בבא מציעא מו

מקרא: בתחתית הדף

מסכת בבא מציעא בתלמוד הבבלי

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

בבא מציעא דף מו

המשך פרק רביעי 'הזהב'

(בבא מציעא מה,ב)

מיתיבי [מעשר שני פ"ד מ"ה]: 'היה עומד בגורן ואין בידו מעות (ורוצה לחלל מעשר שלו, והערים בפדיונו לחלל על ידי מקח וממכר: שמוכרו לאיש אחר כדי שלא יתחייב חומש, דכתיב (ויקרא כז,לא) 'אם גאל יגאל איש ממעשרו - חמישיתו יוסף עליו ~~ממעשרו~~', ולא הלוקח מעשר שני של אחרים) - אומר לחבירו (שהוא אוהבו וידע בו שאינו עושה אלא להיפטר מן החומש) "הרי פירות הללו (של מעשר שני) נתונים לך במתנה" (ומכיון שקנאן זה במתנה - נעשה הראשון נכרי אצלם, ויוכל לפדותם בלא חומש),

(בבא מציעא מו,א)

וחוזר ואומר "הרי הן (פירות של מעשר שני שלך יהיו) מחוללין על מעות שיש לי בבית (ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין)"'; טעמא - דאין בידו מעות, (דמדקתני 'ואין בידו מעות' - שמע מינה) הא אם יש בידו מעות (דאם היה בידו מעות שם בגורן) - (לא היה אומר לו התנא לעשות כן, אלא) ליקני להו לאידך במשיכה (המעות הללו היה מוסר לחבירו ומקנה אותם לו במשיכה) ופריק (וחבירו זה פודה את המעשר), דהכי עדיף (שאינה נראית ערמה כל כך להיפטר מן החומש), דהוה ליה (חבירו) נכרי (לגבי מעשר וקרינן ביה ממעשרו פרט של אחרים)! ואי אמרת 'מטבע נקנה בחליפין' ניקנו ליה מעות להיאך אגב סודר, ולפרוק!

דלית ליה סודר.

ונקנינהו נהליה אגב קרקע (יתן לו זה בעל מעשר קרקע בחזקה, ועמהן המעות; ומשיחזיק זה בקרקע - יהיו המעות קנויות לו בכל מקום שהן, דתנן (קדושין פ"א מ"ה; דף כו,א): 'נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות: בכסף בשטר ובחזקה'; וחבירו זה יאמר "הרי פירות הללו מחוללין על מעות שיש לי בביתך", דהכי עדיף, דהוה ליה נוכראה; והך קושיא לרב פפא לא מקשינן, אלא אתמוהי קא מתמה אמתניתא)?

דלית ליה קרקע.

והא 'עומד בגורן' קתני!?

בגורן שאינו שלו.

ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאי דלית ליה ולא כלום (נתעסק התנא וטרח להורות לנו הלכה בדבר שאינו מצוי: שיהיה אדם עומד בגורן ערום )? אלא לאו שמע מינה אין מטבע נקנה בחליפין (אלא לאו שמע מינה: בגורן שאינו שלו, אבל סודר יש לו, ואפילו הכי הפירות צריך ליתן לו במתנה, שאין המעות נקנין בחליפין)?

שמע מינה.

ואף רב פפא הדר ביה (ממאי דאמר 'מטבע נקנית בחליפין'), כי הא: דרב פפא הוו ליה תריסר אלפי דינרי בי חוזאי; אקנינהו לרב שמואל בר אחא (שהיה הולך לשם כדי שיביאם לו; שאילו לא הקנה לו - לא היה נותנם לו מי שהפקדון אצלו, שאם יאבדו בדרך יחזור רב פפא ויתבעם לו) אגב אסיפא דביתיה (מפתן ביתו; אלמא מדאצטריך ליה לקנויינהו אגב קרקע - שמע מינה אין מטבע נקנה בחליפין); כי אתא נפק לאפיה עד תווך (שם מקום).

וכן (האי 'וכן' - לעיל קאי: אפלוגתא דרב ולוי) אמר עולא: אין מטבע נעשה חליפין.

וכן אמר רב אסי: אין מטבע נעשה חליפין.

וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אין מטבע נעשה חליפין.

איתיביה רבי אבא לעולא: 'הרי שהיו חמריו ופועליו תובעין אותו (מעות שכרם ומזונותיהם) בשוק, ואמר לשולחני "תן לי בדינר מעות (תן לי פרוטות בשוה דינר, והדינר אין עתה בידי) ואפרנסם (אעשה צרכיהם, כלומר: אסלקם מעלי; כל צורך סיפוק - קרי 'פרנסה'; קונדרי"ר בלע"ז), ואני אעלה לך (עד יום פלוני) יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בביתי" (קסלקא דעתא 'דינר יפה' - היוצא בהוצאה קאמר, וטריסית - מעה קטנה): אם יש לו (בביתו) מעות (אותן מעות שהוא אומר) – מותר (קסלקא דעתא דכיון דיש לו - הוו להו חליפין: דהחליף אלו באלו: אותן שבביתו באלו, ומחמת דוחקו אוזיל גביה לתת לו טריסית יותר, ואין כאן משום רבית: שהרי אין כאן שכר המְתנה, שהרי אין ממתין לו כלום, שהרי הוא פורעו מיד: דמשמשך את מעות השולחני - נקנה לו הדינר שבביתו בכל מקום שהוא), ואם לאו – אסור (דכיון דאין לו הדינר בביתו - אין כאן חליפין, אלא כשאר מכר בעלמא, שהוא מתחייב לו הדינר לאותו זמן, וטריסית מוסיף לו בשכר מעותיו שהמתין)' ואי סלקא דעתך (אין מטבע נקנה בחליפין ו)אין מטבע נעשה חליפין (- אפילו יש לו נמי אין קנוין לו במקום שהם שם) - הויא ליה הלואה (ואין זו אלא הלואה, ואף על גב דדרך מקח וממכר הוא - קיימא לן לקמן 'כללא דרביתא כל אגר נטר ליה אסור') ואסור (אלא לאו שמע מינה מטבע נעשה חליפין ונקנה בחליפין? דהא הכא תרוייהו מטבע נינהו: של שולחני נעשה חליפין ושל בעל הבית נקנה בחליפין)!?

אשתיק.

אמר ליה (רבי אבא לעולא): דלמא (מצית לתרוצינהו:) אידי ואידי (בין דשולחני בין דבעל הבית) בפרוטטות (מעות של נחושת) שנו, דליכא עלייהו טבעא (שהם עדיין בלא צורה, כעין אסימון של כסף) ואידי ואידי פירא הוו, ומשום הכי נקנו בחליפין?

אמר ליה (עולא): אִין (שפיר תרצת לה)! דיקא נמי דקתני 'יפה דינר וטריסית' (דמשמע "אעלה לך מפרוטטות שבבית שוה דינר וטריסית") ולא קתני 'דינר יפה וטריסית (דלישתמע דינר של כסף טוב וטבוע)'!

- שמע מינה.

רב אשי אמר[YH1] : לעולם [בדמים] ובפרוטטות (כדקאמרת, מדקתני 'יפה דינר'); (ומיהו טעמא - לאו משום דנקנה בחליפין, שאפילו התנה עמו בתורת דמים - אין כאן רבית דאגר נטר ליה) כיון דאית ליה (שאפילו הלואה - אם יש לו בביתו - מותר לתת לו עודף,) נעשה כאומר "הלויני עד שיבא בני" או "עד שאמצא מפתח".

תא שמע (משנה היא בקדושין (פ"א מ"ו, דף כח,א)): 'כל הנעשה דמים באחר (וקסלקא דעתא דהכי קאמר: כל הרגיל להיות ניתן דמים באחר, דהיינו מטבע) - כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפין [כיצד: החליף שור בפרה או חמור בשור כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפיו] (אם נתנה בעלים בתורת חליפין בחליפי שור ופרה, כיון שמשך בעל הפרה את המטבע - נתחייב בעל המטבע בכל אונסין שיולדו בחליפין מעתה: אם מת השור - מת לו, אף על פי שלא משך כו')' (אלמא קנה בחליפין של מטבע); 'כל הנעשה דמים באחר' מאי ניהו? – מטבע, ושמע מינה מטבע נעשה חליפין!

אמר רב יהודה: הכי קאמר:

(בבא מציעא מו,ב)

'כל הנישום דמים באחר (כל שרגילים לשום אותו כשנותנין אותן דמים באחר, דהיינו: כל המטלטלים[YH2] , אם בא אדם לתתם דמים בחפץ אחר - דרכן לשומן בכמה ינתנו לו), (אם נתנם בתורת חליפין) כיון שזכה זה (שמשכן זה) - נתחייב זה בחליפין' (ואשמועינן דמטלטלי ופרי נעשין חליפין, ולא בעינן כלי, ד'שלף איש נעלו' (רות ד,ז) לאו דוקא, ד'לקיים כל דבר' דרשינן 'לקיים בכל דבר', כדלקמן (דף מז,א)); הכי נמי מסתברא (דלאו במטבע עסקינן) מדקתני סיפא: 'כיצד? החליף שור בפרה, או חמור בשור'!

- שמע מינה.

ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא מטבע, מאי 'כיצד'?

הכי קאמר: ופירי נמי (כל מטלטלין, אף על פי שאינו כלי) עבדי חליפין, כיצד? החליף שור בפרה או חמור בשור...' (והכי מפרשינן לה: כל העושה דמים באחר, דהיינו מטבע, אם נתנו בתורת חליפין ,כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפין; כיצד חליפין ומהו חליפין? כגון המחליף שור בפרה; ואשמועינן אגב אורחיה בסיפא: דפירי עושים חליפים.

'החליף שור בפרה' גרסינן ולא גרסינן 'בשר שור'.)

(בין למאי דסליק אדעתין מעיקרא בין למאי דשני רב יהודה: סיפא דמתניתין [בקידושין] אשמעינן דפירי עבדי חליפין ולא בעינן כלי; והא - פלוגתא דרב נחמן ורב ששת היא לקמן בשמעתין (דף מז,א)) הניחא לרב ששת דאמר 'פירי עבדי חליפין', אלא לרב נחמן דאמר 'כלי – אִין, אבל פירי - לא עבדי חליפין' - מאי 'כיצד'?

הכי קאמר (רישא וסיפא חדא היא): יש דמים שהן כחליפין[YH3] ; (ואשמעינן דיש תורת דמים שהמעות קונות בלא משיכה, כחליפין של סודר); כיצד? - החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור... (מכר לו שור בכך וכך מעות, ומשך את השור ונתחייב לו המעות; אמר לו הלוקח: "פרה יש לי שאני נותן לך בדמי השור" וניאותו יחד וקבל עליו - נתחייב בעל הפרה לתת לו את הפרה, ואין אחד מהם יכול לחזור; והכי קאמר: 'כל הנישום דמים באחר' = כל המטלטלין שאדם שם לחבירו ונותן לו שומת דמיהן בשביל חפץ אחר שהיה לו ללוקח, 'כיון שזכה זה' לוקח ראשון במטלטלין הראשונים שמשכן, ואפילו בתורת דמים על מנת להקנות לו חפץ שלו בדמים 'נתחייב זה' לוקח שני בכל אונסי החליפין, לפי שקנו לו מעותיו כל אונסי החליפין; 'כיצד? - החליף דמי שור בפרה' שם לו השור בדמים על מנת שיתן לו זה פרה באותן מעות - קנה).'

מאי טעמיה דרב נחמן (דאמר: דמים כי האי גוונא - קנו, ואנן תנן 'מעות אינן קונות')?

סבר לה כרבי יוחנן, דאמר (לקמן דף מז,ב): דבר תורה מעות קונות (כדאשכחן גבי קונה מן ההקדש שאמרה תורה 'ונתן הכסף... וקם לו'), ומפני מה אמרו 'משיכה קונה (ולא מעות)'? - גזירה: שמא (יניחם לוקח בבית מוכר זמן מרובה, ותפול דליקה בשכונת המוכר, ולא יחוש לטרוח ולהציל) יאמר לו "נשרפו חטיך בעלייה" (לפיכך העמידום ברשותו לחזור בו אם ירצה, דכיון שאם יתייקרו - ברשותו [של המוכר] יתייקרו, ויחזור בו מן המכר, ויהא השכר שלו - כי דידיה חשיב להו, וטרח ומציל[YH4] ), ומלתא דשכיחא גזרו ביה רבנן, מלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן (וכיון דתקנתא דרבנן בעלמא הוא, במכר דשכיח - עבוד רבנן תקנתא, במכר דלא שכיח, כגון האי: שיהיו שמין דמי מטלטלין במטלטלין - לא עבוד רבנן תקנתא במשיכה).

ולריש לקיש, דאמר (לקמן בפרקין דף מז,ב) 'משיכה מפורשת מן התורה' (וכיון דמדאורייתא מעות לא קנו, לא שנא מכר דשכיח ולא שנא מכר דלא שכיח - מעות לא קנו) - הניחא אי סבר לה כרב ששת (דאמר 'פירי עבדי חליפין') מתרץ לה (למתניתין) כרב ששת (וכדשני רב יהודה: כל הנישום דמים באחר, כגון מטלטלין ופירי שאדם רגיל לשומן כשנותנן דמים באחר ,היכא דעשאם חליפין, כיון שזכה זה כו'), אלא אי סבר לה כרב נחמן דאמר '(כלי בעינן,) פירי לא עבדי חליפין, ומטבע לא קני' (ומטבע בתורת דמים נמי לריש לקיש לא קני דנישני כרב נחמן דאמר 'יש דמים שהם כחליפין', דהא לריש לקיש - מדאורייתא יליף דמעות אינן קונות, ואפילו דמכר דלא שכיח נמי) - היכי מתרץ לה (להאי 'החליף שור בפרה' דמתניתין? לא בחליפין ולא בדמים)?

על כרחך כרב ששת מתרץ לה.

תנן: 'כל המטלטלין קונין זה את זה' ואמר ריש לקיש: ואפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות (ועל כרחך בחליפין קאמר, דאי בתורת דמים - מעות לא קנו; שמע מינה מטבע נעשה חליפין, ונקנה חליפין).

תרגמא רב אחא: (בששתיהן מעות פסולות, דהוה ליה כשאר מטלטלין:) בדינר אנקא ואניגרא (מחליף כיס מלא דינרי אניקון בכיס מלא של דינרים אניגרא), אחד שפסלתו מלכות (המלך גזר שלא יוציאו, ובני מדינה לוקחין אותו בהצנע) ואחד שפסלתו מדינה (בני מדינה שנאוהו, אבל המלך לא צוה, ומוציאין אותם בשאר מדינות המלך); וצריכא: דאי אשמועינן 'פסלתו מלכות' - משום דלא סגי כלל, אבל פסלתו מדינה - דסגי ליה במדינה א�חריתי - אימא אכתי מטבע הוא, ואין מטבע נקנה בחליפין; ואי אשמועינן 'פסלתו מדינה' - משום דלא סגי ליה (לשון הילוך הוא), לא בצנעא ולא בפרהסיא, אבל פסלתו מלכות - דסגי ליה בצנעא - אימא אכתי מטבע הוא, ואין מטבע נקנה בחליפין – צריכא.

אמר רבה אמר רב הונא: (אחז בידו מעות ואמר לחבירו:) "מכור לי (חפץ שלך) באלו (שבידי, ולא הקפיד לשאול כמה הם, וקיבלם מיד הלוקח) – קנה (לוקח החפץ במעות הללו, ואין אחד מהם יכול לחזור).

(בבא מציעא מז,א)

ויש לו (לחבירו) עליו אונאה (אם אין במעות כדי דמי החפץ שפחתו שתות); - קנה אף על גב דלא משך, דכיון דלא קפיד – קנה, דכי חליפין דמי (ולקמיה פריך והא אין מטבע נעשה חליפין), ויש לו עליו אונאה, ד"מכור לי באלו" קאמר ליה (לשון ממכר ולא לשון חליפין).

רב אבא אמר רב הונא: "מכור לי באלו" - קנה ואין לו עליו אונאה.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת yeshol@gmail.com.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף [לפעמים מהוצאת עוז והדר] – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;

רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (תענית ב,ב)

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.