דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
סיום פרק
שלשה עשר 'שני דייני גזירות'
וסיום מסכת
כתובות
כתובות
דף קיב
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(כתובות קיא,ב)
רמי בר יחזקאל איקלע לבני
ברק; חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו
ומיערב בהדי הדדי; אמר: היינו 'זבת
חלב ודבש'!
אמר רבי יעקב בן דוסתאי: מלוד
לאונו = שלשה מילין; פעם אחת קדמתי בנשף (קודם עמוד השחר) והלכתי עד קרסולי בדבש של תאינים.
אמר ריש לקיש: לדידי חזי לי 'זבת חלב ודבש'
של צפורי, והוי שיתסר מילין אשיתסר מילין.
אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי
לי 'זבת חלב ודבש' של כל ארץ ישראל
(כתובות קיב,א)
והויא כמבי מיכסי [שם מקום] עד אקרא דתולבנקי [שם מקום בגבול בבל וא"י] (כשתצרף
כל המקומות ישתער לכך): כ"ב פרסי אורכא ופותיא
[רוחבה] שיתא פרסי.
רבי חלבו ורבי עוירא ורבי
יוסי בר חנינא איקלעו לההוא אתרא; אייתו קמייהו אפרסקא דהוה כאילפס כפר הינו [יש אומרים שזהו כפר חנניה שבגליל]. ואילפס כפר הינו - כמה הוי? חמשה
סאין. אכלו שליש והפקירו שליש ונתנו לפני בהמתן שליש.
לשנה איקלע רבי אלעזר להתם, ואייתו
לקמיה [אפרסק]; נקטו בידיה (מצאן
קטנות נאחזות בידו אחת) ואמר (תהלים קז,לד) ארץ פרי למלחה מרעת
יושבי בה.
רבי יהושע בן לוי איקלע לגבלא
[דרום מזרח לים המלח]; חזנהו להנהו קטופי (אשכולות כדמתרגמינן: (ויקרא
כה,ה) 'לא תבצור' – 'לא תקטוף') דהוו קיימי כי עיגלי; אמר: עגלים בין הגפנים? אמרו ליה: קטופי נינהו! אמר:
ארץ ארץ הכניסי פירותייך! למי את מוציאה פירותייך? לערביים הללו שעמדו עלינו
בחטאתינו?
לשנה (לסוף
שנה) איקלע רבי חייא להתם, חזנהו דהוו
קיימי כעיזי. אמר: עזים בין הגפנים? אמרו ליה: זיל! לא תעביד לן כי חברך.
תנו רבנן: 'בברכותיה (כשהשנה מבורכת) של ארץ
ישראל - בית סאה עושה חמשת ריבוא כורין; בישיבתה של צוען (כלומר: כדמפרש ואזיל, ומצוען אתה למד לארץ ישראל כדמפרש ואזיל) בית סאה עושה שבעים כורין, דתניא: אמר רבי מאיר: אני ראיתי בבקעת בית שאן (שהיא משאר ארצות) בית סאה
עושה שבעים כורין (וכיון דבשאר ארצות יש שבעים
כורים - כל שכן בארץ מצרים) ואין לך
מעולה בכל ארצות יותר מארץ מצרים (שהרי נמשלה לגן ה') שנאמר [בראשית יג,י: וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת ה' את סדם
ואת עמרה] כגן
ה' כארץ מצרים [באכה צער], ואין לך (מדינה) מעולה בכל ארץ מצרים יותר מצוען, דהוו מרבו בה (מצרים) מלכים, דכתיב (ישעיהו ל,ד) כי היו בצוען שריו [ומלאכיו חנס יגיעו] (על מלכי ישראל הכתוב מדבר לגנאי, שמרדו בהקב"ה וסמכו על מלכי מצרים,
ותמיד היו שריהם ושלוחיהם מצויין בצוען שלוחים למלך מצרים מביאין תשורה); ואין לך טרשים בכל ארץ ישראל יותר מחברון, דהוו קברי
בה שיכבי, ואפילו הכי חברון מבונה (בנויה בכל טוב; 'מבונה' -
לשון פרי, כדכתיב (בראשית ל,ג) ואבנה גם אנכי ממנה) על אחת משבעה (הרי שבע פעמים שבעים
כורים - הרי ארבע מאות ותשעים) בצוען,
דכתיב [במדבר
יג,כב: ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי
הענק] וחברון שבע שנים נבנתה לפני
צוען מצרים; מאי 'נבנתה'? אילימא
נבנתה ממש - אפשר אדם בונה בית לבנו קטן (לכנען) קודם שיבנה לבנו גדול (למצרים) - שנאמר (בראשית
י,ו) ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען!? אלא שמבונה על אחת משבעה בצוען; והני מילי – בטרשים,
אבל שלא בטרשים - חמש מאה (ובמקום שאינו טרשים כחברון יש
להוסיף עד חמש מאות); והני מילי שלא בברכותיה,
אבל בברכותיה כתיב (בראשית כו,יב) ויזרע יצחק בארץ ההיא [וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה'] (ובברכותיה כתיב 'מאה שערים' על אחת, שבשאר שנים נתברך למאה:
מאה פעמים חמש מאות הרי חמשת ריבוא).
תניא: 'אמר רבי יוסי: סאה
ביהודה היתה עושה חמש סאין סאה קמח (הוא אבק דק היוצא מן
הנפה; והחטין טחונין ברחיים של גריסין ואינן טחונין דקין, והנפה מוציאה הקמח
וקולטת פסולת ומחזיר מה שבנפה לריחים), סאה
סלת, סאה סובין (שהמכתשת מוציאה: כשלותתין חטין
לסולת כותשין אותן במכתשת), סאה
מורסין (הן סובין היוצאין באחרונה) וסאה קיבוריא (קמח
שאינו יפה שעושים ממנו פת קבור וקורין שאנדי"ר)'.
אמר ליה ההוא צדוקי לרבי
חנינא: "יאה משבחיתו בה (יפה אתם משבחין אותה) בארעכון [בארצכם, ארץ ישראל]: בית סאה אחת הניח לי אבא (בארץ ישראל) ממנה משח [שמן], ממנה חמר [יין], ממנה עיבור [חטה], ממנה קיטניות, ממנה רועות מקנתי".
אמר ליה ההוא בר אמוראה לבר
ארעא דישראל (אחד מבני האמורי אמר ליהודי תחלת ביאתו לארץ): האי [תאלתא] דקיימא אגודא דירדנא (דקל פלוני העומד על שפת הירדן) -
כמה גדריתו מינה (כמה תמרים אתם גודרים הימנו)? (לקיטת תמרים קרויה
'גדירה' בלשון [משנה, ו'גוזרא' בלשון] ארמי)?
אמר ליה: שיתין כורי.
אמר ליה: אכתי לא עייליתו בה [לא השבחתם אותה, אלא] אחריבתוה [החרבתם אותה]; אנן - מאה ועשרים כורי הוה גזרינן מינה!
אמר ליה אנא נמי מחד גיסא
קאמינא לך.
אמר רב חסדא: מאי דכתיב [ירמיהו ג,יט: ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים] ואתן
לך ארץ חמדה נחלת צבי [צבאות גוים, ואמר 'אבי' תקראו
לי, ומאחרי לא תשובו]; למה ארץ ישראל נמשלה לצבי?
- לומר לך: מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו (שהעור כווץ וגומד לאחר
הפשטו) - אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה (עושה פירותיה מרובין עד אין מקום להצניען).
דבר אחר: מה צבי זה קל מכל
החיות - אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה.
אי מה צבי זה קל ואין בשרו
שמן אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה שמנים?
תלמוד לומר: 'זבת חלב ודבש':
שמנים מחלב ומתוקים מדבש.
רבי אלעזר כי הוה סליק לארץ
ישראל, אמר: פלטי לי מחדא (נצלתי מאחת מהן מן הקללות
האמורות במקרא); כי סמכוהו, אמר: פלטי לי
מתרתי; כי אותבוהו בסוד העיבור, אמר: פלטי לי מתלת, שנאמר (יחזקאל יג,ט) והיתה ידי אל הנביאים
החוזים שוא [והקסמים כזב,] בסוד עמי לא יהיו - זה סוד עיבור, ובכתב בית ישראל לא יכתבו - זה סמיכה, ואל אדמת ישראל לא יבואו - כמשמעו [וידעתם כי אני ד' ה'].
רבי זירא, כי הוה סליק לארץ
ישראל - לא אשכח מברא למעבר; נקט במצרא (יש מקום שאין גשר,
ומשליכין עץ על רוחב הנהר משפה לשפה, ואינו רחב לילך עליו כי אם אוחז בידיו בחבל
המתוח למעלה הימנו, קשור שני ראשיו בשתי יתידות אחת מכאן ואחת מכאן בשני עברי הנהר) וקעבר. אמר ליה ההוא צדוקי: עמא פזיזא (עם בהול) דקדמיתו פומייכו לאודנייכו (מתחלתכם הייתם בהולים שהקדמתם נעשה לנשמע) אכתי בפזיזותייכו קיימיתו (ועודכם בבהלתכם כבתחלה
למהר לעשות דבר בלא עתו).
אמר ליה: דוכתא דמשה ואהרן לא
זכו לה - אנא מי יימר דזכינא לה!
רבי אבא מנשק כיפי דעכו (אלמוגים; לישנא אחרינא כיפי דעכו: סלעים).
רבי חנינא מתקן מתקליה (משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו ומחזר שלא יצא שם
רע על הדרכים).
רבי אמי ורבי אסי
(כתובות קיב,ב)
קיימי משמשא לטולא (כשהשמש הגיע למקום שהן יושבין וגורסין, וחמה מקדרת עליהן עומדין משם לישב
בצל) ומטולא לשמשא (ובימי
הצנה עומדין מן הצל ויושבין בחמה כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל).
רבי חייא בר גמדא מיגנדר
בעפרה, שנאמר (תהלים קב,טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו.
אמר רבי זירא אמר רבי ירמיה
בר אבא: דור שבן דוד בא - קטיגוריא (הרבה מסטינים ומלמדים
חובה יעמדו עליהם) בתלמידי חכמים.
כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר:
צירוף אחר צירוף (גזירות על גזירות) שנאמר (ישעיהו
ו,יג) ועוד בה עשיריה (כשתשעה החלקים יהיו אבודין ולא נותר כי אם העשירית - אף היא) ושבה והיתה לבער [כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם - זרע קדש מצבתה].
תני רב יוסף: 'בזוזי ובזוזי דבזוזי (שוללים
אחר שוללים)'.
אמר רב חייא בר אשי אמר רב:
עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות שנאמר [יואל ב,כב: אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר] כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם (מדכתיב 'תאנה וגפן נתנו חילם' - הרי עץ פרי אמור! מה תלמוד לומר 'כי עץ נשא פריו'? - אף אילני סרק ישאו פרי).
הדרן עלך שני דייני גזירות
וסליקא לה מסכת כתובות
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י
כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.oocities.org/yeshol