דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רשב"ם בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(בבא בתרא
קע,ב)
גמרא:
אמר רב הונא אמר רב: אין הלכה לא כרבי יהודה (שאמר 'יחליף' ואפילו לכתוב לו
מזמן ראשון על ידי עדים בלא בית דין, כדמפרש ואזיל, דלא אלימי עדים לקרוע שטר
ולהחליף ולגבות מזמן ראשון) ולא כרבי יוסי (דאמר
'כותבין שובר', וצריך לשמור שוברו מן העכברים),
אלא בית דין מקרעין השטר וכותבין לו שטר אחר מזמן ראשון (לפי סכום המעות שחייב לו עדיין;
ורב תנא הוא ופליג).
אמר ליה רב נחמן לרב הונא, ואמרי לה רב ירמיה בר אבא לרב הונא: אי שמיעא
ליה לרב הא ברייתא (לקמן בשמעתין במילתיה דרבי יהודה בפורע חצי חובו): 'עדים מקרעין את השטר וכותבין לו שטר אחר מזמן ראשון' הוה הדר ביה (רב,
והיה מודה שהלכה כרבי יהודה, דהא רב נמי הכי קאמר:, דמה לי בית דין מה לי עדים?)!
אמר ליה: שמיע ליה ולא הדר ביה (דברייתא תני 'עדים מקרעין' ואיהו אמר בית דין דוקא,
ולא עדים).
(בבא בתרא קעא,א)
בשלמא בי דינא (מקרעין ומחליפין אחר, וכותבין אותו מזמן ראשון לטרוף
שלא כדין מזמן ראשון: דמן הדין לא אלים שטרא למיטרף אלא מיום שנכתב ואילך) - (אלא בית דין) אלימי לאפקועי ממונא
(דהפקר בית דין הפקר, כדנפקא לן מ'אלה הנחלות' (גיטין
דף לו.)), אלא עדים שעשו שליחותן -
חוזרין ועושין שליחותן (עדים שעשו שליחותן: לכתוב ולהעיד בשטר הראשון, היאך
חוזרין ועושין שליחות אחרת? ומי נתן להם כח זה)?
ולא (בתמיה: וכי אין עדים חוזרין ועושין)? והא אמר רב יהודה אמר רב: (מי שאבד שטרו ואמר לעדים
"כתבו לי אחר") עדים (חוזרין ו)כותבין
אפילו עשרה שטרות על שדה אחת (אם אבדו זה אחר זה)!?
(ומשני:) רב יוסף אמר: (לעולם
אין כח בידם של עדים לחזור ולכתוב שטר אחר לגבות מלקוחות, וכי קאמר רב יהודה אמר
רב -) (הני מילי)
בשטר מתנה (שאין בו אחריות; וכיון דהכל יודעין שנותן לו השדה -
למה לא יכתבו לו שטר מתנה להיות בידו לעדות דתיקו ארעא בידיה),
ורבה אמר: (אפילו בשטר מכירה קאמר רב יהודה דכותבין עשרה, וכגון) בשטר שאין בו אחריות (וכדאמרן לעיל (דף קסח:) 'חוץ
מאחריות שבו', וכדאמר רב נחמן לעיל (דף קסט:) 'שטרא דנן דכתבנוהו לא למיגבי ביה
כו')!?
מאי 'ברייתא'? – דתניא: 'הרי שהיו נושין בו אלף זוז, ופרע מהן חמש מאות זוז:
עדים מקרעין את השטר וכותבין לו שטר אחר מזמן ראשון - דברי רבי יהודה; רבי יוסי
אומר: שטר זה יהא מונח במקומו, ויכתבו שובר; ומפני שני דברים אמרו כותבין שובר:
אחת כדי שיכוף לפורעו (המלוה יכוף ללוה לפורעו: שדואג פן יפסיד שוברו, וזה
יוציא שטרו ותובעו כל חובו) ואחת כדי שיגבה
מזמן ראשון'
והא רבי יהודה נמי מזמן ראשון קאמר (כרבי יוסי, ומה תשובה היא זו שאמר רבי יוסי 'כדי
שיגבה מזמן ראשון')!?
הכי קאמר ליה רבי יוסי לרבי יהודה (דרבי יהודה לא פירש דבריו כל כך, אלא 'יחליף' סתמא
קאמר ליה לרבי יוסי כדתנן במתניתין): אי מזמן ראשון
קאמרת - פליגנא עלך בחדא (דכותבין שובר כדי שיכוף לפורעו);
אי מזמן שני קאמרת - פליגנא עלך בתרתי (כי כותבין שובר וגובין מזמן ראשון).
תנו רבנן [תוספתא מכות פ"א
מ"ב בשנויים]: שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי (כגון במקומות שמונין לחדשי החמה,
וכתב בשטר בט"ו לירח פלוני, וכשאנו נזקקין לכוין מתי אירע יום ט"ו של
אותו חדש - נמצא עונתו ביום שבת או ביום עשירי לתשרי, דהיינו יוה"כ, והכל
יודעין שלא נכתב לא בשבת ולא ביוה"כ, ונמצא שלא נכתב באותו יום המוכיח בשטר
אלא או מוקדם הוא ופסול או מאוחר וכשר) - שטר מאוחר הוא,
וכשר - דברי רבי יהודה (דסבירא ליה לרבי יהודה כל שטר מאוחר - כשר, ואפילו
אותו שאין להוכיח מתוכו של שטר אם מאוחר הוא ואם לאו, וכל שכן זה שזמנו ביום השבת
וביום הכפורים, שהזמן מוכיח שהוא מאוחר; ואפילו רבי יוסי מודה ביה דלא נפיק מיניה
חורבא מהאי, כדמפרש ואזיל; והא ליכא
למימר 'שמא מוקדם הוא ופסול', כמו שפירש רבינו חננאל: הלא תראה דרמינן עלה
דמתניתין (סנהדרין דף לב.) דתנן 'אחד
דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה שנאמר (ויקרא כד) משפט אחד יהיה לכם' הא דתניא בתוספתא בתחלת מסכת מכות [פ"א
מ"ב בשנויים]: 'שטר שכתוב בו זמנו באחד בניסן בשמיטה ובאו עדים ואמרו
"היאך אתם מעידין על שטר זה שנמסרה לכם עדות זו במקום הזה והלא באותו היום
עמנו הייתם במקום פלוני" - שטר ועדיו כשרין: חיישינן שמא איחרוהו וכתבוהו'; ושקלו
וטרו רבי חנינא ורבינא לאוקמי תרוייהו מתניתין ומתניתא - ולא דחו חדא מנייהו,
וקי"ל דלא מותבינן תיובתא אלא ממשנה או ברייתא שהיא הלכה; ותו: הא בהדיא
אמרינן: קיום שטרות מדרבנן הוא, דאי מדאורייתא - לא בעינן, דקיימא לן כריש לקיש
דאמר (כתובות דף יח:) 'עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין,
ורבנן הוא דאצרכינהו קיום'; שמע מינה שעל הבא לפסול את השטר - עליו הראיה; הלכך
מעמידין שטר זה בחזקת מאוחר, והטוען כי מוקדם הוא כדי לפסלו -עליו הראיה); רבי יוסי פוסל (שטר מאוחר דעלמא שאין בתוכו הוכחה
כלל, כדמפרש לקמיה).
אמר לו רבי יהודה: והלא מעשה בא לפניך בצפורי (בשטר מאוחר)
והכשרת?
אמר לו: כשהכשרתי - בזה (שכתוב זמנו בשבת וביוה"כ)
הכשרתי (שמתוכו מוכיח שלא נכתב בזמנו, שהרי אין ישראל כותבין
שטרות בשבת וביום הכפורים, והכל יבינו שהוא מאוחר, ולא נפיק מיניה חורבא, כדלקמן;
אבל במאוחר בעלמא: שזמנו כתוב ביום ראוי לכתיבה, ולא יוודע אם מאוחר הוא אם לאו -
בההוא פליגנא עלך, ופסילנא, וטעמא לקמן)
[עד כאן דברי התוספתא מכות פ"א מ"ב].
והא רבי יהודה נמי בזה קאמר?
אמר רבי פדת: הכל מודים (רבי יהודה ורבי יוסי בכל שטרות מאוחרין בענין זה:) שאם הוזקקנו לעונתו של שטר ונמצאת עונתו מכוונת בשבת
או בעשרה בתשרי (שכשאנו נזקקין למנות למתי מגיע עונתו של שטר, ונמצאת
עונת הזמן הכתוב בו מכוון ביום השבת או בעשרה בתשרי)
- ששטר מאוחר הוא, וכשר <(לדברי הכל, דדמי כמי שכתוב בתוכו 'שטרא דנן דכתבנוהו
- לאו בזמניה כתבנוהו, אלא אנן סהדי איחרנוהו וכתבנוהו' שהרי הכל יודעים שלא נכתב
בשבת וביום הכפורים, ויכירו שהוא מאוחר, ולא אתי לידי חורבא, כדמפרש לקמן; והכי
קאמר רבי פדת: הכל מודים בההוא שטר דקתני, כדאתא שטר שכתוב זמנו בשבת כו' – דכשר;
והיינו דקאמר ליה רבי יוסי 'בזה הכשרתי');
(בבא בתרא קעא,ב)
לא נחלקו אלא בשטר מאוחר בעלמא (עונתו ביום חול, ולא יוודע אם מאוחר אם לאו): דרבי יהודה (דמכשיר) לטעמיה, דאמר 'אין
כותבין שובר' (הלכך לא חייש בין מאוחר לכשנכתב בזמנו: לעולם אינו
פורע עד שיקח השטר ויקרענו, וכיון שנקרע השטר - לא חייש למידי) ולא נפיק מיניה חורבא, ורבי יוסי (דפוסל
המאוחר) לטעמיה, דאמר כותבין שובר (היכא
דפרע מקצת חובו, וה"ה היכא דפרע כל חובו, וטוען מלוה "אירכס שטרי",
כדמפרש לקמן - כותבין שובר ונותנין ללוה להודיע שפרע כל חובו, והלכך האי שטר מאוחר
פסול הוא כו') - ונפיק מיניה חורבא (אליבא
דרבי יוסי, כדמפרש ואזיל; ויש מפרשים אמר רבי פדת הכל מודים שאם הוזקקנו כו': שכך כתוב בתוך השטר 'הוזקקנו לעונתו של שטר
ונמצאת כו', וכל זה דכתב בשטר - לדעת כן נכתב: שיבינו שאין ישראל כותבין בשבת,
וידעו שהוא מאוחר; לא נחלקו אלא בשטר מאוחר
בעלמא שכתוב בו זמנו בשבת או בעשרה
בתשרי, ולא חזר וכתב 'בו הוזקקנו לעונתו של שטר כו'; וכל זה הבל וליצנות הוא! חדא
דהכי הוה ליה למימר 'אמר ר' פדת הכל מודים שאם כתב בו הוזקקנו כו', ועוד:
כיון דכתב זמנו בשבת - למה לי למכתב 'הוזקקנו כו' - הא ממילא אנו יודעין שלא נכתב
ביום השבת וביום הכפורים, ומאוחר הוא, כדפירשנו לעיל).
אמר רב הונא בריה דרב יהושע (מלתא באפי נפשיה היא):
אפילו למאן דאמר כותבין שובר - הני מילי אפלגא (פן יחזור המלוה ויתבע כל חובו), אבל אכוליה (חוביה) - לא (דמַלוה
אפסיד אנפשיה שלא נזהר לשמור את שטרו);
ולא היא: אפילו אכוליה כתבינן, כי הא:
דרב יצחק בר יוסף הוה מסיק ביה זוזי ברבי אבא; אתא לקמיה דרבי חנינא בר
פפי,
אמר ליה: הב לי זוזיי!
אמר ליה: הב לי שטראי ושקול זוזך!
אמר ליה שטרך אירכס לי, אכתוב לך תברא. (והוא הדין בלא אירכס: היכא דפרע
חצי חובו וכתבו שובר ללוה - יכול המלוה להוציא אחרי כן שטר חובו שכתוב זמנו אחר
זמן השובר, ויאמר "ממון אחר הוא זה שלוית ממני אחרי כן" ויגבה כל חובו
מֻשלם, שהרי אין ידוע שהוא מאוחר! אבל שטר שכתוב זמנו בשבת ועשרה בתשרי - לא מצי
למימר "השתא הוא דיזפת מינאי")
אמר ליה: הא רב ושמואל דאמרי תרוייהו 'אין כותבין שובר'!
אמר: מאן יהיב לן מעפריה דרב ושמואל רמינן בעיינין; הא רבי יוחנן והא ריש
לקיש דאמרי תרוייהו כותבין שובר! וכן כי אתא רבין אמר רבי אילעא: כותבין שובר.
ומסתברא דכותבין שובר (אכוליה חוב היכא דאירכס שטרא),
דאי סלקא דעתא אין כותבין שובר - אבד שטרו של זה - יאכל הלה וחדי (בתמיה:
ישמח באכילת ממון אחרים חנם)!?
מתקיף לה אביי: ואלא מאי - כותבין שובר? אבד שוברו של זה יאכל הלה וחדי?
אמר ליה רבא: אִין! (משלי כב,ז) [עשיר ברשים ימשול ו]עבד לוה לאיש מלוה (מוטב
שיהא טורח ודאגת שמירת שטר מוטל על הלוה יותר מן המלוה).
תנן התם (בסדר זרעים בפרק אחרון דמסכת שביעית [פ"י
מ"ה]) 'שטרי חוב המוקדמין (שכתבוהו
באחד באייר ובתוך השטר הקדימו וכתבו בו 'באחד בניסן') - פסולין (דאתי למיטרף לקוחות שלא כדין;
ואפילו מזמן שני לא גובה, כדאמרינן ב'איזהו נשך' (בבא מציעא דף עב.): 'רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן - גזירה שמא יגבה
מזמן ראשון'; אבל מוקדמין בענין זה: שנכתב
בו 'באחד בניסן', ובאחד בניסן כתבוהו, ולא לוה עד תשרי: דאתא למיטרף לקוחות שלא
כדין דמניסן ועד תשרי - בזה נחלקו בפרק 'שנים אוחזין': רב אשי מוקי לה בשטרי
הקנאה, ואביי אמר 'עדיו בחתומיו זכין לו', ומיום כתיבת השטר שיעבד נפשיה, והלכך
כשר), והמאוחרין (שכתבוהו
באחד בניסן וכתבו בתוך השטר באחד באייר) - כשרין' (וכל שכן אם לוה בניסן ולא נכתב עד אייר דכשר: שהרי
מחל לו שעבוד של חדש שעבר); אמר רב המנונא: לא
שנו (דמאוחרים כשרים)
אלא שטרי הלואה (כדאמרן לעיל: רבי יהודה לטעמיה, דאמר אין כותבין שובר
ולא נפיק מיניה חורבא; ורב המנונא - סבירא ליה 'אין כותבין שובר', כדמתרץ לקמן,
הלכך ליכא למיחש למידי), אבל שטרי מקח וממכר - אפילו
מאוחרין נמי פסולין; מאי טעמא: - זימנין דמזבין ליה (ראובן)
ארעא (לשמעון) בניסן (על מנת
שאם יגיע לדמים יחזירנה לו), וכתיב ליה 'בתשרי' (וכשכתב
שטר מקנה כתב בו 'ראובן מכר שדה לשמעון בתשרי'),
ומתרמי ליה זוזי ביני ביני וזבין ליה מיניה (וחזר ראובן ולקח שדהו משמעון
בתמוז, וכששאל שטר מקנה אמר ליה שמעון "אירכס לי"),
וכי מטי תשרי - מפיק ליה ואמר ליה "הדר זבנתה מינך" (ואפילו
למאן דאמר אין כותבין שובר - הכא מודה: דמה יפסיד שמעון אם לא יפדה ראובן שדהו?
הלכך אפילו אם יכתוב לו שמעון לראובן שובר שפדה שדהו בתמוז - יחזור שמעון ויוציא
שטרו הכתוב בתשרי ויאמר: "אחר שפדית חזרתי ולקחתי ממך, והא שטרא")!
אי הכי - שטרי הלואה נמי (כדאמרן לעיל אליבא דרבי יוסי, דפסיל שטר מאוחר משום
הך חורבא): זמנין דיזיף בניסן וכתיב
ליה שטרא בתשרי, ומתרמי ליה זוזי ביני ביני, ופרע ליה, ואמר ליה "הב לי
שטראי", ואמר ליה: "אירכס לי", וכתיב ליה תברא, וכי מטי זמניה -
מפיק ליה ואמר ליה: "הני - השתא הוא דיזפת מינאי"; קסבר (רב
המנונא) אין כותבין שובר (הלכך
מאוחרין כשרין, כדאמרן אליבא דרבי יהודה).
אמר ליה רב יימר לרב כהנא ואמרי לה רב ירמיה מדיפתי לרב כהנא: והאידנא
דכתבינן שטרי מאוחרי וכתבינן תברא (ולא חיישינן לחורבא דנפיק מיניה לרבי יוסי לעיל).
<אמאי קעבדינן הכי? אמר ליה:> בתר דאמר להו רבי אבא לספריה: כי
כתביתו שטר מאוחרי כתבו הכי 'שטרא דנן לא בזמניה כתבניה אלא אחרנוהו וכתבנוהו' (ליכא
למיחש מידי דכיון דכתוב בתוך השטר שהוא מאוחר - הרי הוא כשטר שכתוב בו זמנו בשבת
ועשרה בתשרי, דאכשרנא לעיל בין לרבי יהודה בין לרבי יוסי: דכיון דידעינן ביה בשטר
שהוא מאוחר - לא אתי לידי חורבא, ושוברו מוכיח עליו שהוא פרוע, והאי דקדים ליה
שובר - היינו משום דשטר מאוחר כתבוהו, כמו שכתבו בתוכו "אנן סהדי
איחרנוהו" - ואפילו רבי יוסי בזה מכשר).
אמר ליה רב אשי לרב כהנא: והאידנא דלא קא עבדינן הכי (אלא כתבינן שטר מאוחר, וכתבינן
תברא, ולא כתבינן בתוך השטר "איחרנוהו וכתבנוהו" ואפילו הכי לא חיישינן
לחורבא דרבי יוסי) - בתר דאמר ליה רב ספרא לספריה:
"כי כתביתו הני תברי - אי ידעיתו זימנא דשטרא כתבו (בתוך השובר 'פלוני פרע לפלוני חוב
פלוני כך וכך של אותו השטר שכתוב בו זמן פלוני', ואז לא יוכל לרמות: שאפילו כתב את
השטר מאוחר - הרי השובר מוכיח עליו דהוא פרוע),
אי לא (אדכרתון זמן הכתוב בשטר)
- כתבו (השובר) סתמא (שלא
יהא כתוב שום זמן בשובר, אלא סכום המעות שהיו כתובין בשטר כותבין בשובר): דכל אימת דנפיק לרעיה (דכי היכי דכל אימת דנפק השטר
שכתוב בו סכום ממון כזה - לורעיה השובר, לא שנא אם השטר קודם לשובר לא שנא מאוחר
הימנו, דהא תברא סתמא כתוב; ומעתה צריך המלוה ליזהר שלא ילוה עוד ללוה הזה כסכום
ממון הכתוב בשובר, דהא תברא מרע ליה, ואם הלוהו כסכום ממון ההוא - הוא ניהו דאפסיד
אנפשיה).
אמר ליה רבינא לרב אשי, ואמרי לה רב אשי לרב כהנא:
(בבא בתרא קעב,א)
והא האידנא דלא קעבדינן הכי (אלא כתבינן שטר מאוחר סתמא, דלא כתיב 'איחרנוהו
וכתבנוהו', וכתבינן תברא עלייהו בשעת פרעון, וכתבינן זמן בשובר, ולא כתבינן ליה
סתמא, ולחורבא דרבי יוסי לא חיישינן)?
אמר ליה: רבנן תקוני תקיני: מאן דעביד - עביד, מאן דלא עביד - איהו הוא
דאפסיד אנפשיה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות וציטטות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM;
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2002 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.