דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך פרק אחד עשר 'אלמנה נזונת'

כתובות דף צז

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(כתובות צו,ב)

אמר רב שימי בר אשי: כתנאי: 'מוכרת וכותבת "אלו למזונות מכרתי ואלו "לכתובה מכרתי" (בשטרות המכירה שהיא כותבת ללקוחות - כותבת את המכור למזונות, וכשהיא מוכרת לגבוי כתובה - תפרש בתוך השטר) - דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר: מוכרת וכותבת סתם, וכן כחה יפה (כדבעינן לפרושי)'; מאי? לאו בהא קמיפלגי: לרבי יהודה, דאמר: בעי לפרושי (הפירוש יפה לה) - סבר נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל האלמנה להביא ראיה (ואי לא פירשה מה לכתובה ומה למזונות, סוף כשתבא לתבוע - יאמרו לה "מה שמכרת לכתובה מכרת, וקבלת כתובתך", ואם תאמר להם: "אם כן תנו לי מזונות שאכלתי"! הם יאמרו: "נתננו ליך מטלטלין תמיד במזונותיך", והם נאמנים), ורבי יוסי סבר: לא בעי לפרושי, נכסי בחזקת אלמנה קיימי (והיא תחזיק בהם לצורך מזונותיה וכתובתה) ועל היתומים להביא ראיה (לפיכך הסתם יפה לה, מפני לקוחות שלקחו שדות מבעלה: שאם יִכְלוּ כל נכסי היתומים - תחשוב כל מה שמכרה למזונות, ועל הלקוחות שלקחו מבעלה תחזור על כתובתה; שאם תפרש "לכתובה מכרתי" לא תוכל שוב לנתקן למזונות, ועל הלקוחות לא תחזור על מזונותיה, דתנן (גיטין פ"ה מ"ג, דף מח,ב) 'אין מוציאין ... למזון האשה והבנות מנכסים משעובדים')?

ממאי? דלמא דכולי עלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה, ורבי יהודה עצה טובה קא משמע לן: דלא ליקרו לה 'רעבתנותא' (הרואה שמוכרת כל קרקעות אלו סבור שמוכרתן למזונות - מוציא עליה שם 'רעבתנותא', ושוב אין אדם נושאה); דאי לא תימא הכי (דטעמא דרבי יהודה לאו משום נכסי בחזקת יתמי הוא), הא דבעי רבי יוחנן ('על מי להביא ראיה?' - נהי דמתניתא דפלוגתא דרבי יהודה ורבי יוסי לא שמיע ליה - מתניתין מיהא שמיע ליה, שהמשנה נשנית תמיד בבית המדרש) - תפשוט ליה ממתניתין (דעל אלמנה להביא ראיה, דמתניתין נמי מצרכה לה לפרושי כרבי יהודה): [להלן משנה ג, דף צז,ב] 'מוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת "אלו למזונות מכרתי"'!? אלא ממתניתין ליכא למשמע מינה, דעצה טובה קא משמע לן (דלא ליקרו לה 'רעבתנותא') - הכא נמי עצה טובה קא משמע לן; אי נמי דכולי עלמא נכסי בחזקת יתמי קיימי (היכא דאמרו יתומים "נתננו" - על אלמנה להביא ראיה, ואפילו הכי לרבי יוסי הסתם יפה לה לטריפת לקוחות שבחיי בעלה לכתובה, כמו שפירשתי וכדתני אביי קשישא), והיינו טעמא דרבי יוסי: כדאביי קשישא, דאמר אביי קשישא: משל דרבי יוסי למה הדבר דומה? - לשכיב מרע שאמר "תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי" - רצה בחובו נוטלן, רצה במתנה נוטלן;

(כתובות צז,א)

אם במתנה נוטלן - לא כך יפה כחו (שיוכל לטרוף לקוחות על החוב ולא יוכל לטרוף על המתנה - אף זו על המזונות לא תוכל לטרוף לקוחות ועל הכתובה תטרוף אותם; ואם מפני היתומים שלא יאמרו "הכל לכתובה מכרת, ונתקבלת כתובתיך" - יכולה היא להעמיד עדים שיראו את הנמכר למזונות, ואם תצטרך לכך יבאו ויעידו; ואת הנמכר לכתובה לא תודיע מפני הלקוחות)?!

כיצד מוכרת?

אמר רבי דניאל בר רב קטינא אמר רב הונא: מוכרת אחת לשנים עשר חדש (כדי מזונות של שנה תמכור יחד) ולוקח (לא ימסור לה כל המעות, אלא) מפרנס אחת לשלשים יום (דמי מזונות של חדש בחדש, שאם תינשא - יחזיר מה שבידו ליורשים); ורב יהודה אמר: מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום.

תניא כוותיה דרב הונא: 'מוכרת לשנים עשר חדש ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום'.

תניא כוותיה דרב יהודה: 'מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום'.

אמר אמימר: הלכתא: מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום.

אמר ליה רב אשי לאמימר: דרב הונא מאי?

אמר ליה: 'לא שמיע לי'.

כלומר 'לא סבירא לי'.

בעו מיניה מרב ששת: מוכרת למזונות - מהו שתחזור ותטרוף לכתובה (אותם הקרקעות עצמן)?

קמיבעיא להו בדרב יוסף, דאמר רב יוסף: ארמלתא דזבין (שדה יתומים למזונות או לכתובה וקבלה עליה אחריות) - אחריות איתמי (אחריות הלקוחות חוזר על היתומים שהרי עליהן היה החוב), ובי דינא דזבין - אחריות איתמי;

- מאי?: כיון דאחריות איתמי טרפא (והם יחזרו על היתומים)? או דלמא מצי אמרי לה "נהי דאחריות דעלמא לא קבילת עילוך, אחריות דנפשך מי לא קבולי קבילת"?

אמר ליה: תניתוה: 'מוכרת והולכת (למזונות) עד כדי כתובתה (שלא יִוָּתֵר קרקע ליורשים אלא שיעור כתובתה), (ואותו השאר) וסמך לה (יהא סמך לה) שתגבה כתובתה מן השאר (לגבות משם כתובתה)', שמע מינה: שיירא – אִין, לא שיירא - לא.

ודלמא עצה טובה קא משמע לן, דלא ליקרו לה 'הדרינתא'?

אם כן, ליתני 'גובה כתובתה מן השאר'; מאי 'סמך לה' - שמע מינה שיירא – אִין, לא שיירא - לא.

איבעיא להו: זבין (מכר שדהו ואנו יודעים שהיה חפץ לקנות שדה פלוני או פרגמטיא פלונית באותן מעות) ולא איצטריכו ליה זוזי (שחזרו בהן המוכרים) - הדרי זביני או לא הדרי זביני?

תא שמע: דההוא גברא דזבין ארעא לרב פפא דאצטריכו ליה זוזי למיזבן תורי, לסוף לא איצטריכו ליה, ואהדריה ניהליה רב פפא לארעיה.

רב פפא - לפנים משורת הדין הוא דעבד.

תא שמע: דההוא בצורתא (יוקר הבא בשערים פתאום) דהוה בנהרדעא; זבנינהו כולי עלמא לאפדנייהו (לקנות חטין). לסוף אתו חיטי! אמר להו רב נחמן: 'דינא הוא דהדרי אפדני למרייהו'.

התם נמי זביני בטעות הוו, דאיגלאי מילתא דארבא בעקולי הוה קיימא (שעל ידי שגדל הנהר הוצרכו הספינות ללכת עקלקלות, ואילו ידעו המוכרים כן - לא היו מוכרים בתיהם, ומשעת מכירה הוה ליה טעות; אבל היכא דמכירה לאו בטעות הואי, כגון חזרו בהן מוכרי החיטין לאחר שמכרו אלו בתיהם, או שבאו חיטין ממקום אחר שעדיין לא נעקרו ממקומם - לא הדרי).

אי הכי היינו דאמר ליה רמי בר שמואל לרב נחמן 'אם כן נמצאת מכשילן לעתיד לבא (דאי בעי לזבוני קרקע לא ימצאו קונים)'!?

אמר ליה: אטו כל יומא בצורתא שכיחא?

אמר ליה: אִין, בצורתא בנהרדעא משכח שכיחא (וחיישינן לדלמא אתו ארבי דקיימי בעקולי והדרי זבינייהו; שמע מינה: טעמא משום מקח טעות הוי, דאי בדאתו חטין ממקום קרוב או שבאו לאלו לבדם, דטעמא משום 'זבין ולא איצטריכו ליה זוזי' הוה מידי דלא שכיח הוא, וליכא מכשול).

והלכתא: זבין ולא איצטריכו ליה זוזי - הדרי זביני.

משנה:

אלמנה, בין מן האירוסין (שאין לה מזונות ומוכרת לכתובה) בין מן הנשואין (שהיא מוכרת למזונות) מוכרת שלא בבית דין.

רבי שמעון אומר: מן הנשואין (שהיא מוכרת למזונות) מוכרת שלא בבית דין (שאי אפשר לה להיות יושבת ומתענה עד שיזדקקו לה בית דין), (אבל) מן האירוסין (שאין מכירתה אלא לכתובה) - לא תמכור אלא בבית דין, מפני שאין לה מזונות, וכל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בבית דין.

גמרא:

בשלמא 'מן הנשואין' - משום מזוני;

(כתובות צז,ב)

אלא 'מן האירוסין' מאי טעמא (לא אטרחוה רבנן [לבא] לבית דין ככל שאר מוציאי שטר חוב)?

אמר עולא: משום חינא (שיהו בעליהן לחן בעיניהן ולא ימנעו הנשים מלינשא לאנשים).

רבי יוחנן אמר: לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין.

מאי בינייהו?

איכא בינייהו גרושה: למאן דאמר 'משום חינא' - גרושה נמי בעיא חן (תקנתא דמשום חינא, שהרי תקנת חכמים היא, ולא מאהבת האיש; הלכך מה לי אהובה מה לי שנואה); למאן דאמר 'לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין' - גרושה לא איכפת ליה.

תנן [להלן]: 'וגרושה לא תמכור אלא בבית דין': בשלמא למאן דאמר 'לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין' - גרושה לא איכפת ליה, אלא למאן דאמר 'משום חינא' - גרושה נמי בעיא חן!?

הא מני? - רבי שמעון היא (דלית ליה חינא, דגבי אלמנה מן האירוסין נמי - משום דלכתובה קא מזבנה, אמר: לא תמכור אלא בבית דין).

אי רבי שמעון - הא תנא ליה רישא: 'מן האירוסין לא תמכור כו'?

מהו דתימא 'אלמנה מן האירוסין – הוא, דלא נפיש חן דידה (שלא היתה לה חיבת ביאה ולא ירע בעיני הנשים אם הוטרחה זו), אבל גרושה, דנפיש חן דידה, אימא תיבעי חן (ואפילו לרבי שמעון)?

הא - נמי תנינא (בסיפא דמילתיה דרבי שמעון): 'כל שאין לה מזונות [לא תמכור אלא בבית דין]' - לאתויי מאי? לאו לאתויי גרושה (מן הנשואין; דאי מן האירוסין - הא אשמעינן אלמנה, וכל שכן גרושה)?

לא, לאתויי מגורשת ואינה מגורשת (ומן האירוסין, ולא לאשמעינן דלא תמכור לכתובתה אלא בבית דין, דהא מאלמנה שמעינן לה, אלא אגב אורחיה אשמעינן: דמגורשת ואינה מגורשת, כגון זרק לה גיטה ספק קרוב לה ספק קרוב לו ברשות הרבים - אין לה מזונות מן היתומים אם מת), כדרבי זירא (דאמר בעלה חייב במזונותיה), דאמר רבי זירא: כל מקום שאמרו 'מגורשת ואינה מגורשת' - בעל חייב במזונותיה (בחייו [ואשמעינן מתני' דדוקא בחייו] משום דמעוכבת בשבילו להנשא; אבל לאחר מיתה לא, דדלמא גרושין הוו, ואין לה מזונות; דמספיקא לא מפקינן ממונא).

תא שמע: 'כשם שמוכרת שלא בבית דין - כך יורשיה = יורשי כתובתה ('יורשי כתובתה' גרסינן ולא גרסינן 'ויורשי') מוכרים שלא בבית דין.'

בשלמא למאן דאמר 'לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין' כי היכי דאיהי לא ניחא ליה דתתבזי - יורשיה נמי לא ניחא ליה דליבזו; אלא למאן דאמר 'משום חינא' – 'יורשיה' מאי חן איכא (הרי הנטרחים לבית דין אנשים הן)? תרגמה עולא: כגון שירשתה בתהּ או אחותהּ (דמשום דידה בעינן תקנתא שלא תמשך מלהנשא).

משנה:

מכרה כתובתה או מקצתה, משכנה כתובתה או מקצתה, נתנה כתובתה לאחר או מקצתה - לא תמכור את השאר אלא בבית דין (רבי שמעון קאמר לה, דאמר: אין מוכרת שלא בבית דין אלא למזונות; וזו - מכיון שגבתה מקצתה - אין לה מזונות; והכי מוקי לה בגמרא כרבי שמעון).

וחכמים אומרים: מוכרת היא (לכתובתה) אפילו ארבעה וחמשה פעמים (אפילו לפרקים), (ואף על פי כן) ומוכרת (בינתיים) למזונות שלא בבית דין וכותבת (בשטר המכירה) 'למזונות מכרתי' (משום עצה טובה כדאמר לעיל). וגרושה לא תמכור (לכתובתה) אלא בבית דין (למאן דאמר טעמא משום 'אינו רוצה שתתבזה כו' - הא לא איכפת ליה, ודברי הכל היא; ולמאן דאוקי טעמא משום חינא, הא - רבי שמעון היא).

גמרא:

מתניתין (תנא קמא דמתניתין) מני?

רבי שמעון היא, דתניא [תוספתא כתובות פרק יא הלכה א (ליברמן)]: 'מכרה כתובתה (כולה), משכנה כתובתה, עשתה כתובתה אפותיקי לאחר - אין לה מזונות (אבל מכרה מקצתה יש לה מזונות) - דברי רבי מאיר; רבי שמעון אומר: אף על פי שלא מכרה ולא משכנה כתובתה אלא מחציתה - אבדה מזונותיה' למימרא דרבי שמעון סבר דלא אמרינן 'מקצת כסף ככל כסף (מוהר הבתולות שיש לה עדיין עליהם - הרי הוא ככולו ויתן לה מזונות)', ורבנן סברי אמרינן 'מקצת כסף ככל כסף'? הא איפכא שמעינן להו, דתניא : '(ויקרא כא,יג) והוא אשה בבתוליה [יקח] - פרט לבוגרת, שכלו בתוליה (ולא אמרינן 'מקצת בתולים ככל הבתולים') - דברי רבי מאיר; רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת.'

התם - בקראי פליגי: רבי מאיר סבר 'בתולה' (אי הוה כתיב 'והוא אשה בתולה יקח')- אפילו מקצת בתולים; 'בתוליה' - עד דאיכא כולהו בתולים; 'בבתוליה' - בכדרכה אִין, שלא כדרכה – לא (במקום בתולים הקפיד הכתוב, אבל נבעלה שלא כדרכה והיא נערה - כשרה ל כהן גדול).

רבי אלעזר ורבי שמעון סברי: 'בתולה' - שלמה משמע; 'בתוליה' - אפילו מקצת בתולים;

(כתובות צח,א)

'בבתוליה' - שיהו כל בתוליה קיימין (לענין בעילה), בין בכדרכה בין שלא כדרכה (שלא נבעלה אפילו שלא כדרכה).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol