דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
כתובות
דף יד
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(כתובות יג,ב)
ההוא ארוס וארוסתו [המעוברת] דאתו
לקמיה דרב יוסף. היא אמרה: "מיניה" והוא אמר:
(כתובות יד,א)
"אִין, מינאי (אמת ממני הוא)"!.
אמר רב יוסף: למאי ניחוש לה? חדא - דהא קא מודה, ועוד -
הא אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל!?
אמר ליה אביי: ובהא (דקא אמרת 'ועוד') - כי
לא מודה מכשר רבן גמליאל? והאמר ליה שמואל לרב יהודה: 'שיננא! הלכה כרבן גמליאל; ואת
לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה', והכא (ארוסה - הכל פסולין אצלה
חוץ מן הארוס) רוב פסולין אצלה!
וליטעמיך - תקשי לך היא גופא: 'הלכה' ו'את לא תעביד
עובדא'? אלא מאי אית לך למימר? הא לכתחלה (אם בא כהן לימלך לבית דין לא שרינן ליה לכונסה אלא אם
כן היו רוב כשרים אצלה), הא דיעבד (אם נשאה כהן ולא נמלך לא מפקינן לה מיניה), והא
נמי כדיעבד דמי (שנתעברה, ואתה בא לפסול העובר ולאוסרה על הארוס; דאם אין אתה
מאמינה - הרי אתה מוציאה מבעלה)!
רמי ליה אביי לרבא:
ומי אמר רבי יהושע 'אינה נאמנת' (אלמא לא מוקמינן לה אחזקה)? ורמינהו
[עדויות פ"ח מ"ג]: 'העיד
רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה ('עיסה': לשון ספק) (אלמנת עיסה, שהיא
באה מכח ספק חלל, כדלקמן: שנטמע בה ספק חלל, כגון שזרק בעל אמו הראשון לה גט, ספק
קרוב לו ספק קרוב לה, ומת, ונמצאת זו ספק גרושה ספק אלמנה, ונשאה כהן והוליד ממנה
בן - זהו ספק חלל, והעיד רבי יהושע על אלמנתו של זה) שהיא כשרה
לכהונה' (- אלמא מוקמינן לה אחזקה, ואמרינן 'אל תפסילנה לזו מספק' -
כלומר: שמא בעלה חלל היה)!?
אמר ליה: הכי? השתא: התם - אשה נישאת - בודקת ונישאת (ויש לומר שבדקה
אחר אותן גירושין והוגד לה שקרוב לו היו ולא נתגרשה כלל ואלמנה היתה וכשרה לכהן), הכא
- אשה מזנה - בודקת ומזנה (בתמיה)?
אמר רבא: דרבי יהושע אדרבי יהושע קשיא, דרבן גמליאל אדרבן
גמליאל לא קשיא (בתמיה, דלא חיישת לתרוצינהו)? והא קתני
סיפא (דההיא
[עדויות פ"ח מ"ג]): 'אמר
להן רבן גמליאל: קבלנו עדותכם (נאמנים אתם לנו שכך שמעתם), אבל מה
נעשה שהרי גזר רבן יוחנן בן זכאי שלא להושיב בית דין על כך (להתירה לכהונה,
דודאי אסורה), שהכהנים שומעין לכם (אם תאמרו אסורה) לרחק,
אבל לא לקרב' (אם תאמרו מותרת)?
אלא אמר רבא: דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא: התם (מתניתין) ברי
(היא
אומרת: "ברי לי שלכשר נבעלתי"), הכא (גבי אלמנת עיסה) שמא
(כי
היכי דלדידן מספקא לן לדידה נמי מספקא לה וליכא למימר בה ברי ושמא ברי עדיף); דרבי
יהושע אדרבי יהושע נמי לא קשיא: התם (מתניתין) חד ספיקא (ספק נבעלה לכשר ספק נבעלה
לפסול, שהרי לא בא זה לפנינו, ואילו בא שמא היינו מכירים בו שהוא פסול), הכא
(גבי
אלמנת עיסה) תרי ספיקי (אמו של ספק חלל זה - בה נולד הספק, והיא עצמה לא
נאסרה אלא מספק; וזו שבאה מחמת בנה - קרי לה 'ספק ספיקא').
(ומדברי רבי יוסף טוב עלם מצאתי: 'אלמנת עיסה': אשה
שהיה בעלה ספק ספיקא, כגון שנתגרשה אמו מבעלה הראשון, ספק קרוב לו ספק קרוב לה,
ומת בתוך שלשה חדשים, ונשאת לכהן תוך שלשה חדשים, וילדה את זה: ספק שהוא בן תשעה
לראשון, וכשר, ואפילו היתה מגורשת - שהרי קודם לגט נתעברה, או אפילו אחר הגט והוא
ישראל ולא כהן; וספק בן שבעה לאחרון ובנו של כהן הוא והרי הוא ספק חלל - הרי ספק
ספיקא: שמא אינו בנו של כהן, ואם תימצי לומר בנו הוא - שמא לא היתה אמו גרושה אלא
אלמנה! ולהכי קרי לה 'עיסה': שיש בה עירובי ספיקות הרבה, כעיסה זו שהיא בלוסה; והא
דאמרינן לקמן 'כל שנטמע בה ספק חלל' היינו פירושה: כל שנטמעו בה ספק עירובי חלל;
נטמע = נתערב;)
הלכך:
לרבן גמליאל אלים ליה 'ברי', דאפילו בחד ספיקא נמי מכשיר;
וקיל ליה 'שמא', דאפילו בספק ספיקא נמי פסיל!
לרבי יהושע אלים ליה חד ספיקא, דאפילו בברי נמי פסיל;
וקיל ליה ספק ספיקא דאפילו ב'שמא' נמי מכשיר!
תנו רבנן: 'איזוהי 'אלמנת עיסה' (שהעידו עליה שהיא
כשרה)? - כל שאין בה (בעירובי ספקותיה) לא משום
ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים (לא ספק ממזרות ולא ספק
נתינות ולא ספק עבדי מלכים, אלא ספק חלל לבדו. מש"ה נקט 'עבדי מלכים': משום עבדי
שלמה שהיו עשירים ובעלי זרוע ונשאו להם בנות ישראל, וכגון זרעו של הורדוס שהיה עבד
לבית חשמונאי וגברה ידו ומלך); אמר רבי מאיר:
(כתובות יד,ב)
שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו - משיאין לכהונה; (לקמיה פריך: היינו
תנא קמא, דתנא קמא נמי הכי אמר: דמשום דאין בה אחד מכל אלו העידו עליה להכשיר)
רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר, וכן היה רבי
שמעון בן מנסיא אומר כדבריו: איזוהי אלמנת עיסה? - כל שנטמע בה ספק חלל; מכירין
ישראל ממזרים שביניהם (וספק ממזר יש לך להכשיר, דאי ממזר הוה - מידע הוו ידעי ביה) ואין
מכירין חללין שביניהם (וספק חלל יש לך לפסול). (ולקמיה פריך: הא
אמרת רישא 'איזוהי אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל' - אלמא ספק חלל כשר?)
אמר מר: 'איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא משום ממזרות
ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים' - הא חלל כשר (משום ספק חלל לא פסיל לה); מאי
שנא (הנך
דפסיל לה ספק דידהו)? הנך דאורייתא (משום דוודאן פוסלין מן התורה בביאה, דנפקא לן ביבמות (דף
סח)
מ'כי
תהיה לאיש זר' [ויקרא כב,יב] - כיון
שנבעלה לפסול לה פסלה)? חלל נמי (ודאי פסול) דאורייתא (דילפינן לה התם
מ'לא יחלל זרעו' - מקיש זרעו לו: מה הוא פוסל בביאתו - אף זרעו פוסל; והוא גופיה
נפקא לן מ'לא יחלל': שני חילולין במשמע: אחד לזרעו ואחד לאשתו)!? ותו:
'אמר רבי מאיר: שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו משיאין לכהונה' - היינו תנא
קמא!? ותו: 'רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר, וכן היה רבי שמעון בן
מנסיא אומר כדבריו: איזוהי אלמנת עיסה כל שנטמע בה ספק חלל מכירין ישראל ממזרים שביניהן
ואין מכירין חללין שביניהן' - והא אמרת רישא 'חלל כשר'? (סיפא דמילתיה -
ארישא דמילתיה פריך, דקתני סיפא 'אין מכירין חללין שביניהן' - משמע אפשר
שהיה חלל אבל לא היו מכירין בו, אלמא אית ליה דפסיל; ורישא אמר 'איזוהי אלמנת
עיסה' - והכשיר כל שנטמע בה ספק חלל!?)
אמר רבי יוחנן: ממזר צווח וחלל שותק (אדם, שכשקורין
אותו 'ממזר' הוא צווח, וכשקורין אותו 'חלל' שותק) איכא בינייהו
(איכא
בין רבי מאיר לתנא קמא, ובין תנא קמא דברייתא אליבא דרבי מאיר ורבי שמעון בן אלעזר
אליבא דרבי מאיר): תנא קמא סבר: 'כל פסול דקרו ליה ושתיק – פסול' (דהודאה היא, ו'כל
שאין בה לא משום ממזרות כו' דקאמר - אשתיקות קאי), והכי קאמר תנא
קמא: 'איזוהי אלמנת עיסה (להכשיר)? - כל שאין בה לא שתוק ממזרות ולא
שתוק נתינות ולא שתוק עבדי מלכים ולא שתוק חלל' (וכיון דתלה טעמא בשתיקה -
הוא הדין לכל שתוקי פסול, ולא הוצרך למנות את כולם; ובאיזו הכשירו? באשת ספק חלל,
שאנו מכירין את ספיקו: שנתגרשה אמו ספק; אבל מי שאין מכירין בו, ושמענו שפוסלין
אותו ושותק - פסול) וקאמר ליה רבי מאיר: הנך הוא דקא פסיל ליה בקהל (דוקא הני), אבל
שתוק חלל כשר; והא דשתיק (לאו משום דאודי) - (אלא) משום דלא איכפת
ליה (הואיל
ולאו פסול קהל הוא; והיינו דקאמר 'כל שאין בה אחד מכל אלו שתיקות - משיאין בנותיהן
לכהונה, ואפילו יש בו שתוק חלל'); וקאמר ליה רבי שמעון בן אלעזר לתנא
קמא דרבי מאיר (לאו לתנא קמא דברייתא קאמר: דההיא - רבנן היא, אלא לתנא ששנה דברי רבי
מאיר בבית המדרש ואמר בשם רבי מאיר 'שמעתי כל שאין בה כו'): אי
שמיע לך דמכשר רבי מאיר בשתיקה - לא דקרו ליה 'חלל' ושתיק, אלא דקרו ליה 'ממזר'
ושתיק; והאי דשתיק - סבר ממזר קלא אית ליה; אבל 'ממזר' וצווח, 'חלל' ושותק – פסול;
והאי דאשתיק - סבר מיסתייה דלא מפקי ליה מקהל (והכי קאמר: איזו היא אלמנת
עיסה? כל שנטמע בה ספק חלל, שאנו מכירין את פסולו, שהיתה אמו ספק גרושה; אבל שתוק
חלל, ואין אנו מכירין בו פסול - כתנא קמא; ומיהו בהא פליג רבי מאיר אתנא קמא: דאיהו
- כל פסול דשתיק ביה פסיל, ולרבי מאייר: חלל שתוק הוא דפסול, דסבר
מסתייה דלא מפקי ליה מקהל, ואם אני צווח יכריזו עלי ויודע פסולי בברור, ועכשיו אין
מכירין ישראל חללין שביניהם; אבל שתוק ממזר – כשר, דהאי דשתיק - סבר 'הכל יודעין
שאיני ממזר', דמכירין ישראל ממזרין שביניהן).
תני חדא: 'רבי יוסי אומר: שתוק ממזר כשר, שתוק חלל
פסול'; ותניא אידך: 'שתוק חלל כשר, שתוק ממזר פסול'!?
לא קשיא: הא תנא קמא אליבא דרבי מאיר, הא דרבי שמעון בן
אלעזר אליבא דרבי מאיר.
[## לכאורה כוונת הגמרא: היה ידוע שרבי יוסי מסכים לרבי
מאיר, והברייתות חלוקות בהתאם לחלוקת הדעות בדברי רבי מאיר בברייתא לעיל.]
משנה:
אמר רבי יוסי: מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין (מן המעיין) ונאנסה:
אמר רבי יוחנן בן נורי: אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה (אם רוב העיר כשרין
להשיא בנותיהן ואלמנותיהן לכהונה: שאין רוב בני העיר מן הפוסלין אשה לכהונה בביאתן) - הרי
זו (אף
זו) תינשא לכהונה.
גמרא:
אמר ליה רבא לרב נחמן: רבי יוחנן בן נורי - דאמר כמאן (דבעי רוב כשרין)? אי
כרבן גמליאל - אפילו ברוב פסולין נמי מכשר (דאית ליה 'העמד אשה על חזקתה'); אי כרבי
יהושע - אפילו ברוב כשרים נמי פסיל!?
אמר ליה: הכי אמר רב יהודה אמר רב: (לעולם כרבי יהושע, והכא -
משום דאיכא תרי רובי לכשרות אכשרה, וכדרב יהודה; ולקמן מפרש טעמא ואזיל מאי שנא
תרי רובי מחד רובא:)
(כתובות טו,א)
בקרונות של ציפורי (ביום השוק, שסיעות ושיירות
ממקום אחר באות שם) היה מעשה (דהשתא איכא רוב סיעה ורוב העיר), וכדרבי אמי;
דאמר רבי אמי: 'והוא שהיתה סיעה של בני אדם כשרין עוברת לשם' וכדרבי ינאי, דאמר
רבי ינאי: 'נבעלת בקרונות (משמע על הקרון) - כשרה לכהונה'.
'בקרונות'? סלקא
דעתך?
אלא 'נבעלת בשעת קרונות (שהשיירות באות לעיר) - כשרה
לכהונה' (כדקאמר:
'והוא שהיתה סיעה של בני אדם כשרים עוברת שם' דאיכא למימר שמהם היה); אבל
פירש אחד מציפורי ובעל (דידעינן ודאי דמן העיר היה, אף על פי שציפורי עיר שרובה
משיאין לכהונה) - הולד שתוקי (דבחד רובא לא מכשר).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when the
cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.oocities.org/yeshol