דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רשב"ם בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(בבא בתרא קלא,ב)
אמר רבינא משמיה דרבא: בכולהו (הנך חמש נשים) לא קנה לבר מאשתו
ארוסה ואשתו גרושה; רב עוירא משמיה דרבא אמר: בכולהו (הנך חמש נשים קנו) קני, לבר מהאשה אצל האחין ואשה אצל בני הבעל (ובסברות
בעלמא פליגי, ובת אצל הבנים לבדה איכא בינייהו: לרבינא לא קניא, לרב עוירא קניא).
(בבא בתרא קלב,א)
בעי רבא: בבריא היאך (בבריא שכתב כל נכסיו לאשתו, ולכל הני דאיירי שמואל,
אם כתב להם במתנה מהיום לגמרי, אי נמי מהיום ולאחר מיתה - מי אמרינן מתנה גמורה
היא)? בשכיב מרע הוא דניחא ליה
דלישתמעון מלה, אבל בבריא - (דאי משום כבודה -)
הא קאי איהו (ויכבדוה מאימתו)?
או דלמא בריא נמי ניחא ליה דלישתמעון מלה מהשתא (לפי שיודעין שעתידין להיות כפופין
לה)?
תא שמע: הכותב (במתנה) פירות נכסיו (שעכשיו
בעין) לאשתו (אי נמי
דאקני לה קרקע לפירותיה: דאקני לה בגופא דארעא דקנייה) - גובה (כל [הב"ח מוחק]) כתובתה מן הקרקע (דבשביל
מתנה זו - לא מחלה שעבוד כתובתה שעל הקרקע); למחצה לשליש ולרביע (ואם כתב לה קרקע ופירות לגמרי מחציתן או שליש או רביע) - גובה כתובתה מן השאר (ו'לא
זו אף זו' קתני: כתב לה פירות - ואפילו קרקע; ומיהו האי דקתני 'למחצה לשליש
ולרביע' – ב'זו ואין צריך לומר זו' מיפרשינן, ולאו דוקא נקט כי האי סידרא הכא אלא
משום דבכל דוכתא רגיל לומר כן); כתב כל נכסיו
לאשתו (וקא סלקא דעתך השתא אפילו במקום בנים - דאמר שמואל
לעיל: לא עשאה אלא אפוטרופא - והכא קאמר דקניא), ויצא עליו שטר חוב (שקדם
למתנה זו, ומיהו לכתובתה לא קדם): רבי אליעזר
אומר: תקרע מתנתה ותעמוד על כתובתה (דליפות כחה נכתבה מתנה זו: לזכות במותר נכסים, אבל
היא לא מחלה שעבוד כתובתה שעל נכסים הללו בשביל מתנה זו; שאם תיבטל מתנה זו בשביל
בעל חוב הקודם - תחזור עליהם מכח שעבוד כתובתה, והלכך רוצה היא שתקרע מתנתה), וחכמים אומרים: תקרע כתובתה ('תקרע
כתובתה' לאו דוקא, שהרי אינה מוחלת כתובתה בשביל שום מתנה שנותן לה בעל: דאי קנה
נכסים אחרי כן - תגבה מהן כתובתה, כדאמרינן לקמן בשמעתין, שהרי כך כתב לה: 'דקנאי
ודעתיד אנא למיקני' אבל מהנהו נכסים דיהיב לה - מחלה שעבוד כתובתה, דמינייהו לא
תגבי כתובתה הואיל ובמתנת חנם באו לידה: דאינה נותנת אל לבה שמא יבא בעל חוב
ויטרפם בחובו; הלכך תקרע כתובתה לגבי הני נכסים שלא תטרוף) ותעמוד על מתנתה (אם
אפשר לה להתקיים); ונמצאת קרחת מכאן ומכאן (הלכך:
כיון דלא הויא מתנה נמצאת קרחת מכאן ומכאן; ומיהו מחילה בטעות ליתא, דההיא - מתנה
גמורה היתה באותה שעה, דהא אי בעי בעל - מצי מסלק ליה בזוזי, וכדאמר רבא בפסחים
בפרק 'כל שעה' (דף ל:) דבעל חוב - מכאן ולהבא הוא גובה); ואמר רבי יהודה הנחתום: מעשה ואירע הדבר בבת אחותי כלה
(כלתי: אשת בני, שכתב לה בני כל נכסיו, ואחר כך בא בעל
חוב דבני לגבות חובו שקודם למתנה ומאוחר לכתובתה), ובא מעשה לפני חכמים ואמרו: תקרע כתובתה ותעמוד על
מתנתה, ונמצאת קרחת מכאן ומכאן.' טעמא דיצא עליו שטר חוב הא לא יצא עליו שטר חוב
קניא (ולא אמרינן עשאה אפוטרופא)!
ובמאי? אילימא בשכיב מרע - והא אמרת 'לא עשאה אלא אפוטרופוס'! אלא - לאו בבריא (ושמע
מינה דבבריא קניא: דליכא למימר 'אפוטרופא עשאה' דהא קאי הוא, ובשכיב מרע איירי
שמואל ולא בבריא)!?
לעולם - בשכיב מרע, ורב עוירא מוקי לה בכולהו (כדאמרינן לעיל 'כולהו קנו' דהיינו
בת אצל הבנים ואשתו ארוסה ואשתו גרושה, והכא נמי הך 'אשתו' דקתני - היינו אשתו
ארוסה ואשתו גרושה; ומיהו בבת אצל הבנים - ליכא לאוקומה, דהא 'אשתו' קתני), רבינא מוקי לה באשתו ארוסה ואשתו גרושה. (ואי
קשיא הא רבינא נמי באשתו ארוסה ואשתו גרושה מוקי לה - כדמפרש לקמיה [לאחר דברי רב עוירא לעיל, קלא,ב]
ואם כן אמאי קאמר גמרא 'רב עוירא מוקי לה בכולהו' לימא נמי 'רב עוירא מוקי לה
באשתו ארוסה ואשתו גרושה' דהא ליכא בינייהו אלא בת אצל הבנים לחוד, כדפרישית לעיל,
ובבת אצל הבנים ליכא לאוקומה, דהא 'אשתו' קתני! – תריץ: משום דאמרן לעיל 'רב עוירא
משמיה דרבא אמר כולהו קני כו', הילכך נקט נמי הכא כי ההוא לישנא דלעיל.)
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: הלכה תקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה
ונמצאת קרחת מכאן ומכאן (דלא תטרוף כתובה מהני נכסים אף על פי שקדמה לבעל חוב,
שהרי מחלה שעבוד אצלם משום דבאו לידה במתנה; ומיהו אם קנה נכסים אחרי כן - תגבה
מהן כתובתה, כדאמרינן לקמן בשמעתין; והא
דאיצטריך רב נחמן לפסוק הלכה כחכמים - היינו משום דאיכא לאקשויי דידיה אדידיה,
כדמקשי ואזיל; ואשמועינן רב נחמן דשינויא דקא משנינן דלא תקשי דידיה אדידיה -
שינויא הוא; ואם לא אמר 'הלכה כחכמים' הוה אמינא דסבירא ליה כר"א, כדמוכחא הך
מילתא דלקמן).
(ומתמהינן:) למימרא דלא אזיל רב
נחמן בתר אומדנא (דהא מאומד הדעת יש לנו לומר דלא מחלה שעבוד הני נכסים
בשביל המתנה)? והתניא [תוספתא כתובות פ"ד מ"טו בשנוייים קלים]: הרי שהלך בנו
למדינת הים ושמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחרים ואחר כך בא בנו - מתנתו מתנה (שהרי
לא פירש בשעת מתנה "בשביל שאני סבור שמת בני אני נותן מתנה זו"); רבי שמעון בן מנסיא אומר: אין מתנתו מתנה, שאילו
היה יודע שבנו קיים - לא כתבן (היינו אומדנא: אף על פי שלא פירש נמי כמי שפירש דמי); ואמר רב נחמן: הלכה כרבי שמעון בן מנסיא!?
(ומשני: הכי נמי: בתר אומדנא אזיל רב נחמן) שאני התם (דקאמר 'תקרע כתובתה'),
דניחא לה דתיפוק עלה קלא דכתבינהו ניהלה להנהו נכסים (דניחא לה בהך מתנה, משום דתיפוק
קלא דאיהי מהימנא וחשובה גבי בעלה, ומשום הכי כתב לה כל נכסיו, ובההיא הנאה - מחלה
שעבוד כתובתה ואמרה: אי אתי בעל חוב וטריף להני נכסי - לא חיישינא).
תנן התם (במס' פאה בסוף פ"ג מ"ז; ומשום דבעי עלה רבא
'בבריא היאך?' נקט לה נמי הכא) הכותב נכסיו
לבניו (ולא גרסינן 'כל') וכתב לאשתו קרקע כל שהוא (ולא
פירש אם לפרעון כתובתה אם לשם מתנה; דאי לפרעון כתובתה - הרי הוא כמו שפרע לה קצת
כתובה, וכולי עלמא מודו דמה שנתן לבניו אינו כלום, דמשועבד היה לכתובתה) - אבדה כתובתה (לא
אבדה - אבדה ממש: שאם יקנה נכסים אח"כ תגבה מהן המותר, כדלקמן, דהא כתב לה
'דקנאי ודעתיד אנא למיקני'; אלא אבדה כתובתה מהני נכסים: שאם לא יקנה הבעל נכסים
אחרים - הרי הפסידה: שמאלו שנתן לבניו לא תגבה עוד, דנתרצית להם במתנה זו הואיל
ונתן גם לה קרקע כל שהוא, וכדמפרש טעמא ואזיל, וכגון שחלק להן ולה כל נכסיו; אבל
שייר אפילו חד דיקלא שלא חלק אותו - אמרינן לקמן: מגו דנחתא אדיקלא - נחתא נמי
אכולהו).
(וקא פריך:) משום דכתב לה קרקע
כל שהוא אבדה כתובתה (בתמיה)?
אמר רב: במזכה להן על ידה (עסקינן שנתנה לו סודר שלה להקנות לבנים, כדקיימא לן
(בבא מציעא דף מז:): בכליו של קונה דמוכחא מילתא מדקא משתדלא בזכיית הבנים, וגם
נתן לה קרקע כל שהוא, ואינה מערערת כלום - כיון דאיכא תרתי, ודאי נתרצית להם בלב
שלם להיות קונין מתנה זו שלא תוכל לטרוף מהן כתובתה, ומחלה להן השעבוד שעל הנכסים
הללו, והפסידה כתובתה אם לא תמצא מקום אחר לגבות);
ושמואל אמר: במחלק לפניה והיא שותקת (אפילו אין מזכה להו על ידה, אלא שהיתה לשם בשעה שכתב
נכסיו לבניו והיא שותקת: דכיון דכתב לה קרקע כל שהוא – נתרצית, ושתיקה כהודאה
דמיא; אבל אם לא נתן לה כלום - שתיקה אינה אלא כדי לעשות נחת רוח לבעלה).
רבי יוסי ברבי חנינא אמר: באומר לה: "טלי קרקע זו בכתובתיך" (אפילו
לא היתה שם ולא חלק בפניה, אלא שאמר לשון זה כשכתב לה ההוא קרקע כל שהוא "טלי
קרקע זו בכתובתיך", והיא לא ערערה - ודאי מחלה שעבודה משאר הנכסים); (ואחרון אחרון מיקל);
(בבא בתרא קלב,ב)
ומקולי כתובה שנו כאן (אכולהו קאי: דשאר בעלי חובין לא אבדו בכך עד שיאמרו
בפירוש "אנו מוחלין השעבוד שעל הנכסים הללו", אבל בכתובה – הקלו,
כדאקילו גבה נמי לענין זיבורית, וכדמפרש טעמא בכתובות (דף פו.): דיותר משהאיש רוצה
לישא - אשה רוצה לינשא, דניחא לה בכל דהו, כדריש לקיש: טב למיתב טן דו מלמיתב
ארמלו; אבל שאר בעל חוב - שעושה טובה ללוה - לא מקילינן גביה: דבשביל שהוא עושה
טובה אין לו לאבד בחנם).
תנן (וסיפא דהך היא במסכת פאה): רבי יוסי אומר:
אם קבלה עליה - אף על פי שלא כתב לה - אבדה כתובתה ('כתב לה אע"פ שלא קיבלה' לא
גרסינן; 'קבלה עליה' = שמחלה להם השעבוד בפירוש).
מכלל (דשמעיה רבי יוסי)
דתנא קמא סבר כתיבה וקבלה בעי (דבעי קבלה גמורה עם הכתיבה: דאם איתא דכתיבה לחוד קאמר
- הכי הוה ליה לרבי יוסי למימר: 'אף על פי שכתב לה - לא אבדה כתובה אלא אם כן קיבלה
עליה', וקשיא לכל הני דלעיל דמוקי למילתיה בשותקת: שלא נתרצית בפירוש, דהכי הוה
ליה לתרוצי: הכא במאי עסקינן? בשקיבלה עם הכתיבה; דיקא נמי דקתני סיפא: רבי יוסי
אומר כו')! וכי תימא כולה רבי יוסי היא
(ואשמעינן רישא דבכתיבת קרקע כל שהוא לחוד אבדה
כתובתה, ואשמועינן נמי בסיפא: דאם קבלה - אף על פי שלא כתב לה - אבדה כתובה, דאו
הא או הא בעי, ומשום דבכתיבה לחוד מיירי רישא איצטריכו לתרוצי מה שתירצו) - והא תניא: אמר רבי יהודה (דברי
תנא קמא אתא רבי יהודה לפרושי בברייתא: היכי דמי האי 'כתב לה קרקע כל שהוא' דקאמר
תנא קמא 'אבדה כתובתה'): אימתי? שהיתה שם וקבלה
עליה (ומוקי לה רבי יהודה בדאיכא קבלה, והיתה שם בשעה שחלק
לבניו: דכיון דהיתה שם וקיבלה - חזקה אין אדם רוצה שנותנין ממונו בפניו ומחזיק את
המתנה לקיימה אלא אם כן עושה בלב שלם, וכדאמר בסנהדרין (דף כה.): 'אימתי' דרבי
יהודה - לפרש דברי חכמים), אבל היתה שם ולא קבלה
עליה (אלא היתה שותקת), קבלה עליה ולא היתה שם - לא אבדה כתובתה (מצי
למימר "נחת רוח עשיתי לבעלי").
(אלמא מדרבי יהודה שמעינן דתנא קמא - כתיבה וקבלה בעי!)
תיובתא דכולהו [רב ושמואל ורבי
יוסי ברבי חנינא שהסיקו מהרישא של המשנה, ללא הסבר הברייתא שבו הסברו של רבי
יהודה, שאם שתקה בלבד אבדה כתובתה]!
תיובתא.
אמר ליה רבא לרב נחמן: הא רב, הא שמואל, הא רבי יוסי ברבי חנינא - מר מאי
סבירא ליה?
אמר ליה: שאני אומר: כיון שעשאה שותף בין הבנים (שכתב לה נמי קרקע כל שהוא) - אבדה כתובתה (מחלה, ולא מצרכינן לכל הנך כחות
דאמרי הנך אמוראי לעיל, אלא בכתיבה בעלמא אבדה, כרבי יוסי, דסגי לה בחדא: או קבלה
או כתיבה. ומצאתי בתשובות רבינו שלמה זקני
זצ"ל דרב נחמן קאי בשיטת שמואל רבו, דאוקמה במחלק לפניה והיא שותקת; ואף על
גב דאותביניה לעיל - הני מילי משום דתנא קמא - קבלה נמי בעי, מיהו לרבי יוסי -
דסבר דסגי ליה בחדא: בכתיבה בלא קבלה - איכא למיפרך נמי כדלעיל: 'משום דכתב לה
קרקע כל שהוא אבדה כתובתה'? וצריך לשנויי לרבי יוסי במחלק לפניה והיא שותקת, ורב
נחמן כרבי יוסי סבירא ליה: דסגי ליה או בכתיבה או בקבלה; וכיון דמחלק לפניה והיא
שותקת - לפיכך מוחלת, שהרי עשאה שותף, לחלקה חלק בפני עצמה בין הבנים, ומיגו
דחשיבא ליה כאחד מבניו: לחלק נמי לה חלק כמו שמחלק לבניו - מתרצה לו ומוחלת השעבוד
מן הנכסים; ורב נחמן - לפרש טעם לדברי שמואל אתא).
איתמר נמי: אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: כיון שעשאה שותף בין הבנים
- אבדה כתובתה.
בעי רבא: בבריא (בריא שכתב נכסיו לבניו, וכתב לאשתו קרקע כל שהוא,
ועשאה שותף בין הבנים) היאך (מי אבדה כתובתה או לא)? מי אמרינן בשכיב מרע הוא (דאבדה שעבוד כתובתה שעל הנכסים
הללו) דידעה דלית ליה (דהא
ידעה דלית ליה נכסים יותר, וגם לא יהיו לו עוד שהרי ימות והלכך הוה לה לערער במתנה
זו) וקמחלה (וכיון
דשתקה - ודאי נתרצית וקנו), אבל בבריא סברה הדר
קני (לפיכך שותקת: סברה: "הדר קני בעלי נכסים היום או
למחר, ואגבה מהם, כדכתיב בשטר הכתובה 'ודעתיד אנא למיקני', ומה לי להכעיסו עכשיו
עד שאראה אם יקנה עוד נכסים"? וכיון דמשום הכי שתקה - לא אבדה שעבוד כתובתה
מהני נכסי, ותטרוף מהן היום או למחר)? או דלמא השתא מיהת
לית ליה (ולא מסקא אדעתה דלמא הדר קני, וכיון דלא מסקא אדעתה -
היה לה למחות! אלא ודאי מדאישתיקא - אודויי אודיא ליה, ונתרצית וגמרה ומחלה להו
שעבודה; ומיהו אם יבואו לו נכסים היום
ולמחר - תגבה מהן, כדלקמן, שהרי חוב כתובתה לא מחלה אלא שעבוד כל הני
נכסים שנתן לבניו מחלה, ואהני מחילה דידה דלא תטרוף עוד מהן; כן נראה בעיני,
ועיקר, דרבא פשיטא ליה דאילו קני נכסים - גביא מינייהו, כדלקמן)?
תיקו.
(ואית דמפרשי דמבעיא אי גביא מנכסים דקני למחר או לא?
וטעות: דמילתא דמיפשטא לקמן לרב כהנא - לאו אורחא דגמרא למימר 'תיקו', והכי הוה
ליה למימר: 'מילתא דמבעיא ליה לרבא - פשיטא ליה לרב כהנא:; דההוא דאמר להו תילתא
לברת כו' כדלקמן, דכהאי גוונא אמר בפרק 'הגוזל עצים' (בבא קמא קה:): בעי רבא: נשבע
עליו - מהו? מי אמרינן כו' מילתא דמיבעיא ליה לרבא - פשיטא ליה לרבה, דאמר רבה:
שורי גנבת כו'.)
ההוא (שכיב מרע) דאמר להו: פלגא לברת,
ופלגא לברת, ותילתא לאיתת בפירי (שתי בנות היו, וחלק להן כל נכסיו מקרקעי; ותילתא
דפירי נתן לאשתו; קסלקא דעתא השתא פירות מחוברין, ולקמיה מוקי לה בתלושין); איקלע רב נחמן לסורא, עול לגבי רב חסדא; אמר ליה: כי
האי גוונא (דלא כתב לאשתו קרקע כל שהוא אלא פירות) – מאי (מי מחלה שעבוד שיש לה על הנהו מקרקעי בשביל שעשאה שותף
בין הבנות בחלוקת הפירות: שהבנות נטלו שני חלקים והיא חלק שלישי? או לא, הואיל ולא
עשאה שותף בגוף הקרקע, ותחזור ותטרוף מותר הכתובה מן הבנות? ומיהו כל כתובתה לא תחזור ותטרוף, דהני פירות חשבינן
לה בכתובתה, כדאמרינן לקמן בפירקין (דף קלח.): '"תנו מאתים זוז לפלונית אשתי
כראוי לה" - נוטלתן ואת כתובתה'; ומפרשינן התם: דמשום לישנא יתירא דקאמר
'כראוי לה' נוטלתן לבד כתובתה, אבל לא אמר 'כראוי לה' - ידה על העליונה, שאם אותן
מאתים הוו יותר - נוטלתן בכתובתה, ואם כתובתה יתירה - נוטלת כתובתה בין הכל)?
אמר ליה: הכי אמר שמואל: אפילו לא הקנה לה אלא דקל אחד לפירותיו (לאכול
פירותיו עד שייבש האילן, ושוב אין לה בקרקע כלום, והיינו דבר שבא לעולם - אפילו
לרבנן, דפליגי אדרבי מאיר, דהא אקני לה בגוף האילן)
- אבדה כתובתה (שהרי עשאה שותף בין הבנים בקרקע, דהא יניקת קרקע אקני
לה, והוא הדין לפירות מחוברין; והאי דקאמר 'אילן לפירותיו' - לא למעט פירות
מחוברין בלא אילן, אלא רבותא הוא: דאף על גב דגוף האילן אינו שלה לכשייבש, והשתא
לית ביה פרי - אפילו הכי כקרקע דמי, וכל שכן היכא דאקני לה פירות גופייהו: שגדלו
כבר, ומחוברין לקרקע).
אמר ליה: אימור דאמר שמואל התם דאקני לה בגופה דארעא; הכא פירא הוא (דהא
פירות תלושין מיבעי לן)!?
אמר ליה: מטלטלי קא אמרת? מטלטלי ודאי לא קא אמינא (דאבדה בכך, דודאי לא אבדה כתובתה:
דלא חשיבי לה; ובמתניתין קתני 'קרקע כל שהוא' - ולא מטלטלי; אבל הייתי סבור דמחוברין
בעית מינאי)!
ההוא (שכיב מרע) דאמר להו: תלתא לברת
ותלתא לברת ותלתא לאיתת (דהיינו עשאה שותף בין הבנות, ומן הדין אבדה כתובתה
מהני תרי תילתי שנתן האב לבנות, שהרי מחלה להו שעבודה ולא תטרוף עוד מחוב כתובתה
כלום, אלא אם כן יקנה בעלה נכסים אחרים אחרי כן, שהרי מנכסים הבאים לא מחלה שעבוד
שלה); שכיבא חדא מבנתיה (ואיתרמי
מילתא דלא קנה נכסים אחרים אלא מהני נכסים עצמן חזר וקנה, דשכיבא חדא מבנתא בחייו,
וחזר וירשה: שהאב יורש את בתו); סבר רב פפי למימר:
לא שקלא אלא תלתא (לית לה לאיתתא אלא תילתא דיהב לה בעלה: דמהא תילתא
דחזר וקנה - לית לה מידי, שהרי לא ממקום אחר בא לידו אלא מאותן נכסים עצמן של
בנות, שכבר מחלה האשה שעבודה עליהם - והלכך לא הדרי משעבדי לה).
(בבא בתרא קלג,א)
אמר ליה רב כהנא: אילו הדר קני מי לא שקלא? וכיון דאילו הדר קני שקלא - השתא
נמי שקלא (אילו קנה נכסים אחרים בתר הכי - לית לה לאשה? – בתמיה:
הא ודאי אית לה, דנהי דמחלה שעבודה לבנות בשביל שעשאה שותף ביניהן - חוב כתובתה
מיהא לא מחלה: שאם תמצא מקום לטרוף, כגון שיקנה נכסים - טורפת מהם, וכדכתב 'ודעתיד
אנא למיקני': שנכסים העתידין לבא ישתעבדו לה; וכיון דאילו הדר קני מאדם אחר, או
ממורישיו - אית לה לאשה, השתא נמי: כי נפלו לו מאותן נכסים עצמן - אית לה: דמה לי
אותן נכסים עצמן מה לי אחרים!? שאם נתרצית להקנות המתנה לבנות ולמחול להם שעבודה
לבעלה - מיהא לא מחלה מידי אם תמצא מקום לגבות! וכן הלכה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2002 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.