דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך כתובות פרק תשיעי 'הכותב לאשתו'

 

כתובות דף פח

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

כתובות פרק שביעי 'המדיר'

 

 

(כתובות פז,ב)

עד אחד מעידה שהיא פרועה [לא תפרע אלא בשבועה]: 

סבר רמי בר חמא למימר: שבועה דאורייתא, דכתיב (דברים יט,טו) לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת [בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר] – 'לכל עון ולכל חטאת' - הוא דאינו קם, אבל קם הוא לשבועה; ואמר מר: כל מקום שהשנים מחייבין אותו ממון - אחד מחייבו שבועה (על ממון, שאילו היו שנים - היה משלם; עכשיו ישבע שהעד מכחש)!

אמר רבא: שתי תשובות בדבר: חדא: דכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין והיא נשבעת ונוטלת; ועוד: אין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות![1]

אלא אמר רבא: מדרבנן, כדי להפיס דעתו של בעל.

 

אמר רב פפא:

 

(כתובות פח,א)

אי פיקח הוא (האי בעל) - מייתי לה לידי שבועה דאורייתא (שהיא בשם או בכנוי, ואוחז ספר בידו, כדאמרינן בשבועות (לח,ב); וחמורה היא מאד! אבל שבועה דרבנן - קללה בעלמא, כעין שלנו): יהיב לה כתובתה באפי חד סהדא (פעם שניה), וסמיך סהדא קמא אסהדא בתרא (יביא את שניהם יחד לבית דין, שאם תכפור - יעידוה שניהם שנתקבלה כתובתה), ומוקים להו להנך קמאי במלוה (יתבענה פרעון הראשון, ויאמר "מלוה הן אצלך, שהרי התקבלת כתובתיך שנית"! וכשתכפור ותאמר "לא קבלתי אלא הפעם הזאת", ועד אחד מעיד על הראשונה - איכא שבועה דאורייתא [על הפעם הראשונה] - נשבעת ולא משלמת, ואין כאן שיעבוד קרקעות: שלא מכח כתובה תובעה)!

מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי: היאך סמיך סהדא קמא אסהדא בתרא? (מה שראה זה לא ראה זה? ואם תכפור על שתיהן - אין כאן אלא עד אחד, ותשבע ותטול שלישית ונמצא מפסיד!)

אלא אמר רב שישא בריה דרב אידי: יהיב לה כתובתה באפי סהדא קמא וסהדא בתרא (והוא הדין לשני עדים מן השוק, אבל עצה טובה היא שיכיר העד הראשון ששתי פעמים פרע, ויכול להעיד על פרעון הכתובה עם חבירו ועל הפרעון הראשון), ומוקים לה להנך קמאי בהלואה.

מתקיף לה רב אשי: אכתי יכולה למימר "שתי כתובות הואי (שתי שטרות היו לי עליך: בפרעון הראשון החזרתי לך אחת, ובשניה אחרת)" (והרי העד הראשון מעיד לסייעה שראה שני הפרעונות לשם כתובה ולא לשם מלוה)!?

אלא אמר רב אשי: הוא - דמודע להו (לסהדא קמא ובתרא לפני פרעון השני: "דעו שכבר פרעתי לה כתובתה בפני אחד מכם, והיא כופרת, ואני רוצה לפורעה שנית לשם כתובה, שיהיו לי שני עדים בדבר, ואתבע את הראשונים, ויש לי עליהן עד אחד ותתחייב שבועה דאורייתא"; וכיון דשמעינהו, ולא מסייע לה האי עד קמא: תו לא מצית למימר 'שתי כתובות הוו', דמילתא דלא שכיחא הוא).

[לפי זה יוצא שגם אם תטען שהתשלום הראשון היה על חשבון חוב שהיה בעלה חייב לה – תצטרך להישבע שלא נפרעה כתובתה.]

 

מנכסים משועבדים: 

תנן התם (בשבועות [פ"ז מ"ז]) 'וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה' - ממאן? אילימא מִלוה (שהלוה קיים, והיו מוציאין עליו שטר אביהן) - השתא אביהן שקיל בלא שבועה ואינהו בשבועה? אלא הכי קאמר: 'וכן היתומים - מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה'.

אמר רב זריקא אמר רב יהודה: לא שנו (דכי משתבעי שקלי) אלא שאמרו יתומים (של לוה) "אמר לנו אבא 'לויתי ופרעתי'" (ישבעו אלו [יתומי המלוה] שבועה ש"לא פקדנו ולא אמר לנו אבא ולא מצינו שובר בין שטרותיו ששטר זה פרוע" - ונוטלין), אבל אמרו "אמר לנו אבא לא לויתי" - אף בשבועה לא יפרעו.

מתקיף לה רבא: אדרבה: כל האומר "לא לויתי" כאומר "לא פרעתי" דמי!? (דכיון דאמר לא לוה - מודה הוא שלא פרע, והרי שטר מוכיח עליו שלוה!?)

אלא אי אתמר - הכי אתמר: אמר רב זריקא אמר רב יהודה: לא שנו (דבעו שבועה) אלא שאמרו יתומים "אמר לנו אבא 'לויתי ופרעתי'", אבל אמרו "אמר לנו אבא 'לא לויתי'" - נפרעין שלא בשבועה, שכל האומר "לא לויתי" כאומר "לא פרעתי" דמי. 

 

ונפרעת שלא בפניו - לא תפרע אלא בשבועה: 

אמר רב אחא שר הבירה (כך כינויו): מעשה בא לפני רבי יצחק באנטוכיא ואמר: לא שנו (שיורדין בית דין לנכסי אדם שלא בפניו) אלא לכתובת אשה - משום חינא, אבל בעל חוב לא.

ורבא אמר רב נחמן: אפילו בעל חוב, שלא יהא כל אחד ואחד נוטל מעותיו של חברו והולך ויושב במדינת הים ואתה נועל דלת בפני לווין.

 

רבי שמעון אומר: כל זמן שתובעת כתובתה [היורשין משביעין אותה, ואם אינה תובעת כתובתה - אין היורשין משביעין אותה]: 

[ראה טבלה מסכמת להלן.]

רבי שמעון אהייא?

אמר רבי ירמיה: אהא: 'ונפרעת שלא בפניו - לא תפרע אלא בשבועה' - לא שנא למזוני (באה לבית דין ותובעת מזונות מנכסי בעלה למכור קרקע ולזונה נשבעת שלא הניח בידה מעות ליזון מהם), ולא שנא לכתובה (אם שלח לה גט); ואתא רבי שמעון למימר: 'כל זמן שתובעת כתובתה - יורשיה משביעין אותה;

 

(כתובות פח,ב)

אינה תובעת כתובתה - אין יורשין משביעין אותה'; וקמיפלגי בפלוגתא דחנן ובני כהנים גדולים, דתנן [כתובות פ"יג מ"א]: 'מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות: חנן אומר: תשבע בסוף (כשתתאלמן או תתגרש ותתבע כתובה תשבע שלא עיכבה בידה משל בעלה כלום) ולא תשבע בתחלה (בפיסוק מזונות); נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו: תשבע בתחלה ובסוף'; רבי שמעון כחנן, רבנן כבני כהנים גדולים!

מתקיף לה רב ששת: האי - יורשין משביעין אותה (בתמיה: כיון דאנפרעת שלא בפניו קאי - מאי לשון יורשין כאן? הרי הוא קיים)? 'בית דין משביעין אותה' מיבעי ליה!?

אלא אמר רב ששת: אהא: 'הלכה (אשה שכתב לה בעלה "נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עליך") מקבר בעלה לבית אביה, או שחזרה לבית חמיה ולא נעשית אפוטרופיא - אין היורשים משביעין אותה, ואם נעשית אפוטרופיא יורשין משביעין אותה על העתיד לבא (על שנתעסקה אחר מיתה, דלאו מכח נכסי בעלה באה שבועה זו אלא מכח נכסי יתומים, ונשבעת כדין אפוטרופוס, כדתנן בשבועות (פ"ז מ"ח; דף מה,א): 'אלו נשבעין שלא בטענת ברי: השותפין והאריסין והאפוטרופין'), ואין משביעין אותה על מה שעבר'; ואתא רבי שמעון למימר: 'כל זמן שתובעת כתובתה (אם תובעת כתובתה) יורשין משביעין אותה (שלא עיכבה משלהן לאחר מיתת אביהן כלום, כדין הבא ליפרע מנכסי יתומים); אינה תובעת כתובתה - אין היורשין משביעין אותה (משום שבועת אפוטרופסת, דהויא לה אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים, וסבירא ליה לא ישבע, כאבא שאול דאמר 'חילוף הדברים'); וקמיפלגי בפלוגתא דאבא שאול ורבנן, דתנן [גיטין פ"ה מ"ד]: 'אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים – ישבע; מינוהו בית דין - לא ישבע (וטעמייהו מפרש בגיטין בפרק 'הניזָקין': רבנן סברי מינוהו בית דין לא ישבע, דאם כן מימנע ולא הוי אפוטרופוס הואיל וחשדינן ליה, אבל מינהו אבי יתומים - לא מימנע, דאי לאו דהוה ליה הנאה מיניה בחייו - לא הוה מימני ליה); אבא שאול אומר: חילוף הדברים: מינוהו בית דין – ישבע, מינהו אבי יתומים - לא ישבע.' (ואבא שאול סבר מינהו אבי יתומים - אי ידע דמשבעי ליה מימנע ולא הוי אפוטרופוס, אבל מינוהו בית דין - אע"ג דידע דמשבעי ליה - לא מימנעף דחשיבותא הוא לגביה דמהימן להו לבי דינא); רבי שמעון כאבא שאול ורבנן (דמתניתין) כרבנן.

 

מתקיף לה אביי: האי – 'כל זמן שתובעת כתובתה'? (בתמיה: הואיל ורבי שמעון לקולא - מאי 'כל זמן')? 'אם תובעת' מיבעי ליה! (אבל 'כל זמן' משמע דשמעיה לתנא קמא דפטר לה משבועה אפילו תובעת כתובתה, ואמר ליה איהו: כל זמן שתובעת כתובתה לא תפטרנה!)

אלא אמר אביי: אהא (ארישא פליג, דאמר): 'כתב לה "נדר ושבועה אין לי עליך' - אינו יכול להשביעה כו' "נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי עליך ועל יורשיך ועל הבאין ברשותך" אין יכול להשביעה לא הוא ולא יורשיו ולא הבאין ברשותו לא היא ולא יורשיה ולא הבאין ברשותה' (דפטורה מן השבועה אפילו כשנפרעת מן היתומים), ואתא רבי שמעון למימר: כל זמן שתובעת כתובתה (מהן) - יורשין משביעין אותה; וקמיפלגי בפלוגתא דאבא שאול בן אימא מרים ורבנן: רבי שמעון כאבא שאול (בן אימא מרים דאמר לעיל "אבל מה אעשה שהרי אמרו הבא ליפרע מנכסי יתומין לא יפרע אלא בשבועה", ופליגי רבנן עליה) ורבנן (דמתניתין) כרבנן.

 

מתקיף לה רב פפא: התינח 'כל זמן שתובעת כתובתה...' (אתא [רבי שמעון] לאפוקי מדרבנן, דאמרי אף משבועת היתומים פטורה ונפרעת בלא שבועה, ואתא רבי שמעון למימר: לא תפרע אלא בשבועה); 'אינה תובעת כתובתה...' (דמסקנא דמילתיה) מאי איכא למימר (למאי תנייה ולאפוקי ממאן)?

אלא אמר רב פפא: לאפוקי מדרבי אליעזר ומחלוקתו [לעיל פ"ט מ"ד; דף פו,ב: המושיב את אשתו חנוונית או שמינה אפוטרופיא - הרי זה משביעה כל זמן שירצה. רבי אליעזר אומר: אפילו על פילכה ועל עיסתה] (כלומר: לא תימא רבי שמעון א'כתב לה נדר ושבועה' לחוד פליג, אלא אכולי מלתא דרבי אליעזר ובני מחלוקתו פליג: ארישא וסיפא שמעינהו דקאמרי רבי אליעזר ורבנן 'משביעה כל זמן שירצה שבועת אפוטרופיא' היכא דלא פטרה מן הנדר ומן השבועה - ואפילו שלא בשעת תביעת כתובתה; ואם פטרה מן השבועה - אפילו יורשין אין משביעין אותה כשנפרעת מהם, כדקתני "נדר ושבועה אין לי ליורשי כו'; ואתא רבי שמעון למימר: כל זמן שתובעת כתובתה - יורשין משביעין אותה, ואפילו כתב לה "נדר ושבועה אין ליורשי עליך" - כאבא שאול; אינה תובעת כתובתה -  אין היורשין משביעין על אפוטרופיא שבחיי בעלה, ואפילו לא פְטָרָהּ מן השבועה, דלית ליה דרבי אליעזר ומחלוקתו, דאמרי 'משביעה כל זמן שירצה').

 

 

Kesuvos Chart #13
Daf 89a

              _______________________________________________________    |
                                                                         |
              THE ARGUMENT BETWEEN REBBI SHIMON AND THE RABANAN (87b)    |
                      REGARDING WHEN A WOMAN MAKES A SHEVU'AH            |
              _______________________________________________________    |
                                                                         |
                                                                         |
                       (A)               (B)                (C)          |
                  DOES SHE MAKE     DOES SHE MAKE      DOES SHE MAKE     |
                  A SHEVU'AH TO    THE SHEVU'AH OF     A SHEVU'AH TO     |
                 COLLECT KESUVAH    AN APOTROPOS      COLLECT MEZONOS    |
                 _______________    _____________     _______________    |
                                                                         |
1) WHEN COLLECTING                                                       |
   *IN ABSENCE* OF                                                       |
   HER HUSBAND                                                           |
   (R. Yirmeyah)                                                         |
   _____________                                                         |
                                                                         |
  1a) REBBI SHIMON    Swears             ---      &nbbsp;    Does not swear    |
                                                                         |
  1b) RABANAN         Swears             ---      &nbbsp;        Swears        |
                                                                         |
                                                                         |
2) SHEVU'AH OF                                                           |
   AN APOTROPOS                                                          |
   *OF YESOMIM*                                                          |
   (Rav Sheshes)                                                         |
   _____________                                                         |
                                                                         |
  2a) REBBI SHIMON    Swears        Does not swear(1)  Does not swear    |
                                                                         |
  2b) RABANAN         Swears           Swears          Does not swear    |
                                                                         |
                                                                         |
3) SHEVU'AH OF                                                           |
   AN APOTROPOS                                                          |
   *OF HUSBAND*                                                          |
   WHO RELEASED                                                          |
   HER FROM ALL                                                          |
   SHEVU'OS                                                              |
   (Abaye)                                                               |
   ________________                                                      |
                                                                         |
  3a) REBBI SHIMON    Swears(2)     Does not swear(3)  Does not swear    |
                                                                         |
  3b) RABANAN      Does not swear      Swears          Does not swear    |


==========
FOOTNOTES:
==========
(1) Since the father of the Yesomim appointed her as Apotropos, she is exempt from making a Shevu'ah. This follows the ruling of Aba Shaul, who holds that if we make an Apotropos swear no one will agree to be appointed as an Apotropos and oversee the man's property.
(2) Rebbi Shimon holds like Aba Shaul ben Ima Miryam, that the father cannot
exempt his wife from making a Shevu'ah when collecting the Kesuvah from the
Yesomim. (See Insights to 88a.)
(3) Rebbi Shimon holds that the woman who becomes an Apotropos for her
husband cannot be forced by her husband to make a Shevu'ah.

 

משנה:

הוציאה גט ואין עמו כתובה (קא סלקא דעתא באומרת "אבד שטר כתובתי") -

 

(כתובות פט,א)

[המשך המשנה]    

גובה כתובתה (ואינו יכול לטעון "פרעתיך והחזרת לי שטר כתובתיך וקרעתיו", משום דתנאי כתובה מעשה בית דין הוא; ומהכא נפקא לן בבבא מציעא: 'הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום; מאי טעמא? - כל מעשה בית דין כמאן דנקיט שטרא דמי); כתובה ואין עמה גט, היא אומרת "אבד גיטי (שלא הוצאתיו עליו לגבות כתובתי על ידו, כדתנן 'גובה כתובתה', ולא קרעוהו ב"ד, אלא אבד ממני)" והוא אומר "אבד שוברי (כבר הוצאתו בבית דין, ואמרת "אבד שטר כתובתי" וגבו בית דין הכתובה על פי הגט וקרעוהו, ולי נכתב שובר על הכתובה: שאם תוציאי עוד על יורשי שטר הכתובה ותבואי לגבות מכח אלמנות לומר "לא נתגרשתי ולא נפרעתי" - יהיה השובר לעד, ואבד הימני)";

וכן בעל חוב שהוציא שטר חוב (אחר שביעית) ואין עמו פרוזבול (זה אומר "השמיטתו שביעית" וזה אומר "פרוזבול היה לי שלא תשמיטנו שביעית, ואבד") - הרי אלו לא יפרעו. (חיישינן שמא כבר גבתה בגט וזה השמיטתו שביעית.)

(פרוזבול: במסכת גיטין מפרש בפרק 'השולח גט' (פ"ד מ"ג; דף לד,ב): 'הלל התקין פרוזבול' כדי שלא תשמט שביעית: שמוסר שטרותיו לבית דין שיגבו מן הלוה חובו כל זמן שיתבענו, דהשתא לא קרינן ביה 'לא יגוש' [דברים טו,ב], שאינו תובעו כלום, אלא הבית דין תובעו, שהפקירם [היה] הפקר, והם יורדין לנכסיו.)

רבי שמעון בן גמליאל אומר: מן הסכנה (שגזרו עובדי כוכבים על המצות והיו יראים לשמור גיטיהן ומשקיבלתו שורפתו, וכן פרוזבוליהן) ואילך - אשה גובה כתובתה שלא בגט ובעל חוב גובה שללא בפרוזבול.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol

 



[1]  ולעיל בעמוד זה השיב רבא בדיוק את שתי התשובות האלה לרמי בר חמא! וכי רמי בר חמא לא הבין לאחר תשובתו הראשונה של רבא? אלא רבא לא דבר עד שרמי בר חמא גמר לפרש את המשנה כולה, ואמר מה שסבר על כל המשנה, ואחרכך הגיע זמנו של רבא, ולפי סדר המשנה השיב לרמי בר חמא.