דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רשב"ם בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(בבא בתרא
קסב,ב)
איבעיא להו: שני שיטין שאמרו -
(בבא בתרא קסג,א)
הן ואוירן (שיעור כתיבת השיטין ואויר חָלָק בינתים נפסל, אבל פחות
מיכן אינו נפסל) או דלמא הן ולא אוירן?
אמר רב נחמן בר יצחק: מסתברא דהן ואוירן, דאי סלקא דעתך הן ולא אוירן - שיטה
אחת בלא אוירה למאי חזיא (והלא ניכר הזיוף: לפי שצריך לכתוב אותיות דקות יותר משאר
אותיות השטר כדי לתת חָלָק בין שיטה לשיטה, ואם יכתוב כתיבה גסה גם עתה - ניכר
הזיוף שאין חָלָק בינתים כשאר שיטות שבשטר)? אלא שמע מינה הן
ואוירן!
- שמע מינה.
רבי שבתי אמר משמיה דחזקיה: שני שיטין שאמרו - בכתב ידי עדים ולא כתב ידי סופר
(בשיעור כתב ידי עדים שהוא יותר מכדי שיעור ידי סופר); מאי טעמא? דכל המזייף - לאו לגבי ספרא אזיל
[ומזייף] (אולי לא יאבה לו [הסופר] ולא ישמע אליו לאורועי נפשיה; אלא עושה [המזייף]בצינעא בתוך ביתו, ואינו יודע
לכוין ידו בכתיבה דקה כמו הסופר).
וכמה?
אמר רב יצחק בן אלעזר: כגון 'לך' 'לך', זה על גבי זה (לא אתא לאיפלוגי אדחזקיה אלא ודאי
בכתב ידי עדים משערין כתיבת שני השיטין חלק, ועדיין צריך אויר בין שיטה לשיטה מלבד
עובי הכתיבה כדי שאם יהיו שני 'לך' בשני השיטין - זה בעליונה וזה בתחתונה - צריך שלא
יגע משך גובה הלמ"ד של 'לך' התחתון להגיע בך' של 'לך' העליון, דהא זימנין דמינהדזין
בהדי הדדי ך' דשיטה עליונה ולמ"ד דשיטה תחתונה);
אלמא קסבר שני שיטין וארבעה אוירין (שני אוירות בין שני השיטין משום כ' דעליונה ולמ"ד
דתחתונה, ואויר למעלה משיטה עליונה בשביל גובה למ"ד של 'לך' העליון, ואויר
למטה מן השניה בשביל 'לך' התחתון; ו'לך' 'לך' זה על גב זה - לאו דוקא שתהא למ"ד
כנגד למ"ד וך' כנגד ך', אלא כדפרישית: שזה למעלה בעליונה וזה למטה בתחתונה);
רב חייא בר אמי משמיה דעולא אמר: כגון למ"ד מלמעלה וכ"ף מלמטה; אלמא
קסבר שני שיטין ושלשה אוירין (דבין שני השיטין די לנו באויר אחד: שיכול לאמן את ידו
להרחיק ראש הלמ"ד דתחתונה מכנגד רגל כ' העליונה);
רבי אבהו אמר: כגון 'ברוך בן לוי' בשיטה אחת (שני אוירין איכא הכא: אחד למעלה בשביל
למ"ד ד'לוי' וחד למטה בשביל ך' דברוך); קא סבר שיטה אחת
ושני אוירין;
אמר רב: לא שנו אלא בין עדים לכתב (שני שיטין דפסול אלא אם כן הרחיק בין העדים לשטר), אבל (אם הוא) בין עדים לאשרתא (בין העדים
לקיום הנקרא 'אשרתא' - על שם 'ואישרנוהו וקיימנוהו' הכתוב בו - כגון שטר שכתב בו
הנפק, דהיינו אשרתא)- אפילו טובא נמי (אפילו הרחיק
יותר משני שיטין) כשר (כדמסיק ואזיל: במטשטשו בדיו; וסתם
בית דין אטיוטא לא חתימי, אלא אעיקרו של שטר).
מאי שנא בין עדים לכתב דלמא מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי - בין עדים לאשרתא
נמי מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי?!
(ומשני:) דמטייט ליה (כלומר:
מלכלכו בדיו ואין יכול לכתוב בו שום זיוף, אבל אם בא הנפק לפנינו ויש בו שני שיטין
חָלָק בלא טיאוט - פסול הוא, שלא נעשה כתיקון חכמים).
אי הכי בין עדים לשטר נמי מטייט ליה?!
אמרי: סהדי - אטיוטא הוא דחתימי.
בין 'עדים' לאשרתא נמי (ולא אעיקר של שטר, כדאמרינן בגיטין (דף פז.): חיישינן
שמא אשאילת שלום שכתב בשטר חתמו, ולא אעיקרו של שטר - הכא נמי כך מעידין בפנינו:
אטייט בדיו ונמחק כדי שלא יחשדו בבעל השטר), אמרי 'בי דינא
אטיוטא הוא דחתימי'!
(ומשני:) בי דינא אטיוטא לא
חתימי (אין דרכן לחתום; אבל עדים - הכל מצויין לחתום ואפילו
עמי הארץ, ואתי למיחתם אטיוטא).
וליחוש דלמא גייז ליה לעילא (לשטר העליון לגמרי),
ומחיק ליה לטיוטא, וכתב מאי דבעי ומחתים סהדי (וכתב הוא והלוואתו ועדיו מזוייפין
על המחק), ואמר רב 'שטר הבא הוא ועדיו
על המחק כשר' (דמה לי אם חתמו עדים על קלף חלק או על הקלף שחור? הואיל
ואנו מכירין חתימת ידיהן, וגם העליון לא נמחק אלא פעם אחת, כמו מקום שהעדים חותמין
בו, וגבי אשרתא - אף על פי שאין אנו מכירין ידי עדים שלמעלה שעל המחק - נסמך על
אשרתא שאחריו שמתקיימת עדותן, והלכך יכול למחוק הטיוטא ולזייף עדים)!?
(בבא בתרא קסג,ב)
הניחא לרב כהנא דמתני לה (להא ד'הוא ועדיו על המחק')
משמיה דשמואל – שפיר (איכא למימר דלרב הוי פסול, ולא תקשה לרב), אלא לרב טביומי דמתני לה משמיה דרב - מאי איכא למימר
(והך קשיא - בכל השטרות שיש בהו הנפק יכול להקשות, ואפילו
היכא דליכא שני שיטין חָלָק בין עדים לשטר אשרתא, שהרי יכול לזייף כל שטר העליון
עם העדים ולכתוב ולחתום על המחק מה שירצה)?
(ומשנינן:) קסבר (רב): כל כי האי גוונא - אין מקיימין אותו מן האשרתא שבו אלא
מן העדים שבו (כלומר: כל שטר שיש בו הנפק, והוא ועדיו על המחק - לא סמכינן
אאשרתא, ולא תתקיים אלא בהכרת ידי עדים הכתובים על המחק; והלכך: הרחיק שני שיטין
את האשרתא מן העדים מלמעלה וטייטו – כשר, וסמכינן אאשרתא, דהא לא כתיבי הוא ועדיו
על המחק דנימא כי האי גוונא 'אין מקיימין', ובית דין אטיוטא לא חתימי אלא אעיקר
השטר, הלכך כשר השטר והאשרתא);
ורבי יוחנן אמר: לא שנו ('הרחיק את העדים כשיעור שני שיטין פסול') אלא בין העדים לכתב (אלא בין העדים לשטר), אבל בין עדים לאשרתא - אפילו שיטה אחת פסול (ואף על
גב דמטייט! ומפרש טעמא דרבי יוחנן: דקסבר שטר שכתוב כולו בשיטה אחת וגם העדים חתומין
באותה שיטה – כשר, ויכול לחתוך את העליון ויכתוב שטר ועדים פסולים באותה שיטה,
ואנו נסמוך אאשרתא לקיימן; ואם השטר כולו בשיטה אחת והעדים בשיטה אחרת – פסול; ונראה בעיני טעמו של דבר 'הוא ועדיו
בשיטה אחת כשר' - דלא פלוג רבנן בין שטר גדול לשטר קטן: שיהא קטן פסול יותר מן
הגדול, אבל אם כולו בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחרת – פסול, והיינו טעמא: דאמרינן לעיל
'הרחיק שיטה אחת חלק בין שטר לעדים – כשר' וטעמא כדמסקינן: אין למדין משיטה
אחרונה, ואם אתה אומר 'כשר היכא דהשטר בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחרת' - איכא למיחש
דגייז ליה לעילאי וכתב בההיא שיטה חָלָק מאי דבעי וחתמי סהדי).
מאי שנא בין עדים לאשרתא - דלמא גייז לעילאי וכתב הוא ועדיו (השטר והעדים) בשיטה אחת, וקסבר שטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת כשר -
אי הכי בין עדים לכתב נמי: דלמא גייז ליה לעילאי, וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי (היינו
הך פירכא דגייז ליה לעילאי וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי, והכי פריך: וניחוש ודלמא הך
חָלָק שהיתה בין שטר לעדים - זייף בה וחתך את השטר מלמעלה, ודלמא כתיב בההיא שיטה
חלקה שהכשרנו בין השטר לעדים כל מאי דבעי, וחתים נמי סהדי בההיא שיטה, ונמצא שטר
הבא הוא ועדיו בשיטה אחת וכשר, והעדים שלמטה של שיטה ההיא אומר "הוספתים על
הראשונים לפרסם את הדבר יותר"!)!?
(ומשני:) קא סבר (רבי יוחנן): שטר הבא (לפנינו) הוא בשיטה אחת ועדיו
בשיטה אחרת (תחתיה) - פסול (כדפרישית
טעמא: משום דאין למדין משיטה אחרונה, כדאמרינן לעיל).
וליחוש דלמא כתב הוא ועדיו בשיטה אחת ואמר אנא לרבות בעדים הוא דעבדי?
(ומשני:) קסבר כל כי האי גוונא
(כלומר: כשיוציא לפנינו שטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת ויש
בה עוד תחת אותה שיטה עדים אחרים) - אין מקיימין אותו מן
העדים שלמטה אלא מן העדים שלמעלה (אין מקיימין אותו אלא מן העדים החתומים עמו בשיטה אחת).
גופא אמר רב: שטר הבא הוא ועדיו על המחק – כשר;
(בבא בתרא קסד,א)
ואם תאמר מוחק וחוזר ומוחק (והלא חוזר הוא ומוחק את השטר וזייף וחתמי סהדי) - (ומשני:) אינו דומה נמחק פעם אחת
לנמחק שתי פעמים (אין דומה חתימת העדים שחתום על המחק שנמחק פעם אחת לכתיבת
השטר הכתוב על נמחק שתי פעמים, ויהא ניכר הזיוף).
וליחוש דלמא שדי (בעל השטר) דיותא (בקלף) אמקום עדים מעיקרא (במקום חתימת העדים קודם שחתמו), ומחיק ליה (ומחקו), דכי הדר מחיק ליה להאי
(וחזר וכתב על כל הקלף, ומחקו כולו, וחתמו העדים
בקלף שנמחק שתי פעמים והשטר נכתב על המחק פעם אחת, וכי הדר מחיק ליה כדי לכתוב
עליו זיוף) - הוה ליה אידי ואידי נמחק שתי
פעמים (הוה ליה נמחק שתי פעמים כמו שנמחק מקום חתימת העדים שתי
פעמים [ואי אפשר יהיה להבחין])?
אמר אביי: קסבר רב: אין העדים חותמין על המחק אלא אם כן נמחק בפניהם (ואם יראו
מקום חתימתן משונה במחיקה מן העליון - לא יחתומו).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות
שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2002 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.