יבמות דף צח

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך פרק אחד עשר 'נושאין על האנוסה'

יבמות דף צח

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(יבמות צז,ב)

תא שמע: 'שני אחים תאומים (דהני ודאי אחים נינהו מן האב, דקיימא לן (לקמן דף צח,א) טיפה אחת היא ומתחלקת לשתים - אפילו הכי לא חולצין ולא מייבמין) גרים, וכן משוחררים - לא חולצין ולא מייבמין, ואין חייבין משום אשת אח (אפילו קידשו לאחר שנתגיירו: דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, הלכך אין לו אחוה ואפילו מן האם);

היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה - לא חולצין ולא מייבמין (דצד ייבום - מן האב הוא, והני אין להם אב: דזרע מצרי כבהמה), אבל חייבין (כרת) משום אשת אח (מן האם, שהרי היא כישראלית שילדה בנים);

היתה הורתן ולידתן בקדושה - הרי הן כישראלים לכל דבריהן'.

קתני מיהת 'אין חייבין משום אשת אח'?

חיובא ליכא,

(יבמות צח,א)

הא איסורא איכא (מדרבנן, דלא ליתי לאיחלופי בישראל, וקשיא לרב אחא)!?

הוא הדין דאפילו איסורא נמי ליכא, ואיידי דבעי למיתני סיפא 'אבל חייבין' - תנא נמי רישא 'אין חייבין'.

אמר רבא: הא דאמור רבנן 'אין אב למצרי'[YH1] (ואפילו היכא דליכא למימר כקטן שנולד דמי, כגון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, דיש לו שאר מן האם כשאר ישראל גמור, ואין לו שאר מן האב) - לא תימא משום דשטופי בזמה דלא ידיע (אבוה מנו?), אבל ידיע (כגון היו אביו ואמו חבושים בבית האסורים דלא נבעלה לאחר) חיישינן (ואי נולד בקדושה, דליכא למימר 'כקטן שנולד' - ליהוי ליה נמי שאֵר אב, דהא ודאי אבוה הוא), אלא אפילו דידיע נמי לא חיישינן; דהא שני אחין תאומים דטפה אחת היה ונחלקה לשתים וקתני סיפא '[היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה] לא חולצין ולא מייבמין' - שמע מינה אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה (ומסיפא יליף טעמא) דכתיב [יחזקאל כג,כ: ותעגבה על פלגשיהם אשר] בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם ('זרמת' = זרע, שהוא יורה כחץ כזרם מים המקלח בכח). (דאי מרישא [שני אחים תאומים גרים, וכן משוחררים - לא חולצין ולא מייבמין, ואין חייבין משום אשת אח] - לא מצי למילף, דאפילו שאֵר האם אין לו: דטעמא לאו משום דזרמת סוסים הוא, אלא משום דכקטן שנולד דמי.)

תא שמע, דאמר רבי יוסי: 'מעשה בניפטיים הגר שנשא אשת אחיו מאמו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו 'אין אישות לגר''.

ואלא גר דקדיש הכי נמי לא תפסי בה קדושין?

אלא אימא 'אין איסור אשת אח לגר'; מאי לאו דנסבא אח (אחיו המת) כשהוא גר [אחיו התגייר] (דהויא קידושיו קידושין [ואחרכך נשא אשה ואחרכך מת], ושריא לאחיו [נפטיים]- דאין לו אחוה, דכקטן שנולד דמי)?

לא, דנסבא כשהוא עובד כוכבים (ומשנתגייר לא ידעָהּ[YH2] , דלא הוה ליה בה קידושין, הלכך שרי לאחוה).

כשהוא עובד כוכבים מאי למימרא [מה בא מימרא זו להשמיענו? מה החידוש]?

מהו דתימא 'ליגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר' - קא משמע לן.

תא שמע, דאמר בן יאסיין: 'כשהלכתי לכרכי הים מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו. אמרתי לו: בני - מי הרשך? אמר לי: הרי אשה (גיורת) ושבעה בניה (שהתיר להן רבי עקיבא לישא איש את אשת אחיו, ומהן למדתי); על ספסל זה ישב רבי עקיבא ואמר שני דברים: גר נושא אשת אחיו מאמו; ואמר: (יונה ג,א) ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר' שנית דברה עמו שכינה, שלישית לא דברה עמו שכינה';

קתני מיהת 'גר נושא אשת אחיו מאמו' מאי לאו דנסבא אחיו כשהוא גר? לא דנסבא כשהוא עובד כוכבים.

מאי למימרא [מה בא מימרא זו להשמיענו? מה החידוש]?

מהו דתימא 'נגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר' - קא משמע לן.

ומי מהימן? והאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא - אם קודם (שבא) מעשה (לידו) אמרה (היה רגיל לשנותו לתלמידיו) - שומעין לו, ואם לאו (הואיל ודבר חידוש הוא) - אין שומעין לו (שמא בשביל מעשה שבא לידו אומרה)!? איבעית אימא: מורה ובא היה, ואיבעית אימא: משום דקאמר 'הרי אשה ושבעה בניה' (ראיה של קודם לכן הביא), ואיבעית אימא: שאני הכא דקאמר מעשה אחרינא בהדה (דקאמר מילתא דיונה בן אמתי בהדה, ומגו דמהימן אהא - מהימן נמי אהא, דניכרין דברי אמת, שביחד קבלן).

אמר מר: (יונה ג,א) ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר' - שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו'; והא כתיב (מלכים ב יד,כה) הוא (ירבעם בן יואש) השיב את גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא [אשר מגת החפר] [והנה דבר אתו הקב"ה פעם נוספת]!?

אמר רבינא: על עסקי נינוה קאמר (דלא דברה עמו על עסקי נינוה אלא שתי פעמים).

רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר: כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא: כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה - כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה.

תא שמע: 'גר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה - יש לו שְׁאֵר האם, ואין לו שאר האב.

כיצד?

נשא אחותו מן האם (שנולדה בהיותה עובדת כוכבים) – יוציא (ואף על גב דלאו אחותו היא, דכקטן שנולד דמי: גזירה דלמא אתי למנסב אחותו שנולדה אחריו, דבההיא איכא כרת: דלידת שניהם בקדושה, ואחותו גמורה מן האם הויא, כישראלית שילדה בן ובת);

מן האב – יקיים (שהכל יודעין דאין אב לעובד כוכבים, ואי נמי אתי למנסב בת אביו שיוליד מאשה אחרת משנתגייר - לא איכפת לן, דהא לאו בנו הוא);

אחות האב מן האם – יוציא (גזירה משום אחותו מן האם כדאמרן);

(יבמות צח,ב)

מן האב – יקיים;

אחות האם מן האם – יוציא;

מן האב: רבי מאיר אומר: יוציא (הואיל ואיכא צד אם), וחכמים אומרים: יקיים (דלא דמיא לאחות האב מן האם; דבההיא איכא למגזר משום אחותו מן האם, דדמיא לה, אבל אחות האם מן האב - לא דמיא לאחותו מן האם); שהיה רבי מאיר אומר: כל ערוה שהיא משום שאר האם – יוציא; משום האב – יקיים;

ומותר באשת אחיו (ואפילו) מאמו (שנולד בהיותו עובד כוכבים, ולא גזור רבנן משום אשת אחיו הנולד אחריו, דבקורבה גזור רבנן אבל במידי דלא אתי אלא ע"י קידושין לא גזור), ובאשת אחי אביו;

ושאר כל העריות מותרות לו;

לאיתויי אשת האב[1].

נשא אשה ובתה (אגר דעלמא קאי, שנשא בהיותו עובד כוכבים אשה ובתה, ונתגיירו עמו; דאילו האי דנולד בקדושה לא נסיב אשה ובתה! ואי תימא שנשא גיורות שנתגיירו האם והבת, דלית להו קורבה דכקטן שנולד דמי - למה לי גר? אפילו בישראל נמי מצי למימר הכי) - כונס אחת ומוציא אחת (דלא ליתי למישרי בישראל אשה ובתה); לכתחלה לא יכנוס (לקמן מפרש);

מתה אשתו - מותר בחמותו (דכולי האי לא גזור רבנן).

ואיכא דתני 'אסור בחמותו' (פלוגתייהו מפרש לקמן).

קתני מיהת 'מותר באשת אחיו'; מאי? לאו דנסבה אחיו כשהוא גר?

לא, דנסבה כשהוא עובד כוכבים.

מאי למימרא?

מהו דתימא 'ליגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר' - קא משמע לן.

אמר מר: 'נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת; לכתחלה לא יכנוס' - השתא אפוקי מפיק, לכתחלה מיבעיא?

התם קאי, והכי קאמר: הך דאמור רבנן 'יקיים' (כגון אחותו מן האב וחברותיה) - לכתחלה לא יכנוס.

'מתה אשתו מותר בחמותו' ואיכא דתני 'אסור בחמותו':

חדא כרבי ישמעאל וחדא כרבי עקיבא (פלוגתא דרבי ישמעאל ורבי עקיבא מפרש [לעיל] ב'האשה רבה' (דף צד,ב)): מאן דאסר - כרבי ישמעאל, דאמר 'חמותו לאחר מיתה באיסורא קיימא', וגבי גר גזרו ביה רבנן; ומאן דשרי - כרבי עקיבא, דאמר 'חמותו לאחר מיתה - קלש ליה איסורא' (דלגבי ישראל אינה בשריפה), וגבי גר לא גזרו ביה רבנן.

משנה:

חמש נשים שנתערבו ולדותיהן (זכרים, ויש לכל אחת בן ודאי שלא נתערב); הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו - ארבעה חולצין (בן ודאי של כל אחת מן הארבע חולץ) לאחת (מהן, דכל חד ספק ליה באשת אחיו) ואחד מייבם אותה (ובן החמישית ישאנה ממה נפשך: אם אשת אחיו היא - הרי טוב; ואם לאו - הרי חלץ לה יבמה); הוא ושלשה (זה שייבם חולץ לאחרת ושלשה עמו) חולצין לאחת - ואחד מייבם (והחמישי מייבם ממה נפשך; וחוזרים השנים הללו וחולצין לשלישית ושנים עמהן, והחמישי מייבם; וכן כולם); נמצאו ארבע חליצות וייבום לכל אחת ואחת (ארבעה חולצין תחלה לפי שאין אחד רשאי לייבם עד שיחלצו לה הארבעה, דלא ליפגע ביבמה לשוק; והוא הדין נמי דמצו ארבעה למיחלץ לכולהו, והחמישי ישא את כולן, אלא אמרינן בגמרא דהכי שפיר טפי - דלמא לכל חד מתרמיא דידיה ומיקיימא מצות ייבום).

גמרא:

ודוקא מיחלץ (מכל ארבעה הודאין) והדר יבומי (לחמישי), אבל יבומי ברישא – לא, דקפגע ביבמה לשוק.

מאי 'הוא ושלשה חולצין לאחת' (מאי איכפת לן אי חלצי לה הנך ארבעה גופייהו והאי דייבם לקמייתא לייבם נמי הך)?

(ומשני:) דלא תימא ליבמינהו חד לכולהו, אלא כל חד וחד מייבם חדא דלמא מתרמיא ליה דידיה.

[סוף דברי רש"י על המשנה גם הסבירו את דברי הגמרא האלו.]

תנו רבנן: 'מקצתן אחין ומקצתן שאין אחין - האחין חולצין, ושאין אחין (הכי גרסינן: שאינן אחין) מייבמין'.

מאי קאמר?

אמר רב ספרא: הכי קאמר: מקצתן (של ודאין) אחין (לבני התערובות) מן האב, ומקצתן (יש להן בהני תערובות) אחין מן האם (שלא מן האב, לבד אחים שיש להן בתוכן מן האב; כגון: ראובן שנשא רחל וחנה, וילדה לו רחל את יוסף; גירשה לרחל ונשאָהּ בועז, ולו בן מאשה אחרת, ונתעברה רחל וילדה היא וחנה אשתו של ראובן, ושלש נשים אחרות - חמשה זכרים במחבא, ונתערבו; נמצא שיש לו ליוסף בתערובות הללו שני אחין: אחד מן האב ואחד מן האם: בנה של חנה אחִיו מן האב, ובנה של רחל מבועז - אחִיו מן האם) - אחין מן האם חולצין (יוסף זה, שיש לו בתערובות אח מן האם - חולץ לכולן, לפטור את אשת אחיו מן האב, ואינו רשאי לייבם אחת מהן אפילו לאחר חליצתה מארבעה חבריו, שמא יפגע באשת אחיו מאמו, שהיא בכרת) ואחין מן האב (ארבעה האחרים שאין להם בתערובות אלא אחין מן האב) מייבמין (כל אחת ואחת, אחר שחלצה מן הארבעה - ישאנה החמישי; נמצא אחד מייבם שתים, או יהיו לאחת חמש חליצות; והכי מיתוקמא לישנא קמייתא דשמעתא: מקצתן אחין של ודאין אחין מן האם לאחד מן התערובות, ומקצתן שאינן להם אחין מן האם אלא מן האב - אחין חולצין: אותן שהן אחין מן האם חולצין לכולם, ושאינן אחין להן מן האם אלא מן האב מייבמין); מקצתן (של ודאין ותערובתן) כהנים, ומקצתן שאינן כהנים - כהנים חולצין (לכולן), שאינן כהנים מייבמין (ואי אפשר להם לייבם, הואיל וחלצה ארבע חליצות - שמא האחד החולץ לה היה יבמה, וחליצתו חליצה, וכהן אסור בה); מקצתן כהנים ומקצתן אחין מן האם - אלו ואלו חולצין ולא מייבמין.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol

[1] נראה שהמלים '- לאיתויי אשת האב' הם תוספת הסבר של הגמרא שהוכנסו לתוך הברייתא, להסביר מה נובע מהכלל 'ושאר כל העריות מותרות לו'.