דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רשב"ם בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(בבא בתרא קסג,ב)
גופא אמר רב: שטר הבא הוא ועדיו על המחק – כשר;
(בבא בתרא קסד,א)
ואם תאמר מוחק וחוזר ומוחק (והלא חוזר הוא ומוחק את השטר וזייף וחתמי סהדי) - (ומשני:) אינו דומה נמחק פעם
אחת לנמחק שתי פעמים (אין דומה חתימת העדים שחתום על המחק שנמחק פעם אחת
לכתיבת השטר הכתוב על נמחק שתי פעמים, ויהא ניכר הזיוף).
וליחוש דלמא שדי (בעל השטר) דיותא (בקלף) אמקום עדים מעיקרא (במקום חתימת העדים קודם שחתמו), ומחיק ליה (ומחקו), דכי הדר מחיק ליה
להאי (וחזר וכתב על כל הקלף, ומחקו כולו, וחתמו
העדים בקלף שנמחק שתי פעמים והשטר נכתב על המחק פעם אחת, וכי הדר מחיק ליה כדי
לכתוב עליו זיוף) - הוה ליה אידי ואידי נמחק
שתי פעמים (הוה ליה נמחק שתי פעמים כמו שנמחק מקום חתימת העדים
שתי פעמים [ואי אפשר יהיה להבחין])?
אמר אביי: קסבר רב: אין העדים חותמין על המחק אלא אם כן נמחק בפניהם (ואם
יראו מקום חתימתן משונה במחיקה מן העליון - לא יחתומו).
מיתיבי: 'הוא על הנייר ועדיו על המחק – כשר (אם מכירין לחתימתן או שהיה כתב ידם
במקום אחר)' - וניחוש דלמא מחיק ליה
וכתיב מאי דבעי והוי ליה הוא ועדיו על המחק?
דכתבי הכי: "אנחנא סהדי חתמנא על מחקא ושטרא כתב על ניירא".
דכתבי היכא? אי מלתחת - גייז ליה! אי עילאי - מחיק ליה!? דכתבי בין סהדא לסהדא.
אי הכי - אימא סיפא: 'הוא על המחק ועדיו על הנייר – פסול (שמא
מחק את השטר וזייפו)' אמאי פסול? הכא נמי נכתבו
הכי "אנחנא סהדי חתמנא על ניירא ושטרא על מחקא"!? [השתא נמי] מאי אמרת
'מוחק חוזר ומוחק'? - הא אמרת 'אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים'?
(ומשני:) הני מילי היכא
דחתימי סהדי אמחקא (כיון שיש שני מיני מחקים בשטר אחד זה אצל זה יכול
להכיר מי נמחק יותר מחבירו), היכא דלא חתימי
סהדי אמחקא אלא אניירא - לא ידיע.
וליתי מגילתא אחריתי, ולמחוק (ואחר כך נמחוק ונכתוב בההיא מגילתא גופא) ולידמי?
לא דמי מחקא דהא מגילתא למחקא דהא מגילתא (זה עב וזה דק, ומחק של קלף עב
אינו ניכר כל כך).
ולקבלה לחתימות ידא דסהדי בבי דינא (ונקבל חתימת ידייהו בבי דינא שלא יפסיד בעל השטר עדות
של עדיו) ולמחוק ולידמי?
אמר רב הושעיא: אינו דומה נמחק בן יומו לנמחק בן שני ימים.
ולישהייה?
אמר רבי ירמיה: חיישינן לבית דין טועין.
(אית ספרים דגרסינן בהו 'ונישהייה; אמר רבי ירמיה:
חוששין לב"ד טועין' ולא יֵדעו לדקדק כל כך, או להשהותו להכשיר שטר פסול, הלכך
פסקוהו למילתיה ופסלו כל שטר שעל המחק ועדיו על הנייר; ואית דלא גרסי 'ונשהייה'
וגרסי 'רבי ירמיה אומר חיישינן לבית דין טועין' ואין נותנין לב לדמות ולמחוק;
ובמקום תירוץ רב הושעיא - תירץ רב ירמיה כך.)
רבי חנינא בן גמליאל אומר מקושר וכו':
השיב רבי לדברי רבי חנינא בן גמליאל (שאמר 'מקושר יכול לעשותו פשוט'):
(בבא בתרא קסד,ב)
והלא אינו דומה זמנו של זה (פשוט) לזמנו של זה (מקושר): פשוט: מלך שנה מונין לו שנה, שתים - מונין לו שתים;
מקושר: מלך שנה מונין לו שתים, שתים- מונין לו שלש (דאילו זמנו של פשוט אם נכתב בשנה
ראשונה שעמד המלך - אין מונין לו אלא שנה, שתים - מונין לו שתים; אבל מקושר, אם
מלך שנה - כותבין בשטר 'שתים', שתים - מונין לו שלש, כלומר: מקדימין לו שנה, שהרי
מנהג האומה כדלקמן: להקדים למלך שנה; ושמא לכבוד המלך היו עושין, כלומר 'כבר החזיק
במלכותו שתי שנים'; וחכמים תקנו לכתוב במקושר כמנהג האומה כדי לתת חילוקים הרבה
וחומרות במקושר משום תקנת הכהנים הקפדנים, כדאמרינן לעיל: כדי שלא יהא נוח לגרש
נשותיהן), וזימנין דיזיף מיניה זוזי
במקושר ([גירסת
הרשב"ם] [והרשב"ם
מפרש:] ומקשינן [משום
שגירסתו] דלמא יזיף ליה במקושר [אך לגירסתנו גם ההמשך הם דברי רבי:] דמוסיף ליה שתא)
ומיתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה (ופרעיה בתוך שנתו),
ואמר ליה: "הב לי שטראי", ואמר ליה "אירכס לי" וכתב ליה תברא (שובר) וכי מטי זמניה (ובתר הכי)
- משוי ליה פשוט ואמר ליה: הני השתא דיזפת מינאי (ואמר ליה "בתר דכתבית לך האי
שובר - הדרת ויזפת מינאי, ושטר שלי מוכיח דזמנו בתר זמן השובר")!?
(ופרקינן:) קא סבר אין כותבין
שובר (ולעולם לא פרע ליה עד דקרע (ליה) לשטרא; ופלוגתא היא
לקמן בפירקין בכתיבת השובר).
ומי בקי רבי במקושר (דאמר 'זמנו של זה לא כזמנו של זה')? והא ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי (בשנה
ראשונה של מלך, וכתוב בו 'ש'תים'), ואמר רבי 'שטר
מאוחר זה', ואמר ליה זונין (שם חכם) לרבי: 'כך מנהגה של
אומה זו (דרבנן תקון במקושר, כי ההוא מנהג להפריד מצות וחוקים
בין פשוט למקושר, כדאמרן בריש פירקין): מלך שנה - מונין לו
שתים; שתים - מונין לו שלש'!?
(ומשני:) בתר דשמעה מזונין –
סברה (בתר דשמעה מזונין אותיב לרבי חנינא).
ההוא שטרא (פשוט) דהוה כתב ביה
"בשנת פלוני ארכן (לוה פלוני מפלוני)"
(ולא הוה כתב ביה כמה שנים למלכותו של אותו מלך: או
ראשונה או שניה או שלישית; 'ארכן' זה מלך, ובשנה ראשונה קורין לו 'ארכן', כדלקמן,
לפי שעתה מתוקן הוא כמו 'אריך או לא אריך' (סוכה דף מד:), וכמו 'וערות מלכא לא
אריך לנא למחזא' (עזרא ד): לא נאה ויפה לנו לראות ערותו של מלך וחרפתו); אמר רבי חנינא: יבדק אימתי עמד ארכן בארכנותיה (כי
בשנה ראשונה של מלכותו נכתב שטר זה, ומההיא שתא טרפי בעלי חובות ללקוחות).
ודלמא דאריך מלכותיה (כלומר: לאחר שהאריך ומלך כמה שנים לוה פלוני זה
מפלוני, ולא יטרפו לקוחות אלא מיכן ולהבא)?
אמר רב הושעיא: כך מנהגה של אומה זו: שנה ראשונה קורין לו 'ארכן' (מתוקן
למלכות מחדש), שניה קורין לו 'דיגון' (לשון
שנים וקרוב ללשון לעז שלנו)'
ודלמא עבורי עברוהו (ממלכותו) והדר אוקמוהו (והדר
אמלכוהו לסוף שנתים ושלש, ומיקרי נמי 'ארכן', ושמא השטר נכתב כשמלך בשניה, ואמאי
יגבה מזמן ראשון)?
אמר רבי ירמיה: ההוא – 'ארכן דיגון' קראו ליה (לפי שהחזירוהו למלכותו אחר
שהעבירוהו).
תנו רבנן: "הריני נזיר" (כלומר: אם לא פירש כמה נזירות נזר ואמר "הריני
נזיר"); סומכוס אמר: "הינא" – אחת (היינו נזירות אחת לשלשים יום); "- דיגון" – שתים (ויהיה נזיר ששים יום); "- טריגון" – שלש, "- טטריגון"
– ארבע; "- פנטיגון" – חמש (וכולם: הינא, דיגון, טריגון - כולן לשון לעז שלנו הם).
תנו רבנן: בית עגול (העשוי ככבשן: שאין לו שום פינת קרן זוית), דיגון (פינות שתים: מצד אחת עגול, וצדו אחת יש לו שתי פינות), טריגון (דעביד כחוצבא ויש בה שלש פינות),
פנטיגון (יש לו חמש פינות [כזה])
- אינו מטמא בנגעים; טטריגון (מרובע) מטמא בנגעים.
מנא הני מילי (דאין מטמא בנגעים אלא מרובע)?
דתנו רבנן: למעלה אומר (ויקרא
יד, לז)
קיר [וראה את הנגע והנה הנגע בקירת
הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר] קירות - שתים (הוא
יכול לומר 'והנה הנגע בקיר הבית' וכתב 'קירות'),
למטה אומר קיר קירות [ויקרא יד,לט ושב הכהן ביום השביעי
וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית] – שתים, הרי כאן ארבע (והיינו מרובע; אבל בית עגול -
כולו קיר אחת, 'ומראהו שפל מן הקיר' - לגופיה אתא; ובפירוש רבינו חננאל: כיוצא בו אמור אין לו להקב"ה בעולמו אלא
יראת השם, שנאמר (איוב כח) 'הן יראת ה'' שכן בלשון יוני קורין לאחת
'הינא'; ושמא בספריהם כתובה).
ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי, ואמר רבי: אין זמן בזה; אמר ליה רבי שמעון בר
רבי לרבי: שמא בין קשריו מובלע?
פלייה וחזייה; הדר חזא ביה רבי בבישות (כסבור שהוא כתבו; וברצונו לא היו
עושין מקושר אלא פשוט, לפי שטועים בו; אי נמי לפי שהיה מובלע בין קשריו יותר מדאי,
שרבי עצמו טעה בו). אמר ליה [רבי שמעון לרבי]: לאו אנא כתבתיה, רבי יהודה
חייטא (כן שמו) כתביה.
אמר ליה: כלך מלשון הרע הזה (כלומר: לא היה לך להטיל אשמה עליו; היה לך לומר 'איני
כתבתיו').
זימנין הוה יתיב קמיה וקא פסיק סידרא בספר תהלים; אמר רבי: כמה מיושר כתב
זה?
אמר ליה: לאו אנא כתבתיה, יהודה חייטא כתביה.
אמר ליה: כלך מלשון הרע הזה.
בשלמא התם - איכא לשון הרע, אלא הכא - מאי לשון הרע איכא (והלא
בשבחו של רבי יהודה חייטא דיבר כשאמר "יהודה חייטא כתביה")?
משום דרב דימי, דתני רב דימי אחוה דרב ספרא: לעולם אל יספר אדם בטובתו של
חבירו, שמתוך טובתו בא לידי רעתו (לידי גנותו: מתוך שמרבין בשבחו - מזכירין שם גנות שבו).
אמר רב עמרם אמר רב: שלש עבירות - אין אדם ניצול מהן בכל יום: הרהור עבירה,
ועיון תפלה (יש מפרשין שלאחר שהתפלל דן בלבו שישלם לו הקב"ה
שכרו ויעשה הקב"ה צרכיו וישמע תפלתו לפי שהתפלל בכוונה),
ולשון הרע.
לשון הרע סלקא דעתך?
(בבא בתרא קסה,א)
אלא אבק לשון הרע (כגון דאמרי "נורא בי פלניא" בערכין (דף
טו:)).
אמר רב יהודה אמר רב: רוב בגזל (רוב בני אדם חשודין על הגזל: כעין גזל, שמורין להתירא
במשא ובמתן לעכב איש מריוח הראוי לו לחבירו), ומיעוט בעריות,
והכל בלשון הרע.
בלשון הרע סלקא דעתך? אלא אבק לשון הרע.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2002 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.