Shalom!
From Sunday - when we
start Bava Bathra - you will find the Easy-to-Read Talmud in other addresses,
and in two new formats:
1. The format I have
been using:
Each Daf separate, at http://Easy-to-Read-Talmud.torahdb.com
This site is managed by
Aharon Feinstein.
2. At http://he.wikisource.org/wiki/Bavli_brachot_2" the
format is different, more "computerized" - maybe you prefer this
format. It is part of a project to put all important sources on the Wiki
format. It is managed by Ori Miller.
Try it out!!
3.
At http://www.daf-yomi.com
where the the "advertizer" is
Gemara Nocha [in Hebrew], you can see the whole chapter at once; this site is
managed by Harel Shapira; at this site you can find many formats of the Talmud,
including audio lessons!
Many thanks to each of
them.
Tam Venishlam, Shevah
LeEl Borei Olam!!!
Hodesh Tov,
Leshana Tova Techateviu Veteichateimu!
Yeshayhu HaKohen
Hollander
מתוך "גמרא נוֹחָה"
(בבא בתרא יג,ב)
תנו רבנן: הרוצה לדבק תורה נביאים וכתובים כאחד – מדבק, ועושה בראשו כדי לגול עמוד (מניח קלף
חלק לגלול על גבי עמוד של עץ שהספר נגלל עליו), ובסופו כדי לגול היקף (בסופו מניח חלק גדול כדי לגול בו כל
הקיפו: שאין עושה שני עמודים לגוללו לאמצעו כמו שאנו עושין לספר תורה, אלא גוללו
מתחלתו לסופו, וכורך החלק על כל ההיקף), ומסיים מלמטה
ומתחיל מלמעלה
(בבא בתרא יד,א)
ואם בא לחתוך – חותך.
מאי קאמר (מאי למימרא? הכל מודים דאם כל אחד ואחד בפני עצמו טפי
עדיף)?
הכי קאמר: '(ומתחיל מלמעלה, ולא יניח חלק,) שאם
בא לחתוך – חותך (שהרי אם בא לחתוך – חותך, ונמצא זה ראש הכרך, וגנאי הוא
לו להיות דף זה משונה מחבירו על חנם); ורמינהי: תחלת ספר וסופו
- כדי לגול (קסלקא דעתא חד שיעורא יהיב ליה לתחילתו וסופו) ; 'כדי לגול' מאי? אי כדי לגול עמוד - קשיא הקף?! אי כדי לגול הקף - קשיא
עמוד!?
אמר רב נחמן בר יצחק: לצדדין קתני.
רב אשי אמר: כי תניא ההיא - בספר תורה, כדתניא: כל הספרים נגללים מתחלתן
לסופן, וספר תורה נגלל לאמצעיתו, ועושה לו עמוד אילך ואילך.
אמר רבי אליעזר ברבי צדוק: כך היו כותבי ספרים שבירושלים
עושין ספריהם (לספרי תורה) .
תנו רבנן: אין עושין ספר תורה לא ארכו יותר על הקיפו ולא הקיפו יותר על ארכו (צריך לצמצם
הכתב לפי עובי הקלפים; לכשיגמור יהא חוט המקיף את עוביו כמדת ארכו).
שאלו את רבי: שיעור ספר תורה (ארכו מיבעיא
להו) – בכמה?
אמר להן: בגויל – ששה (בגויל,
שהוא עב והקיפו גדול צריך ששה טפחים: זו היא מדה להיות נגמר בששה טפחים היקף בכתב בינוני) .
בקלף בכמה?
איני יודע.
רב הונא כתב שבעין ספרי דאורייתא, ולא איתרמי ליה (ארכו כהקיפו) אלא
חד.
רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכיה דעיגלי ואיתרמי ליה (ארכו כהקיפו)! יהבו ביה רבנן עינייהו ונח נפשיה.
אמרו ליה רבנן לרב המנונא: כתב רבי אמי ארבע מאה ספרי תורה. אמר להו: דילמא
(דברים לג,ד) תורה צוה לנו משה [מורשה קהלת יעקב] כתב (ארבע מאות פעמים, אבל ארבע מאה ספרים
- אין פנאי לאדם אחד לכתוב)?
אמר ליה רבא לרבי זירא: נטע רבי ינאי ארבע מאה כרמי.
אמר ליה: דילמא שתים כנגד שתים (שתי גפנים כנגד שתים) ואחת
יוצא זנב (בכך קרוי 'כרם': לגבי לחזור עליו מעורכי המלחמה
[במסכת סוטה (דף מג)])?
מיתיבי: ארון שעשה משה (שמות כה,י) '[ועשו ארון עצי שטים ] אמתים וחצי ארכו
ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו' - באמה בת ששה טפחים (רבי מאיר
לטעמיה דאמר (סוכה ה) 'כל האמות היו בינוניות') , והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה מונחות כנגד
ארכו של ארון (זו אצל זו); כמה לוחות אוכלות בארון (אוכלות =תופסות; כך לשון המשנה (מדות פ"ג מ"א)
'אוכל בדרום אמה אחת' גבי יסוד המזבח; ואף בלשון מקרא 'כי יוכלו אתיקים מהנה' בספר
יחזקאל (מב)) ? - שנים עשר טפחים; נשתיירו
שם שלשה טפחים; צא מהן טפח (לעובי הכתלים, שהרי מבחוץ נמדד אמתים וחצי ארכו), חציו לכותל זה וחציו לכותל זה - נשתיירו שם שני טפחים,
שבהן ספר תורה (שכתב משה) מונח (כמו שנאמר
ויכתוב משה את (התורה) וגו' (דברים לא)) , שנאמר (מלכים א ח,ט) אין בארון רק שני לוחות האבנים
אשר הניח שם משה [וגו': בחרב אשר כרת ה' עם בני
ישראל בצאתם מארץ מצרים]
מאי אין בארון – רק? - מיעוט אחר מיעוט ('אך' ו'רק'
- שני מיעוטין הן), ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות.
ספר תורה שמונח בארון (ארכו לרחבו
של ארון) - פירנסת ארון לארכו (כלומר:
מלאת כל חללו לארכו, ופירשת צרכי מדתו) ; צא ופרנס ארון
לרחבו - כמה לוחות אוכלות בארון? - ששה טפחים (במדת רחבו) ; נשתיירו שם שלשה טפחים; צא מהן טפח חציו לכותל זה
וחציו לכותל זה - נשתיירו שם שני טפחים, שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק (כלומר
לא היה צריך להיות רחבו כל כך אלא בשביל ס"ת המונח אורכו לרוחב הארון שלא יהא
נכנס ויוצא בדוחק) - דברי רבי מאיר;
רבי יהודה אומר: באמה בת חמשה טפחים (מדת הארון
באמה של חמשה טפחים היתה; רבי יהודה לטעמיה, דקאמר: אמת כלים - באמה בת חמשה); והלוחות - ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה מונחות באורכו
של ארון (מוטלות על רוחבן ולא על חודן); כמה לוחות אוכלות בארון? - שנים עשר טפחים; נשתייר שם
חצי טפח: אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה (שהטפח = ארבע אצבעות; ולמאן דגריס
'אצבע ומחצה' - באצבע קטנה קאמר, שהטפח = ארבע בגודל וחמש באצבע ושש בקטנה); פירנסת ארון לארכו, צא ופרנס ארון לרחבו: כמה לוחות
אוגדות בארון? - ששה טפחים; נשתייר שם טפח ומחצה; צא מהן חצי טפח: אצבע ומחצה לכותל
זה ואצבע ומחצה לכותל זה; נשתייר שם טפח שבו עמודין עומדין (שני עמודי
כסף, כמין עמודי ספר תורה, שוכבים לארכו, והלוחות ביניהן, שנאמר 'עמודיו עשה כסף'), שנאמר (שיר
השירים ג,ט-י) 'אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון (פסוק י) עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן וגו' [תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם] וארגז ששיגרו בו
פלשתים דורון לאלהי ישראל מונח מצדו (של ארון) שנאמר (שמואל א ו,ח) '[ולקחתם
את ארון ה' ונתתם אתו אל העגלה] ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם
אותו והלך ' ועליו ספר תורה מונח (ולקמיה פריך מעיקרא היכי הוה מונח), שנאמר (דברים לא,כו) לקוח את ספר התורה
הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' [אלקיכם;
והיה שם בך לעד] : מצד הוא מונח, ולא בתוכו!
ומה אני מקיים 'אין בארון רק'? - לרבות
(בבא בתרא יד,ב)
שברי לוחות שמונחים (תחת הלוחות) בארון; ואי סלקא דעתא ספר תורה הקיפו ששה טפחים, מכדי כל שיש בהקיפו
שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (וזה שהקיפו ששה נמצא עובי רוחבו שני טפחים) , וכיון דלאמצעיתו נגלל - נפיש ליה מתרי טפחא רווחא
דביני ביני (אויר שבין עמוד לעמוד) - בתרי פושכי היכי יתיב (דקתני נשתיירו שם שני טפחים ששם ספר תורה מונח)?
אמר רב אחא בר יעקב: ספר עֲזָרָה (ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל, וכהן גדול
ביום הכפורים) - לתחלתו הוא נגלל (אין לו
אלא עמוד אחד, ונגלל מתחלתו לסופו).
ואכתי תרי בתרי היכי יתיב?
אמר רב אשי: דכריך ביה פורתא (שאינו גוללו כולו, ומניח בו מקצת, וכורכו לעצמו) וכרכיה לעיל (ומניח אותו הכרך על הספר מלמעלה, וכורכו למעלה על ההיקף).
ורבי יהודה - מקמי דליתי ארגז ספר תורה, היכי הוה יתיב (היכא הוי
קיימי? כיון דמצריך טפח מכאן וטפח מכאן ברוחב הארון, שלא יהא ספר תורה יוצא ונכנס
בדוחק העמודים, היכא מנחי? הלא ימעטו את החלל)?
דפא הוה נפיק מיניה, ויתיב עילוה ספר תורה.
ורבי מאיר - האי מצד ארון מאי עביד ליה?
ההוא מיבעי ליה דמתנח ליה מצד ולא מתנח ביני לוחי, ולעולם בגויה מן הצד.
ורבי מאיר - עמודים היכא הוו קיימי?
מבראי.
ורבי מאיר - שברי לוחות דמונחין בארון מנא לן?
נפקא ליה מדרב הונא, דאמר רב הונא: מאי דכתיב (שמואל ב ו,ב) [ויקם
וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלקים] אשר נקרא שם שם
ה' צבאות יושב הכרובים עליו - מלמד שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון ('שם' 'שם'
תרי זימני כתיבי: ללוחות ולשברי לוחות).
ואידך?
ההוא מבעי ליה לכדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן אמר רבי שמעון בן יוחאי: מלמד שהשם
וכל כינויו מונחין בארון.
ואידך נמי מיבעי ליה להכי!?
אין הכי נמי; אלא שברי לוחות דמונחין בארון מנא ליה? - נפקא ליה מדתני רב יוסף,
דתני רב יוסף (דברים י,ב) [ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים] אשר שברת ושמתם
[בארון] - מלמד שהלוחות ושברי לוחות
מונחין בארון ('אשר שברת' קרא יתירה הוא, למסמכיה ל'ושמתם', לדרשה).
ואידך?
ההוא מיבעי ליה לכדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: אשר שברת: אמר לו הקב"ה למשה:
יישר כחך ששברת (ללמדך שהוא מן הדברים שעשה משה רבינו עליו השלום מדעתו,
והסכימה דעתו לדעת המקום).
תנו רבנן: סדרן של נביאים: יהושע ושופטים שמואל ומלכים ירמיה ויחזקאל ישעיה ושנים עשר.
מכדי הושע קדים, דכתיב (הושע א) תחלת דבר ה' בהושע וכי עם הושע דבר תחלה והלא ממשה
ועד הושע כמה נביאים היו!? ואמר רבי יוחנן שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו
הפרק (בימי אותם המלכים: עוזיה יותם אחז יחזקיה), ואלו הן: הושע וישעיה עמוס ומיכה (בארבעה
נביאים הללו כתיב כן, חוץ ממיכה, שלא היה בימי עוזיהו אבל היה בימי יותם אחז יחזקיה).
וליקדמיה להושע ברישא?
כיון דכתיב נבואתיה גבי חגי זכריה
ומלאכי, וחגי זכריה ומלאכי - סוף נביאים הוו (שהן היו בבית שני בשנת שתים לדריוש
האחרון), חשיב ליה בהדייהו.
וליכתביה לחודיה וליקדמיה?
איידי דזוטר – מירכס.
מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל
(שהרי ישעיה בימי עוזיה, וירמיה בימי יאשיה ובניו נתנבא
בירושלים, ויחזקאל בגולה בימי צדקיה), ליקדמיה לישעיה ברישא!?
כיון דמלכים סופיה חורבנא
וירמיה כוליה חורבנא ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא וישעיה כוליה נחמתא -
סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא.
סידרן של כתובים: רות (רות קדמה
'בימי שפוט השופטים') וספר תהלים ואיוב (תהלים
- דוד אמרן, והוא קדם לאיוב כמאן דאמר בימי מלכת שבא היה; ואחר כך שלשה ספרי שלמה:) ומשלי קהלת (שניהם ספרי חכמה) שיר השירים (נראה בעיני שאמרו לעת זקנתו), וקינות (ירמיה אמרן, שהיה אחר שלמה) דניאל (אחר ירמיה בימי נבוכד נצר בגולה) ומגילת אסתר
(אחריו בימי אחשורוש), עזרא (אחריו בימי דריוש השני שעמד אחר אחשורוש), ודברי הימים; ולמאן דאמר 'איוב בימי משה היה' (לקמן) - ליקדמיה לאיוב ברישא?
אתחולי בפורענותא לא מתחלינן.
רות נמי פורענות היא (רעב וגלות ומיתת אלימלך ובניו)!?
פורענות דאית ליה אחרית (סוף הפורענות נהפך לאחרית ותקוה: שיצא דוד משם), דאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה 'רות'? שיצא ממנה
דוד, שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות.
ומי כתבן?
משה כתב ספרו, ופרשת בלעם (נבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי
משה ותורתו וסדר מעשיו), ואיוב; יהושע כתב ספרו, ושמונה פסוקים שבתורה (מן 'וימת משה' עד סוף
הספר); שמואל כתב ספרו ושופטים
(וספר שופטים, שכולם קדמו לו, ועמד וכתב ספרן, ומה שעלתה
לישראל בימיהם וכן רות שהיתה בימי השופטים); ורות - דוד
כתב; ספר תהלים - על ידי עשרה זקנים (כתב בו דברים שאמרו זקנים הללו שהיו לפניו, ויש שהיו
בימיו, כגון: אסף והימן וידותון מן הלוים המשוררים): על ידי אדם הראשון (כגון ((תהלים קלט,טז-יז) ) 'גלמי ראו עיניך [ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו; ולא
אחד בהם] [פסוק יז] ולי מה יקרו רעיך' [אל, מה עצמו ראשיהם] - אדם הראשון אמרן), על ידי מלכי צדק (נאם ה' לאדוני [שב לימיני] וכל המזמור (שם קי)) ועל ידי אברהם (כדאמרינן
לקמן: איתן האזרחי זה אברהם) ועל ידי משה (תפלה למשה
(שם צ) וכל אחד עשר מזמורים כסדרן), ועל ידי הימן (משכיל
להימן), ועל ידי ידותון (למנצח
לידותון) ועל ידי אסף
(בבא בתרא טו,א)
ועל ידי שלשה בני קרח.
ירמיה כתב ספרו וספר מלכים וקינות;
חזקיה וסיעתו (בני דורו שהאריכו ימים אחריו) כתבו <ימש"ק
סימן> ישעיה (שהרגו מנשה, ולא כתב ספרו, שלא היו הנביאים כותבים ספריהן
אלא לפני מותן) משלי שיר
השירים וקהלת (דכתיב בספר משלי (כד) אשר העתיקו אנשי חזקיה וגו', ועל שחזקיה גרם להן לעסוק בתורה, כדאמרינן ב'חלק'
(סנהדרין דף צד:): נעץ חרב על פתח בית המדרש כו' - נקרא הדבר על שמו);
אנשי כנסת הגדולה כתבו (חגי זכריה
ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם) <קנד"ג סימן>
יחזקאל
(שנתנבא בגולה; ואיני יודע למה לא כתבו יחזקאל בעצמו, אם
לא מפני שלא נתנה נבואה ליכתב בחוצה לארץ, וכתבום אלו לאחר שבאו לארץ), ושנים עשר דניאל ומגילת אסתר (וכן ספר
דניאל שהיה בגולה וכן מגילת אסתר; ושנים עשר, מתוך שהיו נבואותיהם קטנות - לא כתבום
הנביאים עצמם איש איש ספרו, ובאו חגי זכריה ומלאכי וראו שרוח הקדש מסתלקת, שהיו הם
נביאים אחרונים, ועמדו וכתבו נבואותיהם, וצרפו נבואות קטנות עמם, ועשאום ספר גדול
שלא יאבדו מחמת קטנם);
עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו (עד שייחס
עצמו).
מסייעא ליה לרב דאמר רב יהודה אמר רב: לא עלה עזרא מבבל עד שיחס עצמו (שכתב דברי
הימים עד שייחס בו את עצמו) ועלה;
ומאן אסקיה (מי סיימו)?
נחמיה בן חכליה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2002 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.