דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך כתובות פרק שני 'האשה שנתארמלה'

כתובות דף כה

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(כתובות כד,ב)

רב חסדא ורבי אבינא: חד אמר 'מעלין' וחד אמר 'אין מעלין'.

אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא: מהו להעלות מנשיאות כפים ליוחסין?

אמר ליה: פלוגתא דרב חסדא ורבי אבינא.

הלכתא מאי?

אמר ליה: אנא מתניתא ידענא, דתניא: 'רבי יוסי אומר: גדולה חזקה (שאין בית דין יכולין להוציא דבר מחזקתו), שנאמר (עזרא ב,סא) ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזילי אשר לקח מבנות ברזילי הגלעדי אשה ויקרא על שמם (סב) אלה בקשו כתבם המתיחשים (שיהו כהנים כשרים: לפי שהתחתנו כהנים בגולה בגויי הארץ, וילדו להם בנים, כדכתיב בספר עזרא, והם חללים - הוצרכו הנולדים בגולה להתייחס כשעלו מן הגולה לשרת בבנין שני) ולא נמצאו ויגאלו מן הכהונה ('ויגאלו' – נפסלו, מלשון לחם מגואל (מלאכי א,ז)) (סג)ויאמר התרשתא (הוא נחמיה בן חכליה, וכן כתוב בספר עזרא (נחמיה ח)) להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים (דוקא מקדשי המקדש פסלינהו, אבל תרומה שהיו רגילין בה בגולה - לא אסר עלייהו משום דהוחזקו בה) עד עמוד כהן לאורים ותומים (כאדם שאומר לחבירו 'עד שיבא המשיח', דאורים ותומים לא הוו במקדש שני, שנחסרו חמשה דברים, כדאמרינן בסדר יומא (כא,ב)) - אמר להם: 'הרי אתם בחזקתכם במה הייתם אוכלים בגולה בקדשי הגבול (תרומה, שהיא נוהגת בגבולין חוץ למקדש ולירושלים) אף כאן בקדשי הגבול' (ומדאמר רבי יוסי 'גדולה חזקה' - ש"מ נשיאות כפים נמי לא אסר עלייהו, שהרי הוחזקו בה בגבולין) - ואי סלקא דעתך 'מעלין מנשיאות כפים ליוחסין', הני - כיון דפרסי ידייהו - אתי לאסוקינהו (ומה הועילו בתקנתם)!

שאני הכא (דליכא למיחש דליסוקינהו) דריע חזקייהו (שהרי הכל רואין שאר כהנים אוכלין קדשי המקדש והם אינן אוכלין - יש כאן היכר גדול שיש בהן צד פסול; אבל שאר בני אדם, כגון בזמן הזה - לעולם מעלין מנשיאות כפים ליוחסין) דאי לא תימא הכי (דעל דא סמיך, שיש בהן היכר תרומה - נמי תקשי] למאן דאמר מעלין מתרומה ליוחסין: כיון דאכלי בתרומה - אתי לאסוקינהו! אלא לאו משום דריע חזקייהו!

(כתובות כה,א)

ואלא מאי 'גדולה חזקה' (דקאמר רבי יוסי? למה לנו [לחוש] להשבית חזקתם, כי מה יש לחוש לבטלה)?

מעיקרא אכול בתרומה דרבנן (שהרי בגולה היו, שאין שם תרומה מן התורה, דכל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ, כדאמרינן בקידושין (לו,ב)), השתא אכול בתרומה דאורייתא!

ואי בעית אימא: השתא נמי בתרומה דרבנן אכול (תרומת פירות האילן וירק), בתרומה דאורייתא (דגן תירוש ויצהר) לא אכול (ומש"ה לא קשיא למ"ד 'מעלין מתרומה ליוחסין'); וכי מסקינן מתרומה ליוחסין - בתרומה דאורייתא, בתרומה דרבנן לא מסקינן.

ואלא מאי 'גדולה חזקה'?

דאף על גב דאיכא למיגזר משום תרומה דאורייתא (שהרי לארץ באו, ומצויה שם תרומה גמורה דאורייתא - מה שלא היה מצוי להם בגולה, ויש לחוש פן יאכילום בה) - לא גזרינן.

ובתרומה דאורייתא לא אכול? והא כתיב [עזרא ב,סג: ויאמר התרשתא להם] אשר לא יאכלו מקדש הקדשים [עד עמוד כהן לאורים ותומים] 'מקדש הקדשים' הוא דלא אכול, הא בתרומה דאורייתא אכול!?

הכי קאמר: לא במידי דאיקרי 'קדש' (והיינו תרומה) דכתיב (ויקרא כב,י) וכל זר לא יאכל קדש [תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש] (בתרומה משתעי, דכתיב בפרשה לעיל מיניה 'ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים' [ויקרא כב,ז], ואוקמינן בתרומה [ביבמות ב'הערל' (עד,ב)]) - ולא במידי דאיקרי קדשים (אפילו חזה ושוק של שלמים הנאכלים לנשי כהנים ולעבדיהם), דכתיב (ויקרא כב,יב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר - היא בתרומת הקדשים לא תאכל, ואמר מר (ביבמות בפרק 'יש מותרות', בבת כהן שניסת לישראל ונעשית אלמנה וגרושה, וזרע אין לה, שחוזרת לתרומת אביה ואינה חוזרת לחזה ושוק, ויליף לה מהאי קרא 'כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל' עוד): במורם מן הקדשים לא תאכל.

תא שמע: 'חזקה לכהונה (להעיד עליו שהוא כהן): נשיאות כפים בבבל (הרואהו נושא כפיו בבבל - מעיד עליו בכל מקום שהוא כהן ומקבלין הימנו, לפי שיש שם ישיבה ובית דין קבוע - בודקין אחר נושאי כפים; אבל אכילת חלה ותרומה אינה חזקה, דחוצה לארץ לאו דאורייתא תרומה דיליה, ולא קפדי כולי האי), ואכילת חלה בסוריא (היא ארם צובה שכיבשה דוד וחיברה לארץ ישראל, וקסבר האי תנא 'כיבוש יחיד שמיה כיבוש', וחלתה ותרומתה דאורייתא; וקא סלקא דעתא תנא: חלה - והוא הדין לתרומה), וחילוק מתנות (דהזרוע והלחיים) בכרכין (ואף על גב דאיסורן אין איסור לזרים, הואיל וכרכים מקום שווקין הן ומצויין בו עוברים ושבים המכירין בו - אי לאו דכהן הוה לא מחציף נפשיה).' קתני מיהת 'נשיאות כפים' – מאי? לאו ליוחסין?

לא, לתרומה (הרואהו נושא כפיו בבבל, או אוכל חלה דווקא בסוריא, והעיד עליו בארץ ישראל - מקבלין עדותו להאכילו תרומה, אבל לא ליוחסין).

והא דומיא דאכילת חלה קתני: מה אכילת חלה (עדות חזקתה) ליוחסין - אף נשיאות כפים ליוחסין (דאי לתרומה – פשיטא: היא [חלה] גופה תרומה היא, וכבר הוחזק בה)?

לא, אכילת חלה גופה לתרומה.

קסבר חלה בזמן הזה דרבנן ותרומה דאורייתא, ומסקינן מחלה דרבנן לתרומה דאורייתא (דאי לאו כהן הוא לא הוו ספו ליה חלה, גזירה משום תרומה), וכדאפיך להו רב הונא בריה דרב יהושע לרבנן (לקמן מפרש).

תא שמע: 'חזקה לכהונה נשיאות כפים וחילוק גרנות (דתרומה) בארץ ישראל (נושאי כפים, דאיכא בית דין קבועין ובדקי; וחילוק גרנות - קא סלקא דעתא השתא דתרומה בזמן הזה דאורייתא, וכיון דעָוֹן מיתה איכא - מסקינן מינה ליוחסין); ובסוריא ובכל מקום ששלוחי ראש חודש מגיעין (להודיע לגולה יום שקידשו ב"ד את החדש לעשות פסח בזמנו, דהיינו היושבים בתוך מהלך חמשה עשר יום) נשיאות כפים ראיה (לפי שב"ד קבוע שם שמקבל שליחות החדש של ב"ד הגדול), אבל לא חילוק גרנות (דתרומה דידהו לאו דאורייתא ובסוריא נמי האי תנא סבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש ופלוגתא דתנאי היא בהך מילתא (עבודה זרה כא,א)); ובבל כסוריא. רשב"ג אומר: אף אלכסנדריא של מצרים בראשונה, מפני שבית דין קבועין שם.' קתני מיהת 'נשיאות כפים'; מאי? לאו ליוחסין?

לא, לחלה.

הא דומיא דחילוק גרנות קתני: מה חילוק גרנות ליוחסין אף נשיאות כפים ליוחסין!

לא! חילוק גרנות גופה לחלה.

קסבר תרומה בזמן הזה דרבנן וחלה דאורייתא, ומסקינן מתרומה דרבנן לחלה דאורייתא, וכדאשכחינהו רב הונא בריה דרב יהושע לרבנן, דאמר רב הונא בריה דרב יהושע: אשכחתינהו לרבנן בבי רב (בית המדרש קרי 'בי רב') דיתבי וקאמרי: אפילו למאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן - חלה דאורייתא, שהרי שבע שכיבשו ושבע שחילקו נתחייבו בחלה (דכתיב 'בבואכם אל הארץ' [במדבר טו,יח] ותניא בספרי [דברים פסקא קי]: 'רבי ישמעאל אומר: שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכולן נאמר 'כי תבאו' 'כי יביאך', וכאן 'בבואכם' ללמדך שכיון שנכנסו לה - נתחייבו) ולא נתחייבו בתרומה (ומעשרות, דכתיב 'דגנך' 'תבואת זרעך'[1] - המיוחדת לך; ועוד: שהרי תלה הכתוב המעשר במנין שנות השמטה, דכתיב [דברים כו,יב: כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך] בשנה השלישת--שנת המעשר [ונתתה ללוי, לגר ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך, ושבעו], ושמטות לא מנו אלא משכבשו וחילקו, כדאמרינן בסדר עולם ובמסכת ערכין (יב,ב));

ואמינא להו אנא: אדרבה: אפילו למאן דאמר תרומה בזמן הזה דאורייתא - חלה דרבנן, דתניא: '[במדבר טז,יח: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם] בבואכם אל הארץ [אשר אני מביא אתכם שמה] אי 'בבואכם' (והכי פירושו: כיון דשינה הכתוב ביאה זו לכתוב בה 'בבואכם' ולא כתב 'כי תבאו'), יכול משנכנסו לה שנים ושלשה מרגלים? - תלמוד לומר: 'בבואכם' - בביאת כולכם אמרתי, ולא בביאת מקצתכם;' וכי אסקינהו עזרא -

(כתובות כה,ב)

לאו כולהו סלוק (רובן נשארו בבבל, דכתיב כל הקהל כאחד ארבע רבוא (עזרא ב,סד)).

תא שמע: 'חזקה לכהונה: נשיאות כפים וחילוק גרנות ועדות (אם באו עדים שהוא כהן: שמכירין את אביו ואת אמו).'

'עדות' חזקה היא (בתמיה: וכי עדות 'חזקה' קרי ליה)? אלא לאו הכי קאמר: נשיאות כפים כי עדות: מה עדות ליוחסין - אף נשיאות כפים ליוחסין!

לא, עדות הבאה מכח חזקה כחזקה (העדות נקבל, ונאכילו בתרומה כאילו ראינוה אנן לאותה חזקה שזה העיד),

כי ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי; אמר ליה: מוחזקני בזה שהוא כהן.

אמר ליה: מה ראית?

אמר ליה: שקרא ראשון בבית הכנסת

[ושאל רבי אמי:] בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול? (כדאמרינן בעלמא (גיטין נט,ב) רב קרי בכהני ואף על גב דלאו כהן הוה)

[והאיש המעיד ענה:] שקרא אחריו לוי –

והעלהו רבי אמי לכהונה על פיו (ואי לאו כהן הוא - אין לוי קורא אחריו, דאמרינן במסכת גיטין (שם): 'אם אין שם כהן - נתפרדה חבילה', ומפרשינן דאין לוי קורא במקום שאין כהן. ויש מפרשים 'נתפרדה החבילה': שבמקום שאין כהן, אם רוצה ישראל לקרות לפני לוי – קורא, ודוקא דאין שם כהן; אבל היכא דאיכא כהן - לא נתפרדה החבילה ולא יקרא ישראל גדול לפני לוי; והכא כהן אחר הוה התם, הלכך אי לאו דהאי כהן הוה - לא הוה לוי קרי אבתריה).

ההוא דאתא לקמיה דרבי יהושע בן לוי, אמר ליה: מוחזקני בזה שהוא לוי.

אמר ליה: מה ראית?

אמר ליה: שקרא שני בבית הכנסת.

בחזקת שהוא לוי או בחזקת שהוא גדול?

שקרא לפניו כהן (ואי לאו דהאי לוי הוא - לא היה קורא שני אלא שלישי: שנים כהנים היו קורין לפניו והוא שלישי, דהכי אמרינן במסכת גיטין: 'אם אין שם לוי - קורא כהן במקומו')' והעלהו רבי יהושע בן לוי ללויה (לתת לו מעשר ראשון) על פיו.

ההוא דאתא לקמיה דריש לקיש, אמר ליה: מוחזקני בזה שהוא כהן.

אמר ליה: מה ראית?

[אמר ליה:] שקרא ראשון בבית הכנסת.

אמר ליה: ראיתיו שחילק על הגרנות?

אמר לו רבי אלעזר: ואם אין שם גורן (אם אין שם זורעי תבואה במקומו) - בטלה כהונה?

זימנין (פעם אחרת) הוו יתבי קמיה דרבי יוחנן; אתא כי הא מעשה לקמיה, אמר ליה ריש לקיש: ראיתיו שחילק על הגורן.

אמר ליה רבי יוחנן: ואם אין שם גורן - בטלה כהונה?

הדר (ריש לקיש) חזייה לרבי אלעזר בישות (החזיר פניו ונסתכל ברבי אלעזר בעין רעה, שהבין שמפי רבי יוחנן שמע לשון זה; וכשאמר לשון זה - לא אמרה בשם רבי יוחנן לפיכך לא קיבלה הימנו); אמר: שמעת מילי דבר נפחא ולא אמרת לן משמיה!?

רבי ורבי חייא: חד העלה בן על פי אביו לכהונה, וחד העלה אח על פי אחיו ללויה.

תסתיים דרבי העלה בן על פי אביו לכהונה, דתניא: 'הרי שבא ואמר "בני זה וכהן הוא" - נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה (שמא ממזר או נתין הוא) - דברי רבי.

אמר לו רבי חייא: אם אתה מאמינו להאכילו בתרומה - תאמינו להשיאו אשה! ואם אי אתה מאמינו להשיאו אשה - לא תאמינו לאכול בתרומה!?

אמר לו: אני מאמינו להאכילו בתרומה, שבידו להאכילו בתרומה (שהרי הוא כהן והכל חולקין לו תרומה), ואיני מאמינו להשיאו אשה שאין בידו להשיאו אשה'.

תסתיים.

ומדרבי העלה בן על פי אביו לכהונה - רבי חייא העלה אח על פי אחיו ללויה.

ורבי חייא, מאי שנא בן דלא, דקרוב הוא אצל אביו? אח נמי קרוב הוא אצל אחיו!?

(כתובות כו,א)

במסיח לפי תומו.

כי הא: דאמר רב יהודה אמר שמואל: 'מעשה באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר "זכורני כשאני תינוק ומורכב על כתיפו של אבא והוציאוני מבית הספר והפשיטוני את כותנתי והטבילוני (מפני שסתם תינוק מטפח באשפות ושרצים מצויין שם) לאכול בתרומה לערב (דצריך הערב שמש)"

ורבי חייא מסיים בה: '"וחבירי בדילין ממני, והיו קורין אותי "יוחנן אוכל חלות"' והעלהו רבי לכהונה על פיו.'

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol

[1] אולי הכוונה: (דברים יד,כב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה. (כג)ואכלת לפני ה' אלקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך, ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים.