דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך פרק שלשה עשר 'שני דייני גזירות'

כתובות דף קז

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(כתובות קו,ב)

מי שהלך למדינת הים [ואשתו תובעת מזונות: חנן אומר: תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה; נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו: תשבע בתחלה ובסוף. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן יוחנן בן זכאי: יפה אמר חנן: לא תשבע אלא בסוף]:

איתמר: רב אמר:

(כתובות קז,א)

פוסקין מזונות לאשת איש (בית דין יורדין לנכסי מי שהלך למדינת הים, ופוסקין מזונות לאשתו); ושמואל אמר: אין פוסקין מזונות לאשת איש.

אמר שמואל: מודה לי אבא בשלשה חדשים הראשונים, לפי שאין אדם מניח ביתו ריקן.

בששמעו בו שמת - כולי עלמא לא פליגי (דפוסקין, דלמאי ניחוש לה? אי לצררי - הרי סופה לגבות כתובתה, ותשבע שלא עיכבה משלהם כלום; ואי לשמא אמר לה 'צאי מעשה ידיך במזונותיך', וקבלה עליה - משמת אינה משועבדת לו מעשה ידיה; וא"ת והרי היא משועבדת ליתומים, ואף הם יאמרו לה כן - אף הוא לא היה יכול לומר לה אלא א"כ היא מתרצה), כי פליגי בשלא שמעו בו שמת: רב אמר 'פוסקין', דהא משועבד לה; ושמואל אמר 'אין פוסקין'.

מאי טעמא?

רב זביד אמר: אימא צררי אתפסה (צרורות כספים נתן בידה למזונות); רב פפא אמר: חיישינן שמא אמר לה 'צאי מעשה ידיך במזונותיך' (וקבלה עליה).

מאי בינייהו?

איכא בינייהו גדולה (הראויה להתפיסה מעות) ולא ספקה (מזונות במעשה ידיה, שהן שני בצורת, או שאינה בעלת מלאכה: לצררי איכא למיחש, ל"צאי מעשה ידיך במזונותיך" ליכא למיחש, דכיון דלא ספקה - לא קבלה עליה); אי נמי קטנה (ובעלת מלאכה והשנים כתקנן) וספקה (לרב זביד – פוסקין, דלא עביד איניש דמתפיס צררי לקטנה; לרב פפא - אין פוסקין, דאיכא למימר "צאי! מעשה ידיך למזונותיך" אמר לה).

תנן: 'מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות: חנן אמר "תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה"; נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו "תשבע בתחלה ובסוף"': עד כאן לא פליגי אלא לענין שבועה, אבל מזוני יהבינן לה!?

תרגמה שמואל בששמעו בו שמת.

תא שמע: 'מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות - בני כהנים גדולים אומרים 'תשבע'; חנן אומר 'לא תשבע', ואם בא ואמר "פסקתי לה מזונות" (אתפסתיה צררי) – נאמן' (ובשבועה ומחזרת מה שנתנו לה ב"ד).

הכא נמי - בששמעו בו שמת.

והא 'אם בא ואמר' קאמר?

אם בא לאֲחַר שמועה (לאחר ששמעו בו שמת בא).

תא שמע: 'מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות, ואם בא ואמר "צאי, מעשה ידיך במזונותיך" – רשאי.

קדמו בית דין ופסקו - מה שפסקו פסקו'.

הכא נמי - בששמעו בו שמת.

תא שמע: 'מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות - בית דין יורדים לנכסיו וזנין ומפרנסין לאשתו, אבל לא בניו ובנותיו ולא דבר אחר (מפרש לקמיה)'

אמר רב ששת: במשרה את אשתו על ידי שליש (העמיד אפוטרופוס לזוּנה,ּ ועכשיו משך האפוטרופוס את ידו; דהשתא ודאי לצררי ליכא למיחש, ולא לשמא אמר לה "צאי, מעשה ידיך למזונותיך")!

אי הכי (דהשרה אותה על ידי שליש) - בניו ובנותיו נמי (דהא גלי דעתיה דניחא ליה שיהו נזונין משלו)?

כשהשרה לזו ולא השרה לזו.

מאי פסקא?

אלא אמר רב פפא: כששמעה בו שמת בעד אחד היא; דאי בעית אינסובי בעד אחד - מצי מינסבא; מזוני נמי יהבינן לה; בניו ובנותיו - דאי בעו למיחת לנכסיו בעד אחד לא מצו נחתי - מזוני נמי לא יהבינן להו.

מאי 'דבר אחר' [שלא נותנים]?

רב חסדא אמר: תכשיט (בשמים להתקשט בהן אשתו).

רב יוסף אמר: צדקה (אין בית דין פוסקין צדקה לעניים מנכסיו בזמן ששאר בני העיר פוסקין עליהן צדקה).

מאן דאמר 'תכשיט' - כל שכן

(כתובות קז,ב)

צדקה; מאן דאמר צדקה - אבל תכשיט יהבינן לה, דלא ניחא ליה דתינוול.

תא שמע [תוספתא יבמות פרק ו הלכה ז (ליברמן)]: 'היבמה - שלשה חדשים הראשונים (שאינה יכולה לא להנשא ולא להתייבם) - ניזונת משל בעלה; מיכן ואילך אינה ניזונת לא משל בעלה ולא משל יבם; עמד בדין (ואמרה לו כנוס או חלוץ) וברח - ניזונת משל יבם'

אמר לך שמואל: למאי ניחוש לה להאי? אי משום צררי [כדעתו של רב זביד] - לא מיקרבא דעתיה לגבה; אי משום מעשה ידיה [כדעתו של רב פפא]- לא משתעבדא ליה.

תא שמע: 'האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, ובאת ואמרה "מת בעלי" - רצתה ניזונת, רצתה גובה כתובתה (שהאשה נאמנת לומר "מת בעלי" – ותינשא; וכשם שנאמנת לינשא - כך נאמנת ליטול כתובתה, כדאמרינן במסכת יבמות: מספר כתובתה נלמד 'לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי'); "גירשני בעלי" - מתפרנסת והולכת עד כדי כתובתה' (כתובתה לא גביא, שמא לא גירשה; ובגירושין לא האמינוה! אבל מזוני יהבינן לה; ובפרעון כתובה - ממה נפשך: אם גירשה - הרי נטלתן בכתובתה, ואם לאו הרי הוא חייב במזונותיה).

הכא נמי כששמעו בו שמת.

ומאי שנא 'עד כדי כתובתה'?

דאיהי היא דאפסידה אנפשה (שאמרה "גרשני", וגרושה אין לה מזונות! וכי תימא כיון דשמעה שמת - תגבה כתובתה יחד? אין הכי נמי; והאי דקאמרר 'מתפרנסת והולכת' - אם אינה רוצה ליטול כתובתה, דסבורה שמא לא מת, ונוח לה ליטול לשם מזונות שאם יבא בעלה תהא כל כתובתה קיימת; ומתפרנסת עד כדי כתובתה, ותו לא יהבינן לה).

תא שמע: 'כיצד אמרו 'ממאנת אין לה מזונות'? אי אתה יכול לומר ביושבת תחת בעלה, שהרי בעלה חייב במזונות! אלא כגון שהלך בעלה למדינת הים, לותה ואכלה, עמדה ומיאנה'!

טעמא דמיאנה, הא לא מיאנה - יהבינן לה!

אמר לך שמואל: הכא - למאי ניחוש? לה אי משום צררי - צררי לקטנה לא מתפיס; ואי משום מעשה ידיה - קטנה לא ספקה.

מאי הוה עלה?

כי אתא רב דימי, אמר: 'מעשה בא לפני רבי בבית שערים, ופסק לה מזונות; לפני רבי ישמעאל בצפורי - ולא פסק לה מזונות; תהי בה רבי יוחנן: וכי מה ראה רבי ישמעאל שלא פסק לה מזונות? הא לא נחלקו בני כהנים גדולים וחנן אלא לענין שבועה, אבל מזוני יהבינן לה!?

אמר ליה רב שִּמְן בר אבא: כבר תרגמה רבינו שמואל בבבל: כששמעו בו שמת.

אמר ליה: פתריתו בה כולי האי!

כי אתא רבין, אמר: מעשה בא לפני רבי בבית שערים ולא פסק לה מזונות; לפני רבי ישמעאל בציפורי - ופסק לה מזונות! אמר רבי יוחנן: מה ראה רבי שלא פסק לה, דהא לא נחלקו חנן ובני כהנים גדולים אלא לענין שבועה, אבל מזונות יהבינן לה?

אמר ליה רב שִׁמְן בר אבא: כבר תרגמה שמואל בבבל: כששמעו בו שמת.

אמר ליה: פתריתו בה כולי האי!

והלכתא כותיה דרב, ופוסקין מזונות לאשת איש.

והלכתא כותיה דרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה שתאמר לבעלה "איני ניזונת ואיני עושה";

והלכתא כותיה דרב זביד בקוניא (כלי חרס שמחפין עליהם עופרת שקורין פלומבלי"ר בלע"ז), דאמר רב זביד: הני מאני דקוניא (לענין חמץ בפסח וגיעולי עובדי כוכבים ויין נסך): חיורי ואוכמי – שרו (לפי שהעופרת מחליק את החרס ואינו מניחו לבלוע); ירוקי – אסירי (אבל הירוקים - מעורב צריף שקורין אלו"ם בתוך העופרת, והוא עז ומחלחל את החרס ובולע, והכי אמרינן במסכת עבודה זרה (לג,ב) דמצרפי ובלעי)'; ולא אמרן אלא דלית בהו קרטופני (ביקועי קיריויני"ש בלע"ז), אבל אית בהו קרטופני -אסירי.

משנה:

מי שהלך למדינת הים, ועמד אחד ופירנס את אשתו:

חנן אומר: איבד את מעותיו (שלא אמרתי לך "הלוני ואני אפרע", אבל אם הלוה את האשה מעות מזונותיה על מנת שתשלם לו - הוא תובעה, והיא תובעת הבעל, וישלם! כדאמר לעיל בממאנת ולוותה ואכלה ועמדה ומיאנה: טעמא דמיאנה, הא לא מיאנה - משלם);

נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו: ישבע כמה הוציא ויטול.

אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם.

אמר רבי יוחנן בן זכאי: יפה אמר חנן: הניח מעותיו על קרן הצבי!

גמרא:

תנן התם [נדרים פ"ד מ"ב]: 'המודר הנאה מחבירו -

(כתובות קח,א)

שוקל לו את שקלו (שוקל בשבילו שקל שהוא חייב לכל שנה לקרבנות צבור) ופורע את חובו (אם חייב ממון לנושה מותר לזה שיפרענו בשבילו), ומחזיר לו אבידתו (אם ראה חמורו תועה מותר להשיבו), ובמקום שנוטלין שכר (על טורח השבתה) - תפול הנאה (הניית השכר) להקדש' (שהרי שניהן מודרין בהנאה זה מזה); בשלמא 'שוקל לו את שקלו' - מצוה קעביד (כלומר: מצוה בעלמא קא עביד, ואינו מהנהו לזה, שאם לא שקל עליו - לא הפסיד כלום, שיש לו חלק בקרבנות), דתניא [תוספתא שקלים פרק ב הלכה ה (ליברמן)]: 'תורמין (את הלשכה בשלש קופות) על האבוד (אף על מי ששלח שקלו ואבד) ועל הגבוי (שעדיין לא הגיע כאן) ועל העתיד לגבות' (ואפילו לא נגבה לאחר מכאן - יש לו חלק בתרומה ובקרבנות, אלא שחיסר מצוה; נמצא שכר המצוה על הנותן), ו'מחזיר לו אבידתו' - נמי מצוה קעביד; אלא 'פורע לו את חובו<'? הא קמשתרשי ליה (מרויחו)?

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol