דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך כתובות פרק שביעי 'המדיר'

כתובות דף עו

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

כתובות פרק שביעי 'המדיר'

(כתובות עה,ב)

מאי אמרת? 'חזקה אין אדם מיפייס במומין'? הוי

(כתובות עו,א)

חדא במקום תרתי (ד'העמד ממון על חזקתו' לא אמרינן דניהוו נמי הכא תרתי, דבמקום חזקה דגופא - חזקה דממונא לאו כלום היא) וחדא במקום תרתי [חזקת הגוף וחזקה שבודק] לא אמרינן! (אבל היכא שהביא עדים שראו בה) עד שלא תתארס – 'העמד הגוף על חזקתו' לא איכא למימר (להודיע שלא היו בה בשעת קדושין דהא קיימי עדים): מאי איכא? 'חזקה דאין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו', והאי ראה וניפייס הוא – אדרבה: 'חזקה אין אדם מיפייס במומין', והעמד ממון על חזקתו (כי ליכא חזקה דגופא)!?

רב אשי אמר (מהדר נמי לאוקמה כולה כרבן גמליאל דחזקה דגופא עדיפא): רישא (ורישא להכי לא מהניא חזקה דגופא: לפי שאין הטענה שלה אלא של אביה, שכתובת אירוסין לאב, והוה ליה) – "מנה לאבא בידך" (וגבי אב לא אמרינן בגוף שלה דתיהני חזקתה) [ולכן על האב להביא ראיה], וסיפא מנה לי בידך [בנשואה, שעל הבעל להביא ראיה שמקחו מקח טעות, שהיתה פגומה בעת הנישואין שהרי אז הדין הוא בין האשה לבעלה; ומכל מקום כל המיוחס לרבי מאיר הוא לפי רבן גמליאל שאמר שחזקת הגוף עדיפה על חזקת ממון].

איתיביה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי: (גרסינן בתוספתא [כתובות פ"ז]: אף על גב דאמר 'נכנסה לרשות הבעל - על הבעל להביא ראיה') מודה רבי מאיר במומין הראויין לבא עמה מבית אביה (וקא סלקא דעתא בכל מומין שיש לספק ולומר שמבית אביה באו) שעל האב להביא ראיה (ואף על פי שנכנסה לרשות הבעל)' ואמאי ['על האב']? 'מנה לי בידך' הוא [שהרי מדובר שהיא בבית בעלה] (ונימא 'העמד הגוף על חזקתו')?

הכא במאי עסקינן? ביתירת (אצבע יתירה דליכא למימר לאחר אירוסין נולד) [ולא בכל מום].

יתירת? מאי ראיה מייתי?

ראיה דראה וניפייס הוא.

אמר רב יהודה אמר שמואל: המחליף פרה בחמור, ומשך בעל החמור את הפרה (והחמור היה בבית בעליו, ותנן בקדושין (פ"א מ"ו; דף כח,א) 'כל הנעשה דמים באחר - כיון שזכה זה - שמשך אחד מהם - נתחייב חברו באונסי חליפין בכל מקום שהן) ולא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור (זה אומר "עד שלא משכת את פרתי מת חמורך, ולך מת" וזה אומר "משמשכתי מת, וכבר קנוי הוא לך") - על בעל החמור להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת משיכת פרה; ותנא תונא כלה (תנא דמתניתין דאיירי במומי כלה מסייע ליה) [בהחלפת הבהמות לא ידוע מתי מת החמור, ובכלה – מתי נפל בה מום].

הי 'כלה' (הי מילתא דמתניתין מסייעתא)?: אילימא

(כתובות עו,ב)

כלה בבית אביה (רישא דמתניתין: שבאו לדין בעודה ארוסה, דקתני 'האב צריך להביא ראיה', וסבירא ליה לשמואל כרבי אלעזר דמוקי לה בתרי תנאי, ואפילו נכנסה לחופה אית ליה לתנא דרישא שהאב צריך להביא ראיה, ואף על פי שלא נולד ספק ברשותו - אלמא אינו גובה ממון מספק; והאי נמי לא יחזיק בפרת חבירו מספק ואף על גב שהספק ברשות חבירו נולד, שהרי כבר נעשית משיכה) - מי דמי? התם מייתי אב ראיה (דין הוא שצריך להביא ראיה שהרי הוא המוציא מחברו, הלכך מייתי ראיה) ומפיק (ממונא, ומשם אתה בא ללמוד את זה שמוחזק בפרה זו ועומד?) הכא מייתי בעל החמור ראיה ומוקים (ואת אומר 'נייתי ראיה ונוקים ממון שבידו')!?

אמר רבי אבא: כלה בבית חמיה (סיפא דמתניתין, דקתני: 'על הבעל להביא ראיה', דרבן גמליאל אמרהּ, ופליג נמי ברישא: אפילו נמצאו בבית אביה - דלא נולד ספק ברשותו [של הבעל] - נמי על הבעל להביא ראיה להפקיע כח כתובתה, וראיה זו - לא להוציא היא, אלא להחזיק, וצריך להביאה; ואף זה – כל שכן שיביא ראיה להחזיק, שהרי בשל אחרים בא להחזיק).

ואכתי לא דמי: התם (דין הוא שיצטרך לראיה משום דחזקת הגוף מייפה כח האב ויש לומר 'העמידנו על חזקתו', הלכך) בעל מייתי ראיה (שעד שלא תתארס היו בה) ומרע ליה לחזקיה (ומרע לה לההיא חזקה) דאב; הכא - בעל החמור מייתי ראיה ומוקים חזקיה בידיה (אף חזקת הגוף מייפה את כחו, שכשתאמר 'העמד את החמור בשעת משיכה על חזקתו הקודמת' - בחזקת חי תעמידנו, וברשות בעל הפרה מת, ולמה אתה מצריכו ראיה)?!

אמר רב נחמן בר יצחק: כלה בבית אביה, ולקדושין (רישא דמתניתין סייעתיה, דמטיל הבאת ראיה על האב אף על פי שחזקת גוף אצלו, וכרבי אלעזר, דאמר 'רבי יהושע היא', ובסיפא נמי פליג [להטיל ראיה על אב], ואף על פי שלא נולד ספק ברשותו; ודקשיא לך: 'ההיא - ראיה להוציא היא'?! - הראיה צריכה לו אף לעכב לו הקדושין שבידו: שאם לא יביא ראיה יחזירם, וזו להחזיק היא בידו), ולא תימא (הא דאמינא שהראיה צריכה אף לעכב לו הקדושין שבידו) - אליבא דמאן דאמר '(סתם) קדושין לאו לטיבועין ניתנו' (שאם מת החתן - הקדושין חוֹזְרִין, הלכך הכא: כי הוו קדושין ספק - אין כחה יפה בהן, וצריכה להביא ראיה. והך פלוגתא בבבא בתרא [קמה,א]), אלא אפילו למאן דאמר קדושין לטיבועין ניתנו - הני מילי קידושי ודאי, אבל [בספק] קידושי טעות - אי מייתי ראיה [שחלו הקידושין] - אִין [וכסף הקידושין יוזרו לו], אי לא – לא [ויחזיר].

(ואי קשיא היכי מוקמינן סוגיא דשמעתא דשמואל כרבי אלעזר, ומדרבי יהושע מייתי סייעתא? הא שמואל – 'הלכה כרבן גמליאל' אמר בפרק קמא (לעיל יב,ב)? אין, הכי נמי! ומסקנא מוקמינן דלא אמר שמואל הכי.

ואם תאמר: מי מזקיקני להעמיד סוגיא זו בלשון זה? נוקמה כרבא ורב אשי? - אי אפשר לומר, דקשיא לרבא ורב אשי מתניתין דווקא קתני: רישא על האב וסיפא על הבעל, שהספק נולד ברשותן, ואילו שמואל - על מי שלא נולד הספק ברשותו הצריך לבקש ראיה.)

מיתיבי [לבירור הלכה של שמואל לעיל: המחליף פרה בחמור, וכו']: [תוספתא חולין פ"ג ה"יא [צוקרמנדל];חולין נ,ב] 'מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות (מקום יש בראש הכרס סמוך להמסס קרוי 'בית הכוסות', שהוא כעין כוס ויש בו סביב שפתו 'עובי': שני כפלים כפולים ודבוקים, ובלע"ז רדובולי"ן, ונמצא מחט תחובה באותו עובי, ומתוך עוביו - אפשר לה שלא נקבתה כולו): מצד אחד (אין המחט נראה אלא מבפנים) כשרה (שאין זה נקב), משני צדדין טריפה; נמצא עליה קורט דם - בידוע שהוא לפני שחיטה (וטריפה); לא נמצא עליה קורט דם בידוע שהוא לאחר שחיטה (וכשירה); הוגלד פי המכה - בידוע ששלשה ימים קודם שחיטה (ואם לקחה טבח זה בתוך שלשה ימים - מקח טעות הוא, ויחזיר לו בעליה הדמים, שמכר לו טריפה); לא הוגלד פי המכה (זה אומר "עד שלא לקחתי ניקב", וזה אומר "משמכרתי") - המוציא מחבירו עליו הראיה' ואי יהיב טבח דמי (נמצא הוא המוציא) בעי לאיתויי ראיה (ועליו הראיה) ומפיק, (ואי לא אשכח ראיה - יחזיק זה במעותיו מספק; והרי בבהמתו נמצא ריעותא דומיא דחמור דשמואל); ואמאי? (אי כשמואל) - בעל בהמה לייתי ראיה, ונוקים (להעמיד המעות בידו, דומיא דבעל החמור [שמשך את הפרה, ונמצא החמור מת, שעליו להביא ראיה])!

- (הא דקתני 'המוציא מחבירו') - בדלא יהיב טבחא דמי (בבעל בהמה קאמר, וכגון דאיהו קא תבע).

מאי, פסקא (בתמיה: מאי קאמרת? אי סבירא ליה לתנא דלעולם ראיה על בעל בהמה היא, בין הוא המוציא ובין הוא המעמיד - היאך הוא שונה 'המוציא מחבירו' בבעל בהמה, וקורהו לבעל בהמה לעולם 'המוציא מחבירו'? וכי פסק התנא דבר קצוב, שלעולם מוכרים בהמות באמנה והוא [בעל הבהמה] המוציא)?

אלא כי אתא רמי בר יחזקאל אמר: לא תצייתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי (רב יהודה ורמי - שניהם בני (רב) יחזקאל הוו) משמיה דשמואל; הכי אמר שמואל: כל שנולד ספק ברשותו - עליו הראיה (על בעל הפרה להביא ראיה שמת החמור קודם משיכה הואיל וספק ברשותו נולד, שלא נמצא החמור מת עד לאחר משיכת פרה), ותנא תונא כלה (וסבירא ליה לשמואל דכולה מתניתין חד תנא הוא, וכדתרצה רבא לעיל ['כאן נמצאו וכאן היו'] ורישא וסיפא סייעתא: שמי שנמצא הסימפון [הסבה לבטול המקח: רש"י סוף כתובות נז,ב: ולשון 'סימפון' הוא 'ביטול', כגון: שובר המבטל שטר - קרוי סימפון; ומום באשה או בבהמה שמבטל המקח - קרוי סימפון] ברשותו - עליו להביא ראיה: עודה בבית אביה - על האב להביא ראיה; נכנסה לחופה שהיא ברשות הבעל - על הבעל להביא ראיה, ואפילו הוא דר בבית חמיו - ברשותו [של הבעל] היא).

מיתיבי: 'מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות כו'... ואי דלא יהיב טבח דמי, בעל בהמה בעי לאיתויי ראיה ומפיק' ואמאי? ספיקא ברשות טבח איתייליד (שלא נמצא הטרפות עד שבאת לידו)?!

דיהיב טבח דמי (ואפילו לא יהיב נמי - הראיה עליו היא, אלא מסתמא - תנא לטבח 'המוציא מחבירו' קרי ליה).

ומאי, פסקא?

סתמא דמילתא: כמה דלא יהיב איניש זוזי לא יהיב איניש חיותא.

(כתובות עה,א) וחכמים אומרים במה דברים אמורים? - במומין שבסתר [אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון; ואם יש מרחץ באותה העיר - אף מומין שבסתר אינו יכול לטעון, מפני שהוא בודקה בקרובותיו]:

אמר רב נחמן:

(כתובות עז,א)

ונכפה (חולי שממנו נופל לארץ ויש לו זמן לבא [כלומר: בנכפה ששהתקפות באות באופן מסודר, בעתות ידועות מראש, כמו שאומרת הגמרא להלן]) - כמומין שבסתר דמי (לפי שנזהרת ביום זמנה מלצאת בין הבריות); והני מילי דקביע ליה זמן; אבל לא קביע ליה - כמומין שבגלוי דמי.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol