מקרא: בתחתית הדף

Shalom!

I received this notice from Goecities:

We're writing to let you know that Yahoo! GeoCities, our free web site building service and community, is closing on October 26, 2009. On October 26, 2009, your GeoCities site will no longer appear on the Web, and you will no longer be able to access your GeoCities account and files.

I am looking for a place to host this edition of the Talmud.

If you can assure a safe host, please contact yeshol@gmail.com

Thanks,

Yeshayahu HaKohen Hollander

מסכת בבא מציעא בתלמוד הבבלי

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

בבא מציעא דף פה

המשך פרק שביעי 'השוכר את הפועלים'

(בבא מציעא פד,ב)

עד ההוא יומא כי הוה אמר רבי מילתא הוה מסייע ליה רבי אלעזר ברבי שמעון; מכאן ואילך כי הוה אמר רבי "יש לי להשיב", אמר ליה רבי אלעזר ברבי שמעון: "כך וכך יש לך להשיב, זו היא תשובתך; השתא היקפתנו תשובות חבילות שאין בהן ממש";

חלש דעתיה דרבי, אתא אמר ליה לאבוה; אמר ליה: בני! אל ירע לך, שהוא ארי בן ארי, ואתה ארי בן שועל!

והיינו דאמר רבי: שלשה ענוותנין הן, ואלו הן: אבא

(בבא מציעא פה,א)

ובני בתירה, ויונתן בן שאול.

רבן שמעון בן גמליאל - הא דאמרן (דקאמר "אתה ארי בן שועל").

בני בתירה: דאמר מר: 'הושיבוהו בראש ומינוהו לנשיא עליהן' (ובשביל שראו להלל שהיה גדול בתורה ועלה אצלן מבבל - עזבו נשיאותן ומינוהו נשיא עליהן);

יונתן בן שאול – דקאמר ליה לדוד: [שמואל א כג,יז: ויאמר אליו: אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי] ואתה תמלוך על ישראל ואני ואנכי אהיה לך למשנה [וגם שאול אבי ידע כן].

ממאי? דלמא יונתן בן שאול דחזא דגריר עלמא בתר דוד?

בני בתירה נמי: דחזו להלל דעדיף מינייהו (והלכות שהיו נשאלות מהן בבית המדרש נעלמות מהן, ובושין בדבר)?

אלא רבן שמעון בן גמליאל ודאי ענוותן הוה.

אמר רבי: חביבין יסורין (שראה שהועילו יסורין של רבי אלעזר [ברבי שמעון] שלא שלטה בו רימה)! קבל עליה תליסר שני: שית בצמירתא (אבן שבמקום קטנים) ושבע בצפרנא (חולי שבתוך הפה, ושמו מישג"א [פטריה בפה?]) ואמרי לה שבעה בצמירתא ושית בצפרנא.

אהורייריה (שומר סוסין) דבי רבי הוה עתיר משבור מלכא; כד הוה רמי כיסתא (מספוא) לחיותא הוה אזיל קלא בתלתא מילי; הוה מכוין דרמי בההיא שעתא דעייל רבי לבית הכסא, ואפילו הכי מעבר ליה קליה (דרבי) לקלייהו (דחיותא) ושמעו ליה נחותי ימא; ואפילו הכי - יסורי דרבי אלעזר ברבי שמעון עדיפי מדרבי; דאילו רבי אלעזר בן רבי שמעון - מאהבה באו ומאהבה הלכו; דרבי - על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו:

'על ידי מעשה באו' - מאי היא?

דההוא עגלא דהוו קא ממטו ליה לשחיטה, אזל תליא לרישיה בכנפיה דרבי (החביא את ראשו תחת כנפי כסותו) וקא בכי; אמר ליה "זיל, לכך נו צרת". אמרי (ברקיעא): הואיל ולא קא מרחם - ליתו עליה יסורין.

'ועל ידי מעשה הלכו': יומא חד הוה קא כנשא אמתיה דרבי ביתא (מכבדת הבית); הוה שדיא בני כרכושתא (היו מוטלין שם בני חולדה) וקא כנשא להו; אמר לה "שבקינהו! כתיב [תהלים קמה,ט: טוב ה' לכל] ורחמיו על כל מעשיו. אמרי: הואיל ומרחם - נרחם עליה.

כולהו שני יסורי דרבי אלעזר לא שכיב איניש בלא זמניה; כולהו שני יסורי דרבי - לא איצטריך עלמא ל�מיטרא, דאמר רבה בר רב שילא: קשי יומא דמיטרא - כיומא דדינא, ואמר אמימר: אי לאו צריך לעלמא - בעו רבנן רחמי עליה ומבטלי ליה; אפילו הכי (דלא אתא מיטרא בהנהו שני) כי הוו עקרי פוגלא (צנון) ממשרא (מן הערוגה) - הוה קיימא בירא מל�יא מיא (היתה הגומא עומדת מליאה מים).

איקלע רבי לאתריה דרבי אלעזר ברבי שמעון; אמר להם: יש לו בן לאותו צדיק? אמרו לו: יש לו בן, וכל זונה שנשכרת בשנים - שוכרתו בשמנה (מחמת יופיו).

אתייה, אסמכיה ברבי (שיהו קורין אותו 'רבי' כדי שיתקנא וישים לבו על תלמוד תורה). ואשלמיה (מסרו) לרבי שמעון בן איסי בן לקוניא אחות דאמיה (ללמדו תורה).

כל יומא הוה אמר (אותו הבן): "לקרייתי אנא איזיל (לעירי אני חפץ לילך)".

אמר ליה: חכים עבדו יתך, וגולתא דדהבא פרסו עלך, ו'רבי' קרו לך - ואת אמרת "לקרייתי אנא איזיל"?

אמר ליה: מומי עזובה דא (בשבועה הנחתי זאת ולא אשאל עוד לילך).

כי גדל, אתא, יתיב במתיבתא דרבי; שמעיה לקליה, אמר: הא קלא דמי לקליה דרבי אלעזר ברבי שמעון.

אמרו ליה: בריהּ הוא! קרי עליה (משלי יא,ל) פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם: 'פרי צדיק עץ חיים' - זה רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי שמעון; 'ולוקח נפשות חכם' (המלמדו תורה קונהו לבן) זה רבי שמעון בן איסי בן לקוניא.

כי נח נפשיה - אמטוהו למערתא דאבוה. הוה הדרא לה עכנא למערתא! אמר ליה: "עכנא! עכנא! פתח פיך ויכנס בן אצל אביו"!

לא פתחא להו.

כסבורים העם לומר שזה גדול מזה; יצתה בת קול ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא זה היה בצער מערה (שנתחבאו שם רבי שמעון בן יוחי ורבי אלעזר בנו י"ג שנה [במסכת שבת דף לג,ב]) וזה לא היה בצער מערה.

איקלע רבי לאתריה דרבי טרפון, אמר להו: יש לו בן לאותו צדיק שהיה מקפח את בניו (שהיה רגיל לאמר "אקפח את בני" כשנשבע)?

אמרו לו: בן אין לו, בן בת יש לו, וכל זונה שנשכרת בשנים שוכרתו בשמנה!

אתיוהו לקמיה, אמר ליה: אי הדרת בך - יהיבנא לך ברתאי.

הדר ביה. איכא דאמרי נסבה וגירשה, איכא דאמרי לא נסבה כלל, כדי שלא יאמרו 'בשביל זו חזר זה'.

ולמה ליה (לרבי) כולי האי (לחזור על בני אחרים לשאול אם יש לו בן)?

דאמר רב יהודה אמר רב - ואמרי לה אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן - ואמרי לה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל המלמד את בן חבירו תורה - זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר [ירמיהו טו,יט: לכן כה אמר ה'] אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד [ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם] (אם תשוב ישראל למוטב בתוכחתך, ואשיבך אלי ולפני תעמוד, הקב"ה אמר לי שאעמוד ואתקיים לפניו אם אוכל להשיבכם); וכל המלמד את בן עם הארץ תורה, אפילו הקב"ה גוזר גזירה - מבטלה בשבילו, שנאמר (שם) ואם תוציא יקר מזולל (תלמיד חכם מעם הארץ) - כפי תהיה.

אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם - שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר (ישעיהו נט,כא) ואני זאת בריתי [אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך] לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם; (גירסת רש"י: מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם: הקב"ה אמר: כך אני ערב מעתה שלא ימוש עד עולם.)

מאי 'אמר ה''?

אמר הקב"ה: אני ערב לך בדבר זה.

מאי 'מעתה ועד עולם'?

אמר רבי ירמיה: מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה.

רב יוסף יתיב ארבעין תעניתא (שלא תפסוק תורה מזרעו), ואקריוהו 'לא ימושו מפיך';

יתיב ארבעים תעניתא אחריני, ואקריוהו 'לא ימושו מפיך ומפי זרעך'; יתיב מאה תעניתא אחריני, אתא ואקריוהו 'לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך'; אמר: מכאן ואילך לא צריכנא: תורה מחזרת על אכסניא שלה.

רבי זירא, כי סליק לארעא דישראל - יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה (גמרא שלנו) מיניה, כי היכי דלא נטרדיה (כשעלה לארץ ישראל ללמוד מפי רבי יוחנן ואמוראין שבארץ ישראל - לא היו בני מחלוקת, ונוחין זה לזה כשמן, כדאמרינן בסנהדרין (דף כד,א), ומיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין); יתיב מאה אחרניתא דלא לשכוב רבי אלעזר בשניה ונפלין עילויה מילי דצבורא; ויתיב מאה אחריני דלא נשלוט ביה נורא דגיהנם. כל תלתין יומי הוה בדיק נפשיה: שגר [הדליק] תנורא, סליק ויתיב בגויה, ולא הוה שלטא ביה נורא. יומא חד יהבו ביה רבנן עינא, ואיחרכו שקיה, וקרו ליה 'קטין (דאיניש גוצא הוה) חריך שקיה'.

אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב (ירמיהו ט,יא) מי האיש החכם ויבן את זאת, ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה: על מה אבדה הארץ [נצתה כמדבר מבלי עבר] - דבר זה (על מה אבדה הארץ)

(בבא מציעא פה,ב)

אמרו חכמים ('מי האיש החכם') ולא פירשוהו, אמרו נביאים ('אשר דבר פי ה' אליו') ולא פירשוהו, עד שפירשו הקב"ה בעצמו, שנאמר (ירמיהו ט,יב) ויאמר ה': על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם [ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה].

אמר רב יהודה אמר רב: שלא ברכו בתורה תחילה (כשהיו עוסקין בתורה לא היו מברכין לפניה).

(קרא יתירא ד'אשר נתתי לפניהם' קא דרש: ברכת 'אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו תורת אמת' שהיא לפניה של דברי תורה; וכיון דלא מברכי - גליא דעתייהו שאינה מתנה חשובה להם.)

אמר רב חמא: מאי דכתיב (משלי יד,לג) בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תִּוָּדַע ('תודע': מודיע לכל ומתפאר בכתרה)?

'בלב נבון תנוח חכמה' - זה תלמיד חכם בן תלמיד חכם;

'ובקרב כסילים תִּוָּדַע ' - זה תלמיד חכם בן עם הארץ (היינו 'בקרב כסילים': משפחת כסילים).

אמר עולא: היינו דאמרי אינשי 'אסתירא (סלע אחד) בלגינא [בכלי ריק] – "קיש" "קיש" קריא (מתקשקש ומשמיע קול)' (ואם היה מלא סלעים לא היה משמיע קול).

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: מאי דכתיב (איוב ג,יט) קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו? אטו לא ידעינן דקטן וגדול שם הוא? – אלא: כל המקטין עצמו על דברי תורה בעוה"ז - נעשה גדול לעוה"ב, וכל המשים עצמו כעבד על דברי תורה בעוה"ז - נעשה חפשי לעוה"ב.

ריש לקיש הוה מציין מערתא דרבנן (שלא יכשלו כהנים לעבור עליהן ולהאהיל, שלא תארע תקלה על ידי צדיקים); כי מטא למערתיה דרבי חייא איעלמא מיניה (לא יכול למצוא מקומה); חלש דעתיה. אמר: ריבונו של עולם: לא פלפלתי תורה כמותו?

יצתה בת קול ואמרה לו: תורה כמותו פלפלת, תורה כמותו לא ריבצת (לאחרים; לשון 'המרביץ שדהו משקה' (מועד קטן דף ו,ב)).

כי הוו מינצו רבי חנינא (ברבי חמא) ורבי חייא, אמר ליה רבי חנינא לרבי חייא: בהדי דידי קא מינצית? חס וחלילה אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי.

אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא: בהדי דידי קא מינצית, דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל!? מאי עבידנא? אזלינא ושדינא (משליך) כיתנא (זורע אני זרעוני פשתן), וגדילנא נישבי (וקולע אני ממנו רשתות ומכמורות), וציידנא טבי (ואני צד צביים) ומאכילנא בשרייהו ליתמי, ואריכנא מגילתא (ומתקן אני מעורותיהן קלפים), וכתבנא חמשה חומשי וסליקנא למתא (למקום שאין מלמדי תינוקות) ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי (לכל אחד ספרו), ומתנינא (על פה) שיתא ינוקי שיתא סדרי (שיתא סדרי משנה לשיתא ינוקי) ואמרנא להו "עד דהדרנא ואתינא - אקרו אהדדי (לימדו זה את זה מקראות) ואתנו אהדדי (לימדו זה את זה סדרו)", ועבדי לה לתורה דלא תשתכח מישראל.

היינו דאמר רבי: "כמה גדולים מעשי חייא".

[מהר"צ חיות על רש"י ד"ה מתניתא בע"פ: נ"ב מפני שהמשנה לא נכתבה עדיין בזמן רבי חייא, רק בזמן אחרון; ועיין עירובין (סב,ב): שאיל אביי אם מגילת תענית דכתיבא ומנחא – אם מותר להורות בפני רבו; ודקדק רש"י שם דלא היתה דבר הלכה כתובה בימיהם אפילו אות אחת רק מגילת תענית ע"ש; הרי דאפילו בזמן אביי לא היתה דבר הלכה כתובה, ומכ"ש בימי רבי חייא; ומפני זה אמר מתניתא וגבי חמשה חומשי תורה אנקט 'וכתיבנא'.

ועיין סמ"ג מצות עשה ס"ה בענין מכבה ומבעיר דהא דמצילינן ברכות ותפלות מפני הדליקה דוקא בימי האמוראים והתנאים, שלא ניתנו לכתוב לא התפילות ולא התלמוד ע"ש ועיין בהקדמת הסמ"ג מבואר דעתו דהן המשנה והן התלמוד לא נכתבו רק בזמן אחרון אחר חתימת התלמוד; והארכתי בזה בספרי.]

אמר ליה רבי ישמעאל ברבי יוסי: אפילו ממר?

אמר ליה: אִין.

אפילו מאבא?

אמר ליה: חס וחלילה! לא תהא כזאת בישראל (לא תֵאָמֵר זאת בישראל).

אמר רבי זירא: אמש נראה לי רבי יוסי ברבי חנינא (בחלום); אמרתי לו: אצל מי אתה תקוע (וישב בישיבה של מעלה)?

אמר לי: אצל רבי יוחנן.

ורבי יוחנן אצל מי?

אצל רבי ינאי.

ורבי ינאי אצל מי?

אצל רבי חנינא.

ורבי חנינא אצל מי?

אצל רבי חייא.

אמרתי לו: ורבי יוחנן - אצל רבי חייא לא (וכי אין רבי יוחנן ראוי לישב אצל רבי חייא)?

אמר לי: באתר דזקוקין דנורא ובעורין (תרגום דלפידין) דאשא - מאן מעייל בר נפחא לתמן?

אמר רב חביבא: אשתעי לי רב חביבא בר סורמקי; חזי ליה ההוא מרבנן דהוה שכיח אליהו גביה, דלצפרא הוו שפירן עיניה (בבקר ראיתי את עיניו יפות), ולאורתא דמיין כדמיקלין בנורא (ולערב ראיתיו דומות כאילו נשרפו באור); אמרי ליה (אמרתי לו): מאי האי? ואמר לי: דאמרי ליה (אמרתי) לאליהו: אחוי לי רבנן כי סלקי למתיבתא דרקיע!

אמר לי: בכולהו מצית לאסתכולי בהו, לבר מגוהרקא (קתדרא) דרבי חייא, דלא תסתכל ביה.

מאי סימנייהו?

בכולהו אזלי מלאכי כי סלקי ונחתי, לבר מגוהרקא דרבי חייא, דמנפשיה סליק ונחית.

לא מצאי לאוקמא אנפשאי, אסתכלי בה; אתו תרי בוטיטי דנורא (ניצוצות אישטנצילוי"ש בלע"ז) ומחיוהו לההוא גברא, וסמינהו לעיניה. למחר אזלי אשתטחי אמערתיה; אמינא "מתנייתא דמר מתנינא (תוספתא של אדוני; שסידרה לששה סדרים אני שונה תמיד)" – ואתסאי. (דרבי חייא סדרה לתוספתא, כדאמרינן בעלמא: רבי לא שנאה - רבי חייא מנא ליה? ואמרינן: כל מתניתא דלא מיתנייא בי רבי חייא ורבי אושעיא - לא תותבו מינה בבי מדרשא.)

אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי; יומא חד - ריש ירחא הוה - נגה ליה ולא אתא. אמר ליה: מאי טעמא נגה ליה למר?

אמר ליה: אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידיה ומצלי ומגנינא ליה, וכן ליצחק, וכן ליעקב!

ולוקמינהו בהדי הדדי?

סברי תקפי ברחמי (מרבין בתפלה) ומייתי ליה למשיח בלא זמניה (לכך אין ניתן לי רשות להעמידן יחד).

אמר ליה: ויש דוגמתן בעולם הזה (שתהא תפלתן נשמעת)?

אמר ליה: איכא רבי חייא ובניו!

גזר רבי תעניתא. אחתינהו לרבי חייא ובניו.

אמר 'משיב הרוח' - ונשבה זיקא;

אמר 'מוריד הגשם' - ואתא מיטרא;

כי מטא למימר 'מחיה המתים' - רגש עלמא; אמרי ברקיעא: מאן גלי רזיא בעלמא?!

אמרי: אליהו.

אתיוהו לאליהו, מחיוהו שתין פולסי דנורא (חבטת מלקות).

אתא, אידמי להו כדובא דנורא, על בינייהו וטרדינהו.

שמואל ירחינאה (הוא שמואל בר אבא, חבירו של רב; ועל שהיה בקי בסוד העיבור - כדאמרינן במסכת ראש השנה (דף כ,ב): 'אמר שמואל: יכילנא לתקוני כולה גלותא' - קרי ליה 'ירחינאה') - אסייה דרבי הוה; חלש רבי בעיניה.

אמר ליה: אימלי לך סמא (בתוך העין).

אמר ליה: לא יכילנא.

אשטר לך משטר (אמשח לך על גבי העין 'משטר': מטפח; מוליו"ר בלע"ז [קומפרס רטוב]; כדאמרינן גבי כותח הבבלי (חומץ האדומי) בפסחים (דף מד,א): 'משטר קשטר מטבל פתו')

[א"ל] לא יכילנא.

הוה מותיב ליה בגובתא (קנה חלול) דסמני, תותי בי סדיה (תחת מראשותיו, ובוקע כח חוזק הסם והולך דרך עצם גולגלתו ומוחו עד עיניו) – ואיתסי.

הוה קא מצטער רבי למסמכיה (טרח ומתעסק לסומכו לפי שחכם בקי היה כל כך), ולא הוה מסתייעא מילתא (שהיתה השעה נטרפת, או לא היו החכמים נאספים).

אמר ליה: לא לצטער מר לדידי; חזי לי סיפרא דאדם הראשון (שהראהו הקב"ה דור דור וסופריו, דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו) וכתיב ביה: 'שמואל ירחינאה -

(בבא מציעא פו,א)

'חכים' יתקרי, ו'רבי' לא יתקרי; ואסו דרבי - על ידו תהא.

רבי ורבי נתן - סוף משנה (סוף תנאים: עד ימיהן אמרו איש את דבריו בבית המדרש, והיו תלמידים גורסים שמועה שמועה לבדה, ולא היו מסכתות סדורות וסדר וקבץ על הסדר; והם [רבי ורבי נתן] כללו האמור בדורות שלפניהם, וסדרו את המסכתות, ואחריהם לא יוסיפו אלא מעט); רב אשי ורבינא - סוף הוראה (סוף כל האמוראין: עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר, אלא כשהיתה שאלה נשאלת בטעם המשנה בבית המדרש, או שאלה על מעשה המאורע בדין ממון או איסור והיתר - כל אחד ואחד אומר טעמו; ורב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם, וקבעו על סדר המסכתות: כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה; והקשו קושיות שיש להשיב, ופירוקים שראוים לתרץ, הם והאמוראים שעמהם; וקבעו הכל בגמרא, כגון 'איתיביה' 'מיתיבי' 'ורמינהי' 'איבעיא להו', והתרוצים שעליהן, מה ששיירו אותן שלפניהן; ואותן [האמוראים] שאמרו לפניהם - הקושיות והתירוצין שעליהם - לא קבעום בגמרא על סדר המסכתות והמשנה שסידר רבי, ובאו רב אשי ורבינא וקבעום); וסימנך (תהלים עג,יז) עד אבוא אל מקדשי אֵל אָבִינה לאחריתם ('מקדשי' - סימנא דרב אשי; 'אבינה' - סימנא דרבינא; 'לאחריתם' סימן סוף הוראה)' (כל זה כתוב לשם).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת yeshol@gmail.com.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף [לפעמים מהוצאת עוז והדר] – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;

רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (תענית ב,ב)

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.