דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
כתובות
דף כו
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(כתובות כה,ב)
רבי ורבי חייא: חד העלה בן על פי אביו לכהונה, וחד העלה
אח על פי אחיו ללויה.
תסתיים דרבי העלה בן על פי אביו לכהונה, דתניא: 'הרי
שבא ואמר "בני זה וכהן הוא" - נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו
אשה (שמא
ממזר או נתין הוא) - דברי רבי.
אמר לו רבי חייא: אם אתה מאמינו להאכילו בתרומה - תאמינו
להשיאו אשה! ואם אי אתה מאמינו להשיאו אשה - לא תאמינו לאכול בתרומה!?
אמר לו: אני מאמינו להאכילו בתרומה, שבידו להאכילו בתרומה
(שהרי
הוא כהן והכל חולקין לו תרומה), ואיני מאמינו להשיאו אשה שאין בידו
להשיאו אשה'.
תסתיים.
ומדרבי העלה בן על פי אביו לכהונה - רבי חייא העלה אח על
פי אחיו ללויה.
ורבי חייא, מאי שנא בן דלא, דקרוב הוא אצל אביו? אח נמי
קרוב הוא אצל אחיו!?
(כתובות כו,א)
במסיח לפי תומו.
כי הא: דאמר רב יהודה אמר שמואל: 'מעשה באדם אחד שהיה
מסיח לפי תומו ואמר "זכורני כשאני תינוק ומורכב על כתיפו של אבא והוציאוני
מבית הספר והפשיטוני את כותנתי והטבילוני (מפני שסתם תינוק מטפח
באשפות ושרצים מצויין שם) לאכול בתרומה לערב (דצריך הערב שמש)"
ורבי חייא מסיים בה: '"וחבירי בדילין ממני, והיו
קורין אותי "יוחנן אוכל חלות"' והעלהו רבי לכהונה על פיו.'
תניא: 'רבי שמעון בן אלעזר אומר: כשם שתרומה חזקה
לכהונה - כך מעשר ראשון חזקה לכהונה; והחולק בבית דין אינה חזקה (קא סלקא דעתא שעל
פי בית דין הקבוע בעיר היו חולקין
לו תרומה בבית הגרנות)'.(ולקמיה פריך: אי בבית דין לא הוי חזקה - היכא הויא חזקה?).
'מעשר ראשון'? דלוי הוא [ולא לכהן, וכיצד
קבלת מעשר ראשון יהיה ראיה לכהונה]!?
כרבי אלעזר בן עזריה, דתניא: 'תרומה לכהן, מעשר ראשון
ללוי - דברי רבי עקיבא; רבי אלעזר בן עזריה אומר: מעשר ראשון אף לכהן.'
אימור דאמר רבי אלעזר בן עזריה 'אף לכהן', 'לכהן ולא
ללוי' מי אמר?
אין! בתר דקנסינהו עזרא (ללוים דלא ליתבו להו,
כדאמרינן ביבמות בפרק 'יש מותרות' (יבמות פו,ב)).
ודלמא איקרו ויהבו ליה [ללוי, למרות
קנס עזרא, שהרי לא כולם סוברים כרבי אלעזר בן עזריה]?
אמר רב חסדא: הכא במאי עסקינן? - כגון דמוחזק לן באבוה
דהאי דכהן הוא, ונפק עליה קלא דבן גרושה ובן חלוצה הוא, וחלקו ליה לדידיה מעשר
בבית הגרנות [וזוֹ ראיה שהוא כהן ולא בן גרושה וחלוצה].
[כיצד עובדה זו משמשת ראיה שהוא כהן?] 'לוי'
(כלומר:
בלוי ליכא לספוקי, דהא אביו כהן) - דלאו לוי הוא [אם הוא בן
חלוצה – וכי אינו משבט לוי, ומגיע לו חלוקת מעשר]?
מאי איכא למימר [מה היינו סוברים]? 'בן
גרושה או בן חלוצה הוא' [ואינו כהן, אלא חלל]? [העובדה
שחילקו לו מעשר היא משמעותית לפי שתי הדיעות להלן:]
לא מיבעיא למאן דאמר (פלוגתא היא ביבמות (שם)) 'מעשר
ראשון אסור לזרים [זר שאינו לוי או כהן, שגם הוא משבט לוי]' דלא
הוו יהבי ליה, אלא אפילו למאן דאמר 'מעשר ראשון מותר לזרים' - הני מילי למיספק להו
[לתת להם
לאכול אם הם זקוקים לאוכל], אבל בתורת חלוקה לא יהבי ליה.
[ולא היו חולקים לחלל אם יש כהנים או לויים כשרים; ואם
חלקו לו - סימן שהוא כשר.]
[אולם אפשר לפרש אחרת: שחלל אין לו דין לוי, והכל פשוט,
שאם חלקו לבן של כהן – הוא ודאי כהן כי אינו לוי; אך מלשון רש"י: 'כלומר בלוי ליכא
לספוקי דהא אביו כהן' לא משתמע שאינו לוי.]
'והחולק בבית דין אינה חזקה' - אי בבית דין לא
הויא חזקה, היכא הויא חזקה?
אמר רב ששת: הכי קאמר: החולק תרומה בנכסי אביו עם אחיו
בבית דין - אינה חזקה (להשבית מעליו קול היוצא על אמו שהיא גרושה והוא חלל).
פשיטא (דהא אפילו הוא חלל יורש את אביו)!?
מהו דתימא מדהנך לאכילה - האי נמי לאכילה? קא משמע לן הנך
לאכילה, האי לזבוני.
רבי יהודה אומר: אין מעלין לכהונה על פי עד אחד [רבן שמעון בן גמליאל
אומר משום רבי שמעון בן הסגן: מעלין לכהונה על פי עד אחד]:
רבן שמעון בן גמליאל היינו רבי אליעזר (דהא ודאי במקום
שיש עוררין לא אמר רבן שמעון דליהוי חד נאמן, וכי אמר 'מעלין' - במקום שאין עוררין
קאמר)? וכי תימא 'ערער חד' איכא בינייהו: דרבי אליעזר סבר
'ערער חד (הוי ערער ואין אחד נאמן עליו להכשירו)', ורבן
שמעון בן גמליאל סבר 'ערער תרי' - האמר רבי יוחנן: דברי הכל אין ערער פחות משנים!?
אלא הכא במאי עסקינן? דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא,
ונפק עליה קלא (קול בעלמא ולא עדות) דבן גרושה או בן חלוצה הוא, ואחתיניה
(מן
הכהונה עד שיבדקו את הדבר שמעלה הוא לכהונה), ואתא עד
אחד ואמר "ידענא ביה דכהן הוא"
(כתובות כו,ב)
ואסקיניה (דבמקום קול הוי חד מהימן), ואתו בי
תרי ואמרי: "בן גרושה ובן חלוצה הוא", ואחתיניה, ואתא עד אחד ואמר
"ידענא ביה דכהן הוא"; ודכולי עלמא (בין לרבי אלעזר בין לרבי
שמעון) מצטרפין (שני עדים המעידים זה שלא בפני זה בשאר עדיות) לעדות,
והכא במיחש לזילותא דבי דינא (שהורידוהו שני פעמים, ועכשיו יעלוהו ויבטלו דבריהם) קמיפלגי:
תנא קמא סבר: כיון דאחתיניה לא מסקינן ליה (והיינו דקאמר רבי אלעזר: דמאחר שהורדנוהו על פי
העוררין - אין מעלין על פי עד זה השני, אף על פי שיש לצרפו עם האחר) חיישינן
לזילותא דבי דינא; ורבן שמעון בן גמליאל סבר: אנן אחתינן ליה ואנן מסקינן ליה,
ולזילותא דבי דינא לא חיישינן (ואי קשיא תרי ותרי נינהו אוקי תרי לבהדי תרי ואוקמינן
אחזקיה קמייתא דאסקיניה על פי עד הראשון שהוא נאמן, דהא אכתי אין עוררין, דקול -
לאו עוררין הוא).
מתקיף לה רב אשי: אי הכי - אפילו תרי ותרי (אתו בהדי הדדי) נמי
(בפעם
שניה לרבי אלעזר לא מסקינן ליה)!?
אלא אמר רב אשי: במצטרפין לעדות קמיפלגי, ובפלוגתא דהני
תנאי, דתניא: 'אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד (את העדות, לאפוקי אחד אומר
"בפני הלווהו" ואחד אומר "בפני הודה לו עליו"); רבי
יהושע בן קרחה אמר: אפילו בזה אחר זה;
(ופלוגתא אחריתי היא, ולאו רבי יהושע בן קרחה קאמר לה:) ואין
עדותן מתקיימת (להתקבל) בבית דין (ואפילו ראו שניהן כאחד) עד
שיעידו שניהם כאחד; רבי נתן אומר: שומעין דבריו של זה היום וכשיבא חבירו למחר
שומעין דבריו' (ורבי אלעזר ורבן שמעון בפלוגתא דרבי נתן ורבנן פליגי).
משנה:
האשה שנחבשה בידי עובדי כוכבים:
על ידי ממון - מותרת לבעלה (דמרתתי להפסיד ממונן ואינן
מפקירין אותה);
על ידי נפשות (שהיתה נידונת למות) - אסורה
לבעלה (דהואיל
ונוהגין בה הפקר - חוששין שמא נתרצתה באחד מהן).
גמרא:
אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: לא שנו (דעל ידי ממון
מותרת לבעלה) אלא שיד ישראל תקיפה על עובדי כוכבים (ויראים לעשות שלא
כדין שמא יפסידו ממונם), אבל יד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן - אפילו על ידי ממון
אסורה לבעלה.
מתיב רבא: 'העיד רבי יוסי הכהן ורבי זכריה בן הקצב על
בת ישראל שהורהנה (נתמשכנה) באשקלון וריחקוה בני משפחתה, ועדיה (אותן שהעידו
שהורהנה) מעידים אותה שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואמרו להם [לבני משפחתה] חכמים:
אם אתם מאמינים שהורהנה - האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה; ואם אי אתם מאמינים שלא
נסתרה ושלא נטמאה - אל תאמינו שהורהנה'! והא אשקלון (דארץ פלשתים היא,
ועוד כבר גלו ישראל) דיד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן, וקתני
(כתובות כז,א)
'הורהנה' (דמדעת, וכיון דהגיע זמן ולא נפדית - הרי היא של עובדי
כוכבים בדיניהם; משום הכי בעינן עדים מעידין אותה שלא נסתרה) – אִין,
נחבשה (דאינה
נחלטת להם) לא (בעינן עדים הואיל ועל ידי ממון הוא)!
הוא הדין אפילו נחבשה, ומעשה שהיה כך היה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.oocities.org/yeshol