דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רשב"ם בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(בבא בתרא קנט,א)
איתמר: 'בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו, ומת - בנו מוציא מיד הלקוחות (כגון
ראובן שמכר חלקו הראוי לירש בנכסי יעקב אביו, ומת ראובן בחיי יעקב אביו, ואח"כ
מת יעקב: בא חנוך בן ראובן ומוציא הנכסים שמכר ראובן אביו מנכסי יעקב מיד הלקוחות,
מפני שהן 'ראוי' ולא באו ליד ראובן מעולם שיזכו בהן לקוחות מכחו; וכשם שהראוי אינו
משתעבד - כך אינו נמכר, כדתנן בבכורות בפרק 'יש בכור לנחלה' (בכורות פ"ח מ"י,
דף נב:) 'ולא האשה בכתובתה ולא הבנות
במזונותם ולא היבם - כולם אין נוטלין בשבח ולא בראוי כבמוחזק' - וכן הלכה) - וזו היא שקשה בדיני
ממונות' (ולא חיישינן להאי דדחי במסקנא ומוקי למתניתין ביורשי אחוזה:
דההיא קשיא וההיא פירוקא - אינו אלא להקשות על מה שאמר 'וזו היא שקשה בדיני ממונות',
והתלמוד מפרק דלא תסייעיה ממתניתין, ולעולם קשה בדיני ממונות; ומכל מקום: אף על פי
'שקשה בדיני ממונות' כן הלכה, כדשלחו מתם קשה היא וכן הלכה כמותה; אפס דין קשה
הוא, בלא טעם, כדמפרש ואזיל).
ולימרו ליה (לקוחות): "אבוך מזבין
ואת מפיק (שאתה יורש ממנו!? והלא אין אדם יורש מה שמכר אביו)"?!
ומאי קושיא? דלמא מצי אמר (להו חנוך בן ראובן):
"מכח (יעקב, דהוא) אבוה דאבא קאתינא (דבני
בנים הרי הן כבנים; וכי היכי דראובן אבי היה יכול לירש את יעקב אביו אילו
[היה] חי אחרי מות אביו - כך אני יורש את יעקב מגזירת הכתוב, ולא מכח ראובן אבי
אני יורש, ואין בנכסים הללו שום זכות לראובן, ומכירתו לאו כלום היא)! תדע (דחנוך בן ראובן יורש את יעקב זקנו שלא מכח ראובן) דכתיב (תהלים
מה,יז) תחת אבותיך יהיו
בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ (תחת אבותיך יהיו בניך - לראובן קאמר: תחת אבותיך,
דהיינו יעקב, יהיו בניך - דהיינו חנוך, מדלא כתיב 'תחתיך יהיו בניך')! אלא אי קשיא - הא קשיא (אי איכא למימר דשלחו מתם זו היא
שקשה בדיני ממונות - לאו כי האי גוונא שלחו, כדלעיל, דהא לאו קשה הוא! אלא הכי
שלחו מתם): 'בן בכור שמכר [הבכור] חלק בכורה בחיי אביו ומת בחיי
אביו (כגון: ראובן שמכר חלק בכורתו הראוי להגיעו בנכסי
אביו, ומת ראובן, ואחר כך מת יעקב): (בא
חנוך) בנו מוציא מיד הלקוחות (חלק
בכורת ראובן אביו ונוטלה לעצמו כאילו לא מכרה ראובן, שחנוך יורש חלק בכורת אביו
בנכסי זקנו אביו ואע"פ שמת הבכור בחיי אביו, כדתנן לעיל (דף קטז:) בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים: חלק שהיה ראוי לאביהן שהיה מיוצאי מצרים, ושהיה
בכור ונוטל שני חלקים)'; וזו היא שקשה בדיני ממונות:
אבוה מזבין איהו מפיק? וכי תימא הכא נמי - אמר מכח אבוה דאבא קאתינא; אי מכח אבוה
דאבא קא אתיא - בחלק בכורה מאי עבידתיה (והלא אינך בכור)?
ומאי קושיא (בדיני ממונות)? דלמא מצי אמר (חנוך): "מכח אבוה דאבא (מכח יעקב אבי אבא) קאתינא (כדכתיב 'תחת
אבותיך יהיו בניך' ויעקב אני יורש כאילו
אני ראובן) ובמקום אב קאימנא (דבמקום
ראובן אבי אני עומד, כאילו אני בכור מגזירת הכתוב, וכדתנן בנות צלפחד
כו')"!?
אלא אי קשיא (בדיני ממונות) - הא קשיא (והכי
שלחו ליה מתם): 'היה יודע לו (ראובן
לשמעון) עדות בשטר עד שלא נעשה (ראובן) גזלן (והיה שמו חתום בשטר הלואתו של שמעון) ונעשה גזלן (ונפסל לעדות, כדכתיב (שמות כג) אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס),
הוא אינו מעיד על כתב ידו (ואע"פ שנאמן אדם לומר "זה כתב ידי" כדתנן
בכתובות (דף כ:) - מעתה אינו מעיד על כתב ידו, שהרי כל דבריו אנו מחזיקין שקר משנעשה
גזלן, ושמא עד אחד פסול זייפו, או עצמו כתבו וחתם בו היום שקר) אבל אחרים מעידין (כדמפרש במסקנא)' השתא (לפום מאי דקס"ד הכי קשה בדיני ממונות: ד)איהו לא מהימן - אחריני מהימני (בתמיה: והלא שמא הוא עצמו חתם בו
היום שקר, שהרי גזלן הוא, וכשמכירין חתימתו - מה אנו מרויחין בכך? והלא שמא פסול
הוא)? וזו היא שקשה בדיני ממונות.
מאי קושיא? דלמא כגון שהוחזק כתב ידו בבית דין (בהנפק בבית דין בטרם היותו גזלן,
דהשתא ליכא למימר הכי, אלא אלו מעידין שחתמו בהנפק זה וקיימו השטר מקמי דהוי האי
גברא גזלן, וההיא שעתא היה הוא עצמו נאמן לומר "זה כתב ידי"; והשתא ליכא
למיפרך 'איהו לא מהימן אחריני מהימני', דהא הני אחריני - אכתב ידן הן מעידין, ולא
אכתב ידו, ושטרא מקיימא וקאי ממילא)!?
אלא אי קשיא - הא קשיא: 'היה יודע לו עדות בשטר עד שלא תפול לו בירושה, הוא
אינו יכול לקיים כתב ידו אבל אחרים יכולין לקיים כתב ידו'.
ומאי קושיא? דלמא הכא נמי כגון שהוחזק כתב ידו בבית דין? אלא אי קשיא - הא
קשיא: 'היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו, ונעשה חתנו: הוא אינו מעיד על כתב ידו
אבל אחרים מעידין'; הוא לא מהימן אחריני מהימני? וכי תימא הכא נמי, כגון שהוחזק
כתב ידו בבית דין - והא אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אף על פי שלא הוחזק
כתב ידו בבית דין (דגזירת הכתוב היא דחתנו אינו נאמן, ולא משום דמחזיקין
ליה כמזייף וכותב, הלכך אחריני מהימני - דליכא למימר 'משנעשה חתנו זייף וכתב')!?
ומאי קושיא? דלמא גזירת מלך היא: דאיהו לא מהימן ואחריני מהימני, ולאו משום
דמשקר, דאי לא תימא הכי - משה ואהרן לחותנם - משום דלא מהימני הוא? אלא גזירת מלך
הוא שלא יעידו להם - הכי נמי גזירת מלך הוא שלא יעיד על כתב ידו לחותנו! אלא לעולם
כדאמרינן מעיקרא (בן שמכר בנכסי אביו כו'),
ודקא קשיא לך 'תחת אבותיך יהיו בניך' - ההוא בברכה כתיב (שהצדיקים יש להם בנים ובני בנים
ליורשם, כדכתיב בסיפיה 'תשיתמו לשרים בכל הארץ').
ומי מצית אמרת 'בברכה כתיב',
(בבא בתרא קנט,ב)
אבל לענין דינא לא (בתמיה מי לא אשכחן במתניתין דין, זה ואמאי אמרינן
'וזו היא שקשה' דמשמע שאין מוצאין ראיה לדבריהם, ומתוך כך מקשין על סברת שמועתם)? והתנן: 'נפל הבית עליו ועל אביו, עליו ועל מורישיו,
והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב, יורשי האב אומרים "הבן מת ראשון ואחר כך מת
האב", ובעל חוב אומר "האב מת ראשון ואחר כך מת הבן"' – מאי? לאו 'יורשי
האב' = בני, 'מורישיו' = אחי (אחי דאבוה; ופירושו: מאי לאו יורשי האב היינו בני:
דההוא בן שנפל הבית עליו ועל אביו, כגון שנפל הבית על ראובן ועל יעקב אביו, והיתה עליו
כתובת אשה ובעל חוב, יורשי האב - כגון חנוך בן ראובן – אומר: "ראובן מת ראשון
ואחר כך מת האב, דהיינו יעקב, ומכח יעקב אני בא לירש ולא מכחו של ראובן" אלמא
לענין דינא אמרינן מכח אבוה דאב)? ואי סלקא דעתך לא
מצי אמר 'מכח אבוה דאבא קאתינא', דכי כתיב 'תחת אבותיך יהיו בניך' בברכה כתיב - כי מת
הבן ואחר כך מת האב מאי הוי? נימא להו בעל חוב: "ירושת אבוהון קא
שקילנא" (ומשני:) לא! 'יורשי האב' = אחיו
(של ראובן, שאומר "ראובן מת ראשון ואחריו מת יעקב
אביו, וירשנו כל נכסיו של אבינו, ואין לראובן אחינו חלק בהן שהרי הוא מת תחלה ובן
אין לו" - דהכא ודאי לאו מכח ראובן באין לירש, שהרי גם הם ראויין לירש את
יעקב כמוהו), 'מורישיו' = אחי דאבוה (אחי
יעקב: עשו דוד ראובן; וכשנפל הבית עליו ועל מורישיו, דהיינו: עשו אחי יעקב אביו,
יורשי מורישיו, כגון אחי עשו – אומרים: "ראובן מת תחלה, ועשו מת אחרון, ואנו
יורשין כל נכסיו, כי לא יירש ראובן בן יעקב בנכסי עשו דודו תחת יעקב (אבינו) שמת
כבר, שהרי ראובן מת תחלה ואחר כך מת עשו", ובעל חוב אומר "עשו מת תחלה,
וראובן מת אחרון, והרי יירש ראובן נכסי יעקב אביו שמת בנכסי עשו עמכם ונטל
חלקו" דהשתא ליכא הכא 'תחת אבותיך יהיו בניך': דלענין דינא לא אשכחן במתניתין
שום ראיה למילתא דשלחו מתם, והלכך קשה הוא בדיני ממונות, ומיהו הכי הלכתא: כדשלחו מתם,
דהכי סבירא להו אלא דלא אשכחן ראיה מפורשת; וכן כל הני דאמרן לעיל - הכי הלכתא).
בעו מיניה מרב ששת: בן - מהו שיירש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב (יוסף
בן רחל שמת בחיי אמו, ואחר כך מתה רחל אמו: מהו שיירש את אמו כשהוא בקבר כאילו הוא
חי להנחיל לאחיו שלו מן אביו, כגון לראובן בן יעקב מלאה, שהוא אחיו מאביו)?
אמר להו רב ששת: תניתוה: 'האב שנשבה ומת [ומת] בנו במדינה (בארץ מולדתו), ובן שנשבה [ומת] ומת אביו במדינה - יורשי האב ויורשי הבן יחלוק' - היכי דמי? אילימא כדקתני,
הי נינהו 'יורשי האב' והי נינהו 'יורשי הבן' (והלא אם אין לו בנים לא לאב ולא
לבן, קרובי האב יורשין את שניהם! או אם יש בנים לאותו בן - הרי הן יורשין את האב
ואת הבן)? אלא - לאו הכי קאמר: אב
שנשבה ומת [ומת] בן בתו במדינה (ו'יורשי
הבן' הם קרובי אביו שהוא בעל אמו), ובן בתו שנשבה ומת [ומת] אבי אמו במדינה, ולא ידעינן הי מינייהו מית ברישא,
יורשי האב ויורשי הבן יחלוקו; ואם איתא (דבן יורש את אמו בקבר),
נהי נמי דבן מת ברישא - (אמאי יחלוקו יורשי האב ויורשי הבן?) לירתיה לאבוה דאמיה בקבריה, ולירתינהו לאחוה מן אבוה
(לירתו יורשי הבן את הכל, שהרי יירש את אבי אמו תחת אמו
אף על פי שהוא בקבר, ולירתינהו לאחיו מן האב שהן יורשי הבן, ואמאי יחלוקו עמהן
יורשי האב)? אלא לאו שמע מינה אין
הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מאב!
אמר ליה רב אחא בר מניומי לאביי: אף אנן נמי תנינא [במשנה לעיל קנח,ב]: 'נפל הבית עליו ועל אמו –
'אלו ואלו מודים שיחלוקו', ואם איתא, נהי נמי דבן מת ברישא - לירתיה לאמיה בקבריה (דכמי
שמת אחרון דמי), ולירתו אינהו לאחי מאבוה!?
אלא - לאו שמע מינה אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב!
- שמע מינה.
וטעמא מאי?
אמר אביי: נאמרה 'סיבה [הסבת
נחלה משבט לשבט]' בבן ונאמרה 'סיבה' בבעל (המקראות מפורשין ביש נוחלין (לעיל דף קיד:)); מה סיבה האמורה בבעל - אין הבעל יורש את אשתו (כשהיא
מתה) בקבר, אף סיבה האמורה בבן -
אין הבן יורש את אמו בקבר (האי 'בקבר' לא דמי לההוא 'קבר' דבעל) להנחיל לאחין מן האב.
ההוא דאמר ליה לחבריה (הכל פירשנו ב'חזקת הבתים' בראשו [דף ל,א], ואגב גררא:
דמיירי מתניתין ב'נכסים בחזקתן' - נקט ליה הכא):
"נכסי דבר סיסין מזבנינא לך"; הואי חדא ארעא דהוה מיקריא 'דבי בר
סיסין'; אמר ליה: "הא - לאו דבי בר סיסין היא, ואיקרויי הוא דמיקריא 'דבי בר
סיסין'" אתא לקמיה דרב נחמן, אוקמה בידא דלוקח.
אמר ליה רבא לרב נחמן: דינא הכי? המוציא מחבירו עליו הראיה?!
ורמי דרבא אדרבא ודרב נחמן אדרב נחמן: דההוא דאמר ליה לחבריה "מאי
בעית בהאי ביתא"? אמר ליה: "מינך זבינתה ואכלית שני חזקה"! אמר
ליה: "אנא בשכוני גואי הואי"! אתא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: "זיל
ברור אכילתך"! אמר ליה רבא לרב נחמן: דינא הכי? המוציא מחבירו עליו הראיה?
קשיא דרבא אדרבא ודרב נחמן אדרב נחמן!?
דרבא אדרבא לא קשיא: הכא מוכר קאי בנכסיה, התם לוקח קאי בנכסיה;
דרב נחמן אדרב נחמן לא קשיא: הכא - כיון דאמר ליה 'דבי בר סיסין', ומיקריא
'דבי בר סיסין' - עליה דידיה רמיא לגלויי דלאו דבי בר סיסין היא; הכא - לא יהא אלא
דנקיט שטרא: מי לא אמרינן ליה "קיים שטרך וקום בנכסי"?.
הדרן עלך מי שמת
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2002 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.