דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
כתובות
דף כז
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(כתובות כו,ב)
משנה:
האשה שנחבשה בידי עובדי כוכבים:
על ידי ממון - מותרת לבעלה (דמרתתי להפסיד ממונן ואינן
מפקירין אותה);
על ידי נפשות (שהיתה נידונת למות) - אסורה
לבעלה (דהואיל
ונוהגין בה הפקר - חוששין שמא נתרצתה באחד מהן).
גמרא:
אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: לא שנו (דעל ידי ממון
מותרת לבעלה) אלא שיד ישראל תקיפה על עובדי כוכבים (ויראים לעשות שלא
כדין שמא יפסידו ממונם), אבל יד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן - אפילו על ידי ממון
אסורה לבעלה.
מתיב רבא: 'העיד רבי יוסי הכהן ורבי זכריה בן הקצב על
בת ישראל שהורהנה (נתמשכנה) באשקלון וריחקוה בני משפחתה, ועדיה (אותן שהעידו
שהורהנה) מעידים אותה שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואמרו להם [לבני משפחתה] חכמים:
אם אתם מאמינים שהורהנה - האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה; ואם אי אתם מאמינים שלא
נסתרה ושלא נטמאה - אל תאמינו שהורהנה'! והא אשקלון (דארץ פלשתים היא, ועוד
כבר גלו ישראל) דיד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן, וקתני
(כתובות כז,א)
'הורהנה' (דמדעת, וכיון דהגיע זמן ולא נפדית - הרי היא של עובדי
כוכבים בדיניהם; משום הכי בעינן עדים מעידין אותה שלא נסתרה) – אִין,
נחבשה (דאינה
נחלטת להם) לא (בעינן עדים הואיל ועל ידי ממון הוא)!
הוא הדין אפילו נחבשה, ומעשה שהיה כך היה.
איכא דאמרי אמר רבא: אף אנן נמי תנינא: 'העיד רבי יוסי
הכהן ורבי זכריה בן הקצב על בת ישראל שהורהנה באשקלון, וריחקוה בני משפחתה, ועדיה
מעידים עליה שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואמרו חכמים: אם אתם מאמינים שהורהנה האמינו
שלא נסתרה ושלא נטמאה ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה אל תאמינו שהורהנה';
והא אשקלון, דעל ידי ממון הוה, וטעמא דעדים מעידין אותה, הא אין עדים מעידין אותה –
לא! מאי לאו? לא שנא הורהנה ולא שנא נחבשה!?
לא, הורהנה שאני.
איכא דרמי לה מירמא (לא מתני לה להא דרב שמואל
בר רב יצחק אפירושא דמתניתין בלשון 'לא שנו', אלא רמי מירמא מתניתין וברייתא אהדדי
ועלה שני רב שמואל חילוק בין יד ישראל תקיפה ליד העובדי כוכבים תקיפה): תנן:
'על ידי ממון מותרת לבעלה' ורמינהו 'העיד רבי יוסי כו' - והא אשקלון
דעל ידי ממון, וקתני טעמא ד'עדים מעידים אותה', הא אין עדים מעידין אותה לא!?
ומשני: אמר רב שמואל בר רב יצחק: לא קשיא: כאן שיד ישראל
תקיפה על עובדי כוכבים, כאן שיד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן.
על ידי נפשות אסורה [אסורה לבעלה]:
אמר רב: כגון נשי גנבי (שבעליהן ניתלין; ודרך
המלכות להפקיר ביתם ונשיהן);
ולוי אמר: כגון אשתו של בן דונאי (רוצח היה, ואלעזר שמו,
כדאמרינן בפרק 'עגלה ערופה' (סוטה מז); אבל נשי דגנבי הגונבים
ממון - לא מפקרי).
אמר חזקיה: והוא שנגמר דינן להריגה; ורבי יוחנן אמר: אף
על פי שלא נגמר דינן להריגה.
משנה:
עיר שכבשוה כרכום ('מצור' מתרגמינן 'כרכומא' (דברים
כ,יט)):
כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות (אסורות לבעליהן, דאשת כהן
אסורה באונס);
ואם יש להן עדים - אפילו עבד אפילו שפחה - הרי אלו נאמנין;
ואין נאמן אדם על ידי עצמו.
גמרא:
ורמינהו [עבודה זרה פ"ה מ"ו]: 'בלשת
(חיל
[נקרא 'בלשת'] על שם שמחפשים כל
המטמונים) שבאה לעיר:
בשעת שלום: חביות פתוחות אסורות, סתומות מותרות; בשעת
מלחמה: אלו ואלו מותרות, לפי שאין פנאי לנסך'.
אמר רב מרי: לבעול יש פנאי (דתקיף להו יצרייהו), לנסך
אין פנאי!?
רבי יצחק בר אלעזר משמיה דחזקיה אמר: (אף בבעילה פעמים
שהן מותרות:) כאן בכרכום של אותה מלכות (אינו רוצה להשחית את בני
העיר, וכשכובש עיר הסמוך לממשלתו – שומרה, והיא לו למס עובד), כאן בכרכום
של מלכות אחרת.
'של אותה מלכות' נמי: אי אפשר דלא ערק חד מינייהו!
אמר רב יהודה אמר שמואל: כשמשמרות (מקום מעמד השומרים שהעמיד
המלך שלא יחבל אדם באנשי העיר) רואות זו את זו.
אי אפשר דלא ניימא פורתא?
אמר רבי לוי: כגון דמהדר לה למתא שושילתא וכלבא וגווזא (וקיסמין להכשל בהן) ואווזא
(שָׂמוּ
סביבות העיר שלשלות ברזל שישמיעו קול בהכשל איש רץ עליהם, וכלבים ואווזים זועקין).
אמר רבי אבא בר זבדא: פליגי בה רבי יהודה נשיאה ורבנן; חד
אמר 'כאן בכרכום של אותה מלכות, כאן בכרכום של מלכות אחרת', ולא קשיא ליה ולא מידי
(לא
חייש למיעקר איניש יחידאה ולבעול' הואיל ואין הדבר הפקר); וחד קשיא
ליה כל הני, ומשני: כגון דמהדר ליה למתא שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא.
אמר רב אידי בר אבין אמר רבי יצחק בר אשיאן: אם יש שם
מחבואה אחת - מצלת על הכהנות כולן.
בעי רבי ירמיה: אינה מחזקת אלא אחת מהו? מי אמרינן 'כל
חדא וחדא היינו הא' או דלמא לא אמרינן? ומאי שנא מ'שני שבילין, אחד טמא (שיש בו קברות
מפסיק כל רחבו) ואחד טהור (ואין ידוע איזהו הטמא, אבל כך מוחזקים: באחד מהן), והלך
באחד מהן ועשה טהרות (נגע בטהרות), ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות: רבי
יהודה אומר: אם נשאל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו – טהורות (דכל חד כי אתי לקמן
תלינן ליה למימר בטהור הלך דהוה ליה ספק טומאה בר"ה וספיקו טהור); שניהם
כאחת – טמאות (דהיכי נימא להו טהורים אתם חד מינייהו ודאי בטמא אזל); רבי
יוסי אומר: בין כך ובין כך טמאין' (דכיון דבא לשאול עליו ועל
חבירו אמר רבי יוסי טמאין - הכא נמי לכולהו שרינן כי הדדי)' ואמר רבא
ואיתימא רבי יוחנן: (באו לשאול) בבת אחת - דברי הכל טמאין; בזה אחר
זה - דברי הכל טהורים; לא נחלקו אלא בבא לישאל עליו ועל חבירו: מר מדמי ליה לבבת
אחת ומר מדמי ליה לבזה אחר זה; והכא נמי (ורבי יהודה ורבי יוסי - הלכה כרבי יוסי): כיון
דשרי להו לכולהו כבת אחת דמי!?
הכי? השתא: התם ודאי איכא טומאה, הכא מי יימר דאיטמי?
בעי רב אשי: אמרה "לא נחבאתי ולא נטמאתי" מהו?
מי אמרינן
(כתובות כז,ב)
'מה לי לשקר' (אי בעיא אמרה "נחביתי")? או
דלמא לא אמרינן?
ומאי שנא מההוא מעשה: דההוא גברא דאגר ליה חמרא לחבריה;
אמר ליה: "לא תיזיל באורחא דנהר פקוד, דאיכא מיא! זיל באורחא דנרש דליכא
מיא"! ואזל איהו באורחא דנהר פקוד ומית חמרא. אתא לקמיה דרבא. אמר ליה: אִין,
באורחא דנהר פקוד אזלי, מיהו לא הוו מיא!
אמר רבא: 'מה לי לשקר'? אי בעי אמר ליה 'באורחא דנרש
אזלי'! ואמר ליה אביי: 'מה לי לשקר' במקום עדים (דאנן סהדי דכל שעתא איכא
מיא) לא אמרינן.
הכי? השתא: התם ודאי איכא עדים, דאיכא מיא; הכא ודאי
איטמי (בתמיה)? חששא
הוא, ובמקום חששא אמרינן ['מה לי לשקר'].
אם יש עדים - אפילו עבד ואפילו שפחה - נאמנין:
ואפילו שפחה דידה מהימנא? ורמינהי: '(במסכת גיטין [פ"ז
מ"ד] היא: שכיב מרע שכתב ומסר גט לאשתו על מנת שאם מת יהא גט למפרע ולא תיזקק
לחליצה:) לא תתייחד עמו אלא על פי עדים (שמא יבא עליה והוה ליה גט ישן,
ותנן [גיטין פ"ח מ"ד; דף עט,ב]: בית הלל אוסרין לפטור בגט
ישן, ואיזהו גט ישן? כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה; וטעמא: גזירה שמא יאמרו
'גיטה קודם לבנה'), ואפילו על פי עבד (דייה בעבד שהיה עמה) ועל
פי שפחה, חוץ משפחתה, מפני שלבה גס בשפחתה' (ותשמש בפניה).
אמר רב פפי: בשבויה הקילו.
רב פפא אמר: הא בשפחה דידה הא בשפחה דידיה.
ושפחה דידה לא מהימנא? הא קתני 'אין אדם מעיד על עצמו' -
הא שפחה דידה מהימנא!
שפחתה נמי - כעצמה דמי.
רב אשי אמר: הא והא בשפחה דידה, (והיינו טעמא דבמתניתין
מהימנא והתם לא מהימנא:) ושפחה מיחזא חזיא (בקילקול גבירתה) ושתקה;
התם (גבי
גט) דשתיקתה מתירתה (שאינה צריכה שתעיד לומר 'לא שמשה' אלא שתאמר 'אני
הייתי עמה') - לא מהימנא (להיות זו מותרת על ידה, דאי נמי חזיא לא מסהדא); הכא
(גבי
שבויה) דשתיקתה (דשפחה) אוסרתה (לגבירתה, דכל כמה שאינה
מעידה לומר 'טהורה היא' - מחזקינן לה בטמאה, [אבל] כי מסהדא ואמרה "טהורה
היא") – מהימנא (דלשקורי לאו אורחא אלא למשתק).
השתא נמי (כיון דרחמא לה לגבירתה או דדחלה מינה) אתיא
ומשקרא (ואמרה
טהורה היא)?
תרתי (חדא למשתק בקלקולה ועוד דתיתי ותשקר) - לא
עבדה.
כי הא: דמרי בר איסק, ואמרי לה חנא בר איסק, אתא ליה אחא
מבי חוזאה (שהלך אביו שם והוליכו עמו, וגדלו שם, ומת אביו, וחזר לעירו ותבע חלקו
בנכסי אביו;) אמר ליה: פלוג לי בנכסי דאבא!
אמר ליה: לא ידענא לך!
אתא לקמיה דרב חסדא. אמר ליה (רב חסדא לההוא אחא): שפיר
קאמר לך (שאינו
מכירך, לפי שיצאת בלא חתימת זקן [ובאת בחתימת זקן]), דכתיב (בראשית
מב,ח) ויכר יוסף את אחיו (שכשפירש מהן כבר היו חתומי זקן) והם לא
הכירהו - מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן; אמר ליה (רב חסדא לההוא אחא): זיל אייתי סהדי דאחוה את!
אמר ליה: אית לי סהדי,
ומסתפינו מיניה, דגברא אלמא הוא!
אמר ליה (רב חסדא) לדידיה (למרי): זיל
אייתינהו את (להנהו סהדי המכירין אותו ויעידוך) דלאו אחוך הוא (שאינו בן אביך)!
אמר ליה: דינא הכי? המוציא מחבירו עליו הראיה!
אמר ליה: הכי דאיננא לך ולכולהו אלִמי חברך.
השתא נמי (כיון דדחלי מיניה) אתו ומשקרי?
תרתי (חדא דשתקי מלהעיד אמת וחדא דמסהדי שיקרא) - לא
עבדי.
לימא כתנאי (שפחתה אי מהימנא אי לא): 'זו עדות
(עדות
זו של שבויה - הכל כשרים בה:) איש ואשה תינוק ותינוקת אביה ואמה
ואחיה ואחותה, אבל לא בנה ובתה, לא עבדה ושפחתה' ותניא
אידך: 'הכל נאמנין להעיד חוץ מהימנה (היא עצמה) ובעלה'.
דרב
פפי ודרב אשי (דאמרו לעיל שפחה דידה מהימנה) - (ודאי) תנאי
היא (על
כרחך יאמרו: "אנן - דאמרינן כי מתניתא בתרייתא", מדקשיא להו קמייתא); דרב
פפא (דאמר
לא מהימנה) - [מי] לימא תנאי היא? (כלומר: דחוק הוא לומר 'אנא דאמרי כי מתניתא קמייתא'?
או יוכל לתרץ מתניתא בתרייתא נמי כוותיה, למימר: שפחתה - כעצמה דמי, והרי היא בכלל
'חוץ... מהימנה' דקתני בה, או תירוצא אחרינא): אמר לך רב
פפא: כי תניא ההיא (דקתני 'הכל נאמנים ואפילו שפחה דידה') - במסיחה
לפי תומה, כי הא: דכי אתא רב דימי, אמר: רב חנן קרטיגנאה (דמן קרטיגי) משתעי
(היה
מספר מעשה זה): מעשה בא לפני רבי יהושע בן לוי - ואמרי לה רבי יהושע בן
לוי מישתעי: מעשה בא לפני רבי - באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר "אני ואמי
נשבינו לבין העובדי כוכבים; יצאתי לשאוב מים - דעתי על אמי; ללקט עצים - דעתי על
אמי" והשיאה רבי לכהונה על פיו.
משנה:
אמר רבי זכריה בן הקצב: "המעון הזה (שבועה היא)! לא
זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו!"
אמרו לו: אין אדם מעיד על עצמו.
גמרא:
תנא: 'ואף על פי כן (שאסרו עליו לפי שכהן היה) ייחד
לה בית בחצרו וכשהיא יוצאה (והוא בחצר) - יוצאה בראש בניה (שיהו הבנים עמהם
שלא יתייחדו) וכשהיא נכנסת - נכנסת בסוף בניה (כדי שלא יהא הוא
והיא בחצר והבנים מבחוץ).'
בעי אביי: מהו (כהן שגירש את אשתו) לעשות
בגרושה כן (מהו לדור עמו בחצר)? התם הוא, דבשבויה הקילו, אבל הכא
לא? או דלמא לא שנא?
תא שמע, דתניא: 'המגרש את אשתו - לא תנשא בשכונתו (לפי שמכירה
ברמיזותיו וקריצותיו שמא יבואו לידי עבירה)
(כתובות כח,א)
ואם היה כהן (אפילו לא ניסת) לא תדור עמו
במבוי (שמא יבא עליה, וכהן אסור בגרושה; אבל ישראל - כל זמן שלא ניסת תדור
בשכונתו); אם היה כפר קטן - זה היה מעשה, ואמרו: כפר קטן נידון
כשכונה.'
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol