דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רשב"ם בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(בבא בתרא קסה,ב)
תנו רבנן: "דהב" - אין פחות מדינר דהב; "דהב דינרין" ו"דינרין
דהב" - אין פחות משני דינרין דהב; "דהב בדינרין" - אין פחות
מבשני דינרין כסף דהב (אין פחות משוה שני דינרין של כסף: אותו זהב שלוה,
וכדמפרש לקמן: ד'דינרין' משמע של כסף).
אמר מר: '"דהב" - אין פחות מדינר דהב'; אימא נסכא?
אמר רבי אלעזר: דכתב 'מטבע'.
(בבא בתרא קסו,א)
ואימא פריטי?
פריטי דדהבא לא עבדי אינשי (בשום אתרא).
[אמר מר:] 'זהב בדינרין אין
פחות מבשני דינרין כסף זהב' - ואימא דהבא פריכא בתרי דינרי דהבא קאמר (כלומר:
זהב בדינרין; תרוייהו בזהב מיירי, אלא שזה מטבע ואידך הוי דהבא פריכא, והכי קאמר:
'דהבא פריכא בשוה שני דינרין זהב לוה פלוני מפלוני')?
אמר אביי: יד בעל השטר על התחתונה.
<רישא דקתני 'כסף בדינרין אין
פחות משני דינרין זהב כסף'- אמאי? אימא
כספא נסכא בתרי דינרי כספא קאמר [רש"ל
מוחק, ובמקומו:] אי הכי - רישא נמי (בין דאידך ברייתא קמייתא דקתני 'כסף בדינרין אין פחות
מבשני דינרין, דדהב כסף נימא יד בעל השטר כו' והוה לנו לפרש גרוטאות כסף בשני דינר
כסף, ובין דהך מתניתא דקתני 'דהב דינרין ודינרין דהב אין פחות משני דינרין זהב' -
נימא אין פחות משוה שני דינרין כסף זהב)?
אמר רב אשי: רישא דכתב 'דינרי' (דמשמע דינרי זהב),
סיפא דכתב 'דינרין' (אבל 'דינרין' סתם משמע של כסף).
ומנא תימרא דשאני בין 'דינרי' ל'דינרין' (שזה דינרין של כסף, וזה של זהב)?
דתנן (בשילהי פרק קמא דכריתות [פ"א מ"ז]): 'האשה שהיו עליה ספק חמש לידות (חמש
פעמים הפילה ספק רוח ספק ולד) ספק חמש זיבות (כגון
מקולקלת למניינה, וראתה חמשה חדשים שלשה ימים רצופים בכל חדש, ספק בימי נדה ספק
בתוך אחד עשר יום שבין נדה לנדה, שהם ימי זיבה וחייבת בקרבן) - מביאה קרבן אחד (ליטהר
מטומאתה: תור לעולה ותור לחטאת, ואינו נאכל, דחטאת העוף בא על הספק, ואינו נאכל,
כדנפקא לן ממתניתין דרבי יוסי ברבי חנינא במסכת נזיר (דף כט.)) ואוכלת בזבחים, ואין השאר עליה חובה (שבקושי
התירו להביא חטאת העוף על הספק כדי לטהרה מספק טומאתה, משום דההיא חטאת אזלא
לקבורה; וכיון דמיטהרא בקרבן אחד, כדאמרינן במסכת כריתות: דומיא דאשה טמאה
דמיחייבא חמש טבילות, ובטבילה אחת מטהרת - תו לא מייתי חטאת מספק להביאו לבית
הפסול); היו עליה חמש לידות
ודאות, חמש זיבות ודאות - מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים, והשאר עליה חובה (וכגון
שילדה לאחר 'מלאת' [מלשון: עד מלאת ימי טהרה], אבל על הלידה שבתוך 'מלאת' - נפטרת בקרבן אחד על
שניהם, ומ'זאת תורת היולדת' נפקא לן בפרק ארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף ט:)); מעשה ועמדו קינים בירושלים בדינרי זהב; אמר
רבן שמעון בן גמליאל: המעון הזה (בבית המקדש נשבע) אם אלין הלילה עד שיהו בדינרין (בדינרין
של כסף כלומר שיהא בזול)! נכנס לבית דין ולימד:
האשה שהיו עליה חמש לידות ודאות חמש זיבות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין
השאר עליה חובה (טעמא דרבי שמעון ורבי עקיבא, דאמרי התם: תאמר על אחת
ותיפטר - מפרש התם בפרק קמא);
(בבא בתרא קסו,ב)
ועמדו קינין (שני תורים או שני בני יונה קרויין
'קן') בו ביום ברבעתים' (ברביעית
דינר: שני תורין ברובע דינר, דהיינו מ"ח פרוטות; דקצ"ב פרוטות יש בדינר
- בפרק קמא דקדושין (דף יב.); והכי מפרש ב'ארבעה מחוסרי כפרה' (כריתות י:),
ודכוותה אשכחן במסכת מעשר שני (פ"ב מ"ט ע"ש): בית שמאי אומרים:
בריבעא כסף ובריבעא מעות, דהיינו ריבעא דינר).
כתוב מלמעלה וכו' ['מנה'
ומלמטה 'מאתים', מלמעלה 'מאתים' ומלמטה 'מנה' - הכל הולך אחר התחתון. אם כן למה
כותבין את העליון? שאם תמחק אות אחת מן התחתון - ילמד מן העליון]:
תנו רבנן: ילמד התחתון מן העליון באות אחת (שחסר מן התחתון) אבל לא בשתי אותיות, כגון 'חנן' מ'חנני' ו'ענן'
מ'ענני' (אבל לא בשתים,
כגון 'חן' מ'חנני', 'ען' מ'ענני');
מאי שנא שתי אותיות דלא?
דלמא מיתרמי שם בן ארבע אותיות, והוה ליה פלגיה דשמא.
אי הכי - אות אחת נמי: דלמא מיתרמי שם בן שתי אותיות והוה ליה פלגיה דשמא?
אלא: שתי אותיות היינו טעמא: דלמא מיתרמי שם בן שלש אותיות והוה ליה רובא
דשמא (דכולי האי ודאי לא ילפינן מעליון: ששתי אותיות לא
חיסר הסופר, וינתן הממון למי ששמו כך כמו שכתוב בתחתון).
אמר רב פפא: פשיטא לי 'ספל' מלמעלה (ספל אדירים (שופטים ה) הפקיד פלוני לפלוני) ו'קפל' מלמטה (טליתות שראויין לקפל; ויש פותרין
גימטריא הוא: ספל וקפל, והבל הוא; והוא הדין לכל הכלים דעלמא, אלא הכי נקט משום
דבעי עלה במסקנא: קפל מלמעלה וספל מלמטה כו')
- הכל הולך אחר התחתון; בעי רב פפא: 'קפל' מלמעלה ו'ספל' מלמטה – מאי? מי חיישינן
לזבוב (שחיסר רגלה של קו"ף ונעשית סמ"ך, ובהא נמי
ילמד מעליון) או לא?
תיקו. (והמוציא מחבירו עליו הראיה: דכיון דמסתפק דינא לבי
דינא - היאך יוציאו מיד המחזיק? ולא
דמי לממון המוטל בספק, דקיימא לן חולקין, דהתם עיקר המעשה אין ידוע לנו היאך היה,
כגון: שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה (לעיל דף צג.), וכגון נפל הבית עליו ועל
אמו (שם דף קנח:), הלכך פוסקין להן בית דין את הדין שיחלוקו; אבל כל מקום שעלתה
ההלכה בתיקו - הואיל ואין הדיינין יודעין לפסוק את הדין - היו שותקין, והמחזיק
יחזיק במה שבידו.)
ההוא דהוה כתב ביה 'שית מאה וזוזא'; שלחה רב שרביא קמיה דאביי: שית מאה
איסתירי וזוזא? או דלמא שית מאה פריטי וזוזא?
אמר ליה: דל פריטי, דלא כתבי בשטרא, דאסוכי מסכן להו (גירסת רשב"ם:דאסוכי קא מסכי
להו: סומכין אותן בדינרין: במקום קצ"ב פרוטות כותבין דינר),
(בבא בתרא קסז,א)
ומשוי להו זוזי; מאי אמרת? שית מאה איסתירי (סלעים)
וזוזא? שית מאה זוזי וחד זוזא? יד בעל השטר על התחתונה (ולית ליה אלא איסתרי, דאינון כל
אסתירא - פלגא דזוזא; כך פירש רבנו חננאל; ונראה לי דזוזי יקבל, דאסתירי הוו
סלעים, ויש בכל אחד ארבעה דינרין; אבל 'אסתירא' - פשיטי אינהו, ודאי הוו פלגא
דזוזא דהיינו סלע מדינה, כדאמרינן בבבא קמא (דף לז.) גבי התוקע לחבירו, בעובדא
דחנן בישא)!
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות
שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2002 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify
of use
at yeshol@barak-online.net.