מסכת בבא מציעא בתלמוד הבבלי
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
בבא מציעא דף עג
המשך פרק חמישי 'איזהו נשך'
(בבא מציעא עב,ב)
תנו רבנן: 'המוליך חבילה ממקום (הזול) למקום (היוקר); מצאו חבירו ואמר לו "תנה לי (ואוליכנה, ואעשה צרכי במעות עד זמן פלוני), ואני אעלה לך כדרך
שמעלין לך באותו מקום":
(בבא מציעא עג,א)
ברשות מוכר (אם קבל עליו מוכר אחריות
הדרך)
– מותר (דאין כאן מִלְוה עד
שתמכר, וכל מה שנמכר ביוקר - של בעלים הראשונים הוא), ברשות לוקח אסור (דמהשתא מלוה הוא גביה, ויהיב ליה טופיינא מדמיה
בריביתא);
המוליך פירות ממקום למקום, מצאו חבירו ואמר לו "תנם לי (ואוכלם כאן) ואני אעלה לך (לזמן פלוני) פירות שיש לי באותו
מקום": אם יש לו פירות באותו מקום - מותר (דמהשתא אוקמינהו ברשותיה ואף על גב דלא משיך; סאה
בסאה - לאו רבית קצוצה היא, אלא אבק רבית, דרבנן; וכי יש לו - לא גזור), ואם לאו (אין לו באותו מקום) – אסור (דבשכר המתנתו נתן לו זה במקום היוקר); והחמרין מעלים
במקום היוקר כבמקום הזול (החמרים
המשתכרים בתבואה, ומביאים ממקום הזול למקום היוקר - מותר להם ליקח מעות מבעלי בתים
עשירים במקום היוקר על מנת ליתן להם לזמן פלוני הפירות כשער מקום הזול) ואינן חוששין (ואין חוששין שיהא רבית שכר המתנת מעות, כדמפרש ואזיל)'.
מאי טעמא?
רב פפא אמר: ניחא להו דמגלו להו תרעא (שעל ידי מעותיו של זה הם ניכרים סוחרים, ומכירים
אותם בעלי בתים של מקום הזול, ונותנין להם בהקפה, ומשתכרים אצלם; ואפילו לא היה זה
ממתין להם שום זמן אלא להביא לו מיד - נוח להם לטרוח ולהיות שלוחים לקבל עליהם
אחריות הדרך על כך).
רב אחא בריה דרב איקא אמר: ניחא להו דמוזלי גבייהו (בני מקום הזול, כששומעין שאין אלו משתכרין בה - מוזלי
גבייהו כדי שלא ימשכו ידיהם מלהרגיל אצלם).
מאי בינייהו?
איכא בינייהו תגרא חדתא (תגר
שאינו ניכר עדיין: למאן דאמר דמגלו להו תרעא – איכא, למאן דאמר דמוזלי גבייהו –
ליכא: דכיון שאינו ניכר להם - אין מאמינים בדבריו שהוא נותנם במקומו בזול, ולא
מוזלי גביה).
בסורא אזלי ארבעה ארבעה (גריוי
בזוזא);
בכפרי (שם מקום) אזלן שיתא שיתא (גריוי בזוזא).
יהיב רב זוזי לחמרי וקביל עליה אונסא דאורחא, ושקיל מינייהו חמשה.
ונשקול שיתא (כיון דמקבל עליה אונסא
דאורחא - אין כאן רבית; ואפילו לא קיבל עליה אונסא דאורחא, קתני 'החמרים מעלים
במקום היוקר כבמקום הזול')?
אדם חשוב שאני.
בעא מיניה רבי אסי מרבי יוחנן: מהו לעשות בגרוטאות כן (בשאר פרגמטיא, כגון שברי זהב וכסף ושאר מיני מתכות:
מי אמרינן תבואה - דמידי דשכיח הוא, דאזלי ואתו כל שעתא - אמרינן 'ניחא להו דמגלו
תרעא'? אי נמי דמוזלי גבייהו? אבל שאר פרגמטיא ליכא גילוי תרעא, ולא אוזלי גבייהו,
דמי שמכר לו עכשיו - לא ימכור למחר, ופרגמטיא שלקח היום אינו לוקח למחר)?
אמר ליה: ביקש רבי ישמעאל ברבי יוסי לעשות כן בכלי פשתן, ולא הניחו רבי.
איכא דאמרי: ביקש רבי לעשות בגרוטאות כן, ולא הניחו רבי ישמעאל ברבי יוסי.
פרדיסא (לקנות יין מן הכרם בדמים
פחותים, כל פירות שנה זו בכך וכך; ולוקחין אחר שהן בוסר או סמדר, אבל עדיין לא
הגיעו לביכור): רב אסר ושמואל שרי.
רב אסר כיון דלקמיה [שבעתיד] שויא טפי - מיתחזי
כי אגר נטר ליה (דמשום הקדמת מעות לזמן
הבציר קמוזיל גביה, והוי אגר נטר ליה);
ושמואל שרי כיון דהוי ביה תיוהא (פעמים
שיש קלקול בכרם כגון ברד או גשמים או קרח ומפסיד הכל, ומקבל עליו כל ספיקי הפסד) - לא מיחזי כי אגר
נטר ליה (לא מיחזי כאגר נטר ליה. 'תוהא'
נראה בעיני דבר חרטה, כמו (קדושין
דף מ,ב) 'תוהא על הראשונות').
אמר רב שימי בר חייא: ומודי רב בתורי (מקום שבוצרין כרמים בשוורים בעגלה, ומוליכין את
העגלה בין שורות הכרמים ומתקלקלין רגלי השוורים בקלחי שרשים שבקרקע), דנפיש פסידייהו (והפסדן רב).
אמר להו שמואל להנהו דשבשי שבשא (בעלי
בתים המלוים תבואה לאריסים לזרע, ומשלמין להם לגורן תבואה חדשה): הפוכו בארעא (סייעו בגופה דארעא בחריש ובקציר מעט) כי היכי דקני לכו
גופא דארעא, ואי לא - הויא לכו כהלואה (סאה
בסאה) ואסור.
אמר להו רבא להנהו דמנטרי באגי (שומרי
הקָמות עד הקציר): פוקו הפוכו בבי דרי (סייעו
את בני הבקעה בדישת תבואה בגורן, בהולכה ובהבאה, סיועא פורתא) כי היכי דלא תשתלם
שכירות דידכו עד ההיא שעתא (לפי
שבשביל שאתם ממתינים שׂכְַרכֶם עד גמר מירוח הגורן הם נותנים לכם מתנה יותר על
שכרכם, לפיכך סייעו אותם כדי שתהא פעולתכם מושכת עד כלות הגורן), דשכירות אינה
משתלמת אלא בסוף (ושכירות אינה משתלמת אלא
לבסוף - ואין כאן המתנה), וההיא שעתא אוזולי דקא מוזלי גבייכו (ואם יוסיפו לכם - אין זה שכר המתנת שׂכְַרכֶם אלא
אוזולי מוזלי לגבייכו).
אמרו ליה רבנן לרבא: קא אכיל מר רבית? דכולי עלמא (החוכרים שדותיהם לאריסים) שקלי ארבעה (שקלי ארבעה כורין בחכירות השדה) ומסלקי לאריסא בניסן
(כופין אותם לקצור תבואתו ולהסתלק
ממנה בניסן), מר נטר להו עד אייר ושקיל שיתא (וקא
סלקא דעתך משום המתנת החכירות קא מוספי)!?
אמר להו: אתון קא עבדיתון שלא כדין: (שאתם מסלקין אותו בניסן ועדיין לא נתמלאת התבואה
בקשיה, ומפסידין אותן הרבה, ו)ארעא - לאריס משתעבד (עד שתתבשל התבואה כל צרכה); (הלכך שלא כדין היא כפייתכם:) אי אתון מסלקיתו להו בניסן -
מפסידתו להו בכמה; אנא נטרנא להו עד אייר ומרווחנא להו בכמה (ושכר שָׂדִי אני נוטל: שלכך אני מפריז על חכירתה,
ואינו בשכר המתנת ארבעה כורין).
(בבא מציעא עג,ב)
רב מרי בר רחל (רב מרי בר רחל בת שמואל
הוה, ונשבית, ונשאהּ נכרי, ונתגייר, ושמיה 'איסור גיורא'; ורב מרי - הורתו שלא
בקדושה ולידתו בקדושה, ומחמת כבודו תלאוהו על שם אמו) - משכן ליה ההוא נכרי ביתא;
הדר (נכרי) זבנה לרבא; נטר [רב
מרי] תריסר ירחי שתא (המתין רב מרי שנה שלימה) שקל אגר ביתא (מִשָנָה הבאה, ו)אמטי ליה לרבא. אמר ליה:
"האי דלא אמטאי (הבאתי) למר אגר ביתא עד
האידנא - דסתם משכנתא – שתא; אי בעי נכרי לסלקי [לסלק
אותי] - לא הוה מצי מסלק לי; השתא
- לשקול מר אגר ביתא&".
אמר ליה: "אי הוה ידענא דהוה ממושכן ליה למר - לא הוה זביננא ליה;
השתא - כדיניהם עבדינן לך: כל אימת דלא מסלקי בזוזי - לא שקיל אגר ביתא - אנא נמי
לא שקילנא מינך אגר ביתא עד דמסלקנא לך בזוזי (עד שאכוף את הנכרי לשלם לך מעותיך)" (ואין זו רבית, דהא רבא לא מיחייב מידי אלא נכרי). [ורבא
כשיטתו שאמר שהמוכר מוכר רק מה שיש לו; והיות לנכרי לא היתה אפשרות לקבל שכר עד
לפרעון חובו – גם לרבא אין זכות לקבל שכר עד שהנכרי יפרע את חובו; ואלי משום כך
הנכרי מוכר בזול – כי לקונה אין אפשרות לגבות שכר; ואולי לכן רבא לא דרש שכר
לכתחילה!]
אמר ליה רבא מברניש לרב אשי: חזי מר רבנן דקא אכלי רביתא: דיהבי זוזי אחמרא
בתשרי, ומבחרי לה בטבת (נוטלין יין טוב; ואי הוו
שקלי ליה מתשרי - דלמא הוי מחמיץ, ואשתכח: דמשום דאקדימו מעות בתשרי ועדיין לא יצא
השער - קיבל עליו המוכר אחריות; ולא דמי לההוא דלעיל (דף עב:) דיש לו חטין, לפי
שהיין רגיל להחמיץ ושמא כולו החמיץ)!
אמר ליה: אינהו נמי אחמרא קא יהבי, אחלא לא קא יהבי מעיקרא (משעה שלקחו) דחמרא חמרא דחלא חלא (קלקולו בתוכו הוא, אלא שאינו ניכר; ויין המקולקל לא
לקח הימנו) - ההיא שעתא הוא דקמבחרי.
רבינא הוה יהיב זוזי לבני אקרא דשנוותא ('שנוותא': שם הנהר; 'אקרא': קונטריא"ה
בלע"ז: יושבים על שפת אותו נהר; ויהיב להו רבינא זוזי לפני הבציר לתת לו היין
בעת הבציר כשער היוצא) ושפכי ליה טפי כופיתא (מדעתם,
שלא בתנאי); אתא לקמיה דרב אשי, אמר ליה: מי שרי?
אמר ליה: אִין, אחולי הוא דקא מחלי גבך (הואיל ולא פסקת עמהם, ומדעתם נותנים לך, ואין
מזכירים לומר בשכר מעותיך שהיו בטילות אצלנו - מתנה בעלמא היא).
אמר ליה: הא ארעא לאו דידהו היא (אלא
שהיו עשירים; ורואין בני אדם שהניחו שדותיהם וברחו, ואין נותנים מס הקרקע למלך,
והם נוטלים השדות והכרמים ופורעין מס למלך; ושמא היין שאני לוקח מהם - גזל הוא
בידי, דקרקע אינה נגזלת, והרי היא של בעלים, ופירות גזל)?
אמר ליה: ארעא - לטסקא (מס של
קרקע)
משעבדא, ומלכא אמר 'מאן דיהיב טסקא - ליכול ארעא'.
אמר ליה רב פפא לרבא: חזי מר הני רבנן דיהבי זוזי אכרגא ('כרגא': כסף גולגלתא: שהיו כל היהודים - כל אחד נותן
כסף גולגלתו למלך) דאינשי, ומשעבדי בהו טפי!
מר ליה: השתא איכו [עכשיו אם לא [ששאלת אותי]] שכיבא [היה אפשר שהייתי מת] לא אמרי לכו הא מילתא [ולא
הייתי מספיק לומר לך הלכה זו]: הכי אמר רב ששת:
מוהרקייהו (חותם עדות שלהם) דהני - בטפסא דמלכא
מנח ('בטפסא': בארגז של מלך מונח,
והרי כולם עבדים לו, דדינא דמלכותא דינא), ומלכא אמר: מאן דלא יהיב כרגא - לשתעביד למאן
דיהיב כרגא.
רב סעורם - אחוה דרבא הוה תקיף (כופה) אינשי דלא מעלו
ומעייל להו בגוהרקא (עגלה מוכנת למרכבת אדם,
ובלשון אשכנז רייטווג"ן) דרבא; אמר ליה רבא: שפיר קא עבדת, דתנינא: 'ראית
שאינו נוהג כשורה - מנין שאתה רשאי להשתעבד בו? - תלמוד לומר [ויקרא כה,מו: והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה] לעולם בהם תעבודו
ובאחיכם [בני ישראל איש באחיו לא
תרדה בו בפרך] ('ובאחיכם' נמי
תעבודו); יכול אפילו נוהג כשורה? תלמוד לומר: 'ובאחיכם בני ישראל איש
באחיו [לא תרדה בו בפרך].
אמר רב חמא: האי מאן דיהיב זוזי לחבריה למיזבן ליה חמרא (לקנות לו יין בזמן הבציר, ומשלם לן יין לפי דמים
קלים שקונין אותו), ופשע ולא זבין ליה - משלם ליה כדקא אזיל אפרוותא דזולשפט (שם המקום שהיין נלקח ונמכר לשם לרוב הלוקחין יין
בימות הבציר).
אמר אמימר: אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא; אמר: כי קאמר רב חמא הני
מילי - ביין סתם, אבל ב'יין זה' – לא: מי יימר דמזבני ליה ניהליה?
רב אשי אמר: אפילו 'יין' סתם נמי לא; מאי טעמא? אסמכתא היא (אפילו הבטיחו ואמר "אם איני קונה לך - אפרע
משלי" אין זו אלא אסמכתא הואיל ולא קנו מידו), ואסמכתא לא קניא.
ולרב אשי - מאי שנא מהא דתנן [בבא
קמא פ"ט מ"ג; לקמן קד,א] (גבי
מקבל שדה מחבירו למחצה): '"אם אוביר ולא אעביד - אשלם במיטבא" (והובירה: שלא חרשה ולא זרעה: שמין אותה כמה היתה
ראויה לעשות, ונותן לו, שכך כתב לו מתחילה: "אם אוביר כו' [בפרק 'המקבל'])' (אלמא:
כיון דאפסדיה בהכי ולא סמך - לאו אסמכתא היא: שאינו מקבל עליו אלא כדי הפסד
שהפסידו)?
התם – בידו [להוביר את השדה או לעבדו],
(בבא מציעא עד,א)
הכא לאו בידו (שמא לא ימכרוהו לו).
אמר רבא: הני בי תלתא דיהבי זוזי לחד למזבן להו מידי וזבן לחד מינייהו -
זבן לכולהו; ולא אמרן אלא דלא צר וחתים איניש איניש לחודיה (מעות של כל איש ואיש לבד), אבל צר וחתים איניש איניש
לחודיה: למאן דזבן - זבן, ולמאן דלא זבן - לא זבן.
אמר רב פפי משמיה דרבא: האי סיטומתא (חותם שרושמין החנונים על החביות של יין שלוקחין הרבה
ביחד, ומניחין אותו באוצר הבעלים, ומוליכין אותן אחת אחת למכור לחנות, ורושמין
אותם לדעת שכל הרשומות נמכרות) – קניא.
למאי הלכתא?
רב חביבא אמר: למקניא ממש.
רבנן אמרי: לקבולי עליה מי שפרע.
והלכתא: לקבולי עליה מי שפרע; ובאתרא דנהיגו למקני ממש (שרגילין לרשום על מנת שבדבר זה תהא קנויה לו כאלו
משך) -
קנו.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת
yeshol@gmail.com.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף [לפעמים מהוצאת עוז והדר] – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא:
דברי
הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים
- אותיות
10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך: (תענית ב,ב)
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the
number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the
page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף,
ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.