דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רשב"ם בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(בבא בתרא
קס,א)
בבא בתרא פרק עשירי גט פשוט
(בבא בתרא קס,א)
משנה:
גט (שטר) פשוט (כעין שלנו,
שאינו תפור ומקושר כדלקמן; וכל שטרות קרויין 'גט' כדאמרינן בעלמא (ב"ק דף
צה,א; כתובות נא) 'וגט חוב שאין בו אחריות'; ובין בגיטין ובין בשאר שטרות מיירי, כדאמרינן בגמרא,
כדי שלא תחלוק בין גיטין לשטרות) - עדיו מתוכו (בסוף השטר,
כמו שאנו נוהגין לחתום בתוכו); מקושר - עדיו מאחוריו
(כותב שיטה ומניח חָלָק כשיעור שיטה הכתובה, וכופלה על
החָלָק, ותופר, ואח"כ כותב שיטה, ומניח שיטה חלק, וכופלה על החלק, ותופר; וכן
הרבה, כדי מקום תורף [הטקסט הכתוב של] השטר, והעדים חתומין מבחוץ, כענין שפירשו אמוראי בגמרא,
ובלבד שלא יהיו קשריו מרובין מעדיו, כדתנן במסכת גיטין (דף פא:) דהוה ליה 'קרח';
וטופס של שטר כתוב כולו כעין פשוט, וזהו הנקרא לפנינו 'הפשוט שבמקושר'; ואלו
'הכפילות': כל כפל וכפל בפני עצמו, ונראה מבחוץ בין כפל לכפל כעין קסת הסופר, כזה [עיין בציור בגמרא]; וכן
מוכח בגמרא שהעדים החתומין על כל קשר וקשר נקראין ונראין מבחוץ);
פשוט שכתבו עדיו מאחוריו, מקושר שכתבו עדיו מתוכו - שניהם פסולין (שלא נעשו
כתיקון חכמים; ואם שטר חוב הוא - אינו גובה בו מן הלקוחות, ואם גט אשה - אינה מתגרשת).
רבי חנינא בן גמליאל אומר: מקושר שכתבו עדיו מתוכו – כשר, מפני שיכול לעשותו
פשוט (שיכול לפשוט ולעשותו פשוט: שיקרע התפירות ויפתח השטר ויהיה
פשוט).
[## לפיכך
נראה שעל פניו אין הבדל בין גט מקושר לגט פשוט, ואפשר להפוך זה לזה. לפי זה קשים
חלק מההסברים וחלק מהדינים הקשורים לגט מקושר. והנה בראשונים יש תיאורים שונים של
גט מקושר; ולפי זה נראה שהיו יותר מסוג אחד, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, וחלק
מההלכות שייכות לחלק מהגיטים הקשורים, וחלק – לסוג אחר.]
רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל כמנהג המדינה (בגמרא מפרש; וטעמא דמקושר מפרש בגמרא).
גט פשוט - עדיו בשנים (מי שרוצה לעשות שטר פשוט - אינו צריך להחתים בו אלא שני
עדים), ומקושר – בשלשה (והרוצה
לעשות מקושר - צריך להחתים בו שלשה, שכך תקנו חכמים);
פשוט שכתב בו עד אחד ומקושר שכתב בו שני עדים - שניהם פסולין. (בגמרא פריך:
פשיטא!?)
גמרא:
מנהני מילי (שיש שני מיני שטרות חלוקין זה מזה בעדים ובקישור)?
אמר רבי חנינא: דאמר קרא (ירמיהו
לב,מד)
'שדות
בכסף יקְנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים [בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי
אשיב את שבותם נאם ה']'; 'שדות בכסף יקנו וכתוב בספר' -
(בבא בתרא קס,ב)
זה 'פשוט' (כעין ספר), 'וחתום' - זה מקושר
('וחתום' משמע: צרור וחתום ומקושר), 'והעד' – שנים (כדאמר בעלמא (סוטה דף ב:) 'כל מקום שנאמר 'עד' - הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב
אחד', כמו שפרט לך 'לא יקום עד אחד באיש
לכל עון וגו'; מכלל ד'עד' סתם - הרי כאן שנים),
'עדים' – שלשה; הא כיצד? שנים לפשוט, שלשה למקושר.
ואיפוך אנא?
מתוך שנתרבה בקשריו (שהחמיר בו הכתוב והטריח לעשות קישורין) - נתרבה בעדיו (החמיר נמי בריבוי עדים).
רפרם אמר: מהכא: (ירמיהו לב,יא) 'ואקח את ספר המקנה
את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי'; 'ואקח את ספר המקנה' - זה פשוט; 'את החתום' - זה
מקושר; 'ואת הגלוי' זה פשוט שבמקושר (התופס שכתוב כעין שלנו);
'המצוה והחקים' ('מצוה' ו'חוקים' משמע שיש מיני חלוקי דינין בינייהו) - אלו דברים שבין פשוט למקושר; הא כיצד? זה - עדיו שנים,
וזה - עדיו שלשה; זה - עדיו מתוכו, וזה - עדיו מאחוריו.
ואיפוך אנא?
מתוך שנתרבה בקשריו - נתרבה בעדיו.
רמי בר יחזקאל אמר: מהכא (דברים
יט,טו) [לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא:
על]
על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר; אם תתקיים עדותן בשנים - למה
פרט לך בשלשה? לומר לך: שנים לפשוט שלשה למקושר.
ואיפוך אנא?
מתוך שנתרבה בקשריו - נתרבה בעדיו.
והני - להכי הוא דאתו? כל חד וחד למילתיה הוא דאתא, לכדתניא: (ירמיהו לב,מד) שדות בכסף יקנו וכתוב בספר
וחתום [והעד
עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי
אשיב את שבותם נאם ה']' - עצה טובה קא משמע לן (כדמפרש
בריש 'חזקת הבתים' (לעיל דף כט.), כדכתיב 'ונתתם בכלי חרש למען יעמדו וגו'); 'ואקח את ספר המקנה' - הכי הוה מעשה; 'על פי שנים עדים
או על פי שלשה עדים' להקיש שלשה לשנים בפלוגתא דרבי עקיבא ורבנן (במסכת מכות: להקיש שלשה לשנים כו')! אלא מקושר – מדרבנן (כדמפרש טעמא לקמן), וקראי אסמכתא בעלמא.
וטעמא מאי תקינו רבנן מקושר?
אתרא דכהני הוו, והוו קפדי טובא ומגרשי נשייהו (מתוך כעס שהגט פשוט נכתב מהרה, וכשנחים
מרגזם אינם יכולים להחזיר גרושותיהן, כדכתיב 'ואשה גרושה מאישה לא יקחו' (ויקרא כא)); ועבדי רבנן תקנתא אדהכי
והכי מיתבא דעתייהו.
התינח גיטין - שטרות מאי איכא למימר?
כדי שלא תחלק בין גיטין לשטרות.
היכן עדים (דמקושר) חותמין?
רב הונא אמר: בין קשר לקשר (וקא סלקא דעתך השתא מבפנים);
ורב ירמיה בר אבא אמר: אחורי הכתב וכנגד (כל) הכתב מבחוץ (הכי סבירא
ליה לרבי ירמיה בר אבא, כדמוכח לקמן: דלדידיה מחזיקין חתימת עדים כנגד כל סוף
הכתב; ולדידיה אינו צריך לכתוב 'שריר וקיים', שמקום חתימת העדים מקיים כל הכתב כנגדו
מבפנים).
אמר ליה רמי בר חמא לרב חסדא: לרב הונא, דאמר 'בין קשר לקשר' קא סלקא דעתין
בין קשר לקשר מגואי? והא – 'ההוא מקושר דקאתא לקמיה דרבי, ואמר רבי: "אין זמן
בזה (בתמיה)"; אמר ליה רבי שמעון
ברבי לרבי: שמא בין קשריו מובלע? פלייה וחזייה'; ואם איתא (דבין קשר לקשר חתמי עדים מגואי,
והרי הן מובלעין בין קשריו כמו הזמן) - (אמאי
לא קפיד אלא אזמן?) "אין זמן בזה ואין עדים
בזה" מיבעי ליה (אעדים נמי הוה ליה למיבעי 'אמאי אין עדים')?
אמר ליה: מי סברת בין קשר לקשר מגואי? לא! בין קשר לקשר מאבראי (ונראין
העדים בין חריצי הקשרין, כדפרישית במתניתין).
וניחוש דלמא זייף וכתב מאי דבעי (בסוף השטר שבמקושר),
וחתימי סהדי (שהרי חתימי סהדי בראש השטר בין הקשרים הואיל ואין העדים
חתומים בסוף השטר)?
(ומשני:) דכתיב ביה (בסוף השטר:) 'שריר וקיים' (דהיינו הוכחה של סוף השטר, ואין
יכול עוד להוסיף אחריו).
וניחוש דלמא (זייף ו)כתב (אחר ההוא
'שריר וקיים') מאי דבעי, והדר כתב 'שריר וקיים'
אחרינא (בסוף מה שהוסיף)?
חד 'שריר וקיים' כתבינן, תרי 'שריר וקיים' לא כתבינן (והרואה יודע שהוא זיוף).
וליחוש דלמא מחיק ליה 'לשריר וקיים' וכתב מאי דבעי, והדר כתב 'שריר וקיים'?
(ומשני:) הא אמר רבי יוחנן: (טעה הסופר
והגיה) תלויה (ותלה תיבה או שתים בין שיטה לשיטה) מקויימת (ואחר כן קיימה בסוף השטר כמו שאנו כותבין תיבה פלונית
דביני חטי) כשרה (שריר וקיים);
(בבא בתרא קסא,א)
מחק – פסול (אף מה שהגיה עליו),
ואע"פ שמקוים (וכדמפרש ואזיל); ולא אמרו מחק פסול אלא
במקום 'שריר וקיים' (שאותו המחק בסוף השטר במקום שהיה יכול לומר שהיה כתוב
בו 'שריר וקיים', כגון בתר 'במנא דכשר למיקניא ביה', ומחקו והגיה מה שרצה, ואחר כך
כתב 'שריר וקיים'; אבל באמצע הכתב אין לחוש, שהרי הדבר ניכר שקודם שנכתב 'שריר וקיים'
בזה השטר נמחק ונתקיים) וכשיעור 'שריר וקיים' (וכל
שכן אם שיעור המחק יותר מזה)?
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2002 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.