Shalom!
From Sunday - when we
start Bava Bathra - you will find the Easy-to-Read Talmud in other addresses,
and in two new formats:
1. The format I have
been using:
Each Daf separate, at http://Easy-to-Read-Talmud.torahdb.com
This site is managed by
Aharon Feinstein.
2. At http://he.wikisource.org/wiki/Bavli_brachot_2" the
format is different, more "computerized" - maybe you prefer this
format. It is part of a project to put all important sources on the Wiki
format. It is managed by Ori Miller.
Try it out!!
3.
At http://www.daf-yomi.com
where the the "advertizer" is
Gemara Nocha [in Hebrew], you can see the whole chapter at once; this site is
managed by Harel Shapira; at this site you can find many formats of the Talmud,
including audio lessons!
Many thanks to each of
them.
Tam Venishlam, Shevah
LeEl Borei Olam!!!
Hodesh Tov,
Leshana Tova Techateviu Veteichateimu!
Yeshayhu HaKohen
Hollander
מתוך "גמרא נוֹחָה"
(בבא בתרא יד,ב)
משה כתב ספרו, ופרשת בלעם (נבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי
משה ותורתו וסדר מעשיו), ואיוב; יהושע כתב ספרו, ושמונה פסוקים שבתורה (מן 'וימת משה' עד סוף
הספר); שמואל כתב ספרו ושופטים
(וספר שופטים, שכולם קדמו לו, ועמד וכתב ספרן, ומה שעלתה
לישראל בימיהם וכן רות שהיתה בימי השופטים); ורות - דוד
כתב; ספר תהלים - על ידי עשרה זקנים (כתב בו דברים שאמרו זקנים הללו שהיו לפניו, ויש שהיו
בימיו, כגון: אסף והימן וידותון מן הלוים המשוררים): על ידי אדם הראשון (כגון ((תהלים קלט,טז-יז) ) 'גלמי ראו עיניך [ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו; ולא
אחד בהם] [פסוק יז] ולי מה יקרו רעיך' [אל, מה עצמו ראשיהם] - אדם הראשון אמרן), על ידי מלכי צדק (נאם ה' לאדוני [שב לימיני] וכל המזמור (שם קי)) ועל ידי אברהם (כדאמרינן
לקמן: איתן האזרחי זה אברהם) ועל ידי משה (תפלה למשה
(שם צ) וכל אחד עשר מזמורים כסדרן), ועל ידי הימן (משכיל
להימן), ועל ידי ידותון (למנצח
לידותון) ועל ידי אסף
(בבא בתרא טו,א)
ועל ידי שלשה בני קרח.
ירמיה כתב ספרו וספר מלכים וקינות;
חזקיה וסיעתו (בני דורו שהאריכו ימים אחריו) כתבו <ימש"ק
סימן> ישעיה (שהרגו מנשה, ולא כתב ספרו, שלא היו הנביאים כותבים ספריהן
אלא לפני מותן) משלי שיר
השירים וקהלת (דכתיב בספר משלי (כד) אשר העתיקו אנשי חזקיה וגו', ועל שחזקיה גרם להן לעסוק בתורה, כדאמרינן ב'חלק'
(סנהדרין דף צד:): נעץ חרב על פתח בית המדרש כו' - נקרא הדבר על שמו);
אנשי כנסת הגדולה כתבו (חגי זכריה
ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם) <קנד"ג סימן>
יחזקאל
(שנתנבא בגולה; ואיני יודע למה לא כתבו יחזקאל בעצמו, אם
לא מפני שלא נתנה נבואה ליכתב בחוצה לארץ, וכתבום אלו לאחר שבאו לארץ), ושנים עשר דניאל ומגילת אסתר (וכן ספר
דניאל שהיה בגולה וכן מגילת אסתר; ושנים עשר, מתוך שהיו נבואותיהם קטנות - לא כתבום
הנביאים עצמם איש איש ספרו, ובאו חגי זכריה ומלאכי וראו שרוח הקדש מסתלקת, שהיו הם
נביאים אחרונים, ועמדו וכתבו נבואותיהם, וצרפו נבואות קטנות עמם, ועשאום ספר גדול
שלא יאבדו מחמת קטנם);
עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו (עד שייחס
עצמו).
מסייעא ליה לרב דאמר רב יהודה אמר רב: לא עלה עזרא מבבל עד שיחס עצמו (שכתב דברי
הימים עד שייחס בו את עצמו) ועלה;
ומאן אסקיה (מי סיימו)?
נחמיה בן חכליה.
אמר מר:יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה; תניא כמאן דאמר 'שמונה פסוקים
שבתורה יהושע כתבן' (כל הך דקתני לעיל: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה
- אתיא כי הא תנא דלקמיה, דאמר נמי 'יהושע כתבן'),
דתניא (פלוגתא דתנאי בהאי 'וימת שם משה כו'): (דברים לד,ה) וימת שם משה עבד
ה' [בארץ מואב על פי ה'] אפשר משה <מת>
[חי] וכתב וימת שם משה? אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע - דברי רבי יהודה, ואמרי לה רבי
נחמיה; אמר לו רבי שמעון: אפשר ספר תורה חסר אות אחת? וכתיב (דברים לא,כו) לקוח את ספר התורה הזה [ושמתם אתו מצד ארון ברית ה' אלקיכם והיה שם בך לעד]! אלא: עד כאן הקב"ה
אומר ומשה אומר וכותב, מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע,
כמו שנאמר (אכולה מילתא קאי, דקאמר 'הקב"ה אומר ומשה כותב'
- כמה שמצינו שהנביאים כותבים מפי רבם:) להלן (ירמיהו לו,יח) ויאמר להם ברוך: מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני
כותב על הספר בדיו.
כמאן אזלא הא דאמר רבי יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב: שמונה פסוקים שבתורה
- יחיד קורא אותן (כלומר אין מפסיקין בהן)?
לימא רבי יהודה היא (דאמר 'לא כתבם משה', לפיכך נשתנו משאר התורה), ודלא כרבי שמעון!
אפילו תימא רבי שמעון: הואיל ואשתנו (לכתוב בדמע) –
אשתנו.
('ואימא יעקב כו'. לא גרסינן
לה:)
יהושע כתב ספרו? והכתיב (יהושע כד,כט) [ויהי
אחרי הדברים האלה] וימת יהושע בן נון עבד ה' [בן מאה
ועשר שנים]?
דאסקיה אלעזר.
והכתיב (יהושע כד,לג) ואלעזר בן אהרן מת
[ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר
נתן לו בהר אפרים]?
אסקיה פנחס.
שמואל כתב ספרו? והכתיב (שמואל א כח,ג) ושמואל מת [ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים מהארץ]?
דאסקיה גד החוזה ונתן הנביא.
דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים - וליחשוב נמי איתן האזרחי?
אמר רב: איתן האזרחי זה הוא אברהם: כתיב הכא (תהלים פט,א) [משכיל
ל]
איתן האזרחי וכתיב התם (ישעיהו מא,ב) מי העיר ממזרח צדק
[וגו'] [יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים
ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו] [כנראה:
'אזרחי' – נדרש מלשון 'מזרח', ו'צדק' הוא רמז לאברהם, עליו נאמר: ויחשביה לו צדקה
[בראשית וט,ו]]
(ל"א גרסינן
[למתניתא] דלעיל במניינא דעשרה זקנים דקא חשיב אברהם ואיתן האזרחי ולא קא חשיב אסף,
דקסבר משלשה בני קרח הוא)
קא חשיב משה וקא חשיב הימן, והאמר רב (גבי ((מלכים א ה,יא)) ויחכם מכל האדם - מאיתן האזרחי וגו' [והימן
וכלכל ודרדע בני מחול; ויהי שמו בכל הגוים סביב] איתמר): הימן זה משה (וכן הך,
דהימן זה משה - אהימן דההוא קרא איתמר, דכתיב ביה והימן וכלכל וגו'): כתיב הכא הימן וכתיב התם (במדבר יב,ז) [לא כן
עבדי משה] בכל ביתי נאמן הוא!?
תרי הימן הוו ('משכיל להימן האזרחי' - הימן אחרינא הוה).
משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב - מסייעא ליה לרבי לוי בר לחמא,
דאמר רבי לוי בר לחמא: איוב - בימי משה היה: כתיב הכא (איוב יט,כג) מי יתן אפוא ויכתבון מלי [מי יתן בספר ויחקו] וכתיב התם (שמות לג,טז) ובמה יודע אפוא [כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו
אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה];
ואימא בימי יצחק, דכתיב (בראשית
כז,לג) [ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר] מי אפוא הוא הצד
ציד [ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו
גם ברוך יהיה];
ואימא בימי יעקב, דכתיב (בראשית
מג,יא) [ויאמר אלהם ישראל אביהם] אם כן אפוא זאת עשו [קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט
דבש נכאת ולט בטנים ושקדים];
ואימא בימי יוסף דכתיב (בראשית
לז,טז) [ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי] איפה הם רועים!?
לא סלקא דעתא, דכתיב (איוב יט,כג) [מי
יתן אפוא ויכתבון מלי] מי יתן בספר ויוחקו, ומשה הוא דאיקרי 'מחוקק' דכתיב (דברים לג,כא) וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון [ויתא
ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל].
רבא אמר: איוב - בימי מרגלים היה: כתיב הכא (איוב א,א) איש היה בארץ עוץ איוב שמו [והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע], וכתיב התם (במדבר יג,כ) [ומה הארץ
השמנה הוא אם רזה] היש בה עץ [אם אין והתחזקתם ולקחתם
מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים].
מי דמי? הכא 'עוץ' התם 'עץ'!?
הכי קאמר להו משה לישראל: ישנו לאותו אדם ששנותיו ארוכות כעץ (איוב, שהאריך
ימים רבים) ומגין על דורו כעץ.
יתיב ההוא מרבנן קמיה דרבי שמואל בר נחמני, ויתיב וקאמר: איוב לא היה ולא נברא
אלא [ל]משל היה (ללמוד ממנו תשובות למקטרגים על מדת הדין, ושאין אדם נתפס
על צערו).
אמר ליה: עליך אמר קרא (איוב א,א) איש היה בארץ עוץ
איוב שמו [והיה האיש ההוא תם וישר וירא
אלהים וסר מרע] ('איש היה' אלמא הוה) !
אלא מעתה (שמואל ב יב,ג) (וסיפיה
דקרא 'ותהי לו לבת') ולרש אין כל כי אם כבשה אחת
קטנה אשר קנה ויחיה וגו' [ותגדל
עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת] - מי הוה אלא משל בעלמא
(משום דכתיב 'ותהי')?
הכא נמי: משל בעלמא!
אם כן - שמו ושם עירו למה?
רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: איוב - מעולי גולה היה, ובית מדרשו בטבריא
היה.
מיתיבי: ימי שנותיו של איוב משעה שנכנסו ישראל למצרים ועד שיצאו!?
(בבא בתרא טו,ב)
אימא כמשעה שנכנסו ישראל למצרים ועד [שעה] שיצאו (מאתים ועשר,
דכתיב (איוב מב): ויוסף ה' את כל אשר לאיוב
למשנה - אף שנותיו הוכפלו, דכתיב ויחי איוב אחר זאת מאה וארבעים שנה; למדנו שהיה בן שבעים כשבאו יסורין עליו; הרי מאתים
ועשר; ולעולם מעולי גולה היה).
מיתיבי: שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם ואלו הן בלעם ואביו ואיוב (אלמא נכרי
היה) אליפז התימני ובלדד השוחי
וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי!?
<א"ל> וליטעמיך - אליהוא בן ברכאל לאו מישראל הוה? והא כתיב ממשפחת רם (אליהוא
על כרחך - מדייחסיה קרא בשמו [ושם אביו] ושם משפחתו - ישראל הוה, ואית דאמרי ממשפחת רם היה
- היינו אברהם
אטו כולהו נביאי מי לא אינבוי לאומות העולם?
התם עיקר נביאותייהו לישראל, הכא עיקר נביאותייהו לאומות העולם.
מיתיבי: חסיד היה באומות העולם, ואיוב שמו; ולא בא לעולם אלא כדי לקבל שכרו; הביא הקב"ה
עליו יסורין; התחיל מחרף ומגדף - כפל לו הקב"ה שכרו בעוה"ז [כדי] לטרדו
מן העולם הבא!?
תנאי היא, דתניא: רבי אלעזר אומר: איוב - בימי שפוט השופטים היה, שנאמר (איוב כז,יב) הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו; איזה דור שכולו הבל
(הטובים שבהן לא היו כלום, כדאמרינן לקמן: שהנשפט היה לו
פתחון פה לשפוט את שופטו ומוכיחו)? הוי אומר זה דורו של
שפוט השופטים.
רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב - בימי אחשורוש היה, שנאמר (איוב מב,טו) ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ [ויתן להם אביהם נחלה, בתוך אחיהם]; איזהו דור שנתבקשו בו
נשים יפות - הוי אומר זה דורו של אחשורוש;
ואימא בימי דוד, דכתיב (מלכים א
א,ג) ויבקשו נערה יפה
[בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג
השונמית ויבאו אתה למלך]?
התם בכל גבול ישראל, הכא בכל הארץ.
רבי נתן אומר: איוב - בימי מלכות שבא היה, שנאמר (איוב א,טו) ותפל שבא ותקחם [ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך] (ובא גם
גדוד מכשדים עליו); וחכמים אומרים: איוב - בימי
כשדים היה (בימי נבוכדנצר היה, ובא גם משבא גדוד עליו), שנאמר (איוב
א,יז) [עוד זה מדבר, וזה בא ויאמר] כשדים שמו שלשה ראשים
[ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים
הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך]; ויש אומרים: איוב בימי יעקב היה, ודינה בת יעקב
נשא: כתיב הכא (איוב ב,י) [ויאמר אליה] כדבר אחת הנבלות תדברי [גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל? בכל זאת
לא חטא איוב בשפתיו]
וכתיב התם (בראשית לד,ז) [ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם
מאד]
כי נבלה עשה בישראל [לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה],
(מסקנא דתירוצא הוא דתריץ לעיל 'תנאי היא': ההוא מתניתא
דלעיל סבירא ליה עובד כוכבים הוה, והני תנאי דהך מתניתא) וכולהו
תנאי סבירא להו דאיוב מישראל הוה (כולהו סבירא להו דישראל הוה),
לבר מ'יש אומרים' (דאמרי 'בימי יעקב הוה');
דאי סלקא דעתא מאומות העולם הוה - בתר דשכיב משה מי שריא שכינה על עובדי כוכבים?
והא אמר מר (בפרק קמא דברכות (דף ז.)):
בקש משה שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים, ונתן לו, שנאמר (שמות לג,טז) [ובמה
יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו] ונפלינו אני ועמך [מכל העם, אשר על פני האדמה] ('ונפלינו' = ונבדלנו, בלכתך עמנו
מכל האומות).
אמר רבי יוחנן: דורו של איוב שטוף בזמה היה, שנאמר: (איוב כז,יב) הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו, וכתיב (שיר השירים ז,א) שובי שובי השולמית שובי שובי
ונחזה בך [מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים] ('ונחזה
בך' לשון זימה [הוא זה]: להסתכל בנשים; שעובדי כוכבים אומרים לישראל 'שובי לתורתנו
ותזני עמנו').
אימא בנבואה, דכתיב (ישעיהו
א,א) חזון ישעיהו בן אמוץ
[אשר חזה על יהודה וירושלם
בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה]?
א"כ למה זה הבל? תהבלו למה לי?
ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (רות א,א) ויהי בימי שפוט השופטים
[ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם
יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו]? - דור ששופט את שופטיו (שהיו השופטין עצמן מקולקלים, והיה
פתחון פה לנשפט להוכיח את מוכיחו): אומר לו (שאם
אמר לו השופט) "טול קיסם מבין <עיניך>
[שיניך] (הסתלק ופרוש מעבירה קטנה שבידך)"
- אומר לו (יכול זה לומר): "טול קורה מבין עיניך" (פרוש מעבירה
חמורה שבידך): אמר לו (ישעיהו א,כב) כספך היה לסיגים - אמר לו [סוף הפסוק] סבאך (יינך; כמו 'אל תהי בסבאי יין' (משלי כג)) מהול (מעורב; וכן כל לשון 'הוללות' שבתורה: לשון ערבוב) במים.
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר מלכת שבא אשה היתה - אינו אלא
טועה; מאי 'מלכת שבא'? - מלכותא דשבא.
(איוב א,ו-ז) ויהי היום ויבאו בני האלהים
להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם (פסוק ז) ויאמר ה' אל
השטן מאין תבא ויען השטן וגו' [את
ה' ויאמר: משוט בארץ ומהתהלך בה] אמר לפניו: ריבונו של עולם: שטתי בכל העולם כולו,
ולא מצאתי נאמן כעבדך אברהם, שאמרת לו (בראשית
יג,יז) קום התהלך בארץ
לארכה ולרחבה כי לך אתננה (היינו דקאמר 'ומהתהלך בה': מאותו שאמרת לו 'התהלך
בארץ' אני בא) - ואפילו הכי בשעה שלא מצא
מקום לקבור את שרה [עד שקנה בארבע מאות שקל כסף] - לא הרהר אחר מדותיך.
(איוב א,ח) ויאמר ה' אל השטן השמת לבך
אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ וגו' [איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע]; - אמר רבי יוחנן: גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר
באברהם: דאילו באברהם כתיב (בראשית
כב,יב) [ויאמר: אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה] כי עתה ידעתי כי
ירא אלהים אתה [ולא חשכת את בנך את יחידך
ממני], ובאיוב כתיב (איוב א,ח) איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע.
מאי וסר מרע?
אמר רב אבא בר שמואל: איוב - וותרן
בממונו היה: מנהגו של עולם נותן חצי פרוטה לחנוני, איוב ויתרה משלו (מי שיש
לו מלאכה מועטת לעשות, אומר לפועל: "חצי פרוטה אני נותן לך, ונלך אצל חנוני ונקנה
בפרוטה ככר או ביצים, ונחלוק" ואיוב ויתרה לחצי השני משלו, ונותן לו כל הפרוטה,
שהיה רע בעיניו לדקדק בדבר קל שאינו [אלא?] ממון).
(איוב א,ט-י) ויען השטן את ה' ויאמר: החנם
ירא איוב אלהים? הלא אתה סכת [שכת] בעדו ובעד ביתו
וגו' [ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו
ברכת ומקנהו פרץ בארץ]
מאי מעשה ידיו ברכת?
אמר רבי שמואל בר רב יצחק: כל
הנוטל פרוטה מאיוב – מתברך.
מאי (שם) ומקנהו פרץ בארץ?
אמר רבי יוסי בר חנינא: מקנהו
של איוב פרצו גדרו של עולם: מנהגו של עולם זאבים הורגים העזים; מקנהו של איוב עזים
הורגים את הזאבים.
(איוב א,יא) ואולם שלח נא ידך וגע בכל
אשר לו אם לא על פניך יברכך (איוב א,יב) ויאמר ה' אל השטן
הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך וגו' [ויצא השטן מעם פני ה']; (איוב
א,יג) ויהי היום ובניו
ובנותיו אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור (פסוק יד) ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חורשות וגו' [על
ידיהם]
מאי הבקר היו חורשות והאתונות רועות על ידיהם (על ידי הבקר, דריש ליה לקרא שאוכלת
חזיז מתלם המענה: שהזרע צומח בשעתו).
אמר רבי יוחנן: מלמד שהטעימו הקב"ה לאיוב
(בבא בתרא טז,א)
מעין העולם הבא (כדכתיב (ירמיהו לא): הרה ויולדת יחדו: הריון ולידה ביום אחד; הכי דרשינן ליה במסכת שבת
(דף ל:)).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2002 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.