דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רשב"ם בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(בבא בתרא
קנד,ב)
אמר רבי זירא: אם יכפור רבי יוחנן ברבי אלעזר תלמידו - יכפור ברבי ינאי רבו
(בתמיה: והלא לרבי ינאי רבו א"ר יוחנן בהדיא
'צריך לקיימו')? דאמר רבי ינאי אמר רבי:
מודה בשטר שכתבו <אינו> צריך לקיימו, ואמר ליה רבי יוחנן: רבי! לא
משנתנו היא זו: 'וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה'? אין ראיה אלא בקיום
השטר, ברם נראין דברי רבינו יוסף (רבי זירא קאמר ליה; ואתא לתרוצי דמאי דא"ר יוחנן
לריש לקיש לעיל 'שאני אומר לדברי הכל א"צ לקיימו' - היינו טעמא דסבירא ליה
לרבי יוחנן דמהפכינן מתניתין ר"מ לרבנן, דסבירא ליה לרבנן א"צ לקיימו,
כדמפרש ואזיל, והאי דקאמר רבי יוחנן לדברי הכל א"צ לקיימו - לאו דוקא, אלא
משום דאליבא דרבנן קאמר דא"צ לקיימו חשיב ליה כדברי הכל),
דאמר רבינו יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: זו (מתניתין דמוכח א"צ לקיימו) דברי חכמים, אבל רבי מאיר אומר: מודה בשטר שכתבו
שצריך לקיימו.
ומאי 'דברי הכל'? - דרבנן לגבי רבי מאיר 'דברי הכל' היא.
והא איפכא תנן: 'וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה'?
איפוך [את המשנה לפי רב
יוסף].
והא תניא 'אין נאמנין לפוסלו - דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים נאמנין'!?
איפוך.
והא רבי יוחנן – 'ראיה בעדים' קאמר?
איפוך.
לימא ליפוך נמי תיובתא (דאמר לעיל: 'איתיביה ר' יוחנן לר"ש בן לקיש
וכו': ליפוך, והשתא צריך לומר איתיביה ריש לקיש לר' יוחנן: דמהא שמעינן דמתניתין
ראיה בעדים קאמר)!?
לא,
(בבא בתרא קנה,א)
הכי קאמר ליה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש: בשלמא לדידי דאמינא ראיה בקיום
השטר (ואפכינא נמי מתניתין: דלרבנן אין צריך לקיימו כיון
דמודה שכתבו) - היינו דמשכחת לה דנחתי
לקוחות לנכסים (היינו דמשכחת להו נכסי בידא דלקוחות ואתו יורשין
וקמערערי, כדאמר לעיל 'הכי נמי מסתברא מדקתני דאמר להו "אי אתם רשאין
לנוולו" כו'; הלכך שמא קיימו שטר או אפילו לא קיימו - כיון דמודו בני משפחה
בשטר שכתבו נותן - אין צריך לקיימו, והוחזקו לקוחות בנכסים);
אלא לדידך - דאמרת 'ראיה בעדים' (ולדידך לא מתהפכא מתניתין, וכיון דאמרי רבנן 'המוציא
מחבירו עליו הראיה', דהיינו מקבל מתנה) - היכי משכחת לה
דנחתי לקוחות בנכסים (נכסי בידא דלקוחות היכי משכחת לה? הא לית להו עדים
שגדול היה)?
אמר ליה: מודינא לך בערער דבני משפחה דלאו ערער הוא (ומן הדין הוחזקו לקוחות בנכסים): מאי קאמרי? "קטן היה"? חזקה אין העדים
חותמין על השטר אלא אם כן נעשה גדול (נותן ומקבל ועדים - כולם גדולים וכשרים).
(ומסקנא דשמעתא: מודה בשטר שכתבו - אין צריך לקיימו,
כדשמואל וכרבי יוחנן: לא שנא היכא דאיהו מרע ליה לשטרא למימר "שטר פסים
הוא", "שטר אמנה הוא", לא שנא היכא דעדים מרעי ליה לומר "אנוסין
היינו": דהא אפכינא נמי הכא לההיא דכתובות לעיל, דאין נאמנין לפסלו כו').
איתמר: קטן (היורש נכסי אביו שמת):
מאימתי מוכר בנכסי אביו (בקרקעותיו ותהוי מכירתו מכירה דאילו גבי מטלטלי תנן
(גיטין דף נט.) 'הפעוטות מקחן מקח וממכרן
ממכר במטלטלין' ומפרשינן התם 'כבר שית כבר שב', כל חד לפום חורפיה, ומשום 'כדי חייו' תקינו ליה רבנן
במטלטלין דתהוי מכירה למזונותיו, אבל במקרקעי - לא)?
רבא אמר רב נחמן: בן שמנה עשרה שנה (ויום אחד, דפסקינן לקמן 'תוך זמן כלפני זמן'; ואף על
פי שאינו יודע בטיב משא ומתן יפה, כדמוכח לקמן: בת י"ד שיודעת בטיב משא ומתן
– מוכרת, וכגון שהביאה שתי שערות, כדמוכח לקמן);
ורב הונא בר חיננא אמר רב נחמן: מבן עשרים שנה.
<והא דרבא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר>
מתיב רבי זירא: 'מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת, ובאו בני
משפחה וערערו לומר "קטן היה בשעת מיתה", ובאו ושאלו את רבי עקיבא: מהו
לבודקו? אמר להם: אי אתם רשאין לנוולו; ועוד: סימנין עשויין להשתנות לאחר מיתה.' בשלמא למאן דאמר בן
שמנה עשרה שנה -
(בבא בתרא קנה,ב)
היינו דקאתו ואמרו ליה "מהו לבודקו" (שאם לא ימצאו בו שערות - יחזיקוהו
כקטן עד עשרים, כדמפרש ואזיל; ודוקא
לענין למכור בנכסי אביו תרתי בעינן: שמנה עשרה שנים ושערות, אבל לענין עונשים
ומצות - מבן י"ג חשיב גדול אם הביא שערות);
אלא אי אמרת 'מבן עשרים' - כי בדקו ליה מאי הוי? והא תנן [נדה פ"ה מ"ט] 'בן עשרים שלא הביא שתי
שערות - יביאו ראיה שהוא בן עשרים (יביאו ראיה קרובי האלמנה כדי לפטרה מזה היבם, להתירה
לשוק בלא חליצה ויבום) והוא הסריס (והרי
הוא סריס): לא חולץ ולא מיבם (כדאמר
ביבמות: דלא קרינא ביה 'להקים לאחיו שם' וכל שאינו עולה ליבום - אינו עולה לחליצה;
אלמא מבן עשרים ואילך, אע"ג דלא אייתי שערות - כגדול מחזיקין ליה, ומפני שהוא
סריס לא אייתי שערות)'?
לאו איתמר עלה 'אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר רב: והוא שנולדו בו סימני
סריס (סימנין המפורשין ביבמות (דף פ:))'
(דכיון דאיכא תרתי - חשבינן ליה כגדול; אבל בן עשרים
שלא הביא שערות ואין בו סימני סריס - חשבינן ליה כקטן עד רוב שנותיו, כדמפרש
ואזיל; ואי נולדו בו סימני סריס מקמי דליהוי בן עשרים, ושערות נמי לא אייתי - אכתי
לא סמכינן למיחשביה סריס עד דליהוי בן עשרים ויהא בו סימני סריס, דאיכא תרתי)?
אמר רבא: דיקא נמי, דקתני 'והוא הסריס' - שמע מינה.
וכי לא נולדו לו סימני סריס (ושערות נמי לא הביא)
- עד כמה (נחזיקהו כקטן)?
תני רבי חייא: עד רוב שנותיו (ל"ו שנים, שהן רוב שבעים, כדכתיב 'ימי שנותיו בהם שבעים שנה' (תהלים צ)).
כי אתא (המתעכב יותר מדאי להביא שערות)
לקמיה דרבי חייא, אי כחיש - אמר להו: "ליברי"; ואי אברי - אמר להו:
"ליכחוש (אכחשוהו, דלמא מחמת בריאותא נתרו להו)": דהני סימני, זמנין דאתו מחמת כחישותא (כשהנער
כחוש בבשרו) זמנין דאתו מחמת בריותא (פירוש
הוי, ואדלקמיה קאי: כי אתו לקמיה דר' חייא כו').
איבעיא להו: תוך זמן (שנת שמנה עשרה גופיה למר ושנת עשרים גופיה למר, והביא
שערות) כלפני זמן (שאין
מכירתו מכירה בנכסי אביו) או כלאחר זמן?
<אמר> רבא אמר רב נחמן: תוך זמן כלפני זמן; רבא בר רב שילא אמר רב
נחמן: תוך זמן כלאחר זמן.
והא דרבא - לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר: דההוא תוך זמן דאזיל זבין
נכסי (שמכר בנכסי אביו),
ואתא לקמיה דרבא, אמר להו: לא עשה ולא כלום; מאן דחזא סבר משום דתוך זמן כלפני
זמן, ולא היא (מהכא לא פשטינן ליה):
התם שטותא יתירתא חזא ביה דהוה קא משחרר להו לעבדיה (וזהו איבוד ממון בחנם שאין לו בה
הנאה).
שלח ליה גידל בר מנשיא לרבא: ילמדנו רבינו: תינוקת בת ארבע עשרה שנה ויום
אחד יודעת בטיב משא ומתן – מהו?
שלח ליה: אם יודעת בטיב משא ומתן - מקחה מקח וממכרה ממכר. ולישלח ליה 'תינוק'?
מעשה שהיה כך היה.
ולישלח ליה 'תינוקת בת שתים עשרה שנה ויום אחד'?
מעשה שהיה כך היה.
(אית דגרסי 'מקחה מקח
וממכרה ממכר במטלטלין' ולא מבעיא בת ארבע עשרה, אלא אפילו כבת שב וכבת שית,
כדתנן [גיטין פ"ה מ"ז] 'הפעוטות כו [מקחה מקח
וממכרה ממכר במטלטלין]' ומוקים להו בגיטין
[נט,א] כבר שית וכבר שבע! אלא מעשה שהיה כך היה; ולא נהירא: דמאי אתא לאשמועינן?
מתניתין היא: 'הפעוטות מקחן מקח כו', ואפילו אין יודעין יפה בטיב משא ומתן, דהא
כבר שית כבר שבע מוקמית לה!? ונראה בעיני דבמקרקעי מיירי [כאן] ולא גרסינן 'במטלטלין', והכי מפרש לה: שלח ליה רב
גידל בר מנשיא לרב: ילמדנו רבינו: תינוקת בת י"ד שיודעת בטיב משא ומתן מהו
למכור בנכסי אביה אע"ג דלא הויא בת עשרים? מהכא שמעינן דעד השתא איירינן
בשאין יודע כל כך בטיב משא ומתן, ואפילו הכי מבן עשרים ואילך מוכר בנכסי אביו,
הואיל ואינו שוטה ממש; אבל בפחות מבן עשרים בעינן חכמה יתירה למכור בנכסי אביו.)
<והא דרבא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר ד (לא גרסינן הכא כלל וה"ג ההוא
פחות מבן עשרים שמכר בנכסי אביו כגידל בר מנשיא בחזקת יודע בטיב משא ומתן)>ההוא פחות מבן עשרים דאזל זבין נכסי [אבוהו כגידל
בר מנשיא]; אתא לקמיה דרבא (כדי לחזור בו ולומר שאינו יודע בטיב משא ומתן), אמרו ליה קרוביה (לאותו יתום):
"זיל אכול תמרי ושדי ביה קשייתא בי רבא (והשלך גרעינים לפני רבא ויהיה
סבור שאתה שוטה ויחזיר לך נכסיך)"; עבד הכי; אמר
להו: זביניה לאו זביני.
כי קא כתבו ליה שטרא (פסק דין שיחזירו לו נכסיו),
אמרו ליה לקוחות (הורוהו דבר חכמה שיאמר לפני רבא ויחשב חכם בעיניו
ויודע בטיב משא ומתן, ולא יפסידו לקוחות מקחם):
"זיל אימא ליה לרבא: 'מגלת אסתר בזוזא, שטרא דמר בזוזא' (מגילת
אסתר שהוא דבר גדול רגיל סופר לכתוב בזוזא, ובשביל שטר קטן שכותב לי שואל לי זוז?
בתמיה)"?!
אזל אמר ליה;
אמר להו: זביניה זביני!
אמרו ליה קרוביה (לרבא): "לקוחות
אגמרוהו (לומר כן להאי, אך אינו יודע כלום)"!
אמר להו: מסברי ליה סבר; כיון דמסברי ליה (דבר חכמה)
וסבר - מידע ידע (ויודע להבין חכם הוא וממכרו ממכר); והאי דעבד הכי (דשדא קשייתא)
- חוצפא יתירא הוא דהוה ביה (ולא מתוך שטות).
אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ולעדות - עדותו עדות (אע"פ שאמרנו בפחות מכ' שאינו
יודע בטיב משא ומתן - אינו מוכר בנכסי אביו, אבל לעדות - נאמן הוא להעיד מה שראה
ושמע מבן י"ג ואילך שהביא שתי שערות, הואיל ואינו שוטה).
אמר מר זוטרא: לא אמרן אלא למטלטלי (בעדות מטלטלי), אבל למקרקעי – לא.
אמר ליה רב אשי למר זוטרא: מאי שנא מטלטלי (עדות מטלטלי דנאמן)?
(משום) דזביניה זביני (במטלטלי,
אע"פ שאינו יודע בטיב משא ומתן, דהיינו פעוטות הכי נמי דעדותו במטלטלי הויא
עדות)? אלא מעתה הא דתנן [גיטין פ"ה מ"ז] 'הפעוטות מקחן מקח וממכרן
ממכר במטלטלין' (ומוקמינן לה בגיטין כבר שית כבר שבע) - הכי נמי דעדותן עדות?
אמר ליה: התם בעינא (דברים
יט,יז) ועמדו שני
האנשים [אשר להם הריב לפני ה' לפני
הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם] (בעדות מוקמינן לה במסכת שבועות (דף ל.), ובעינן אנשים
ולא קטנים) - וליכא.
אמר אמימר: ומתנתו (של בן י"ג ויום אחד)
מתנה (הויא מתנה אע"פ שאינו יודע בטיב משא ומתן ואין
מכירת קרקעותיו מכירה).
אמר ליה רב אשי לאמימר: השתא: ומה זביני דמקבל זוזי (דדרך חכמה היא זאת) אמרת דלא (אפילו הכי תקינו רבנן דלא ליהוי זביני עד שיהא בן
עשרים הואיל ואינו בקי בטיב משא ומתן), דלמא מוזיל ומזבין
- כל שכן מתנה דלא מטי ליה ולא מידי (מתנה - שהוא דרך שטות - מיבעי דתקון רבנן דלא ליהוי
מתנה)!?
אמר ליה:
(בבא בתרא קנו,א)
ולטעמיך (דתלית טעמא במידי דאית ליה רווחא והפסדא) - זבין שוי חמשא בשיתא (דאית ליה רווחא טובא) הכי נמי דזביניה זביני (בתמיה: והא לא פלוג רבנן במכירת
פחות מבן עשרים שאינו יודע בטיב משא ומתן מידי, אלא כולהו תקון דלא ליהוי זביני)?! אלא (היינו טעמא דמכירה:)
קים להו לרבנן דינוקא מקרבא דעתיה גבי זוזי, ואי אמרת זביניה זביני - זמנין
דמקרקשי ליה זוזי אזיל מזבין לכולהו נכסי דאבוה (הלכך בכולהו מכירות תקון דלא
ליהוי זביני), אבל גבי מתנה, אי לאו דהוה
ליה הנאה (גדולה) מיניה - לא הוה יהיב
ליה מתנה - אמרו רבנן תיהוי מתנתו מתנה דלעבידו להו מילי (לגמול לו חסד ולהיטיב לו בכל
ענינין).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2002 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.