דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך כתובות פרק שביעי 'המדיר'

כתובות דף עב

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

כתובות פרק שביעי 'המדיר'

(כתובות עא,ב)

המדיר את אשתו [שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה - יוציא ויתן כתובה, מפני שנועל בפניה]:

בשלמא [שאסר עליה ללכת] 'לבית המשתה' -

(כתובות עב,א)

איכא נועל בפניה (דלת של שמחה ופיקוח צער), אלא 'לבית האבל' - מאי נועל בפניה איכא?

תנא: למחר היא מתה ואין כל בריה סופדה;

ואיכא דאמרי: אין כל בריה סופנה (קוברה: כשם שלא גמלה חסד כך לא יגמלו עמה).

צצצ

תניא: 'היה רבי מאיר אומר: מאי דכתיב (קהלת ז,ב) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו - מאי 'והחי יתן אל לבו'? דברים של מיתה: דספד [מי שסופד] - יספדוניה [יספידו אותו] (יתן אל לבו - שאף הוא יספדוהו ואל ירע לו אם נהג כן), דקבר – יקברוניה, דידל (הרים קולו בבכי ובמספד) - ידלוניה, דלואי (ליוה את המטה מבית האבל לקבר) – ילווניה, דטען [שנשא את הארון] – יטענוניה'!

ואם היה טוען משום דבר אחר - רשאי:

מאי 'דבר אחר'?

אמר רב יהודה אמר שמואל: משום בני אדם פרוצין שמצויין שם.

אמר רב אשי: לא אמרן אלא דאיתחזק, אבל לא איתחזק - לא כל כמיניה.

ואם אמר לה "על מנת שתאמרי [לפלוני מה שאמרת לי" או "מה שאמרתי לך", או שתהא ממלאה ומערה לאשפה - יוציא ויתן כתובה]:

ותימא [מה איכפת שתאמר]?

אמר רב יהודה אמר שמואל: דברים של קלון.

או שתהא ממלאה ומערה לאשפה:

ותיעביד?

אמר רב יהודה אמר שמואל: שתמלא ונופצת (שתהא ממלאה ונופצת: לאחר שתשמש וימלא רחמה שכבת זרע - תרוץ ברגליה ותנפצנו, שלא יקלוט ותתעבר).

במתניתא תנא: 'שתמלא עשרה כדי מים ותערה לאשפה'.

בשלמא לשמואל - משום הכי יוציא ויתן כתובה, אלא למתניתא - מאי נפקא לה מינה? תיעביד!

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מפני שנראית כשוטה.

אמר רב כהנא: המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה וריחים ותנור (המטלטלין) - יוציא ויתן כתובה, שמשיאה שם רע בשכינותיה.

תניא נמי הכי: 'המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה ריחים ותנור - יוציא ויתן כתובה מפני שמשיאה שם רע בשכינותיה; וכן היא, שנדרה שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה וריחים ותנור ושלא תארוג בגדים נאים לבניו - תצא שלא בכתובה, מפני שמשיאתו שם רע בשכיניו.'

משנה:

ואלו יוצאות שלא בכתובה: העוברת על דת משה ו(דת)יהודית (שנהגו בנות ישראל, ואף על גב דלא כתיבא).

ואיזו היא 'דת משה'?

מאכילתו שאינו מעושר, ומשמשתו נדה, ולא קוצה לה חלה, ונודרת ואינה מקיימת;

ואיזוהי 'דת יהודית'?

יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק (בגמרא מפרש), ומדברת עם כל אדם.

אבא שאול אומר: אף המקללת יולדיו בפניו.

רבי טרפון אומר: אף הקולנית.

ואיזוהי 'קולנית'?

לכשהיא מדברת בתוך ביתה (מפרש בגמרא) ושכיניה שומעין קולה.

גמרא:

'מאכילתו שאינו מעושר' - היכי דמי (דהאכילתו)?: אי דידע (כשאכל) – נפרוש (ולא יאכל), אי דלא ידע - מנא ידע (מי אמר לו אחרי כן שהוא בא להוציאה)?

לא, צריכא דאמרה ליה: פלוני כהן תיקן לי את הכרי, ואזיל שייליה ואשתכח שיקרא.

'ומשמשתו נדה' היכי דמי?: אי דידע בה – נפרוש; אי דלא ידע - נסמוך עילוה, דאמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל: מנין לנדה שסופרת לעצמה? שנאמר [ויקרא טו,כח: ואם טהרה מזובה] וספרה לה שבעת ימים [ואחר תטהר] – 'לה' = לעצמה!?

לא, צריכא דאמרה ליה "פלוני חכם טיהר לי את הדם", ואזל שייליה ואשתכח שיקרא.

ואיבעית אימא כדרב יהודה, דאמר רב יהודה: הוחזקה נדה בשכינותיה (שראוה לובשת בגדי נדות, ולבעלה אמרה "טהורה אני" ושמשה) - בעלה לוקה עליה (אם התרו בו) משום נדה (וכי האי גוונא משכחת לה למתניתין: דלאחר תשמיש הודיעוהו שכינותיו שהוחזקה נדה).

'ולא קוצה לה חלה' - היכי דמי?: אי דידע – נפרוש, אי דלא ידע - מנא ידע?

לא, צריכא דאמרה ליה "פלוני גבל תיקן לי את העיסה" - ואזיל שייליה ואשתכח שיקרא.

ונודרת ואינה מקיימת:

דאמר מר: בעון נדרים בנים מתים, שנאמר (קהלת ה,ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך [ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא; למה יקצף האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך] - ואיזו הן מעשה ידיו של אדם? - הוי אומר בניו ובנותיו (בפרק 'במה מדליקין' (שבת לב,ב) יליף מ'וחבל את מעשה ידיך').

רב נחמן אמר: מהכא (ירמיהו ב,ל): לשוא הכיתי את בניכם [לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו; אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית] 'לשוא' - על עסקי שוא.

תניא: 'היה רבי מאיר אומר: כל היודע באשתו שנודרת ואינה מקיימת - יחזור וידירנה (משמע בעצמו: "קונם עליך דבר פלוני").

'ידירנה'? במאי מתקן לה?

אלא 'יחזור ויקניטנה' (אין לו להוציאה אלא כך יתקננה) –

כדי שתדור בפניו ויפר לה.

אמרו לו: אין אדם דר עם נחש בכפיפה (בתוך סל אחד, שכשלא ישמר – ישכנו; אף זה יבא לידי שתקלקלנו).

תניא: 'היה רבי יהודה אומר: כל היודע באשתו שאינה קוצה לו חלה - יחזור ויפריש אחריה;

אמרו לו: אין אדם דר עם נחש בכפיפה.'

מאן דמתני לה אהא (דרבי יהודה, דתני תקנתא אחלה) – כל שכן אהך (כל שכן אנדרים, דלא שכיחי) אבל מאן דמתני אהך, אבל הא - זימנין דמקרי ואכיל.

ואיזוהי דת יהודית? - יוצאה וראשה פרוע:

'ראשה פרוע' דאורייתא היא (ואמאי לא קרי לה 'דת משה'), דכתיב [במדבר ה,יח: והעמיד הכהן את האשה לפני ה'] ופרע את ראש האשה [ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא; וביד הכהן יהיו, מי המרים המאררים], ותנא דבי רבי ישמעאל: 'אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש דאורייתא (מדעבדינן לה הכי לנוולה - מדה כנגד מדה: כמו שעשתה להתנאות על בועלה, מכלל דאסור; אי נמי: מדכתיב 'ופרע' - מכלל דההוא שעתא לאו פרועה הות, שמע מינה: אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש; וכן עיקר);

(כתובות עב,ב)

קלתה (סל שיש לו מלמטה בית קבול להולמו בראשו [אולי צ"ל: בראשה] ובית קיבול מלמעלה לתת בו פלך ופשתן) - שפיר דמי; 'דת יהודית' - אפילו קלתה נמי אסור.

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: קלתה - אין בה משום פרוע ראש.

הוי בה (לשון מקשה) רבי זירא: היכא?: אילימא בשוק - דת יהודית היא! ואלא בחצר - אם כן >(דבחצר יש בה משום פריעה) לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה!?

אמר אביי, ואיתימא רב כהנא: מחצר לחצר ודרך מבוי (דלא שכיחי רבים).

וטווה בשוק:

אמר רב יהודה אמר שמואל: במראה זרועותיה לבני אדם.

רב חסדא אמר אבימי: בטווה ורד כנגד פניה (טווה בכפה על ירכה וחוט מתרדד כנגד פניה של מטה).

ומדברת עם כל אדם:

אמר רב יהודה אמר שמואל: במשחקת עם בחורים.

אמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קאזילנא בתריה דרב עוקבא, חזיתיה לההיא ערביא דהוה יתבה; קא שדיא פילכה וטווה ורד כנגד פניה; כיון דחזיתינן - פסיקתיה לפילכה, שדיתיה (השליכתהו); אמרה לי: עולם, הב לי פלך! אמר בה רב עוקבא מילתא.

מאי אמר בה?

רבינא אמר: 'טווה בשוק' אמר בה; רבנן אמרי 'מדברת עם כל אדם' אמר בה.

אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו:

אמר רב יהודה אמר שמואל: במקללת יולידיו בפני מולידיו (כלומר בפניו; דמתניתין לא תימא לפניו ממש, אלא אפילו מקללת אביו של בעל בפני בנו של בעל), וסימניך [בראשית מח,ה: ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים, עד באי אליך מצרימה - לי הם] אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי (בני בניו כבניו); (ופסוק זה יהא לך סימן על משנתינו, לזכור על ידו ד'בפניו' דמתניתין [לא תימא בפניו ממש אלא] בפני בנו קאמר, והוי כאילו בפניו).

אמר רבה: (לפרושי מילתיה דרב יהודה: כגון) דאמרה ליה: "ניכליה אריא לסבא (חמיה) באפי בריה (בפני בנו של בעל אומרת כן)"!

רבי טרפון אומר אף הקולנית:

מאי 'קולנית'?

אמר רב יהודה אמר שמואל: במשמעת קולה על עסקי תשמיש (כשמדבר עמה על עסקי עונה - מריבה עמו ומשמעת לשכניו, והוא בוש בדבר).

במתניתא תנא: 'במשמשת בחצר זו ונשמע קולה בחצר אחרת' (שתשמיש קשה לה וצועקת).

וניתנייה גבי מומין (בשילהי פירקין) במתניתין?

אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא.

משנה:

המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים - אינה מקודשת;

כנסה סתם (בגמרא מפרש אי קאי ארישא אהך דקידשה על תנאי, או מילתא באפי נפשה) ונמצאו עליה נדרים - תצא שלא בכתובה;

'על מנת שאין בה מומין' ונמצאו בה מומין - אינה מקודשת;

כנסה סתם ונמצאו בה מומין - תצא שלא בכתובה.

כל המומין הפוסלין בכהנים (בבכורות קתני להו) פוסלין בנשים.

[מה ההבדל בין "אינה מקודשת" לבין "תצא שלא בכתובה"? - לענין גט: "אינה מקודשת" אינה צריכה גט; וכן יש נפקא מינה לענין ממון.]

גמרא:

ותנן נמי גבי קדושין כי האי גוונא (משנה זו שנויה בקדושין בפרק 'האיש מקדש', ומאי שנא דסתמה רבי תרי זימני)!?

הכא (דמכילתין דהכא בכתובות קאי) כתובות איצטריכא ליה (איצטריך ליה למיתנייא משום כתובות, כדקתני סיפא 'תצא שלא בכתובה'), תנא קדושין (רישא דמתניתין 'אינה מקודשת') אטו כתובות (איידי דנקטה משום כתובות); התם קדושין אצטריכא ליה - תנא כתובות אטו קדושין.

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: 'באלו נדרים אמרו? - שלא תאכל בשר (דהוי עינוי נפש ומתגנה עליו) ושלא תשתה יין ושלא תתקשט בבגדי צבעונים.'

תניא נמי הכי: 'באלו נדרים אמרו? דברים שיש בהן עינוי נפש: שלא תאכל בשר ושלא תשתה יין ושלא תתקשט בבגדי צבעונין'

הוי בה רב פפא: אהייא? אילימא ארישא (דאתני בהדה) - כיון דקא קפיד - אפילו כל מילי נמי! אלא אסיפא (וקסבר סיפא דמתניתין - מילתא באפי נפשה, וקידשה סתם וכנסה סתם קאמר).

רב אשי אמר: לעולם ארישא, ומידי דקפדי בה אינשי - הוה קפידיה קפידא, מידי דלא קפדי בה אינשי - לא הוי קפידיה קפידא.

איתמר: קידשה על תנאי (שאין עליה נדרים) וכנסה סתם: רב אמר: צריכה הימנו גט, ושמואל אמר: אינה צריכה הימנו גט. אמר אביי:

(כתובות עג,א)

לא תימא טעמיה דרב 'כיון שכנסה סתם - אחולי אחליה לתנאיה (וכתובה בעי למיתב לה אם מגרשה)', אלא טעמא דרב (לענין גט דקסבר) 'לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות (ובעל לשם קידושין, ואפילו ימצא עליה נדרים; אבל לענין ממונא - בתנאיה קאי, שאם ימצא עליה נדרים תצא בלא כתובה)'.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol