דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק
שלשה עשר 'שני דייני גזירות'
כתובות
דף קו
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(כתובות קה,ב)
רב ענן - אייתי ליה ההוא גברא
כנתא דגילדני דבי גילי (דגים קטנים). אמר ליה: מאי עבידתיך? אמר ליה: דינא אית לי.
לא קביל מיניה, אמר ליה:
פסילנא לך לדינא.
אמר ליה: דינא דמר לא בעינא;
קבולי לקביל מר דלא למנען מר מאקרובי בכורים, דתניא:
'(מלכים ב ד,מב) ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים
עשרים לחם שעורים וכרמל בצקלונו [ויאמר: תן לעם ויאכלו] - וכי אלישע אוכל בכורים הוה (והלא לא כהן היה, שהרי מצינו בדברי הימים שנתייחס אביו על שבט גד, דכתיב: ויעני ושפט בבשן [דברי הימים א ה,יב],ומצינו במסכת פסחים ב'אלו דברים'
(דף סח,א)
דשפט דהאי קרא - הוא אביו של אלישע)?
אלא לומר לך: כל המביא דורון לתלמיד חכם - כאילו מקריב בכורים.'; אמר ליה: קבולי - לא בעינן דאיקביל; השתא דאמרת לי
טעמא – מקבילנא. שדריה לקמיה דרב נחמן. שלח ליה 'נידייניה מר להאי גברא דאנא ענן
פסילנא ליה לדינא'. אמר [רב נחמן]: מדשלח לי הכי - שמע מינה קריביה הוא (להכי
פסול ליה לדינא). הוה קאים דינא דיתמי קמיה;
אמר
(כתובות קו,א)
האי עשה (מצות הדיינים עשה: ושפטתם צדק [דברים א,טז]) והאי עשה; עשה דכבוד תורה (דיניה דהאי גברא דהוא עשה
דאיכא כבוד תורה דרב ענן בהדיה) עדיף;
סלקיה לדינא דיתמי, ואחתיה לדיניה [של האיש ששלח אליו רב ענן]. כיון דחזא בעל דיניה יקרא [את הכבוד] דקא עביד ליה - איסתתם טענתיה.
רב ענן - הוה רגיל אליהו דאתי
גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו (סדר אליהו רבה: שלמד חוץ
לתיבה; סדר אליהו זוטא שלמד בתוך התיבה).
כיון דעבד הכי – איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא - הוה מבעית ליה
בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי: 'סדר דאליהו
רבה סדר אליהו זוטא'.
בשני דרב יוסף הוה ריתחא (כעס של מקום ובא רעב לעולם). אמרי
ליה רבנן לרב יוסף: ליבעי מר רחמי!
אמר להו: השתא: ומה אלישע,
דכי הוו רבנן מיפטרי מקמיה (תלמידיו ממנו לעמוד מבית המדרש), הוו פיישי (אוכלי שלחנו תרי אלפים
ומאתים דכתיב 'עשרים לחם ולחם בכורים לחם בכורים עשרים לחם שְׂעֹרִים [וכרמל בצקלנו]' [מלכים ב ד,מב] - הא עשרים וחד, וכרמל - הרי
עשרים ותרתין, וכל אחד לפני מאה איש - הרי)
תרי אלפן ומאתן רבנן, בעידן ריתחא לא הוה בעי רחמי, אנא איבעי רחמי?
וממאי דפיישי הכי?
דכתיב (מלכים ב ד,מג) ויאמר משרתו: מה אתן זה
לפני מאה איש [ויאמר: תן לעם ויאכלו, כי כה אמר ה': אכל
והותר] מאי 'לפני מאה איש'?
אילימא דכולהו לפני מאה איש - בשני בצורת טובא הוו! אלא דכל חד וחד קמי מאה איש.
כי הוו מיפטרי רבנן מבי רב -
הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן; מבי רב הונא הוו פיישי תמני מאה רבנן.
רב הונא הוה דריש בתליסר
אמוראי (השומעין מפיו ומשמיעין לרבים זה מכאן וזה מכאן
ומלפנים ומלאחור ומתחלקין למקומות הרבה שהיה העם רב). כי הוו קיימי רבנן ממתיבתא דרב הונא ונפצי גלימייהו הוה סליק אבקא וכסי
ליה ליומא (מאפיל את החמה והיה ניכר בארץ ישראל) ואמרי במערבא: קמו ליה ממתיבתא דרב הונא בבלאה!
כי מיפטרי רבנן מבי רבה ורב
יוסף, הוו פיישי ארבע מאה רבנן וקרו לנפשייהו 'יתמי'.
כי הוו מיפטרי רבנן מבי אביי,
ואמרי לה מבי רב פפא, ואמרי לה מבי רב אשי, הוו פיישי מאתן רבנן, וקרו נפשייהו
'יתמי דיתמי'.
אמר רבי יצחק בר רדיפא אמר
רבי אמי: מבקרי מומין שבירושלים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.
אמר רב יהודה אמר שמואל:
תלמידי חכמים המלמדין הלכות שחיטה לכהנים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.
אמר רב גידל אמר רב: תלמידי
חכמים המלמדים הלכות קמיצה לכהנים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי
יוחנן: מגיהי ספרים שבירושלים (של כל אדם ואדם: שאסור
להשהות ספר שאינו מוגה משום 'אל תשכן באהליך עוְלה' [איוב יא,,יד]) היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה (וראו בית דין שהיו מתעצלין
בדבר והפקירו תרומת הלשכה לכך).
אמר רב נחמן אמר רב: נשים
האורגות בפרכות נוטלות שכרן מתרומת הלשכה, ואני אומר מקדשי בדק הבית, הואיל ופרכות
תחת בנין עשויות.
מיתיבי [תוספתא שקלים פרק ב הלכה ו (ליברמן)]: 'נשים האורגות בפרכות ובית גרמו על מעשה לחם
הפנים ובית אבטינס על מעשה הקטרת (בית אבטינס ובית גרמו -
במסכת יומא (פ"ג מ"יא; דף לח,א) ) - כולן היו נוטלות שכרן
מתרומת הלשכה.?
התם - בדבבי (בפרכות שכנגד הפתחים, דלצניעותא עבידי ואינן תחת בנין, אבל כל צורך בנין,
כגון פרכות המבדילות בין היכל לקדשי הקדשים שהיו במקדש שני במקום אמה טרקסין שעשה
שלמה בבנין ראשון, ואנשי הגולה עשו את ההיכל גבוה מאד ולא יכול בנין בעובי אמה
להתקיים בגובה כזה, ולהרחיבו לא יכלו לפי שמקצרים את ההיכל או את קדשי הקדשים,
ועשו שתי פרכות וביניהם אמה כדאמרינן במסכת יומא (נא,ב) ואותן פרכות נעשו מקדשי בדק הבית), דאמר רבי זירא אמר רב: שלשה עשר פרכות היו במקדש
שני: שבעה כנגד שבעה שערים (לעזרה), אחד לפתחו של היכל, ואחד לפתחו של אולם, שנים בדביר (תחת אמה טרקסין), שנים כנגדן בעליה (להבדיל בין עליית היכל לעליית קדשי הקדשים, וגם הן במקום אמה טרקסין).
תנו רבנן: 'נשים המגדלות
בניהן לפרה (בחצרות הבנויות בסלעים בירושלים,
ותחתיהם חלל - מפני קבר התהום, כדתנן במסכת פרה (פ"ג משנה ב), ומייתינן לה בפרק 'הישן תחת
המטה' (סוכה כא,א):
ובאין נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם בניהם לצורכי פרה אדומה לעסוק בשריפתה
ומילוי מימיה ולהזות כל שבעה על כהן השורפה, כדאמרינן במסכת יומא (דף ד,א), ומעלה זו עשו לה להתעסק
בה תינוקות שלא נטמאו מימיהם מפני שזלזלו בה לעשותה בטבול יום, כדתנן: 'מטמאין היו
הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרין 'במעורבי שמש
היתה נעשית' [דומה לשנה פרה פ"ג
מ"ז]) -
היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה.
אבא שאול אומר: נשים יקרות (עשירות) שבירושלים היו זנות אותן
ומפרנסות (בלבוש וכסות) אותן.'
בעא מיניה רב הונא מרב:
(כתובות קו,ב)
כלי שרת (שמשרתין בהן במזבח החיצון, שהוא בנין של אבנים) - מהו שיעשו מקדשי בדק הבית?: צורך מזבח נינהו, ומקדשי בדק הבית אתו? או
צורך קרבן נינהו ומתרומת הלשכה היו עושין אותן?
אמר ליה: אין נעשין אלא
מתרומת הלשכה.
איתיביה: '(לחזק את בדק הבית בימי יהואש) (דברי הימים ב כד,יד) וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו
כלים לבית ה' כלי שרת [והעלות וכפות וכלי זהב וכסף;
ויהיו מעלים עלות בבית ה' תמיד כל ימי יהוידע]'
אמר ליה: דאקרייך כתובי - לא
אקרייך נביאי: (מלכים ב יב,יד) אך לא יעשה בית ה' ספות [כסף מזמרות
מזרקות חצצרות כל כלי זהב וכלי כסף מן הכסף המובא בית ה'] [פסוק טו] כי לעושי המלאכה יתנוהו
[וחזקו בו את בית ה'].
אי הכי - קשו קראי אהדדי?
לא קשיא: כאן שגבו (לצורך בדק הבית) והותירו (שאין צריכין לכולו - עושין מן המותר כלי שרת), כאן שגבו ולא הותירו.
וכי גבו והותירו - מאי הוי (הא לא לקדושת קרבן גבו)?
אמר רבי אבהו: לב בית דין
מתנה עליהן: אם הוצרכו - הוצרכו, ואם לאו - יהו לכלי שרת.
תנא דבי רבי ישמעאל: 'כלי שרת
באין מתרומת הלשכה שנאמר: 'את שאר הכסף' - איזהו
כסף שיש לו שיריים (כסף הקופות שהוא נתרם מן הלשכה
ושיריים נשארים בלשכה)? הוי
אומר זה תרומת הלשכה (כסף שבקופות)'.
ואימא שיריים גופייהו (משיריים הנותרים בלשכה כלי שרת באין, ולא מן התרומה עצמה) כדאמר רבא [יומא
לד,א]: 'העולה' - עולה
ראשונה (מנין שלא יהא דבר קודם על המערכה לתמיד של שחר? -
תלמוד לומר: 'וערך עליה העולה' [ויקרא ו,ה],
והוינן בה: מאי תלמודא? ואמר רבא: 'העולה' - משמע העולה האמורה ראשון בסדרי קרבנות, והיא עולת הבקר, שנאמר: 'ואמרת להם זה האשה כו'; וה"א יתירא קא דריש) הכא נמי: '(את שאר) הכסף' - כסף
ראשון (בכסף שיש לו שאר).
מיתיבי [ברייתא במסכת שקלים פ"ד ה"ב]: 'הקטורת וכל קרבנות צבור באין מתרומת הלשכה מזבח הזהב (מזבח הזהב כלי הוא, ולא בנין, שאינו מחובר לאדמה ויכולין לטלטלו - לפיכך
נידון ככלי) ולבונה (של לחם הפנים) וכלי שרת
- באין ממותר נסכים (פליגי בה במסכת מנחות בפרק 'שתי
מדות' (דף צ,א):
רבי חייא ב"ר יוסף אמר: 'בירוצי מדות': שהמספקין סלתות שקבלו מעות הקדש לספק
סלתות כל ימות השנה; מודדין להקדש במדה מבורצת טפופה ולא מחוקה, והמקריבן מוחק
המדה, והם 'מותר נסכים', ומוכרים אותן; ורבי יוחנן אמר כאותה ששנינו: המקבל עליו
לספק [כל ימות השנה להקדש] סלתות מארבע סאין בסלע ועמדו משלש - שנתייקרו - מספק
מארבע, והמקבל לספק משלש והוזלו ועמדו מארבע - מספק ארבע, וְזוֹ היא ששנינו
'מותר נסכים לקיץ המזבח'); מזבח
העולה (שהוא בנין), הלשכות והעזרות - באין מקדשי בדק הבית; חוץ לחומת העזרה (כגון עזרת נשים והחיל וחומת העיר ומגדלותיה) באין משירי הלשכות (באים משיריים הנותרים
בלשכה כשתרמוה בקופות); זו היא
ששנינו: 'חומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משירי הלשכה'?
תנאי היא (דאיכא למאן דאמר כלי שרת מתרומת הלשכה באין [כתנא
דבי רבי ישמעאל]) דתנן [שקלים פ"ד מ"ד]: 'מותר
תרומה (הנשאר בקופות בראש חדש ניסן, שמכאן ואילך אין
לוקחין קרבנות צבור אלא מתרומה חדשה, כדאמרינן בראש השנה (דף ז,א): 'קרבנות צבור הבאין באחד
בניסן - מצוה להביא מן החדש') - מה היו
עושין בה? - ריקועי זהב ציפוי לבית קדשי הקדשים (מחפין
בהם הרצפה והכתלים);
רבי ישמעאל אומר: מותר (ריוח) פירות (ולקמן מפרש מאי ניהו) - לקיץ
המזבח, מותר תרומה לכלי שרת;
רבי עקיבא אומר: מותר תרומה
לקיץ המזבח, מותר נסכים לכלי שרת;
רבי חנינא סגן הכהנים אומר:
מותר נסכים לקיץ המזבח, מותר תרומה לכלי שרת;
וזה וזה (רבי עקיבא ורבי חנינא) לא היו
מודים בפירות (שיהא שום מותר)'.
'פירות' - מאי היא?
דתניא: 'מותר תרומה - מה
היו עושין בה? - לוקחין פירות בזול ומוכרין אותם ביוקר, והשכר מקיצין בו את המזבח (והקרן לכלי שרת כדקאמר רבי ישמעאל), וזו היא ששנינו 'מותר פירות לקיץ המזבח'.
מאי 'זה וזה לא היו מודין
בפירות' (מאי פירושא ד'לא היו מודים')?
דתנן (כדתנן,
דפליג רבי עקיבא אדרבי ישמעאל, ולא הודה לו שיהו משתכרין בשל הקדש): 'מותר שירי לשכה - מה היו עושין בהן? לוקחין בהן
יינות שמנים וסלתות, והשכר להקדש - דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: אין משתכרין
בשל הקדש, אף לא בשל עניים'.
'בשל הקדש' - מאי טעמא
לא?
אין עניות במקום עשירות.
'בשל עניים' - מאי
טעמא לא?
דלמא מתרמי להו עניא וליכא
למיתבא ליה.
מי שהלך למדינת הים [ואשתו תובעת מזונות: חנן אומר: תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה; נחלקו עליו בני
כהנים גדולים ואמרו: תשבע בתחלה ובסוף. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן
יוחנן בן זכאי: יפה אמר חנן: לא תשבע אלא בסוף]:
איתמר: רב אמר:
(כתובות קז,א)
פוסקין מזונות לאשת איש (בית דין יורדין לנכסי מי שהלך למדינת הים, ופוסקין מזונות לאשתו); ושמואל אמר: אין פוסקין מזונות לאשת איש.
אמר שמואל: מודה לי אבא בשלשה
חדשים הראשונים, לפי שאין אדם מניח ביתו ריקן.
בששמעו בו שמת - כולי עלמא לא
פליגי (דפוסקין, דלמאי ניחוש לה? אי לצררי - הרי סופה לגבות
כתובתה, ותשבע שלא עיכבה משלהם
כלום; ואי לשמא אמר לה 'צאי מעשה ידיך במזונותיך', וקבלה עליה - משמת אינה משועבדת לו
מעשה ידיה; וא"ת והרי היא משועבדת ליתומים, ואף הם יאמרו לה כן - אף הוא לא
היה יכול לומר לה אלא א"כ היא מתרצה),
כי פליגי בשלא שמעו בו שמת: רב אמר 'פוסקין', דהא משועבד לה; ושמואל אמר 'אין
פוסקין'.
מאי טעמא?
רב זביד אמר: אימא צררי אתפסה
(צרורות כספים נתן בידה למזונות); רב פפא אמר: חיישינן שמא אמר לה 'צאי מעשה ידיך
במזונותיך' (וקבלה עליה).
מאי בינייהו?
איכא בינייהו גדולה (הראויה להתפיסה מעות) ולא ספקה (מזונות במעשה ידיה, שהן
שני בצורת, או שאינה בעלת מלאכה:
לצררי איכא למיחש, ל"צאי מעשה
ידיך במזונותיך" ליכא למיחש, דכיון דלא ספקה - לא קבלה עליה); אי נמי קטנה (ובעלת
מלאכה והשנים כתקנן) וספקה (לרב זביד – פוסקין, דלא עביד איניש דמתפיס
צררי לקטנה; לרב פפא - אין פוסקין, דאיכא למימר "צאי! מעשה ידיך
למזונותיך" אמר לה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי
רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה
בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י
כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.oocities.org/yeshol