דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רשב"ם בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(בבא בתרא
קס,ב)
היכן עדים (דמקושר) חותמין?
רב הונא אמר: בין קשר לקשר (וקא סלקא דעתך השתא מבפנים);
ורב ירמיה בר אבא אמר: אחורי הכתב וכנגד (כל) הכתב מבחוץ (הכי סבירא
ליה לרבי ירמיה בר אבא, כדמוכח לקמן: דלדידיה מחזיקין חתימת עדים כנגד כל סוף
הכתב; ולדידיה אינו צריך לכתוב 'שריר וקיים', שמקום חתימת העדים מקיים כל הכתב כנגדו
מבפנים).
אמר ליה רמי בר חמא לרב חסדא: לרב הונא, דאמר 'בין קשר לקשר' קא סלקא דעתין
בין קשר לקשר מגואי? והא – 'ההוא מקושר דקאתא לקמיה דרבי, ואמר רבי: "אין זמן
בזה (בתמיה)"; אמר ליה רבי שמעון
ברבי לרבי: שמא בין קשריו מובלע? פלייה וחזייה'; ואם איתא (דבין קשר לקשר חתמי עדים מגואי,
והרי הן מובלעין בין קשריו כמו הזמן) - (אמאי
לא קפיד אלא אזמן?) "אין זמן בזה ואין עדים
בזה" מיבעי ליה (אעדים נמי הוה ליה למיבעי 'אמאי אין עדים')?
אמר ליה: מי סברת בין קשר לקשר מגואי? לא! בין קשר לקשר מאבראי (ונראין
העדים בין חריצי הקשרין, כדפרישית במתניתין).
וניחוש דלמא זייף וכתב מאי דבעי (בסוף השטר שבמקושר),
וחתימי סהדי (שהרי חתימי סהדי בראש השטר בין הקשרים הואיל ואין העדים
חתומים בסוף השטר)?
(ומשני:) דכתיב ביה (בסוף השטר:) 'שריר וקיים' (דהיינו הוכחה של סוף השטר, ואין
יכול עוד להוסיף אחריו).
וניחוש דלמא (זייף ו)כתב (אחר ההוא
'שריר וקיים') מאי דבעי, והדר כתב 'שריר וקיים'
אחרינא (בסוף מה שהוסיף)?
חד 'שריר וקיים' כתבינן, תרי 'שריר וקיים' לא כתבינן (והרואה יודע שהוא זיוף).
וליחוש דלמא מחיק ליה 'לשריר וקיים' וכתב מאי דבעי, והדר כתב 'שריר וקיים'?
(ומשני:) הא אמר רבי יוחנן: (טעה הסופר
והגיה) תלויה (ותלה תיבה או שתים בין שיטה לשיטה) מקויימת (ואחר כן קיימה בסוף השטר כמו שאנו כותבין תיבה פלונית
דביני חטי) כשרה (שריר וקיים);
(בבא בתרא קסא,א)
מחק – פסול (אף מה שהגיה עליו),
ואע"פ שמקוים (וכדמפרש ואזיל); ולא אמרו מחק פסול אלא
במקום 'שריר וקיים' (שאותו המחק בסוף השטר במקום שהיה יכול לומר שהיה כתוב
בו 'שריר וקיים', כגון בתר 'במנא דכשר למיקניא ביה', ומחקו והגיה מה שרצה, ואחר כך
כתב 'שריר וקיים'; אבל באמצע הכתב אין לחוש, שהרי הדבר ניכר שקודם שנכתב 'שריר וקיים'
בזה השטר נמחק ונתקיים) וכשיעור 'שריר וקיים' (וכל
שכן אם שיעור המחק יותר מזה)?
ולרבי ירמיה בר אבא, דאמר 'אחורי הכתב וכנגד הכתב מבחוץ (חותמין
העדים וממלאים מקום חתימת העדים עד סוף השטר, ולא צריך 'שריר וקיים')' - ליחוש דלמא (זייף ו)כתיב
מגואי מאי דבעי (בסוף השטר, ואף על פי שאין עוד עדים כנגדו מבחוץ), ומחתים סהדי יתירי מאבראי, ואמר "אנא לרבות בעדים
הוא דעבדי" (ויאמר "לא הנחתי זה החלק מבחוץ אחורי זו השיטה אלא
להרבות עדים גם בזו השיטה כנגדה מאחוריה ולא נזדמן לי" - כן פירש רבינו חננאל;
ובספרים שלנו כתוב: 'ומפיש בעדים מאבראי', כלומר: נגד אותה השיטה שיוסיף מבפנים -
יחתום עליה עדים כנגדה מבחוץ, כדי למלאות כל השטר עדים, לקיים כל הכתוב בתוכו מצד
שני כנגדו, ויאמר "כדי לרבות עדים הוא דעבדי: אע"פ שמקושר דיו בשלשה
עדים, אני נתכוונתי לפרסם הדבר והרביתי עדים הרבה" וכהא דתנן (גיטין דף פא:)
'גט קרח הכל משלימין עליו כו' איזהו
גט קרח כל שקשריו מרובים מעדיו אבל אם
עדיו מרובים מקשריו שפיר דמי)?
אמר ליה (רב חסדא לרמי בר חמא):
מי סברת (אליבא דרבי ירמיה בר אבא)
עדים כסדרן חתימי (מאחורי הכתב, שאם השטר כתוב שְׁתִי - שגם העדים חתומין
שְׁתִי, ואם הכתב כתוב עֵרֶב שגם העדים חתומין עֵרֶב והתחילו לחתום בתחלת השטר
כנגד זכרון עדות שהיתה בפנינו כו' וכולן זה תחת זה - אם כן ודאי יכול להוסיף ולזייף
ולהחתים כדקאמרת)? [לא, אלא] עדים ממטה למעלה חתימי (מתחילין לחתום מאחריו כנגד שיטה אחרונה,
זה תחת זה, והולכין וחותמין לארכו של שטר; ואם השטר כתוב עֵרֶב הן חותמין שְׁתִי;
וכן מפורש בגמרת ארץ ישראל: 'גט פשוט - עדיו לרחבו, ומקושר - עדיו לארכו'; וכיון
שמתחילין לחתום כנגד שיטה אחרונה - אין יכול להוסיף עוד ולזייף עוד מצד אחר, שאין
השטר מתקיים אלא מכנגד החתימות ולמעלה).
וליחוש דלמא מתרמיא ריעותיה בשיטה אחרונה (שיש כתוב שם תנאי או פרעון המזיק לבעל
השטר) וגייז ליה לשיטה אחרונה וגייז
ליה לראובן בהדיה ומתכשר ב'בן יעקב עֵד' (וגייז לה לההיא שיטה אחרונה ואף על גב דגייז ליה
לראובן בהדיה החתום כנגדה מבחוץ הרי משתייר ביה בן יעקב עד ותנן דכשר בכך), דתנן [גיטין
פ"ט מ"ז] 'בן איש פלוני עֵד – כשר' (מאחר שמכירין שזה כתב ידו של אותו בן פלוני)?
(ומשני:) דכתיב (ביה:) 'ראובן בן' בחד דרא (בשורה אחת)
ו'יעקב עד' עלוויה (ואי גייז ליה ל'ראובן' - גייז ליה נמי ל'בן' בהדיה, ולא
נשאר בלתי 'יעקב' לבדו).
וליחוש דלמא גייז ליה ל'ראובן בן' ומתכשר ב'יעקב עד' (דאמרינן יעקב עצמו חתם את שמו), דתנן [שם] 'איש פלוני עֵד – כשר'?
דלא כתיב 'עֵד';
ואיבעית אימא: לעולם דכתב 'עֵד' דידעינן בה דהא חתימות ידא
(בבא בתרא קסא,ב)
לאו דיעקב הוא (אין בזה המלכות שום אדם ששמו יעקב שיכתוב כך).
ודלמא בשמיה דאבוה (יעקב) חתם (ראובן,
וכן מנהגו לחתום לכבוד אביו)?
לא שביק איניש שמיה דידיה וחתים בשמיה דאבוה.
ודלמא סימנא בעלמא הוא דשוויה (לא בשביל שיהא שם החותם כך, אלא נהוג היה זה האיש לכתוב
אותיות הללו לשם סימן, כמו צורת חותָם שבטבעתו, שממנה מכירים שזה שלח חותָם זה), דהא רב צייר כוורא (צורת הדג היה עושה בשטרות במקום
חתימתו, וכבר ידוע לעולם שזה הוא חתימתו, ומועיל כחתימת שמו),
רבי חנינא צייר חרותא (חריות של דקל וענפים היה צר במקום חתימת שמו) (והמפרש טעם אמאי צייר כוורא וחרותא - אינו אלא טועה;
ושמא על שם מעשיהם: זה נהג לאכול דגים וזה נהג בתמרים? וסימנא בעלמא היו עושים), רב חסדא - סמ"ך (משמו),
רב הושעיא - עי"ן (משמו), רבא בר רב הונא – מכותא
(תורן של ספינה משט"א בלע"ז)?
לא חציף אינש לשוויה לשמיה דאבוה סימנא.
מר זוטרא אמר: למה לך כולי האי (כל הני שינויי דחיקי לרבי ירמיה בר אבא)? (הכי סבירא ליה:)
כל מקושר שאין עדיו כלין בשיטה אחת – פסול (שכל שטר מקושר ועדים חתומים מבחוץ אחורי הכתב לארכו מראשו
לסופו בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה ואין עדיו כלין בשיטה אחת – פסול: שצריך
שיתחילו לחתום בשוה זה תחת זה ולסיים בשוה; הלכך: בין שמתחילין לחתום שלשתן כנגד
שיטה אחרונה, דהיינו מלמטה למעלה, בין שמתחילין לחתום כנגד שיטה ראשונה ומסיימין
בשיטה אחרונה - אינו יכול לא להוסיף בסוף השטר, שהרי אין חתימתם כנגד ההוא תוספת,
ולא למיגז ולקצר ריעותא דבסוף השטר, דאי גייז חד מן העדים - גייז כולהו כתב -
בפירוש רבינו חננאל; ואע"ג דפריק
רבי ירמיה כל מה דאקשו עליה - מתניתין כרב הונא דייקא, דקתני 'רבי חנינא בן גמליאל אומר: מקושר שכתבו עדיו מתוכו – כשר,
שיכול לעשותו פשוט' ואליבא דרב ירמיה דאמר 'מקושר - עדיו מלמטה למעלה חותמין' לא יתכן להעשות המקושר פשוט. ואי קשיא לך: אי הכי, אפילו לרב הונא אפילו
פשוט שכתבו עדיו מאחוריו יהא כשר, שיכול לעשותו מקושר!? הא לא קשיא: דהא תנן 'פשוט - עדיו שנים' ואם תעשהו מקושר - המקושר בשני עדים פסול הוא; אבל המקושר
שעדיו שלשה - אם יש עדים בתוכו אפילו אלף - כשר הוא; ועוד: המקושר - אם תעשהו פשוט
- נמצא מאוחר, כדלקמן, וכשר, ואם תעשה הפשוט מקושר - יהיה מוקדם, והמוקדם פוסל).
אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: כל המחקין כולן צריך שיכתוב 'ודין קיומיהון'
(הכי גרסינן בפירוש רבינו חננאל: כל המחקין כולן צריך שיכתוב
קיומיהון; ולא גרס 'ודין'; ופירוש: כל המחקין שאינן במקום 'שריר וקיים', דאמרינן
לעיל דכשרים - צריך לקיימן בסוף השטר לפני 'שריר וקיים', שאם אינן מקויימין - איכא
למימר שמחק וזייף והגיה כרצונו לאחר שנכתב השטר ולאחר שחתמו העדים), וצריך שיחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה (זהו שאנו
כותבין בסוף השטר 'וקנינא מן פלוני בר פלוני
לפלוני ככל מה דכתב ומפרש לעיל כו', דהיינו
שמפרש וכופל הענין הכתוב למעלה; והאי וצריך שיחזור - הכי מפרשינן לה: וצריך שלא
יהא כתוב בסוף השטר בשיטה אחרונה שום דבר חידוש ושום תנאי שהשטר תלוי בו שאינו כתוב
למעלה, לפי שלא נלמד משיטה אחרונה, כדמפרש לקמן, ונמצא שיתקיים השטר העליון בלא
התנאי, ויגבה בו שלא כדין אף על פי שלא נתקיים התנאי; אלא בדברים שאין לנו צורך
בהן ללמוד ממנו יסיים שטרו, כגון מענינו של שטר; ומעתה לא נפסיד כלום אם לא נלמד
משיטה אחרונה, שהרי כבר מפורש למעלה מה שכתב בשיטה אחרונה).
מאי טעמא?
(בבא בתרא קסב,א)
אמר רב עמרם: לפי שאין למדין משיטה אחרונה (מפני שאין העדים יכולין לקרב חתימתן
כל כך בסמוך בסוף השטר, ומניחין ריוח בין השטר לחתימתן, ויכול אדם לזייף ולהוסיף
בינתים שיטה אחת; והלכך תקון רבנן לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה לבלתי שיכתב
בה דבר הצריך, שהרי אם זייפו והוסיפו לאחר זמן - אין אנו מפסידין כלום אם לא נלמד
הימנה, שהרי כבר כתוב כל זה למעלה, וגם אם זייפו ויוסיפו בשיטת החלק שאחר ענינו של
שטר שבשיטה אחרונה בין השטר לעדים - לא מעלה ולא מוריד, שהרי אין למדין משיטה
אחרונה; ובשאין כתוב בשטר 'שריר וקיים' מיירי; כן נראה בעיני טעם הדבר ופירושו
ועיקר).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים [] באותיות
10 CourierNew;
ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material
is ©2002 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.