דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
המשך כתובות
פרק עשירי 'מי שהיה נשוי'
כתובות דף צד
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
כתובות פרק שביעי 'המדיר'
(כתובות צג,ב)
משנה:
מי שהיה נשוי ארבע נשים ומת: הראשונה קודמת לשניה, ושניה
לשלישית, ושלישית לרביעית; וראשונה נשבעת לשניה (אם שניה טוענת "הואיל
ואת באת ליטול תחלה - השבעי לי שלא גבית משל בעלי כלום, דלמא לא משתייר לי נכסים
כשיעור כתובתי"), (ואף שלישית תאמר כן לשניה [ולכן])ושניה
[נשבעת] לשלישית,
(ורביעית
[תאמר כן] לשלישית) ושלישית
[נשבעת] לרביעית,
והרביעית נפרעת שלא בשבועה (אבל הרביעית נפרעת שלא בשבועה, וכגון שהיתומים גדולים; וקסבר
האי תנא: כי אמרו רבנן 'הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה' - ביתומים
קטנים אמרו, ולא בגדולים).
בן ננס אומר: וכי מפני שהיא אחרונה נשכרת? אף היא לא תפרע
אלא בשבועה (ובגמרא מפרש פלוגתייהו במאי).
היו יוצאות כולן ביום אחד (כלומר: יוצאות לפנינו
ומלמדות שכולן נכתבו ביום אחד) - כל הקודמת לחברתה אפילו שעה אחת (בכתובתה) – זכתה
(אם
השעות מפורשות בתוכן, כגון באחת כתוב 'ביום פלוני בשעה שלישית' ובשניה 'בשעה
רביעית' וכן בכולן); וכך היו כותבין בירושלים: שעות; היו כולן יוצאות בשעה
אחת ואין שם אלא מנה - חולקות בשוה.
גמרא:
במאי קמיפלגי?
אמר שמואל:
(כתובות צד,א)
כגון שנמצאת אחת מהן (מן השלש שדות שגבו שלש
נשים ראשונות) שדה שאינה שלו (שנודע שגזלה, וסוף שיבואו בעלים ויטלוה ממנה, וכשבאה
רביעית לגבות כתובתה משדה רביעית - באה זו ועומדת לאמר: "למחר יבא הנגזל
ויטול שדהו מידי, ונמצאתי קרחת! רצוני שתשבעי שלא גבית כתובתיך בחיי הבעל"), וב'בעל
חוב מאוחר שקדם וגבה' קמיפלגי: תנא קמא סבר: מה שגבה לא גבה (הלכך - למה תשבע? אם יבא
הנגזל ויטרוף מזו - תחזור היא על הרביעית ותטול ממנה מה שגבתה, דהויא לה רביעית
בעל חוב מאוחר), ובן ננס סבר: מה שגבה גבה (ואין השלישית חוזרת עליה
לפיכך יכולה [השלישית
– או כל אחת האחרות] להשביעה [את
הרביעית]).
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: דכולי עלמא מה שגבה לא גבה,
והכא - בחיישינן שמא תכסיף קמיפלגי: (ושבועה דבן ננס טעמא מאי?) מר סבר
חיישינן שמא תכסיף (חיישינן שמא תכסיף הרביעית הזאת את השדה שהיא גובה, דכי חזיא
דלא משבעינן לה - ידעא דהדרא שלישית עילוה כשיטלו מה שבידה ולא חיישא הך רביעית
לאשבוחי לארעא אלא שמטה ואכלה) ומר (ותנא קמא) סבר
לא חיישינן שמא תכסיף.
אביי אמר: דאביי קשישא איכא בינייהו, דתני אביי קשישא: (והיתומים באים
להשביעה ולא בנמצאת שדה שאינה שלו מיירי) 'יתומים שאמרו (הבא ליפרע מהם לא
יפרע אלא בשבועה אף) - גדולים (אמרו), ואין צריך לומר קטנים';
תנא קמא לית ליה דאביי קשישא, ובן ננס אית ליה דאביי קשישא.
אמר רב הונא: הני תרי אחי ותרי שותפי (או תרי שותפי), דאית
להו דינא (בדבר השותפות) בהדי חד, ואזל חד מינייהו בהדיה לדינא (ויצא השותף חייב) - לא
מצי אידך (שותף חבירו) למימר ליה (לבעל הדין) "את - לאו בעל דברים
דידי את (בדין
זה שנתחייב חברי אני אדין עמך בחלקי)", אלא שליחותיה עבד.
אקלע רב נחמן לסורא, שיילוהי: 'כי האי גוונא מאי'? אמר
להו: מתניתין היא: 'הראשונה נשבעת לשניה ושניה לשלישית ושלישית לרביעית' -
ואילו 'ראשונה לשלישית' לא קתני (דתשבע, לפי שנשבעה); מאי טעמא?
לאו משום דשליחותה עבדה!?
מי דמי? התם שבועה לאחד ושבועה למאה, הכא אמר: 'אילו אנא
הואי טעיננא טפי'!
ולא אמרן (שיחזיר וידון) אלא דלא איתיה (האי שותף) במתא
(כשבא
חבירו לדין), אבל איתיה במתא - איבעי ליה למיתי.
אתמר: שני שטרות (מכר שדה אחת לשני בני אדם) היוצאים
ביום אחד:
רב אמר: חולקין; ושמואל אמר: שודא דדייני (לפי ראות עיני
הדיינין יטילו הזכות והחובה) (שודא: לשון השלכה, כמו ירה בים דמתרגם שדי בימא (שמות
טו,ד)).
לימא רב דאמר כרבי מאיר, דאמר (לענין גט): עדי
חתימה כרתי (עדי חתימה עיקר כריתות, וכן לענין השטרות, ואלו שניהם נחתמו ביום אחד; ובמקום
שאין כותבין שעות גלו דעתייהו דאין מקפידין על הקודם לחבירו, ואפילו זה שחרית וזה
במנחה - אין זה גובה יותר מזה; הלכך: מאי שודא דדייני איכא למימר? אין אדם יכול
ליפות כחו של זה משל זה!),
(כתובות צד,ב)
ושמואל דאמר כרבי אלעזר [בן שמוע], דאמר:
עדי מסירה כרתי (אף על פי שאין עליו עדים, אלא שנתנו בפני עדים - גובה מנכסים
משועבדים, שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם: שמא ימותו עדי מסירה או
ילכו למדינת הים, אלמא עדי מסירה עיקר; והכא יש לומר: שמא האחד היה חביב
עליו יותר וקדם ומסרו לו, ואת השני הטעה; וכי לא ידעינן נימא 'שודא דדייני': לפי
מה שהם רואים מי מהם היה רגיל אצלו יותר, דשודא עדיפא מחלוקה)!?
לא, דכולי עלמא כרבי אלעזר (דקיימא לן כוותיה בגטין, ואיכא
למימר שודא ואיכא למימר חלוקה), והכא בהא קמיפלגי: רב סבר חלוקה
עדיפא ושמואל סבר שודא דדייני עדיפא.
ומי מצית מוקמת ליה לרב כרבי אלעזר? והאמר רב יהודה אמר
רב: הלכה כרבי אלעזר בגיטין! כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר: 'אף בשטרות' מכלל דרב
סבר בשטרות לא!
אלא מחוורתא רב כרבי מאיר, ושמואל כרבי אלעזר.
מיתיבי: 'שני שטרות היוצאים ביום אחד - חולקין' (אלמא חלוקה עדיפא) תיובתא
דשמואל!
אמר לך שמואל: הא מני – רבי מאיר היא (וליכא למימר שודא
בחתימתו), ואנא דאמרי כרבי אלעזר.
אי רבי מאיר - אימא סיפא: 'כתב לאחד (השטר ולא מסר לו עד
שכתב שטר שני לאחר עליה) ומסר לאחר - זה שמסר לו קנה'
ואי רבי מאיר - אמאי קנה? האמר 'עדי חתימה כרתי' (אלא לאו - רבי אלעזר,
ואיכא למימר שודא ואיכא למימר חלוקה, וקתני 'חולקין' - אלמא חלוקה עדיפא)?
תנאי היא (איכא למאן דאמר שודא עדיף ואיכא למאן דאמר חלוקה
עדיפא), דתניא: (בשלהי פרק קמא דגטין: '"הולך מנה לפלוני", והלך
וביקשו ולא מצאו - שמת - יחזרו למשלח; מת המשלח - יחזרו ליורשים כו') וחכמים
אומרים: יחלוקו (יורשי משלח ויורשי מי שנשתלחו לו); וכאן אמרו:
מה שירצה השליש (דהיינו שליח) יעשה (אלמא שודא עדיפא).'
אמיה דרמי בר חמא כתבתינהו לנכסה לרמי בר חמא בצפרא;
לאורתא כתבתינהו למר עוקבא בר חמא (ולא נודע למי מסרה תחלה שטר מתנה).
אתא רמי בר חמא לקמיה דרב ששת, אוקמיה בנכסא. אתא מר
עוקבא לקמיה דרב נחמן, אוקמיה בנכסא.
אתא רב ששת לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: מאי טעמא עבד מר
הכי?
אמר ליה: ומאי טעמא עבד מר הכי?
אמר ליה: דקדים.
אמר ליה: אטו בירושלים יתבינן דכתבינן שעות (וכיון דלא הקפידו
בני מקום לכתוב שעות - גילו מנהגם שאין הולכים אחר הקודם לבו ביום, ושניהם שוים)?
[שאל רב ששת:] אלא מר -
מאי טעמא עבד הכי (ולא אמר 'יחלוקו')?
אמר ליה: שודא דדייני (כרבי אלעזר, דאמר עדי
מסירה כרתי, ולי [לרב
נחמן? או אולי לרש"י?] נראה שזה היה חביב לה
יותר, וקדמה ומסרה לו תחלה).
אמר ליה: אנא נמי - (תיהוי דידי) שודא
דדייני (וכיון
שפסקתי אני הדין - שוב אין לך כח להוציא מידו, שהרי יצא מב"ד זכאי בשודא
דדייני)!
אמר ליה: חדא: דאנא דיינא (על פי ראש גלותא והישיבה) ומר
לאו דיינא, ועוד: מעיקרא לאו בתורת הכי אתית לה (לא אמרת: טעם שלך משום
שודא דדייני, אלא משום דקדים בחתימה כרבי מאיר, ובזו טעית, דהא לאו בירושלים
יתבינן).
הנהו תרי שטרי (של מכר שיצאו על שדה אחת) דאתו לקמיה
דרב יוסף: חד הוה כתוב 'בחמשא בניסן' וחד הוה כתוב ביה 'בניסן' סתמא. אוקמיה רב
יוסף לההוא ד'חמשא בניסן' בנכסים.
אמר ליה אידך: ואנא אפסיד?
אמר ליה: את - ידך על התחתונה: אימא 'בר כ"ט בניסן
את'!
אמר ליה: ונכתוב לי מר
(כתובות צה,א)
טירפא (לטרוף לקוחות) מאייר ואילך (מר"ח אייר, שהרי
מכרה לו באחריות)!
אמר ליה: יכלי (לקוחות) למימר לך: 'את בר חד בניסן את (ושטרך קודם ושלא
כדין נטלה ממך)'!
מאי תקנתיה (דהאי)?
נכתבו הרשאה להדדי (יבקש מאת חברו בר חמשה
בניסן, וימסור לו שטרו, ויכתוב לו הרשאה עליו לטרוף לקוחות; ואם יאמרו לו "בר
חד בניסן את" אומר להם: "אני בא לטרוף בשביל מעות של חמשה בניסן, שהרי
לשנינו מכרה באחריות ואני בא בהרשאה עליכם מכחו" ואם יאמרו לו "הוא קדם
ואת בר כ"ט בניסן היית", אומר להם "אני בא מחמת עצמי").
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י
בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך
הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew,
בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם
פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף –
בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when the
cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit
option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted -
with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol