דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך פרק אחד עשר 'אלמנה נזונת'

 

כתובות דף צח

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(כתובות צז,ב)

משנה:    

מכרה כתובתה או מקצתה, משכנה כתובתה או מקצתה, נתנה כתובתה לאחר או מקצתה - לא תמכור את השאר אלא בבית דין (רבי שמעון קאמר לה, דאמר: אין מוכרת שלא בבית דין אלא למזונות; וזו - מכיון שגבתה מקצתה - אין לה מזונות; והכי מוקי לה בגמרא כרבי שמעון).

וחכמים אומרים: מוכרת היא (לכתובתה) אפילו ארבעה וחמשה פעמים (אפילו לפרקים), (ואף על פי כן) ומוכרת (בינתיים) למזונות שלא בבית דין וכותבת (בשטר המכירה) 'למזונות מכרתי' (משום עצה טובה כדאמר לעיל). וגרושה לא תמכור (לכתובתה) אלא בבית דין (למאן דאמר טעמא משום 'אינו רוצה שתתבזה כו' - הא לא איכפת ליה, ודברי הכל היא; ולמאן דאוקי טעמא משום חינא, הא - רבי שמעון היא).

 

גמרא:

מתניתין (תנא קמא דמתניתין) מני?

רבי שמעון היא, דתניא [תוספתא כתובות פרק יא הלכה א (ליברמן)]: 'מכרה כתובתה (כולה), משכנה כתובתה, עשתה כתובתה אפותיקי לאחר - אין לה מזונות  (אבל מכרה מקצתה יש לה מזונות) - דברי רבי מאיר; רבי שמעון אומר: אף על פי שלא מכרה ולא משכנה כתובתה אלא מחציתה - אבדה מזונותיה' למימרא דרבי שמעון סבר דלא אמרינן 'מקצת כסף ככל כסף (מוהר הבתולות שיש לה עדיין עליהם - הרי הוא ככולו ויתן לה מזונות)', ורבנן סברי אמרינן 'מקצת כסף ככל כסף'? הא איפכא שמעינן להו, דתניא : '(ויקרא כא,יג) והוא אשה בבתוליה [יקח] - פרט לבוגרת, שכלו בתוליה (ולא אמרינן 'מקצת בתולים ככל הבתולים') - דברי רבי מאיר; רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת.'

התם - בקראי פליגי: רבי מאיר סבר 'בתולה' (אי הוה כתיב 'והוא אשה בתולה יקח')- אפילו מקצת בתולים; 'בתוליה' - עד דאיכא כולהו בתולים; 'בבתוליה' - בכדרכה אִין, שלא כדרכה – לא (במקום בתולים הקפיד הכתוב, אבל נבעלה שלא כדרכה והיא נערה - כשרה ל כהן גדול).

רבי אלעזר ורבי שמעון סברי: 'בתולה' - שלמה משמע; 'בתוליה' - אפילו מקצת בתולים;

 

(כתובות צח,א)

'בבתוליה' - שיהו כל בתוליה קיימין (לענין בעילה), בין בכדרכה בין שלא כדרכה (שלא נבעלה אפילו שלא כדרכה).

 

ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה (ולא היה בו שיעור כתובתה), קתבעה מזוני. אתאי לקמיה דרבא. אמר להו ליתמי: זילו הבו לה מזונות: לית דחש להא דרבי שמעון דאמר 'לא אמרינן מקצת כסף ככל כסף'.

 

שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף: מוכרת שלא בבית דין - צריכה שבועה (שלא גבתה יותר) או אין צריכה שבועה?

ותבעי לך [האם צריכה] הכרזה?

אמר ליה: הכרזה לא קמיבעיא לי, דאמר רבי זירא אמר רב נחמן: אלמנה ששמה לעצמה (לקחה שדה היתומים לעצמה בשומת כתובתה) לא עשתה ולא כלום' (ואם רצו היתומים להגבותה מעות לאחר זמן חוזרין ונוטלין אותה) – היכי דמי? אי דאכרוז - אמאי 'לא עשתה ולא כלום'? אלא - לאו דלא אכרוז, ו'לעצמה' - הוא ד'לא עשתה ולא כלום', הא לאחר - מה שעשתה עשתה [ואין צורך באכרזה]!?

לעולם דאכרוז, ודאמרי לה: "מאן שם ליך" (ממי קבלת מכירה זו? לא מבית דין ולא מיתומין!)? (לפיכך לא יצא הקרקע מרשות היתומין; אבל היכא דשמת לאחריני - נפק מרשות היורשין, שהרי נתנו לה חכמים רשות למכור!)

כי האי דההוא גברא דאפקידו גביה כיסתא (מספוא; לשון אחר  כסיתא: גרס עצי אלמוגים שקורין קורא"ל) דיתמי; אזל שמה לנפשיה בארבע מאה זוזי. אייקר, קם בשית מאה. אתא לקמיה דרבי אמי. אמר ליה 'מאן שם לך'? והלכתא צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה.

[ונראה שהסבה היא שאין אדם שם לעצמו.]

 

 

משנה:

אלמנה שהיתה כתובתה מאתים, ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה - נתקבלה כתובתה (דאמרינן לה: את אפסדת).

היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה - מכרה בטל (שאותו דינר אין לה רשות למכור; נמצא שכל המכר טעות, שהרי בבת אחת היה); אפילו היא אומרת "אחזיר דינר ליורשין" - מכרה בטל.

רבי שמעון בן גמליאל אומר: לעולם מכרה קיים (והיא תחזיר את הדינר ליורשין, דמה הפסידתן?) עד שתהא שם (באונאה) כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין (כדי שאילו לא היתה האונאה - היה משתייר בשדה בת תשעה קבין; או האונאה עצמה תשעה קבין, והוא הדין אם נשאר ליתומים שם לבד האונאה תשעה קבין; דכיון דיש ליתומים קרקע שם כשיעור שדה - יאמרו לה "אין רצוננו למכור קרקע הראוי לנו"; אבל אם אין האונאה ראויה להצטרף לכדי שדה - לא הפסידתן כלום) ובגנה בת חצי קב (שזה שיעור גנה), וכדברי רבי עקיבא (ששמענו ממנו במקום אחר): בית רובע (הוא שיעור גנה);

היתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה, ולאחרון יפה מנה ודינר במנה - של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים.

 

גמרא:

מאי שנא 'שוה מאתים במנה', דאמרי לה 'את אפסדת' - שוה מנה במאתים נמי תימא "אנא ארווחננא"!?

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:

 

(כתובות צח,ב)

כאן שנה (במשנתינו למדנו) רבי: הכל לבעל המעות (השולח שלוחו לשוק לסחורה ולקח בזול - הכל לבעל המעות, ולא מצי למימר "אנא ארווחי"), כדתניא (דאיכא פלוגתא דתנאי בהא מילתא ומסקנא שמעינן דבדבר שאין לו קצבה - אית ליה לרבי יוסי 'הכל לבעל המעות', וסתם לן רבי במתניתין דהכא כרבי יוסי, דמתניתין נמי דבר שאין לו קצבה הוא, דכל קרקע נמכר באומד זה בפחות וזה ביוקר) (בתוספתא דמסכת דמאי היא [פרק ח הלכה ג (ליברמן)]): 'הוסיפו לו אחת יתירה - הכל לשליח, דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר: חולקין.', והתניא: 'רבי יוסי אומר: הכל לבעל המעות'!? אמר רמי בר חמא: לא קשיא: כאן בדבר שיש לו קצבה (כגון קטנית הנמכר בחנות במדה: מלֹא כלי בפרוטה; אם הוסיפו אחת יתירה – חולקין, דמתנה הואי - יש לומר לשליח נתנה, ויש לומר לבעל מעות נתנה) ; כאן בדבר שאין לו קצבה (כגון טלית וחלוק וירק הנמכרים באומד; פעמים מוותר למכור בזול ופעמים בצמצום - הכל לבעל מעות, שאין כאן מתנה אלא מכר).

אמר רב פפא: הלכתא: דבר שיש לו קצבה - חולקין; דבר שאין לו קצבה - הכל לבעל המעות.

מאי קא משמע לן?

שינויא דשנינן [תירוצו של רמי בר חמא] - שינויא הוא.

 

איבעיא להו: אמר ליה (לשלוחו) "זבין לי ליתכא (מכור משדותי בית חצי כור)" ואזל וזבין ליה כורא – מאי?: מוסיף על דבריו הוא, וליתכא מיהא קני (לוקח, ואם בא בעל הבית לחזור אינו חוזר)? או דלמא מעביר על דבריו הוא, וליתכא נמי לא קני?

אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבינא: תא שמע [מעליה פ"ו מ"א]: 'אמר בעל הבית לשלוחו "תן להן חתיכה (מבשר שיש לי בכלי) לאורחין" והוא אומר "טלו שתים (שתים כל אחד מכם)", והן נטלו שלש (ולבסוף נמצא בשר של הקדש) - כולן מעלו (בעל הבית מעל: שהאחת היתה מדעתו; והשליח מעל בשניה, והאורחין בשלישית)'; אי אמרת בשלמא 'מוסיף על דבריו הוי' - משום הכי בעל הבית מעל, אלא אי אמרת 'מעביר על דבריו הוי' - בעל הבית אמאי מעל? והתנן [שם]: 'השליח שעשה שליחותו - בעל הבית מעל; לא עשה שליחותו - שליח מעל'!?

הכא במאי עסקינן?: - דאמר להו "טלו אחת מדעתו של בעל הבית (והרי עשה בה שליחותו) ואחת מדעתי", ושקלו אינהו תלת.

תא שמע [ממשנתנו]: 'היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה - מכרה בטל' מאי? לאו דזבין שוה מנה ודינר במנה ודינר (שלא היה במנה ודינר שום טעות), ומאי 'במנה' (דקתני) - מנה שלה (כלומר: בשביל מנה שהיה לה להתקבל מכרה שוה מנה ודינר ובשויו), ומאי 'אפילו' [במשנה: אפילו היא אומרת "אחזיר דינר ליורשין" - מכרה בטל] (פשיטא דעל כרחך של יתומים הוא) - אפילו היא אומרת "אחזיר את הדינר ליורשים בדינר מקרקעי (אחזיר ואקנה מן הלוקח שוה הדינר ואחזירנו להם)" וקתני 'מכרה בטל'!

אמר רב הונא בריה דרב נתן: לא, בדאוזיל (ומשום הכי מכרה בָּטֵל: דטעתה שמכרה שוה מנה ודינר במנה).

 

(כתובות צט,א)

הא מדסיפא בדאוזיל - הוי רישא בדלא אוזיל (דתרתי בדאוזיל למה לי לאשמועינן), דקתני סיפא: 'היתה כתובתה ארבע מאות זוז מכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה: של אחרון מכרה בטל, ושל כולן מכרן קיים'?

לא, רישא וסיפא בדאוזיל, וסיפא - הא קא משמע לן: טעמא דאוזיל בדיתמי (שלא היה לה עוד עליהם כלום, שהרי באחרון טעתה), אבל בדידהּ (כגון שטעתה אצל אחד מן הראשונים שהיה הטעות עליה, שהרי יש לה עוד לגבות ולמכור מהן) - מכרה קיים (דאין אונאה בקרקעות, וכל שכן שאין כאן שתות שיעור אונאה).

הא - מדרישא שמעת מינה: 'היתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה - נתקבלה כתובתה' (ולא אמרינן מכרה בטל)!

מהו דתימא 'התם הוא דאיסתלקא לה (במכירה ראשונה) מהאי ביתא לגמרי (וליכא למיגזר מידי)', אבל הכא (דבמכירה ראשונה לא איסתלקא לה) - ניגזור מנה ראשון (אימא אם טעתה במנה ראשון נמי יהא מכרה בטל) אטו מנה אחרון (דלא ניתי למימר 'מכרה קיים') - קא משמע לן (דאפילו הכי דוקא דטעתה במנה אחרון, אבל במנה ראשון מכרה קיים).

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol