יבמות דף קטז

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך פרק חמשה עשר 'האשה שלום'

יבמות דף קטז

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(יבמות קטו,ב)

אמר רבא: מנא אמינא לה דהנהו תרי שטרי דנפקי במחוזא, וכתיב בהו "חבי בר ננאי" ו"ננאי בר חבי" ואגבי בהו רבא בר אבוה זוזי - והא 'חבי בר ננאי' ו'ננאי בר חבי' במחוזא שכיחי טובא (ואפילו הכי מגבינן כשמוציא שטר חוב על אחרים ולא חיישינן שמא אחר היה; וכיון דלענין ממונא אף על גב דהוחזקו לא חיישינן - לענין איסורא כי לא הוחזקו מיהא לא חיישינן)!

ואביי – [מה סברתו?]

(יבמות קטז,א)

למאי ניחוש לה? אי לנפילה - מזהר זהיר ביה; אי לפקדון - כיון דשמיה כשמיה לא מפקיד גביה; מאי אמרת? דלמא מסר ליה (נתנו לו ולא קנו מידו בקנין, ושמא יחזור בו)? – (ליכא למיחש להכי:) אותיות נקנות במסירה (דאותיות כגון שטר נקנות במסירה בלא קנין ואין יכול לחזור בו)!

ההוא גיטא דאשתכח בסורא וכתיב ביה הכי: 'בסורא מתא אנא ענן בר חייא נהרדעא פטרית ותרכית פלונית אנתתי' ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא הוה ענן בר חייא אחרינא לבר מענן בר חייא מחגרא, דהוה בנהרדעא [חגרא היא פרבר של נהרדעא]; ואתו סהדי ואמור דההוא יומא כי איכתב ההוא גיטא - ענן בר חייא מחגרא גבן הוה (אצלנו היה בנהרדעא, וגיטא כתיב בסורא)!

אמר אביי: אף לדידי, דאמינא חיישינן - הכא לא חיישינן (דהא איבדקא כל נהרדעא, ולהאי ענן ליכא למיחש) דהא קאמרי סהדי דבנהרדעא הוה - מאי בעא בסורא [סורא במרחק יומיים מנהרדעא]? (ואביי לא חייש לדלמא אזיל ליה לעלמא, ובדיקה הוא דקמצריך באותו מקום;)

אמר רבא: אף לדידי, דלא חיישינן - הכא חיישינן (הואיל והוחזק איש אחר בעירו כשמו) דלמא בגמלא פרחא (הולך מהר כעוף פורח) אזל, אי נמי בקפיצה (על ידי שם), אי נמי מילי מסר [YH1] (ואף על פי שלא היה עמהם, שמא מתחלה אמר להם בעירו "כתבו גט לאשתי" ואחר כך הלכו העדים לסורא), כדאמר להו רב לספרי, וכן אמר להו רב הונא לספרי: כי איתנכו בשילי כתובו 'בשילי' אף על גב דמימסרן מילי בהיני ('שילי' ו'היני' מקומות הן); וכי איתנכו בהיני כתובו 'בהיני' אף על גב דמימסרן מילי בשילי [כלומר: מקום כתיבת השטר אינו מוכיח ששם נעשתה העיסקה].

מאי הוה עלייהו דשומשמי [ששאלה הגמרא בדף קטו,ב] (מי חיישינן שמא פינן)?

רב יימר אמר לא חיישינן; רבינא אמר חיישינן;

והלכתא: חיישינן.

קטטה בינו לבינה [ושלום בעולם, ובאתה ואמרה "מת בעלי" - אינה נאמנת]:

היכי דמי 'קטטה בינו לבינה'?

אמר רב יהודה אמר שמואל: באומרת לבעלה "גרשיני".

כולהו נמי אמרו הכי (בשעת כעסן)!?

אלא באומרת לבעלה "גירשתני".

וליהמנה, מדרב המנונא, דאמר רב המנונא 'אשה שאמרה לבעלה "גירשתני" – נאמנת: חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה'!

באומרת "גירשתני בפני פלוני ופלוני", ושאילנא ואמרו "לא היו דברים מעולם".

מאי טעמא ד'קטטה' (דתנן במתניתין כי אמרה "מת בעלי" לא מהימנא)?

רב חנינא אמר: משום דמשקרא (מרוב שנאה מתכוונת לאסור עצמה עליו).

רב שימי בר אשי אמר: משום דאמרה בדדמי (כל מקום סכנה שראתה - אינה נותנת דעתה לומר שמא לא מת ולא אנשא, דהואיל וסניא ליה - לא דייקא כולי האי).

מאי בינייהו?

(יבמות קטז,ב)

איכא בינייהו דארגיל הוא קטטה.

איבעיא להו: עד אחד בקטטה (בינו לבינה, והלך למדינת הים, ובא עד אחד ואמר "מת") מהו (מי מהימן אי לא)?: מאי טעמא דעד אחד מהימן? - משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר? הכא נמי לא משקר! או דלמא טעמא דעד אחד מהימן משום דהיא דייקא ומינסבא, והכא - כיון דאית ליה קטטה לא דייקא ומינסבא?

תיקו.

רבי יהודה אומר לעולם אינה [נאמנת אלא אם כן באתה בוכה ובגדיה קרועין. אמרו לו: אחת זו ואחת זו תנשא]:

תניא: 'אמרו לו לרבי יהודה: לדבריך פקחת תנשא, שוטה לא תנשא!? אלא אחת זו ואחת זו תנשא.'

ההיא דאתיא לבי דינא דרבי יהודה; אמרי לה 'ספדי בעלך קרעי מאניך סתרי מזייך'.

אלפוה שיקרא? (בתמיה: אם כרבי יהודה סבירא להו דאינה נאמנת אלא אם כן בוכה - למה הורוה לבכות)?

אינהו כרבנן סבירא להו; אמרי: תעביד הכי כי היכי דלישריה [שגם רב יהודה יסכים להתירה]!

Yevamos Chart #32
Daf 114b-116b

        _____________________________________________________ |
                                                                |
        BELIEVING A WOMAN WHO TESTIFIES THAT HER HUSBAND DIED |
        _____________________________________________________ |
                                                                |
                                                                |
                          (A)            (B)              (C)   |
                SHE SAYS ONLY SHE SAYS THAT    SHE SAYS THAT |
                   THAT HE DIED HE DIED "ON HIS "HE DIED AND |
                                      BED" (8)   I BURIED HIM" |
                  _____________ ________________ _____________ |
                                                                |
1) HE DIED AT THE   She is        She is        She is          |
HANDS OF ROBBERS believed(1)   believed      believed        |
                                                                |
2) HE DIED IN A    Machlokes(2)   She is       She is           |
PLAGUE                          believed     believed         |
                                                                |
3) HE DIED IN WAR   She is not    She is       She is           |
(or in an ava-    believed     believed(3)    believed(4)    |
lanch, or in an                                               |
attack of snakes)                                             |
                                                                |
4) HE DIED IN A    She is not    She is not     She is          |
STARVATION     believed      believed(3)    believed        |
                                                                |
5) HE DIED, AND    She is not    Machlokes(7)    Machlokes(7) |
THERE HAD BEEN   believed(6)                                  |
A QUARREL BETWEEN                                             |
THEM(5)                                                       |

==========
FOOTNOTES:
==========
(1) She is believed because she is not afraid that the robbers will kill her,
and thus she stays to witness whether her husband really died or not (Rashi
114a, DH Hasam).
(2) Daf 114b.
(3) See Insights to 114b, why she is believed.
(4) According to the Rambam, she is not believed (see Hagahos ha'Gra on 114b
and our Insights there).
(5) A "quarrel" is defined by the Gemara as any situation in which the wife
exclaims to her husband, "You divorced me!" when he really did not.
(6) In a case where *she* initiated the quarrel, the Amora'im dispute whether
she is believed or not (see Tosfos 116b, DH Ika Beinaihu, and Insights to the
Daf there).
(7) It is a Machlokes Amora'im on 116b whether we only suspect her of lying
when there is a quarrel between them, or whether we also suspect that she
will say that he died based on surmise and on unfounded assumptions
("b'd'Dami"); see Insights to Daf 116b, though, where we point out that not
all Rishonim accept that there is a Machlokes on this point.
(8) See Insights to Daf 114b for the definition of "on his bed."

משנה:

בית הלל אומרים: לא שמענו אלא בבאה מן הקציר, ובאותה מדינה, וכמעשה שהיה (שכך היה המעשה כדאמרינן לקמן, ולא התירו חכמים אלא דוגמתו: שיהא הדבר קרוב לנו, ומירתתא ולא משקרא, אבל ממדינת הים - אינה נאמנת).

אמרו להם בית שמאי: אחת הבאה מן הקציר ואחת הבאה מן הזיתים ואחת הבאה מן הבציר ואחת הבאה ממדינה למדינה! לא דברו חכמים בקציר אלא בהווה (מעשה שהיה כך היה, והוא הדין לכל מקומות)!

חזרו בית הלל להורות כבית שמאי.

גמרא:

תניא: 'אמרו להם בית שמאי לבית הלל: לדבריכם (שאתם אומרים 'כעין המעשה שהיה' בעינן) אין לי אלא קציר חטים (דמעשה שהיה - בקציר חטים היה, כדלקמן); - קציר שעורים מנין? ואין לי אלא קוצר; בוצר, מוסק, גודר (תמרים), עודר (מלקט תאנים) – מנין? אלא מעשה שהיה בקציר והוא הדין לכולהו! הכא נמי (לענין מדינת הים) מעשה שהיה באותה מדינה, והוא הדין לכולהו.'

ובית הלל?

באותה מדינה, דשכיחי אינשי – מירתת; ממדינה למדינה אחרת, דלא שכיחי אינשי - לא מירתת.

ובית שמאי?

הכא נמי שכיחי שיירתא.

מאי 'מעשה שהיה'?

דאמר רב יהודה אמר שמואל: שילפי (סוף) קציר חטין היו (שילפי - לשון שלף איש (רות ד,ז) שכבר היה הקציר משתלף ועובר), והלכו עשרה בני אדם לקצור חטין; נשכו נחש לאחד מהן ומת, ובאת אשתו והודיעה לבית דין, ושלחו ומצאו כדבריה. באותה שעה אמרו: האשה שאמרה "מת בעלי" – תנשא; "מת בעלי" – תתייבם.

נימא רבי חנניא בן עקיבא ורבנן בפלוגתא דבית שמאי ובית הלל קמיפלגי, דתניא:

'לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה (משום מעשה שהיה בירדן ובספינה ונטמאו כדאמרינן לקמן), ולא יעמוד בצד זה ויזרק לצד אחר (של נהר, דהיינו נמי דומיא דספינה: שפורחין באויר על פני המים); ולא ישיטם על פני המים, ולא ירכיבם - לא על גבי בהמה (בתוך המים, דהיינו נמי דומיא דספינה: שהאדם הנושאו יושב במקומו וספינתו נוטלתו ומוליכתו; וספינה - פעמים שהיא גוששת ונוגעת בקרקע!) ולא על גבי חברו, אלא אם כן היו רגליו (של עליון) נוגעות (במים) בקרקע; אבל מעבירם על הגשר (דכארעא סמיכתא היא, והאדם המעבירו הולך כל שעה ברגליו ואינו דומה לספינה); אחד ירדן ואחד שאר נהרות.

רבי חנניא בן עקיבא אומר: לא אמרו אלא ירדן ובספינה וכמעשה שהיה.'

לימא רבנן דאמרי כבית שמאי, ורבי חנניא בן עקיבא דאמר כבית הלל?

אמרי לך רבנן: אנן דאמרינן אף כבית הלל: עד כאן לא קאמר בית הלל התם אלא משום דמירתת: במקום קרוב מירתת, במקום רחוק לא מירתת; הכא - מה לי ירדן מה לי שאר נהרות?

רבי חנניא בן עקיבא אמר לך: אנא - דאמרי אף לבית שמאי: עד כאן לא קאמרי בית שמאי התם, אלא משום דאיהי דייקא ומינסבא: מה לי מקום קרוב מה לי מקום רחוק; הכא - משום מעשה שהיה: בירדן, ובספינה, דהוה מעשה - גזור רבנן, בשאר נהרות, דלא הוה מעשה - לא גזור רבנן!

מאי 'מעשה שהיה'?

דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה, ונמצא כזית מן המת תחוב בקרקעית של ספינה (והאהיל הכלי של מי חטאת עליהן ונטמאו). באותה שעה אמרו: לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה.

משנה:

בית שמאי אומרים: תנשא ותטול כתובתה (על פיה); בית הלל אומרים: תנשא ולא תטול כתובתה.

אמרו להם בית שמאי: התרתם ערוה חמורה, ולא נתיר ממון הקל?

אמרו להם בית הלל: מצינו

(יבמות קיז,א)

[המשך המשנה]

שאין האחין נכנסין לנחלה על פיה (דרחמנא אמר על פי שנים עדים (דברים יט,טו) ולגבי נשואין דידה הוא דאקילו רבנן, משום עיגונא).

אמרו להם בית שמאי: והלא מספר כתובה נלמוד, שהוא כותב לה 'שאם תנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי' (והרי נשאת)!

וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol