דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך כתובות
פרק שמיני 'האשה שנפלו'
כתובות
דף עט
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
כתובות
פרק שביעי 'המדיר'
(כתובות עח,ב)
רבי שמעון חולק בין נכסים (יש נכסים שמכרה קיים ויש
נכסים שמכרה בטל:) [נכסים הידועין לבעל
לא תמכור, ואם מכרה ונתנה – בטל; שאינן ידועין לבעל לא תמכור ואם מכרה
ונתנה -קיים]:
אלו הן 'ידועין' ואלו הן 'שאינן ידועין'?
אמר רבי יוסי ברבי חנינא: 'ידועין' – מקרקעי (ועל מנת אותן
נכסים נשאה, לפיכך מכרה בטל, שהיה מצפה שתפול לה אותה ירושה), 'שאינן
ידועין' – מטלטלין;
ורבי יוחנן אמר: אלו ואלו 'ידועין' הן, ואלו הן ש'אינן
ידועין': כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים.
תניא נמי הכי: 'אלו הן שאינן ידועין: כל שיושבת כאן
ונפלו לה נכסים במדינת הים.'
ההיא איתתא, דבעיא דתברחינהו לנכסה מגברה (אלמנה היתה, ובאת
להנשא) - כתבתינהו לברתה (והיתה מקדמת ונותנתן לבתה כדי להבריח זכות בעלה מהם
שלא יזכה בהם והודיעה לעדים שאין מתנה זו מתנה אלא להבריח ולא שתזכה בהם הבת אם
תתאלמן היא או תתגרש); אינסיבה ואיגרשה.
(כתובות עט,א)
אתאי לקמיה דרב נחמן (לתבוע את בתה להחזיר לה
הנכסים, והבת הוציאה שטר מתנתה), קרעיה רב נחמן לשטרא. אזל רב ענן
לקמיה דמר עוקבא, אמר ליה: חזי מר נחמן חקלאה (אינו בקי בדינין! ומר
עוקבא אב בית דין הוה[1]), היכי מקרע שטרי דאינשי!?
אמר ליה: אימא לי איזי [חביבי]
גופא דעובדא היכי הוה.
אמר ליה: הכי והכי הוה.
אמר ליה: שטר מברחת קא אמרת? הכי אמר רב חנילאי בר אידי
אמר שמואל: מורה הוראה אני (נטלתי רשות מריש גלותא, כדאמרינן בפרק קמא דסנהדרין (דף
ה,א)
דמהני רשותא, ולא יהבי רשותא אלא לבקי בדבר)! אם יבא שטר
מברחת לידי (שירצה המקבל מתנה להחזיק בנכסים על פיו שלא להחזירם לנותן) –
אקרענו! (ולקמיה
פריך: הואיל ולאו שטרא הוא - היאך הועיל להבריח?)
אמר ליה רבא לרב נחמן: (כשקרע אותו שטר - היכי
סמכת בהא אדשמואל וקרעת ליה?) טעמא (אמר שמואל 'אקרענו')
מאי? - דלא שביק איניש נפשיה ויהיב לאחריני (ולא גמר להקנותו אלא בעוד
שהוא דואג מאחרים שלא יחזיקו בהם) – [שמא התכוין
שמואל] הני
מילי לאחריני (בנותנתן לאיש נכרי איכא למימר דלא גמרה ואקניא), אבל לברתה
יהיבא (מתנה
חלוטה)!
אפילו הכי: במקום ברתה - נפשה עדיפא לה.
מיתיבי: 'הרוצה שתבריח נכסיה מבעלה - כיצד היא עושה?
כותבת שטר פסים לאחרים (שטר פסים: שטר פיוסים שמפייסתו לקבל מתנה זו להפקיע זכות
בעלה קודם נישואין ולא שיזכה מקבל זה בהם) - דברי רבי
שמעון בן גמליאל; וחכמים אומרים: (אם) רצה
(המקבל
הזה) - מצחק בה (ומחזיק בהן עולמית) עד שתכתוב
לו (בשטר
זה) 'מהיום ולכשארצה' (מהיום נתונים לך ולכשארצה יש כאן הברחה מבעלה, שאם בא
לזכות - תאמר "אני רוצה במתנה", ונמצא קיימת למפרע; ואם זה שנכתב שטר
יבוא להחזיק - תאמר "איני רוצה"])'; טעמא -
דכתבה ליה הכי, הא לא כתבה ליה הכי - קננהי לוקח (תיובתא דשמואל)!?
אמר רבי זירא: לא קשיא: הא (כי אמר שמואל 'לא קני') -
בכולה (בכותבת
לו כל נכסיה, דכיון דלא שיירה מידי לנפשה אם תתגרש - אנן סהדי דלא גמרה ומקניא); הא
(דקתני
'רצה מצחק בה') - במקצתה (בכותבת מקצתן).
ואי לא קננהי לוקח (לשמואל, בכותבת כולן, דאמר
'לא קני') - (כיון דלא קני - מאי הברחה איכא?) ניקנינהו
בעל (ויאכל
פירות, וירשנה אם תמות תחתיו)?
אמר אביי: עשאום כנכסים שאין ידועין לבעל (שהרי ע"מ
שאינן שלה נשאה, דסבור שהמתנה גמורה), ואליבא דרבי שמעון.
משנה:
1. נפלו לה כספים - ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות (והקרן קיימת לה,
שלא תיקנו לו חכמים תחת פירקונה אלא פירות);
2. פירות התלושין מן הקרקע - ילקח בהן קרקע והוא אוכל
פירות
3. פירות המחוברים בקרקע:
אמר רבי מאיר (דקסבר: מה שגדל ברשותו הוו פירות, ומה שלא גדל ברשותו
הוי קרן; לפיכך): שמין אותה [שדה שיש בה פירות] כמה
היא יפה בפירות וכמה היא יפה בלא פירות, ומותר (מה שדמי הקרקע יקרים עכשיו
בשביל תבואה זו - צריך ליתן לה דמים) ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות (ויקנו מהן קרקע,
ויאכל הוא פירותיה);
וחכמים אומרים: המחוברים לקרקע שלו (אף אלו שלא גדלו ברשותו -
תורת פירות נתנו בהן, הואיל והקרקע קיימת לה), והתלושין
מן הקרקע שלה וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.
רבי שמעון אומר: מקום שיפה כחו בכניסתה - הורע כחו
ביציאתה (אם
בא לגרשה); מקום שהורע כחו בכניסתה - יפה כחו ביציאתה; כיצד? פירות
המחוברים לקרקע: בכניסתה – שלו (כלומר בשעת נפילתן שלו, כרבנן; ובגמרא פריך: היינו
תנא קמא), וביציאתה שלה (המגרש את אשתו, והיו בנכסים פירות מחוברין - נוטלת
קרקעותיה עם פירות שבהן); והתלושין מן הקרקע: בכניסתה – שלה (וילקח בהן קרקע
והוא אוכל פירות), וביציאתה – שלו (דמה שקדם ותלש בעודה תחתיו - זכה בהן מדין פירות נכסי
מלוג).
גמרא:
פשיטא ארעא ובתי (נפלו לה כספים ובאו ליקח לה קרקע: זה אומר "קרקע
בת זריעה אני רוצה", וזאת אומרת "בתים אני רוצה ליקח", או איפוך) – ארעא
(זבנינן
מינייהו: ששכרה מרובה ואינה מרקבת; ושניהם מעכבים: הבעל יכול לומר "דבר
שפירותיו מרובים אני חפץ"; וכן אם בא הוא ליקח בית - יכולה היא לומר
"איני רוצה בדבר שהוא כלה והולך והקרן מתמעט"); בתי ודיקלי
(תמרים) – בתי
(שכרן
מרובה מדיקלי שהן עשויין ליבש); דיקלי ואילני (שאר אילנות) – דיקלי;
אילני וגופני – אילני. אִבָא (יער לחתוך עצים) זרדתא (אילנות של
עוזרדין, ולא היו פריין חשוב להן, וקוצצין אותן לעצים) ופירא
דכוורי (חפירה
של דגים שקורין ויויי"ר) - אמרי לה פירא (אם נפלו לה בירושה
- קציצת העצים ודגים שבחפירה הוא פריין, והקקרקע הוא קרן) ואמרי לה
קרנא (כולהו
הוו קרנא; הואיל והעצים והדגים כלים - והכל ימכר מיד וילקח בהן קרקע והוא אוכל
פירות). כללא דמילתא: גזעו מחליף – פירא; אין גזעו מחליף (אילן אין גזעו
מחליף) – קרנא.
תוספות מסכת כתובות
עט,א ד"ה כללא דמלתא - ר"ח גריס גזעו מחליף קרנא אין גזעו מחליף
פירא פי' דבר שאוכל הפירות והקרן מתקיים זהו קרנא ואין מוכרין אותו ליקח ממנו קרקע
ודבר שהוא כלה שאין גזעו מחליף הוי כאילו נפלו לה פירות וילקח בהן קרקע ולפ"ז
אמרי לה פירא הוא דקאמרי להאי כללא דהא אבא זרדתא ופירא דכוורי אין גזען מחליף
כדפי' בקונטרס וקשה לרשב"א דמשמע דאמרי לה קרנא קאמרי להאי כללא מדלא נקט
אמרי לה פירא לבסוף ועוד דאמר רב נחמן לקמן עיילא ליה גלימא פירא הוי מיכסי ביה
כו' הל"ל קרנא הוי ועוד דא"כ הא דקתני פיר גפרית ומחפורת של צריף
ר"מ אומר קרן הוי נמי פירות דחשיב כקרן המתקיים והבעל אוכל פירות וא"כ
קשיא דר"מ אדר"מ דהא קתני במתניתין דלר"מ פירות מחוברין שמין אותם
כמה הן יפין וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות וגפרית וצריף לא גריעי מפירות מחוברין
ועוד דהשתא הוי ר"נ כר"מ ונראה כפי' הקונט' ור"ת גרס כר"ח
ומפרש דלאו בנפלו לה פליגי אם ימכרם אם לאו דהא קאי אהא דקאמר פשיטא ארעא ובתי
ארעא דאיירי בנפלו לה כספים ואהא קאי פלוגתייהו ומפרש דאם נפלו לה כספים ורוצה
הבעל לקנות בהם אבא זרדתא ופירא דכוורי וכן משמע מתוך פירוש ר"ח דמפרש גזעו
מחליף קרנא כו' הלכך היכא [עמוד ב] דקתני ילקח בהם קרקע אין קונין אלא דבר שגזעו מחליף אלמא דבלקנות איירי
ולפ"ז לא קשה מידי לפי' ר"ח הא דאמר ר"נ פירא הוי ולא דר"מ
אדר"מ דהתם מיירי שמכנסת לו גלימא ופיר גפרית וצריף וקרי פירא למאי דאכיל בעל
פירות נכסי מלוג אבל הכא מה שקונין בכספים שנפלו קרי קרנא ומה שאין קונין קרי פירא
דדין פירות עליו כמו שהפירות ימכרו וילקח בהן קרקע ולפ"ה קשה דמפרש דאין גזעו
מחליף מוכרין דהא גלימא אמר לקמן אע"ג דאין גזעו מחליף דמכסי ביה ואזיל וכן
פיר גפרית ומחפורת של צריף אמרי רבנן דהוי דבעל אע"ג דאין גזעו מחליף
ולר"ת ניחא דאע"ג דאין קונין לכתחילה מכספים אלא דבר שגזעו מחליף כשנופל
לה בירושה אין מזקיקין אותו למכור אלא אוכל פירות כמו שהוא עד שיכלה הקרן כיון שיש
שיור קצת כמו בגלימא וכל דדמי ליה.
אמר רבי זירא אמר רבי אושעיא אמר רבי ינאי, ואמרי לה אמר
רבי אבא אמר רבי אושעיא אמר רבי ינאי: הגונב
(כתובות עט,ב)
ולד בהמת מלוג (שנפלה לה בהמה בירושה וילדה) משלם תשלומי
כפל לאשה (ולא לבעל; קא סלקא דעתא דקסבר אין הוולדות פירי אלא קרן,
וילקח בהן קרקע, דחיישינן שמא תמות האם ויכלה הקרן).
כמאן? לא כרבנן ולא כחנניה!? דתניא: 'ולד בהמת מלוג לבעל,
ולד שפחת מלוג לאשה (לקמן מפרש טעמא); וחנניה בן אחי יאשיה אמר:
עשו ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג [ולבעל].'
[הסבר דברי רבי ינאי, שהכפל לאשה:] אפילו
תימא 'דברי הכל פירא (גוף הוולד) תקינו ליה רבנן' - פירא דפירא (כפל הבא עליו) לא
תקינו ליה רבנן.
בשלמא לחנניה: היינו - דלא חיישינן למיתה; אלא רבנן?: אי
חיישי למיתה - אפילו ולד בהמת מלוג נמי לא [לבעל, אלא לאשה], ואי
לא חיישי למיתה אפילו ולד שפחת מלוג נמי [לבעל]?
לעולם חיישי למיתה, ושאני בהמה דאיכא עורה (ואין הקרן כלה
כולו).
אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכה כחנניה [כל הוולדות
לבעל].
אמר רבא אמר רב נחמן: אף על גב דאמר שמואל 'הלכה כחנניה'
- מודה חנניה שאם נתגרשה (והבעל זכה בולדות שהן כפירות תלושין) - נותנת (לו האשה) דמים
ונוטלתן (ונוטלת
בני שפחתה) מפני שבח בית אביה [עיין במשנה להלן].
אמר רבא אמר רב נחמן: הכניסה לו עז לחלבה (לאכול חלבה) ורחל
לגיזתה (לגיזותיה;
הן עיקר שלה, להכי נקט להו; והוא הדין דשקיל חלב וולדות), ותרנגולת
לביצתה ודקל לפירותיו - אוכל והולך עד שתכלה הקרן (דגבי בהמה איכא עורה, וגבי
תרנגולת איכא נוצה, וגבי דקל - כשייבש - איכא עציו; אבל הני - כולהו פירות נינהו,
שמתחדשין תמיד, ודרך הנאתם [הנאת הבעלים הרגילה] היא).
אמר רב נחמן: עיילא ליה גלימא (טלית בנכסי מלוג, אף על פי
שלא שמאתו [בכתובה] בנכסי צאן ברזל וצריך להיות קרן שמור לה) - פירא הוי (כסויו שמכסה הימנו
הן פירותיו): מכסי ביה ואזיל עד דכליא (והשחקין יהיו לה לקרן).
כמאן (אמרה רב נחמן להא דשיורא פורתא הוי ליה קרנא)?
כי האי תנא (רבנן דפליגי אדר"מ), דתניא: 'המלח
(נפלה
לה ירושה על שפת הים חריצין עשויין שמי הים נכנסים בהן, והחמה מייבשתן, ועושין
מלח; והן 'משרפות מים' האמורין במקרא (יהושע יא), ומתרגמינן 'חריצי ימא') והחול
(מקום
שנוטלין חול לבנין) - הרי זה פירות (ולא אמרינן 'ימכר אותו
מקום וילקח בהן קרקע בר זריעה' לפי שאין פריו כלה לעולם, ובהא מודה רבי מאיר); פיר
של גפרית (גומא שחופרין הימנה גפרית), מחפורת של צריף (אלו"ם
בלע"ז, שצובעין בהן בגדים ומשי; וחופרים אותו בקרקע, וסופו לכלות ולהגיע
ליסוד קרקע בעלמא): רבי מאיר אומר: קרן (וימכר וילקח בדמיו קרקע,
לפי שפריו כלה), וחכמים אומרים: פירות (ומקום הגומא יהיה לה לקרן,
ומזה יאכל הבעל עד שיכלה, שזה פריו ודרך הנאתו; והוא הדין לגלימא; ולא דמו לכספים
ופירות התלושין שנאכלין מבלי שיור; וכל פרוטה ופרוטה הואיל ואינן עושים פרי הויא
קרן לעצמה).'
רבי שמעון אומר: מקום שיפה כחו [בכניסתה - הורע כחו ביציאתה; מקום
שהורע כחו בכניסתה]:
רבי שמעון היינו תנא קמא (חכמים [במשנה,
שדבריהם קדמו לדברי רבי שמעון, ולא תנא קמא, שדבריו קדמו לדברי רבי מאיר!])!?
אמר רבא: מחוברין בשעת יציאה (דלא איירו בהו רבנן) איכא
בינייהו (לית
להו הא דאמר רבי שמעון 'ביציאתה שלה', דקסברי: מה שגדל ברשותו – שלו; ותלוש
בשעת יציאה ליכא למימר דפליגי עליה, ונימרו שלה: דכיון דתלשן הכל מודים שזכה בהן).
משנה:
נפלו לה עבדים ושפחות: זקנים ימכרו וילקח מהן קרקע, והוא
אוכל פירות.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא תמכור (יכולה היא לעכב), מפני
שהן שבח בית אביה.
נפלו לה זיתים וגפנים: זקנים ימכרו וילקח בהן קרקע והוא
אוכל פירות.
רבי יהודה אומר: לא תמכור, מפני שהן שבח בית אביה:
גמרא:
אמר רב כהנא אמר רב: מחלוקת (דזיתים וגפנים) שנפלו
בשדה שלה (שנפל לה הקרקע עם האילנות, דכי יבשי זיתים הוי לה קרקע לקרן), אבל
בשדה שאינה שלה (כגון שהיו לאביה זיתים שקנה בלא קרקע על מנת שיהיו בקרקע
המוכר, והלוקח יאכל פירות עד שיבשו) - דברי הכל תמכור, (וילקח בהן קרקע,
ואין אחד מהן יכול לעכב במכירתן) משום דקא כליא קרנא (שאין כאן שבח בית
אב היכא דכליא קרנא).
מתקיף לה רב יוסף: הרי עבדים ושפחות, דכי שדה שאינה שלה
דמי (דכי
מייתי כליא קרנא לגמרי), ופליגי (דכל זמן דהן קיימין הויא לה ולבית אביה לשם ולתפארת)! אלא
אי איתמר הכי איתמר: אמר רב כהנא אמר רב: מחלוקת בשדה שאינה שלה, אבל בשדה שלה -
דברי הכל לא תמכור מפני שבח בית אביה.
משנה:
המוציא הוצאות על נכסי אשתו: הוציא הרבה ואכל קימעא,
קימעא ואכל הרבה - מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל (אם גירשה); הוציא
ולא אכל - ישבע כמה הוציא ויטול.
גמרא:
וכמה 'קימעא'?
אמר רבי אסי: אפילו גרוגרת אחת, והוא שאכלה דרך כבוד.
אמר
(כתובות פ,א)
רבי אבא אמרי בי רב: אפילו שיגרא דתמרי (תמרים נידוכין
יחד, כדרך שדורסין תאנים יחד, ליטראות ליטראות; אף אלו כן; ומיקרי 'שיגרא'.
ואני שמעתי 'שיגרא' – טרויות: כמין אשכול תמרים; וקשיא לי:
מאי 'אפילו' דרבי אבא? הא גרוגרות גריעי מתמרים, כדתנן: 'אכל גרוגרות ושילם תמרים
- תבא עליו ברכה'! ואי הוה גרסינן להא דרבי אבא ברישא מקמי דרבי אסי - לא הוה קשיא
לי מידי.
יש ספרים משובשים וכתוב בהן "וכמה הרבה? אמר רבי אבא
כו'" וגירסת שוטים היא זו: 'כמה הרבה'? למאי הלכתא איבעיא להו? ומאי נפקא לן
מינה? כל כמה דהוי יותר על גרוגרת אחת הוי הרבה עד לעולם).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol
[1] אבל הלכה כרב נחמן בדיני כי היה בקי בדינים!
ויש דעה שרב עוקבא היה ראש גולה, והיה יכול לבטל דין שפסק דיין; וכמו שרואים להלן,
ששמואל נטל רשות מראש הגולה לדון.