דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
תחילת פרק
אחד עשר 'אלמנה נזונת'
כתובות
דף צו
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
כתובות
פרק אחד עשר "אלמנה ניזונת"
(כתובות צה,ב)
משנה:
אלמנה ניזונת מנכסי יתומים, מעשה ידיה שלהן, ואין חייבין
בקבורתה (אם
מתה); (שהרי) יורשיה = יורשי כתובתה - חייבין
בקבורתה (יורשיה
גובין כתובתה מיורשי הבעל, ועליהן לקוברה, שהרי בעלה - תחת כתובתה חייב בקבורתה,
עכשיו שאינו יורשה - היא תקבור עצמה).
גמרא:
איבעיא להו: 'ניזונת' תנן? או 'הניזונת'
תנן?: 'ניזונת' תנן, וכאנשי גליל (היו כותבין "את תהא יתבת בביתי ומיתזנא מנכסי כל
ימי מיגר ארמלותיך בביתי"), ולא סגי דלא יהבי לה? או דלמא 'הניזונת'
תנן (והכי
קתני: אלמנה הניזונת מנכסי יתומים - מעשה ידיה שלהם כל זמן שהם רוצים לזונה), וכאנשי
יהודה (היו
כותבין "עד שירצו היורשין ליתן ליך כתובתיך", לפיכך אם רצו היורשין -
נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה), ואי בעו לא יהבי לה?
(כתובות צו,א)
תא שמע: אמר רבי זירא אמר שמואל: מציאת אלמנה לעצמה; אי
אמרת בשלמא 'הניזונת' תנן (וסתם לן תנא כאנשי יהודה) – שפיר (איכא לאוקמי להא
דשמואל בשאינה ניזונת)! אלא אי אמרת 'ניזונת' תנן (וסתם לן כאנשי גליל, וליכא
אלמנה שאינה ניזונת) - (אמאי מציאתה לעצמה?:) ניהוו (יורשים) כבעל:
מה בעל מציאת אשה לבעלה - הכא נמי מציאת אשה ליורשים?!
לעולם אימא לך 'ניזונת' תנן; טעמא מאי אמור רבנן
'מציאת אשה לבעלה' - דלא תיהוי לה איבה; הני [ליורשים] - תיהוי
להו איבה (דעל כרחם זנים אותה; אבל מעשה ידיה שתקנו לבעלה תחת מזונות הוי ליורשים)!
אמר רבי יוסי בר חנינא: כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה (השנויות בפרק 'אף
על פי' (פירוש הקונטרס מ"ה, לעיל נט,ב) 'טוחנת ואופה כו') - אלמנה
עושה ליורשים, חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו (שהן מלאכות
המקרבות חיבה והרגל דבר, כדאמרינן נמי בהא מסכתא (דף ד,ב) שאין נדה עושה
אותן לבעלה).
אמר רבי יהושע בן לוי: כל מלאכות שהעבד עושה לרבו - תלמיד
עושה לרבו, חוץ מהתרת מנעל (שהרואה אומר "עבד כנעני הוא").
אמר רבא: לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו, אבל במקום
שמכירין אותו לית לן בה.
אמר רב אשי: ובמקום שאין מכירין אותו נמי לא אמרן אלא דלא
מנח תפלין, אבל מנח תפלין לית לן בה (שאין דרך עבדים להניח תפילין).
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המונע תלמידו מלשמשו
- כאילו מונע ממנו חסד, שנאמר:
רב נחמן בר יצחק אומר: אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר 'ויראת
שדי יעזוב'.
אמר רבי אלעזר: אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה
תפסה (ולא
מפקינן מינה, ואף על גב דפסקינן הלכתא בפרק 'מציאת האשה' (לעיל
סט,ב)
ממקרקעי ולא ממטלטלי - הואיל ותפסה תפסה).
תניא נמי הכי: 'אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה
שתפסה תפסה.'
וכן כי אתא רב דימי, אמר: מעשה בכלתו של רבי שבתַי שתפסה
דסקיא (שק
של עור, שקורין טשינ"א) מלאה מעות ולא היה כח ביד חכמים
להוציא מידה.
אמר רבינא: ולא אמרן אלא למזוני, אבל לכתובה מפקינן מינה.
מתקיף לה מר בר רב אשי: מאי שנא לכתובה, דממקרקעי ולא ממטלטלי - מזונות נמי
ממקרקעי ולא ממטלטלי? אלא: למזוני מאי דתפסה תפסה - הכי נמי לכתובה.
אמר ליה רב יצחק בר נפתלי לרבינא: הכי אמרינן משמיה דרבא,
כוותיך.
אמר רבי יוחנן משמיה דרבי יוסי בן זימרא: אלמנה ששהתה
שתים ושלש שנים ולא תבעה מזונות - איבדה מזונות.
השתא? שתים איבדה - שלש מיבעיא?
לא קשיא: כאן בעניה כאן בעשירה (היכולת בידה להמתין, הלכך
אי נמי לא תבעה - לאו מחילה היא עד שלש שנים, אבל ענייה - מדלא תבעתן - מחלתן); אי
נמי כאן בפרוצה כאן בצנועה (בושה לבא לבית דין, הלכך בשתי שנים לאו מחילה היא).
אמר רבא: לא אמרן אלא למפרע (אותן שתי שנים שעברו איבדה), אבל
להבא יש לה.
בעי רבי יוחנן: יתומים אומרים "נתננו (דמי מזונות [לשנה
הבאה] [עיין תוס' ד"ה יתומים אמרו נתננו])" והיא
אומרת "לא נטלתי" - על מי להביא ראיה?:
(כתובות צו,ב)
נכסי (הבעל) - בחזקת יתמי קיימי (והיא המוציאה מהם) ועל
אלמנה להביא ראיה (ועליה להביא עדים שהודו יתומים בפניהם שלא קבלה, וכל זמן שלא
תביא עדים לא תגבה)? או דלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי (שהרי נשתעבדו בתנאי בית
דין) ועל היתומים להביא ראיה?
תא שמע, דתני לוי: 'אלמנה - כל זמן שלא ניסת (והיא באה לתבוע
מזונות של שנים שעברו) על היתומים להביא ראיה; ניסת - עליה
להביא ראיה (דמשניסת אין הנכסים ברשותה).'
אמר רב שימי בר אשי: כתנאי: 'מוכרת וכותבת "אלו
למזונות מכרתי ואלו "לכתובה מכרתי" (בשטרות המכירה שהיא כותבת
ללקוחות - כותבת את המכור למזונות, וכשהיא מוכרת לגבוי כתובה - תפרש בתוך השטר) -
דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר: מוכרת וכותבת סתם, וכן כחה יפה (כדבעינן לפרושי)'; מאי?
לאו בהא קמיפלגי: לרבי יהודה, דאמר: בעי לפרושי (הפירוש יפה לה) - סבר
נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל האלמנה להביא ראיה (ואי לא פירשה מה לכתובה
ומה למזונות, סוף כשתבא לתבוע - יאמרו לה "מה שמכרת לכתובה מכרת, וקבלת
כתובתך", ואם תאמר להם: "אם כן תנו לי מזונות שאכלתי"! הם יאמרו:
"נתננו ליך מטלטלין תמיד במזונותיך", והם נאמנים), ורבי יוסי
סבר: לא בעי לפרושי, נכסי בחזקת אלמנה קיימי (והיא תחזיק בהם לצורך
מזונותיה וכתובתה) ועל היתומים להביא ראיה (לפיכך הסתם יפה לה, מפני
לקוחות שלקחו שדות מבעלה: שאם יִכְלוּ כל נכסי היתומים - תחשוב כל מה שמכרה
למזונות, ועל הלקוחות שלקחו מבעלה תחזור על כתובתה; שאם תפרש "לכתובה
מכרתי" לא תוכל שוב לנתקן למזונות, ועל הלקוחות לא תחזור על מזונותיה, דתנן (גיטין
פ"ה מ"ג, דף מח,ב) 'אין מוציאין ... למזון האשה והבנות מנכסים משעובדים')?
ממאי? דלמא דכולי עלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל
היתומים להביא ראיה, ורבי יהודה עצה טובה קא משמע לן: דלא ליקרו לה 'רעבתנותא' (הרואה שמוכרת כל
קרקעות אלו סבור שמוכרתן למזונות - מוציא עליה שם 'רעבתנותא', ושוב אין אדם נושאה); דאי
לא תימא הכי (דטעמא דרבי יהודה לאו משום נכסי בחזקת יתמי הוא), הא דבעי
רבי יוחנן ('על מי להביא ראיה?' - נהי דמתניתא דפלוגתא דרבי יהודה ורבי יוסי לא שמיע
ליה - מתניתין מיהא שמיע ליה, שהמשנה נשנית תמיד בבית המדרש) - תפשוט ליה
ממתניתין (דעל אלמנה להביא ראיה, דמתניתין נמי מצרכה לה לפרושי כרבי יהודה): [להלן
משנה ג, דף צז,ב] 'מוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת "אלו
למזונות מכרתי"'!? אלא ממתניתין ליכא למשמע מינה, דעצה טובה קא משמע לן (דלא ליקרו לה
'רעבתנותא') - הכא נמי עצה טובה קא משמע לן; אי נמי דכולי עלמא נכסי
בחזקת יתמי קיימי (היכא דאמרו יתומים "נתננו" - על אלמנה להביא ראיה,
ואפילו הכי לרבי יוסי הסתם יפה לה לטריפת לקוחות שבחיי בעלה לכתובה, כמו שפירשתי
וכדתני אביי קשישא), והיינו טעמא דרבי יוסי: כדאביי קשישא, דאמר אביי קשישא:
משל דרבי יוסי למה הדבר דומה? - לשכיב מרע שאמר "תנו מאתים זוז לפלוני בעל
חובי" - רצה בחובו נוטלן, רצה במתנה נוטלן;
(כתובות צז,א)
אם במתנה נוטלן - לא כך יפה כחו (שיוכל לטרוף לקוחות על
החוב ולא יוכל לטרוף על המתנה - אף זו על המזונות לא תוכל לטרוף לקוחות ועל הכתובה
תטרוף אותם; ואם מפני היתומים שלא יאמרו "הכל לכתובה מכרת, ונתקבלת
כתובתיך" - יכולה היא להעמיד עדים שיראו את הנמכר למזונות, ואם תצטרך לכך
יבאו ויעידו; ואת הנמכר לכתובה לא תודיע מפני הלקוחות)?!
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה
– נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י
כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.oocities.org/yeshol