דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך כתובות
פרק שלישי אלו נערות
כתובות
דף ל
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(כתובות כט,ב)
ולרבי ישבב, דאמר: 'בואו וְנִצְוַח על עקיבא בן יוסף (שמרבה ממזרים
בישראל חנם) שהיה אומר 'כל שאין לו ביאה בישראל (הבא על אשה שאין
לו בה היתר ביאה) הולד ממזר (אפילו אלמנה לכהן גדול נמי)' - מאי
בינייהו?
איכא בינייהו
(כתובות ל,א)
חייבי עשה: מצרי ואדומי (בתוך שלשה דורות דכתיב 'דור שלישי יבא
להם' (דברים
כג,ט)
- דור שני לא, ולאו הבא מכלל עשה - עשה).
הניחא לרבי ישבב: אי (רבי ישבב, האי 'כל שאין לו
היתר ביאה' דקאמר אליבא דרבי עקיבא - לאו כללא כייל אלא) לאפוקי
מטעמא דרבי סימאי (לחודיה) קאתי (ואחייבי לאוין הוא דפליג,
לאוסופי חייבי לאוין בכהונה, אבל שום חייבי עשה לא הוסיף) – שפיר (מצינו למימר 'איכא
בינייהו דשמעון התימני ורבי שמעון בן מנסיא: חייבי עשה'); אלא (אי לאו אדרבי
סימאי קאי) אי טעמא דנפשיה קאמר - (בשם רבי עקיבא:) – 'כל שאין לו
ביאה בישראל הולד ממזר' ואפילו חייבי עשה - מאי בינייהו (מאי איכא למימר)?
איכא בינייהו בעוּלה לכהן גדול (שאין בה לאו דאלמנות
וגירושין אלא עשה ד'בתולה יקח' (ויקרא כא,יד) ולא בעולה; ואי
תימא 'יש כאן לאו דזונה'? - לא אשכחן תנא דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה אלא
רבי אלעזר, ולית הלכתא כוותיה, ואין זונה אלא הנבעלת לפסול לה; ובבעולה שלא כדרכה
איירי: דאי כדרכה תו ליכא קנס); ומאי שנא (האי עשה משאר עשה, דמודה
ביה רבי עקיבא)? - דהוה ליה עשה שאינו שוה בכל (שאינו נוהג אלא בכהן גדול,
אבל עשה דמצרי ואדומי נוהג בכל הקהל).
אמר רב חסדא: הכל מודים בבא על הנדה שמשלם קנס: למאן דאמר
'יש בה הויה' - הא נמי יש בה הויה (המקדש אשה בימי נדותה - מקודשת); למאן דאמר
'ראויה לקיימה' - הא נמי ראויה לקיימה; ולאפוקי מדרבי נחוניא בן הקנה (מתניתין, דמחייב
תשלומין לבא על אחותו ואף על פי שמתחייב כרת בביאתו - מפקא מדרבי נחוניא), דתניא:
'רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין (לפטור המדליק את
הגדיש ביום הכפורים כאילו הדליקו בשבת): מה שבת מתחייב בנפשו (שהוא מיתת בית דין) ופטור
מן התשלומין (כדתנן במתניתין גבי בא על בתו, ויליף לה מ'ולא יהיה אסון
ענוש יענש' [שמות כא,כב]) - אף יום הכפורים (שהוא בכרת) מתחייב
בנפשו (חיוב נפש הוא זה) ופטור מן התשלומין.'
מאי טעמא דרבי נחוניא בן הקנה?
אמר אביי: נאמר 'אסון' בידי אדם ([שמות
כא,כב: וכי
ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון - ענוש יענש: כאשר ישית עליו
בעל האשה - ונתן בפללים] 'ולא יהיה אסון' דמשתעי במיתת בית דין, למימר דהיכא דליכא מיתת בית
דין משלם דמי ולדות) ונאמר 'אסון' בידי שמים (בראשית
מב,לח: ויאמר
לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר] וקראהו
אסון [בדרך
אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה]); מה אסון האמור בידי אדם - פטור מן
התשלומין, אף אסון האמור בידי שמים - פטור מן התשלומין.
מתקיף לה רב אדא בר אהבה: ממאי דכי קא מזהר להו יעקב
לבניה על צינים ופחים (קור וחום), דבידי שמים נינהו (אם באים פורעניות
על האדם גזירת המלך הוא)? - דלמא על אריא וגנבי, דבידי אדם נינהו?
אטו יעקב אהא אזהר, אהא לא אזהר? יעקב על כל מילי אזהר!
וצינים פחים - בידי שמים נינהו? והתניא: 'הכל בידי
שמים חוץ מצינים פחים (שפעמים שבאין בפשיעה), שנאמר (משלי
כב,ה) צינים פחים בדרך עיקש שומר נפשו ירחק מהם';
ותו אריא וגנבי - בידי אדם נינהו (שלא מגזירת מלך)? והאמר רב
יוסף, וכן תני רבי חייא: 'מיום שחרב בית המקדש - אף על פי שבטלו סנהדרין - ארבע
מיתות לא בטלו';
'לא בטלו'? הא בטלו להו! אלא
(כתובות ל,ב)
דין ארבע מיתות (עונש דוגמתם) לא בטלו: מי שנתחייב סקילה
- או נופל מן הגג (דומה לנסקל: שדוחפין אותו מבית הסקילה לארץ, דגבוה שתי קומות
היה, כדאמרינן ב'נגמר הדין' (סנהדרין מה,א)) או חיה
דורסתו (ארי מפילו לארץ והורגו בדריסה); ומי שנתחייב שריפה - או נופל
בדליקה או נחש מכישו (והארס שורפו); ומי שנתחייב הריגה - או נמסר למלכות
(והן
מתיזין ראשו בסייף כי כן דרך המומתין על ידיהן וזו היא מיתת סייף) או
ליסטים באין עליו; ומי שנתחייב חנק - או טובע בנהר או מת בסרונכי (אסכרא, והוא
בגרון; מלנ"ט [דיפטריה])'!?
אלא איפוך: אריא וגנבי בידי שמים, צינים ופחים בידי אדם.
רבא אמר: טעמא דרבי נחוניא בן הקנה מהכא: (ויקרא
כ,ד) ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא (שהוא חייב מיתת
בית דין) בתתו מזרעו למולך [לבלתי המית אותו] (פסוק
ה) ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו [ואת כל הזונים
אחריו לזנות אחרי המולך מקרב עמם] (למדנו שהכרת במקום מיתה
וחילופה); אמרה תורה: כרת שלי - כמיתה שלכם: מה מיתה שלכם פטור מן
התשלומין - אף כרת שלי פטור מן התשלומין.'
מאי איכא בין רבא לאביי?
איכא בינייהו זר שאכל תרומה (במזיד - הוא במיתה בידי
שמים, ולא בכרת: כרת הוא וזרעו נענשין דכתיב (ויקרא
כ,כא)
ערירים יהיו): לאביי פטור (מתשלומין, דנפקא ליה מ'אסון' - בידי שמים, וכל
אסון במשמע בין במיתה בין בכרת) ולרבא חייב.
ולאביי פטור (בתמיה)? והאמר רב חסדא: 'מודה רבי נחוניא בן
הקנה בגונב חלבו של חבירו ואכלו שהוא חייב, שכבר נתחייב בגניבה קודם שבא לידי
איסור חלב' - אלמא דמעידנא דאגביה קנייה מתחייב בנפשו לא הוה עד דאכיל ליה - הכא
נמי בעידנא דאגביה קנייה, מתחייב בנפשו לא הוי עד דאכיל ליה!? (נהי נמי דמיתה
בידי שמים פוטרת מתשלומין - אבל היכא דאכיל תרומה, דגזילה, מי מיפטר? הא כיון
דאגבהה – קניה, וחייב בתשלומין - ואפילו תישרף - ומתחייב בנפשו לא הוי עד דאכיל
לה!?)
הכא במאי עסקינן? - כגון שתחב לו חבירו לתוך פיו (דלא אגבהה ולא
קניה ולא מיחייב בתשלומין, אלא בבליעתו מתחייב דמי הניית מעיו, ולא דמי כולה[1];
ובההיא שעתא חיוב מיתה נמי איכא).
סוף סוף כיון דלעסיה – קנייה!?
מתחייב בנפשו לא הוי עד דבלעה.
'כגון שתחב לו לתוך בית הבליעה' היכי דמי?: אי דמצי
לאהדורה – ניהדר (איבעי ליה לאהדורה; וכי לא אהדרה - מההיא שעתא איהו מזיק לה,
דראשון לאו מידי עבד, ולא נתחייב לכהן כלום)! אי לא מצי
לאהדורה - אמאי חייב (אמאי חייב מיתה? אנוס הוא)?
לא, צריכא דמצי לאהדורה על ידי הדחק (דאי נמי אהדרה – ממאסה,
ולא חזיא לבעלים; הלכך מגזל לא גזלה! [שהרי] אמאי קא מחייבת
ליה בתשלומין? אהנאת גרונו ומעיו! ההיא שעתא חיוב מיתה איכא).
רב פפא אמר: כגון שתחב לו חבירו משקין של תרומה לתוך פיו (ולא תדחקה לשנויה
'בבית הבליעה', אלא מכיון שתחבה לתוך פיו - אימאסא לה, ולא מצית לאיחיובי משום
גזילה, דהא לא חזיא למידי, אלא אהניית גרונו ומעיו מיחייב, ומיתה ותשלומין באים
כאחד).
רב אשי אמר: בזר שאכל תרומה משלו
(כתובות לא,א)
וקרע שיראין של חבירו (בשעה שבולעה, ואף על גב
דמיתה - לאו משום ממונא דניזק אתיא ליה, מיפטר; וסבירא ליה לרב אשי 'מיתה לזה
ותשלומין לזה' - פטור).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.oocities.org/yeshol