולין ותרומה שנתערבו ואין נאכל אלא לכהן); טי"ת – טבל; תי"ו – תרומה: שבשעת הסכנה (שגזרו שלא
לקיים מצות) היו כותבין תי"ו תחת תרומה' (אלמא לא אמרינן 'שמא פינו אותה תבואה שנתן בה בכתיבת אות זה, ואֵלו אחרים')!
אמר ליה רבינא
לרב אשי: ולא חיישינן שמא פינן (היכא דסימנא קמא איתא קמן)? אימא סיפא: 'רבי יוסי אומר: אפילו מצא חבית וכתוב עליה 'תרומה' - הרי
אלו חולין (דאזלינן בתר רובא), שאני אומר: אשתקד
הוה מלא תרומה ופינה!' אלא דכולי עלמא
חיישינן שמא פינן, והכא בהא קמיפלגי: מר סבר אם איתא דפינהו - מיכפר הוה כפר (מקנח וגורר היה
את האות); ואידך אימר: אישתלויי אישתלי, אי נמי לפנחיא שבקיה (להצלת פירות
שבתוכה: הניח בה אות זה, ולא גיררה כדי שיבדלו בני אדם מהן; פנחיא: לשון שימור,
כאדם שתולה ממונו באדם חשוב כדי שלא יגזלוהו הימנו; ודומה לו ב'הגוזל עצים' (בבא קמא דף קג,א): הלוקח שדה בשם ריש גלותא כו' ופנחיא בעלמא קבעינן).
יצחק ריש
גלותא, בר אחתיה דרב ביבי, הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב. שלחו מהתם 'יצחק ריש
גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב'. מי חיישינן לתרי
'יצחק' או לא (היכא דלא הוחזקו שני 'יוסף בן שמעון' בעיר אחת)?
אביי אמר:
חיישינן!
רבא אמר: לא
חיישינן (הואיל ולא הוחזקו, אבל היכא דהוחזקו – מודה, כדאמר לקמן (קטז,א))!
אמר אביי: מנא
אמינא לה? דההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא (האשה עומדת ותובעתו לפנינו), וכתיב 'בצד קלוניא (שם עיר) מתא אנא אנדרולינאי
נהרדעא פטרית ותרכית ית פלונית אנתתי', ושלחה אבוה דשמואל לקמיה דרבי יהודה נשיאה [## יש להניח: רבי יהודה הנשיא, ולא
נכדו המכונה רבי יהודה נשיאה] ושלח ליה: 'תיבדק
נהרדעא כולה' (אם יש שם אנדרולינאי אחר חוץ מבעל אשה זו)!
ורבא אמר: אם
איתא (דחיישינן) – 'יבדק כל העולם' מיבעי ליה (שמא
אנדרולינאי אחר היה בנהרדעא והלך לו)! אלא משום כבודו
דאבוה דשמואל (שלא להחזיקו כטועה ושואל דבר שאין צריך) הוא דשלח
הכי.
אמר רבא: מנא
אמינא לה דהנהו תרי שטרי דנפקי במחוזא, וכתיב בהו "חבי בר ננאי"
ו"ננאי בר חבי" ואגבי בהו רבא בר אבוה זוזי - והא 'חבי בר ננאי' ו'ננאי
בר חבי' במחוזא שכיחי טובא (ואפילו הכי מגבינן כשמוציא שטר חוב על אחרים ולא
חיישינן שמא אחר היה; וכיון דלענין ממונא אף על גב דהוחזקו לא חיישינן - לענין
איסורא כי לא הוחזקו מיהא לא חיישינן)!
ואביי – [מה סברתו?]
(יבמות קטז,א)
למאי ניחוש
לה? אי לנפילה - מזהר זהיר ביה; אי לפקדון - כיון דשמיה כשמיה לא מפקיד גביה; מאי
אמרת? דלמא מסר ליה (נתנו לו ולא קנו מידו בקנין, ושמא יחזור בו)? – (ליכא למיחש להכי:) אותיות נקנות במסירה (דאותיות כגון
שטר נקנות במסירה בלא קנין ואין יכול לחזור בו)!
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י
בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף –
בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva,
Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol