דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

סיום כתובות פרק תשיעי 'הכותב לאשתו'

תחילת כתובות פרק עשירי 'מי שהיה נשוי'

כתובות דף צ

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

כתובות פרק שביעי 'המדיר'

(כתובות פט,ב)

תנו רבנן [תוספתא כתובות (ליברמן) פרק ט הלכה ו]: 'הוציאה גט, וכתובה, ומיתה (ועדי מיתה, ובאה לגבות שתי כתובות אחת בתורת גרושין ואחת בתורת אלמנות):

(כתובות צ,א)

אם גט קודם לכתובה (הרי כתב לה כתובה שנית כשהחזירה) - גובה שתי כתובות; כתובה קודמת לגט - אינה גובה אלא כתובה אחת, שהמגרש את אשתו והחזירה - על מנת כתובה הראשונה החזירה.'

משנה:

קטן שהשיאו אביו - כתובתה (שכתב לה כשהוא קטן) קיימת, שעל מנת כן קיימה.

גר שנתגיירה אשתו עמו - כתובתה קיימת (כתובה שכתב לה בהיותו עובד כוכבים), שעל מנת כן קיימה.

גמרא:

אמר רב הונא: לא שנו אלא מנה מאתים (שהן תנאי בית דין, דאילו בשטר לא גביא: דחספא בעלמא הוא), אבל תוספת אין לה; ורב יהודה אמר: אפילו תוספת יש לה.

מיתיבי: 'חידשו (קטן משהגדיל וגר משנתגייר אם הוסיפו כלום על כתובה ראשונה) - נוטלת מה שחידשו' (וקא סלקא דעתין מה שחידשו על מנה מאתים); חידשו – אִין, לא חידשו לא! אימא 'אף מה שחידשו (על תוספת ראשונה)'.

והא - לא תני הכי?: 'חידשו נוטלת מה שחידשו, לא חידשו: בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה' תיובתא דרב יהודה!

רב יהודה מתניתין אטעיתיה: הוא סבר 'כתובתה קיימת' אכולה מילתא קאי (על כל הכתוב בשטר כתובה), ולא היא: אעיקר כתובה קאי.

הדרן עלך הכותב

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=--=-==-=-=-=-=-=-=-=-=-=-==-=-=-=-=-==-=-=-=-=-=-=-=

כתובות פרק עשירי: מי שהיה נשוי

משנה:

מי שהיה נשוי שתי נשים ומת - הראשונה קודמת לשניה, ויורשי הראשונה קודמין ליורשי שניה (אם מתו נשיו אחריו עד שלא הספיקו לגבות).

נשא את הראשונה ומתה (בחייו), נשא שניה ומת הוא (ויורשי הראשונה באין ותובעין כתובת בנין דכרין כמו ששנינו (לעיל פ"ד מ"י; דף נב,ב) 'בנין דכרין דיהויין ליכי מינאי כו', או רוצים לחלוק ירושת אביהם) - שניה (שהיא בעלת חוב) ויורשיה [אם מתה לפני שחלקו] קודמין ליורשי הראשונה (אבל ראשונים באין לירש את אביהן [ולא את אמן, שהרי אותה ירש בעלה] דהא 'אינון ירתון' תנן, לפיכך פורעין את החוב תחילה, והשאר ירושה).

גמרא:

מדקתני 'הראשונה קודמת לשניה' (לישנא ד'קודמת') ולא קתני 'הראשונה יש לה והשניה אין לה' (ועל כרחך כשאין שם אלא כדי כתובה אחת קאמר: דאי לא - מאי נפקא מינה דקודמת - שמע מינה קודמת לכתחילה) - מכלל דאי קדמה שניה ותפסה לא מפקינן מינה; שמע מינה בעל חוב מאוחר שקדם וגבה - מה שגבה - גבה לעולם!

אימא לך 'מה שגבה לא גבה', ומאי 'קודמת'? - לגמרי (שאין לשניה כלום) קתני, כדתנן [בבא בתרא פ"ח מ"ב]: 'בן קודם לבת' (ועל כרחך קודם לגמרי הוא).

איכא דאמרי: מדלא קתני 'אם קדמה שניה ותפסה אין מוציאין מידה' - מכלל דאי קדמה שניה ותפסה מפקינן מינה! שמע מינה בעל חוב מאוחר שקדם וגבה - מה שגבה לא גבה לעולם!

אימא לך מה שגבה גבה; איידי דתנא 'שניה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה' (דבעי למיתני סיפא לישנא 'דקודמין', ולא שייך למיתני בה 'אם קדמו ותפסו אין מוציאין מידם', דהא ודאי מוציאין אם תפסו והחזיקו בקרקע, דהא נכסי אישתעבוד לשטר דבעל חוב) –

(כתובות צ,ב)

תנא נמי (רישא) 'הראשונה קודמת לשניה' (לישנא דלכתחילה: 'קודמת', ולא תנא 'אם קדמה ותפסה אין מוציאין...').

נשא את הראשונה [ומתה, נשא שניה ומת הוא - שניה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה]:

שמע מינה תלת:

שמע מינה (1): אחת בחייו ואחת במותו יש להן (לראשונים) כתובת בנין דכרין (ולא אמרינן כי תקון בנין דכרין - היכא דמתו שתיהן בחייו וכתובת האחת מרובה משל חברתה - אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן, והשאר חולקין בשוה: דהשתא אתו תרוייהו בתורת בנין דכרין שהוא ירושת האב) ולא חיישינן לאינצויי. (אבל אחת בחייו ואחת במותו, דיורשי שניה באין על כתובת אמן בתורת ירושת חוב אמן, ולא מאביהם באה להם, ובני ראשונה באין ליטול חלק יתר מכח ירושת האב, דהא 'ירתון' תנן - לא שקלי, דלמא אתו לאינצויי ולומר "לא תטלו בירושת אבינו יותר ממנו" - הא לא אמרינן).

ממאי?

מדקתני 'שניה ויורשיה קודמים ליורשי ראשונה' - מיקדם הוא דקדמי, הא איכא – שקלי;

שמע מינה (2): כתובה נעשית מוֹתר לחברתה (דאף על גב דלא תקון כתובת בנין דכרין אלא אם כן יש מוֹתר על שתי הכתובות דינר, דלא מיעקרא נחלה דאורייתא, כדתנן בפרקין, ופרשינן טעמא בפרק 'נערה שנתפתתה' (לעיל נב,ב): הני מילי כי מתו שתיהן בחייו, דתרוייהו אתו בתורת בנין דכרין; אבל אחת בחייו ואחת במותו, שהשניה נגבית בתורת חוב - אין לך ירושה גדולה מזו, ולא מיעקרא נחלה דאורייתא: שכשמת - נפלו נכסים לפני יורשין, וכשיצא שטר חוב על אביהן - אלו ואלו עושין מצוה לפרוע חובת אביהן, והיא היא ירושתן, לפיכך כתובה זו נעשית כמוֹתר לירושה, וגובין בני הראשונה כתובת בנין דכרין).

ממאי?

מדלא קתני 'אם יש שם מותר דינר';

ושמע מינה (3): כתובת בנין דכרין לא טרפה ממשעבדי (דלא תימא 'יתבון' תנן, ובעל חוב הוו, ושעבודם קודם, ויטרפו מבני השניה - שהן בעלי חובות מאוחרין; אלא יורשין הן ו'ירתון' תנן, ולא גבו ממשעבדי), דאי סלקא דעתין טרפה ממשעבדי - ליתו בני ראשונה ולטרפינהו לבני שניה!

מתקיף לה רב אשי [על שלשת המסקנות]:

[שואל רב אשי על המסקנה הראשונה: אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין] ממאי? דלמא לעולם אימא לך אחת בחייו ואחת במותו אין להן כתובת בנין דכרין, ומאי 'קודמין' (דמשמע: הא אי איכא מידי למשקל בתרייהו שקלו [ואי לא - לא])? - לנחלה קתני (לא שיטלו הראשונים אחריהם כתובת אמן, אלא יטלו אחריהם חלקם במוֹתר כדרך חולקי ירושה); וכי תימא 'יורשי הראשונה' למה לי (למה לי דקרו להו 'יורשי ראשונה'?: הלא לא מכחה ולא מתקנתה הן באין לירש, ואמאי קתני סיפא 'ליורשי הראשונה')? - איידי דתנא 'שניה ויורשיה' (איידי דקרי להו לבני שניה 'יורשי האם', דאינהו מינה קא ירתי) תנא נמי 'ליורשי הראשונה' (קרינהו לבני ראשונה נמי על שם יורשיה ולאו משום דמדידה קא ירתי אלא שמא בעלמא כלומר לבני הראשונה);

ודקאמרת [מסקנה שניה] 'כתובה נעשית מוֹתר לחברתה' - דלמא לעולם אימא לך אין כתובה נעשית מוֹתר לחברתה, והכא הוא, דאיכא מוֹתר דינר (אי האי 'קודמין ליורשי הראשונה' - קודמין לכתובת בנין דכרין הוא, איכא לאוקומה בדאיכא מוֹתר דינר; ואף על גב דלא תני 'אם יש שם מותר דינר' - הא קתני לה לקמן: 'היה שם מותר דינר כו', ותרתי זימני לא איצטריך למיתני), 'ואחת בחייו ואחת במותו' - תנאי היא (אי שקלי בני ראשונה כתובת בנין דכרין אי לא), דתניא:

'מתו אחת בחייו ואחת במותו: בן ננס אומר: יכולין בני הראשונה לומר לבני השניה "בני בעלת חוב אתם, טלו כתובת אמכם וצאו" (על כרחך בדליכא מוֹתר דינר קמיירי, מדקתני 'וצאו' ואי דאיכא נחלה יותר על שתי כתובות - מאי 'וצאו' דקא אמרי להו? נהי נמי דשקלי בני ראשונה כתובת בנין דכרין - שארא מיהא פלגי! אלא בדליכא, והכי קאמרי להו: "אתם בני בעלת חוב אתם, וכתובת אמכם - הואיל וחוב היא, ואינכם באין בתורת בנין דכרין - לא בעינן מותר דינר, דאין לך נחלה דאורייתא יפה מזו: שאנו ואתם פורעים חובת אבינו! הלכך טלו אותה וצאו, ואנו נטול השאר בכתובת בנין דכרין");

רבי עקיבא אומר: (משעה שמת הבעל בחייה של שניה) כבר קפצה נחלה (נחלת בנין דכרין) מלפני בני הראשונה ונפלה לפני בני השניה (להיות נחלה כשאר ירושה אף לבני השניה)';

מאי? לאו בהא קא מיפלגי: דמר [בן ננס] סבר: אחת בחייו ואחת במותו - יש להן כתובת בנין דכרין, ומר [רבי עקיבא] סבר: אחת בחייו ואחת במותו - אין להן כתובת בנין דכרין (ואפילו הוי הכא מוֹתר דינר - לא הוו שקלי בני הראשונה כתובת בנין דכררין, דבאחת בחייו ואחת במותו לא איתקן)?

אמר רבה: אשכחתינהו לרבנן דבי רב, דיתבי וקאמרי:

דכולי עלמא אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין, והכא - בכתובה נעשית מוֹתר לחברתה והוא הדין לבעל חוב (וטעמא דרבי עקיבא הכא [בברייתא] משום דליכא מוֹתר דינר הוא, וקסבר אין כתובה נעשית מוֹתר לחברתה, ואפילו השניה חוב היכא דמתו שתיהן בחייו, דתרוייהו אתו בתורת בנין דכרין, ויש שם מוּתר דינר והוא משועבד לבעל חוב - לא הוי מותר) קמיפלגי: מר [בן ננס] סבר כתובה נעשית מוֹתר לחברתה והוא הדין לבעל חוב, ומר [רבי עקיבא] סבר אין כתובה נעשית מותר לחברתה והוא הדין לבעל חוב;

ואמינא להו [לרבנן דבי רב] אנא [רבה]: בבעל חוב כולי עלמא לא פליגי דהוי מוֹתר (הואיל והשטר יוצא על כולם - נמצאו כולם פורעין, והיא נחלה שלהן: שעשו בהן מצות פריעת חוב אביהם); כי פליגי בכתובה (באחת בחייו ואחת במותו, שהשניה חוב היא – פליגי: בן ננס סבר: הרי זו כשאר חוב, והוי מוֹתר; ורבי עקיבא סבר: לאו כשאר חוב דמי, כיון דאינהו גופייהו קא שקלי, והלכך הנך בני שניה [נחשבים] 'מקבלין' ולא 'פורעין'; נמצא שאין כאן נחלה דאורייתא, ולא איתקן ירושת בנין דכרין דרבנן למיעקר נחלה דאורייתא).

מתקיף לה רב יוסף: אי הכי (דבהא לחודא הוא דפליג רבי עקיבא משום דליכא מוֹתר, ואי הוה מוֹתר לא פליג) – (מאי) 'רבי עקיבא אומר כבר קפצה נחלה' (דמשמע: אין כאן תורת בנין דכרין כלל)? (הכי אבעי ליה) 'אם יש מוֹתר דינר' [אז מקבלים בני הראשונה כתובת בנין דכרין] מיבעי ליה?

אלא אמר רב יוסף: (כדפרישית ברישא, דאפילו הוה בה מוֹתר -) באחת בחייו ואחת במותו קא מיפלגי (אתא רבי עקיבא למימר דהואיל ואחת במותו - ליכא כתובת בנין דכרין לבני ראשונה, וכל שכן כי ליכא [מוֹתר]).

והני תנאי [בן ננס ורבי עקיבא] - כי הני תנאי, דתניא: 'נשא את הראשונה ומתה, נשא את השניה ומת הוא - באין בניה של זו (קא סלקא דעתך אבני שניה קאי) לאחר מיתה ונוטלין כתובת אמן (והכי קאמר: באים בני השניה, שהיא בעלת חוב, ונוטלין כתובת אמם; אבל לבני ראשונה אין כאן כתובה, דקסבר: אחת בחייו ואחת במותו - אין להם). רבי שמעון אומר: אם יש מוֹתר דינר - אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן, ואם לאו - חולקין בשוה (את המותר על כתובת החוב [כתובת השניה])'; מאי - לאו בהא קא מיפלגי?: דמר סבר: אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין, ומר סבר: אחת בחייו ואחת במותו אין להם כתובת בנין דכרין?

לא! דכולי עלמא [תנא קמא ורבי שמעון]: אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין,

(כתובות צא,א)

והכא בדינר מקרקעי קמיפלגי (אי בעינן ההוא מוֹתר שיהא שם שתי כתובות ודינר מקרקעות, והכא בדליכא מוֹתר דינר אלא מטלטלי): מר [תנא קמא] סבר: מקרקעי אִין, מטלטלי לא (משום הכי אמר תנא קמא ד'אין בני ראשונה נוטלין'), ומר סבר (ואתא רבי שמעון למימר: הואיל ויש מותר דינר כל דהו – שקלי): אפילו מטלטלי (רבי שמעון סבר: חוב הוי מוֹתר).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol