דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק
שלשה עשר 'שני דייני גזירות'
כתובות
דף קט
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(כתובות קח,ב)
משנה:
הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את
הרגל (לשון בזיון הוא, ואמר נואש, שאינו חש לדבריו:
"טול טיט שעל גבי רגלי"; ואני שמעתי "תלה אותי על עץ ואין לי מה
ליתן") -
(כתובות קט,א)
[המשך המשנה]
תשב עד שתלבין ראשה.
אדמון אומר (3): יכולה
היא שתאמר: "אילו אני פסקתי לעצמי - אשב עד שתלבין ראשי, עכשיו שאבא פסק - מה
אני יכולה לעשות? או כנוס או פטור"!
אמר רבן גמליאל: רואה אני את
דברי אדמון.
גמרא:
מתניתין - דלא כי האי תנא,
דתניא: 'אמר רבי יוסי ברבי יהודה: לא נחלקו אדמון וחכמים על הפוסק מעות לחתנו
ופשט לו את הרגל, שיכולה היא שתאמר "אבא פסק עלי - מה אני יכולה לעשות";
על מה נחלקו? על שפסקה היא על עצמה, שחכמים אומרים 'תשב עד שתלבין ראשה'; אדמון
אומר: יכולה היא שתאמר "כסבורה אני שאבא נותן עלי ועכשיו שאין אבא נותן עלי
מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור"!
אמר רבן גמליאל רואה אני את
דברי אדמון.
תנא: 'במה דברים אמורים (אברייתא קאי)? - בגדולה, אבל בקטנה -
כופין.'
כופין למאן? אילימא לאב (אם באת לכוף את האב) - איפכא
מיבעי ליה (לפי שהגדולה - תנאה תנאי)!?
אלא אמר רבא: כופין לבעל ליתן
גט.
אמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה
דחזקיה: כל מקום שאמר רבן גמליאל 'רואה אני את דברי אדמון' - הלכה כמותו.
אמר ליה רבא לרב נחמן: אפילו
בברייתא (כשפסקה היא לעצמה)?
אמר ליה: מי קאמרינן 'במשנה'?
'בכל מקום שאמר רבן גמליאל' קאמרינן!
אמר רבי זירא אמר רבה בר
ירמיה: שני דברים שאמר חנן - הלכה כיוצא בו (דחנן:
רבן יוחנן בן זכאי [כגון במשניות בדף קה,א קז,ב: יפה אמר חנן]); שבעה דברים שאמר אדמון - אין הלכה כיוצא בו (כיוצא
בו דאדמון רבן גמליאל [כגון במשנתנו]).
מאי קאמר?: אילימא הכי קאמר:
'שני דברים שאמר חנן - הלכה כמותו וכיוצא בו, ושבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה
כמותו ולא כיוצא בו' - והאמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה: כל מקום שאמר רבן
גמליאל 'רואה אני את דברי אדמון - הלכה כמותו'!?
אלא הכי קאמר: שני דברים שאמר
חנן - הלכה כמותו וכיוצא בו; שבעה דברים שאמר אדמון - אין הלכה כיוצא בו!
הא 'כמותו' - הלכה בכולהו'?
והאמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה: כל מקום שאמר רבן גמליאל 'רואה אני את דברי
אדמון' - הלכה כמותו': אמר - אִין, לא אמר – לא!
אלא הכי קאמר: שני דברים שאמר
חנן - הלכה כמותו וכיוצא בו; שבעה דברים שאמר אדמון: יש מהן שהלכה כמותו וכיוצא
בו, ויש מהן שאין הלכה כמותו (שלא ראה [רבן
גמליאל]
את דבריו אלא בשלשה, שהיה לו לראות את דבריו בכולם) אלא כיוצא בו: בכל מקום שאמר רבן גמליאל 'רואה אני את דברי אדמון -
הלכה כמותו'; אינך – לא.
משנה:
העורר על השדה (ראובן מערער על שדה שביד שמעון, ואומר "לוי שמכרהּ לך - גזלה
ממני") והוא [ראובן] חתום עליה (על שטר המכירה שכתב לוי
לשמעון כשמכרה לו) בעד:
אדמון אומר (4): (יכול הוא שיאמר:) "השני
נוח לי והראשון קשה הימנו' ("מה שלא ערערתי בשעה שלקחת
מלוי וחתמתי בתוך השטר עֵד - לפי שלוי אדם חזק וקשה להוציאה מידו, ונוח לי שתהא
בידך שאוציאנה ממך בדין");
וחכמים אומרים: איבד את זכותו
(דהואיל וחתם - הודה שאין לו עסק בה).
עשאה (המוחזק
בה) סימן לאחֵר (שלא
מכר לראובן זה העורר עליה, אלא לאיש אחר היה מוכר שדה מצד זו, ומצר לו ארבעת מצרי
השדה, וכתב לו במצרים: "מצר פלוני שדה שלי" ועשה שדה זו סימן מצר ללוקח,
ובשמו של מוכר, וְזֶה חתם על אותו שטר ולא ערער) - איבד את זכותו (אפילו לאדמון, דאין לומר כאן
"השני נוח לי").
גמרא:
אמר אביי: לא שנו אלא עֵד,
אבל דיין (שהובא שטר המכירה בבית דין לקיימו כמשפט קיום
שטרות: שהעדים באין ומעידין על כתב ידם והדיינין כותבין 'שטרא דנן נפקא לקדמנא
ואסהידו סהדי אחתימות ידייהו ואישרנוהי וקיימנוהי') - לא איבד את זכותו (שלא ידע מה כתוב בו שיערער עליו), דתני רבי חייא: 'אין העדים חותמין על השטר אלא
אם כן קראוהו (שהרי על דברי השטר הם באים להעיד),
(כתובות קט,ב)
אבל הדיינין חותמים (בקיום) אף על פי שלא קראוהו (שהרי אינן מעידין אלא ש"שטר זה בא לפנינו והעדים הכירו שהיא חתימתן").
עשאה סימן לאחר [איבד את זכותו]:
אמר אביי: לא שנו אלא לאחֵר (דוקא נקט מתניתין 'סימן לאחר'), אבל לעצמו (אבל עשאה המוחזק בה סימן לעצמו,
של ראובן זה העורר עליה, שהיה שמעון מוכר שדה שבצדה לראובן זה העורר עליו, וכשמצר
לו סימני המצרים כתב על שדה זו מיצר פלוני שלי, ולא מיחה ראובן) - לא איבד את זכותו, דאמר: אי דלא עבדי ליה הכי (אם לא שתקתי) - לא הוה מזבין לה ניהלי; מאי
אית לך למימר? איבעי לי למימסר מודעא (לומר לעדים בסתר
"הוו יודעין שעל שדה זו שאצל זו שאני לוקח אני מערער, ומה ששתקתי למה שכתבה
במצריה בשמו - שאם אני מוחה לא ימכור לי זאת")? חברך - חברא אית ליה, וחברא דחברך - חברא אית ליה (ויודיעוהו
ושוב לא ימכור לי).
ההוא דעשאה סימן לאחר, ערער
ושכיב ואוקים אפוטרופא. אתא אפוטרופוס לקמיה דאביי, אמר ליה: 'עשאה סימן לאחר איבד
את זכותו'!
אמר: אי הוה אבוהון דיתמי
קיים, הוה טעין ואמר "תלם אחד עשיתי לך (מענית
המחרישה על פני כל השדה שמכר הודיתי לו בין שדה זו שאני עורר ובין אותה שמכר, ועל
אותו תלם כתב "מצר פלוני שלי" וחתמתי על השטר ולא מחיתי)"!
אמר ליה: שפיר קאמרת, דאמר
רבי יוחנן: אם טען ואמר "תלם אחד עשיתי לך" – נאמן; (לאחר שהביא אפוטרופוס של יתומים ראיה שהיתה של אביהם וגזלה הימנו ולא היה
למחזיק זכות בה אלא לפי שעשאה אביהן סימן בשמו של מחזיק - אמר ליה אביי
לאפוטרופוס:) זיל הב ליה מיהת תלם אחד.
הוה עלה (על אותו תלם) ריכבא דדיקלי (שורת דקלים מורכבין זה על גב זה).
אמר ליה: אי הוה אבוהון דיתמי קיים, הוה טעין ואמר "חזרתי ולקחתי ממנו (לאחר שעשיתיו סימן בשמו)"!
אמר ליה: שפיר קאמרת, דאמר רבי
יוחנן: אם טען ואמר "חזרתי ולקחתיו ממנו" – נאמן! (דהפה
שאסר הוא הפה שהתיר: דמאחר שיש עדים שהיתה שלו ונגזלה הימנו - אין לזה זכות באותו
תלם אלא על פיו של זה שעשאה סימן לאחר, והרי חזר ואמר "לקחתיו")'.
אמר אביי: האי מאן דמוקים
אפוטרופא - נוקים כי האי דידע לאפוכי בזכותא דיתמי.
משנה:
מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך
שדהו (שהחזיקו בה בעלי השדות שבמצריו):
אדמון אומר (5): ילך לו
בקצרה (על כרחם יטול לו דרך לשדהו, אבל דרך קצרה יברור לו
שלא ירבה ליטול);
וחכמים אומרים: יקנה לו דרך
במאה מנה או יפרח באויר.
גמרא:
מאי טעמא דרבנן? שפיר קאמר
אדמון (דקא סלקא דעתא כשארבעת השדות שסביבותיו של אדם אחד
הן, דממה נפשך אורחיה גביה הוא)!?
אמר רב יהודה אמר רב: כגון
שהקיפוה ארבעה בני אדם מארבע רוחותיה (דכל חד וחד מדחי ליה:
דרכך - לאו גבאי הוא).
אי הכי מאי טעמא דאדמון?
אמר רבא: בארבעה דאתו מכח
ארבעה, וארבעה דאתו מכח חד - כולי עלמא לא פליגי דמצי מדחי ליה; כי פליגי בחד דאתי
מכח ארבעה (שלקחוה מאיש אחד אחר שהלך זה): אדמון סבר: מכל מקום דרכא אית לי גבך; ורבנן סברי [שיכול המחזיק בשדות סביבותיו לומר לו]: "אי שתקת - שתקת (ואוזיל גבך כשתקנה הדרך ממני), ואי לא
- מהדרנא שטרא למרייהו ולא מצית לאשתעויי דיינא בהדייהו"!
ההוא דאמר (בשעת מיתתו) להו: "דיקלא
לברת". אזול יתמי פלוג לנכסי, לא יהבו לה דיקלא.
סבר רב יוסף למימר: היינו
מתניתין (דאזלא גבי כל חד וחד, ומצי מדחי לה, כרבנן).
אמר ליה אביי: מי דמי? התם כל
חד וחד מצי מדחי ליה (של מזרח אומר לו "בצפון דרך
שלך ואין לך אצלי כלום", וכן כל אחד ואחד), הכא דיקלא גבייהו הוא (שהרי כל הנכסים היו יחד
בשעת צוואה, ועל כולם הטיל הדקל, ולא פירש איזהו)!?
מאי תקנתייהו?
ליתבו לה דיקלא וליהדרו
וליפלגו מרישא.
ההוא דאמר להו: "דיקלא
לברת". שכיב ושביק תרי פלגי דדיקלא (שהיה לו בשותפות, ושאר
דקלים הרבה היו לו, והיתומים היו נותנין לה אותן שני חצאין שיש טורח בהן יותר). יתיב רב אשי וקא קשיא ליה: מי קרו אינשי לתרי פלגי
דיקלי 'דיקלא' או לא?
אמר ליה רב מרדכי לרב אשי:
הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא: קרו אינשי לתרי פלגי דיקלי 'דיקלא' (ועל כרחה ידה על התחתונה, שהנכסים בחזקת היתומים, וְזוֹ אינה באה עליהם
אלא מכח הצוואה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי
רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה
בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י
כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.oocities.org/yeshol