דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן
נרקיסים; הערות העורך
בגופן courier new 10,
בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
סיום פרק ששה עשר 'האשה בתרא'
וסיום מסכת יבמות
יבמות
דף קכב
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות קכא,ב)
ההוא עובד
כוכבים דהוה קאמר ליה לישראל: קטול אספסתא ושדי לחיואי (קצוץ שחת לבהמותי) בשבתא, ואי לא קטילנא לך, כדקטילנא לפלוני בר ישראל דאמרי ליה "בשיל
לי קדירה בשבת ולא בשיל לי" – וקטילתיה!
שמעה דביתהו (דההוא דאמר
עובד כוכבים עליה 'קטילתיה') ואתאי לקמיה דאביי;
שהיתא
(יבמות קכב,א)
תלתא ריגלי (שהיו תלמידי
חכמים נקבצים לשמוע דרשה: הלכות פסח בפסח, והיתה שואלת מהם. ובתשובת הגאונים
מצאתי: כל הנך ריגלי דאמוראי - היינו יום שמת בו אדם גדול, קובעים אותו לכבודו,
ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום - מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו
עם שאר העם להושיב ישיבה שם).
אמר לה רב אדא
בר אהבה: זיל לקמיה דרב יוסף, דחריף סכינא.
אזלה קמיה;
פשט מהא מתניתא [תוספתא דמאי פ"ה ה"ב [ליברמן]]: 'עובד כוכבים שהיה מוכר פירות בשוק ואמר "פירות הללו של ערלה
הן" (פירות נטיעה הן וישנם משובחים מפירות אילן זקן); "של
עזיקה הן" (מפרדס מעוזק, וגדר סביב לו לשומרו, והיא שנת שביעית.
וקשיא לי: דמאי איסור יש כאן? אם עבר זמן הביעור לא שנא מן המשומר ולא שנא מן
המופקר - אסורים, וקודם הזמן - אלו ואלו מותרים) "של נטע
רבעי הן" - לא אמר כלום (לאוסרם על כך, אלא הלך אחר הרוב שזה משקר): לא נתכוון אלא להשביח מקחו (וכן נטע רבעי - להודיע שפירות נטיעה הן;
וכמדומה לי דהאי עזיקה - שם העיר שבארץ ישראל, ופירותיה משובחים, ואם היה עובד
כוכבים זה בחוצה לארץ ומשבחם ואמר 'מעזיקה הבאתי' - אין חוששין לומר 'אמת דבריו,
ושמא לא נתעשרו וישראל מכרם לו', אלא להשביח מקחו; והכא נמי לא נתכוין עובד כוכבים
זה אלא לאיים על זה שיקצור לו מספוא לבהמותיו).
'אבא יודן
איש ציידן אמר: מעשה בישראל ועובד כוכבים שהלכו בדרך, ובא עובד כוכבים ואמר
"חבל (הפסד ועגמת נפש הוא) על יהודי שהיה עמי
בדרך שמת בדרך וקברתיו" - והשיאו אשתו;
ושוב מעשה
בקולר (חבורה) של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא, ובא עובד
כוכבים אחד ואמר: "חבל על קולר (חבורה) של בני אדם
שמתו וקברתים" - והשיאו את נשותיהם.
ושוב מעשה
בששים בני אדם שהיו מהלכין לכרכום ביתר (כשבאה ביתר במצור), ובא עובד כוכבים ואמר "חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכין בדרך ביתר
שמתו וקברתים" - והשיאו את נשותיהם.
משנה:
מעידין לאור
הנר ולאור הלבנה;
ומשיאין על פי
בת קול (שמעו קול צועקת "פלוני מת" ולא ראו אדם בצלמו).
מעשה באחד
שעמד על ראש ההר ואמר "איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת". הלכו ולא
מצאו שם אדם, והשיאו את אשתו.
ושוב מעשה
בצלמון באחד שאמר "אני איש פלוני בן איש פלוני, נשכני נחש והרי אני מת"
והלכו ולא הכירוהו והלכו והשיאו את אשתו:
גמרא:
אמר רבה בר
שמואל: תנא: 'בית שמאי אומרים: אין משיאין על פי בת קול; ובית הלל אומרים:
משיאין על פי בת קול.
מאי קמ"ל
(רבה בר שמואל דלבית הלל משיאין וניעבד כותייהו)? מתניתין היא
( סתם מתניתין נמי הכי אמרה, וממילא הלכתא היא כסתם משנה)!?
הא קא משמע
לן: דאי משתכחת סתמא ד'אין משיאין' - בית שמאי היא (ואין הלכה כאותו סתם).
והלכו ולא
מצאו [שם אדם, והשיאו את אשתו]:
ודלמא שד הוה?
אמר רב יהודה
אמר רב: שראו לו דמות אדם (מתחלה כשצעק).
אינהו נמי
דמו?
דחזו ליה
בבואה.
ואינהו נמי
אית להו בבואה?
דחזו ליה
בבואה דבבואה (צל צלו).
ודלמא לדידהו
אית להו בבואה דבבואה?
אמר רבי
חנינא: אמר לי יונתן שידא (רש"י כאן גורס: לימדני יונתן שידא. שד היה או בקי בהן): בבואה אית להו, בבואה דבבואה לית להו.
ודלמא צרה
הואי (שנשא אשה במקום אחר, ובאה לקלקלה והלכה לה)?
תנא דבי רבי
ישמעאל: 'בשעת הסכנה כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירין' (בשעת הסכנה:
שאדם מסוכן, כגון מי שהיה מושלך בבור ואמר "כל שומע קולו יכתוב גט
לאשתו" - כותבין ונותנין, וסמכינן עליה בכל דבריו, שאומר "אני הוא פלוני
בן פלוני"; והכא נמי כשעת הסכנה דמיא, שאם לא תאמין לזה - לא תמצא אחר ותשב
עגונה).
משנה:
אמר רבי
עקיבא: כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה - מצאתי נחמיה איש בית דלי. אמר לי: שמעתי שאין
משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא?! ונומיתי לו (אמרתי לו): כן (הן) הדברים (שאמרת: שכולן חלוקין
עליו).
אמר לי: אמור
להם משמי: אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות (שאיני יכול לילך אצלם
ולהעיד זה ששמעתי); מקובלני מרבן גמליאל הזקן [שהיה בזמן הבית] שמשיאין את האשה על פי עד אחד.
וכשבאתי
והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל [נכדו של רבן גמליאל הזקן] - שמח לדברי, ואמר:
מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא.
מתוך הדבר
נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא, והשיא רבן גמליאל נשותיהן על פי עד אחד;
והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד, מפי עבד, מפי אשה, מפי שפחה.
רבי אליעזר
ורבי יהושע אומרים: אין משיאין את האשה על פי עד אחד.
רבי עקיבא
אומר: לא על פי אשה ולא על פי עבד ולא על פי שפחה ולא על פי קרובים.
גמרא:
וסבר רבי
עקיבא על פי אשה לא? והתניא: 'רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא: אשה
נאמנת להביא גיטה (ממדינת הים ואף על פי שצריכים אנו למאמר פיה שתאמר
'בפני נכתב ונחתם'; דאפילו אדם כשר הביאו צריך לומר כן) מקל וחומר:
ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר 'מת בעלה' - נאמנות להביא גיטיהן, זו שנאמנת
לומר 'מת בעלה' - אינו דין שנאמנת להביא גיטה!": 'נשים שאמרו חכמים' (חמש נשים
דפירקין דלעיל (קיז,א)) - הוא דלא מהימני, אשה בעלמא - מהימנא (נאמנות להביא גיטה. [בפרק שני דגיטין (דף כג,ב)])!
לא קשיא: כאן
קודם שהחזיקו כאן לאחר שהחזיקו.
משנה:
אמרו לו (לרבי עקיבא): מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם, והביאוהו בפונדק;
ובחזרתם אמרו לפונדקית: איה חברנו?
נומית להם (אמרה להם): מת וקברתיו - והשיאו את אשתו; ולא תהא כהנת כפונדקית (כלומר: וכי לא
תהא בת ישראל או כהנת מיוחסת נאמנת כפונדקית זו גרועה)? (ובגמרא מפרש
מאי גריעותא.)
אמר להו [גירסת
רש"י: להם] (רבי עקיבא): לכשתהא
כפונדקית – נאמנת (כלומר: לכשימצא דבר זה אמת שהאמינו את הפונדקית!
שהרי לא עליה סמכו, אלא): הפונדקית (לפי תומה הסיחה) הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו.
(ספרים אחרים: 'לכשתהא
כפונדקית נאמנת', כלומר: באותו ענין שהאמינו פונדקית הוי נמי שאר אשה נאמנת, שהרי
פונדקית הוציאה להן, ועל הסימנים סמכו.)
גמרא:
מאי גריעותא
דפונדקית?
אמר רב כהנא:
פונדקית עובדת כוכבים היתה, ומסיחה לפי תומה היתה: "זה מקלו וזה תרמילו וזה
קבר שקברתיו בו";
וכן תני אבא
בריה דרב מניומי בר חייא: פונדקית עובדת כוכבים היתה, ומסיחה לפי תומה היתה:
"זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו".
והא "איה
חברנו" קאמרי לה (אלמא לאו לפי תומה הוה)!?
כיון
דחזיתינהו בכיא (והיינו לפי תומה - דקודם ששאלוה התחילה לומר), אמרו לה "איה חברנו"? אמרה להם "מת וקברתיו".
תנו רבנן: 'מעשה
באדם אחד שבא להעיד על האשה לפני רבי טרפון; אמר לו: בני - היאך אתה יודע בעדות
אשה זו?
אמר: אני והוא
היינו הולכים בדרך, ורדף אחרינו גייס, ונתלה בייחור של זית, וּפְשָחו (נתקו: אחז
בנוף של תאנה ופשחו לעשות ממנו מקל), והחזיר את הגייס
לאחוריו.
אמרתי לו:
אריה! יישר כחך!
אמר לי: מנין
אתה יודע שאריה שמי? כך קורין אותי בעירי: 'יוחנן ברבי יהונתן אריה דמכפר שיחיא'!?
לימים חלה
ומת, והשיא רבי טרפון את אשתו.'
ורבי טרפון לא
בעי דרישה (בדיקות כי האי גוונא לכוין את דבריו) וחקירה (באיזה יום
ובאיזה שעה)? והתניא: 'מעשה באדם אחד שבא לפני רבי
טרפון להעיד עדות אשה. אמר לו: 'בני! היאך אתה יודע עדות זו?'
אמר לי: 'אני
והוא היינו הולכין בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור תאנה ופשחו והחזיר את הגייס
לאחוריו!'
אמרתי לו:
יישר כחך! אריה! (גבור חיל, ולב אריה יש לך).
אמר לי: יפה
כוונת לשמי שכך קורין אותי בעירי: יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא.'
לימים חלה
ומת.
אמר לו: לא כך
אמרת לי: יוחנן בן יונתן (דורש וחוקר היה אולי יהפוך את דבריו) דמכפר שיחיא אריה (שהכפר היו קורין 'אריה', ולא אותו))?
אמר ליה: לא,
אלא כך אמרתי לך: יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא; ודקדק עליו שנים ושלשה פעמים
וכיון את דבריו והשיא רבי טרפון את אשתו.
תנאי היא [אם צריך לעדות כזו דרישה וחקירה], דתניא: 'אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה - דברי רבי עקיבא; רבי
טרפון אומר: בודקין.' וקמיפלגי בדרבי חנינא, דאמר רבי חנינא: דבר תורה אחד
דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה, שנאמר (ויקרא כד,כב) משפט אחד יהיה לכם [כגר כאזרח יהיה כי אני ה' אלוקיכם] (וכיון דאשכחן דכתיב בדיני נפשות ודרשת וחקרת (דברים יג,טו) - הוא הדין לדיני ממונות); ומה טעם
אמרו 'דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה'? שלא תנעול דלת בפני לוין';
ובמאי קמיפלגי
[בענין עדות
אשה]?: - מר סבר כיון דאיכא כתובה למשקל (כשתנשא על
פיהם - תטול כתובה, דמספר כתובה נלמוד: 'כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי') - כדיני ממונות דמי, ומר סבר כיון דקא שרינן אשת איש לעלמא - כדיני נפשות
דמי (דהבא על אשת איש בחנק, הלכך עדי נשים בדרישה וחקירה).
אמר רבי אלעזר
אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר (ישעיהו
נד,יג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך.
הדרן עלך האשה בתרא וסליקא לה מסכת יבמות
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י
בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף –
בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol