דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(מכות ג,ב)
ואמר רב יהודה אמר
רב: שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב של יין ('חסר
קורטוב' לא גרסינן ברב יהודה), ומראיהן כמראה יין, ונפלו למקוה - לא פסלוהו (זיל
בתר חזותא, ויין אינו פוסל את המקוה, ופסול מקוה במים שאובין - מדרבנן הוא).
מתקיף לה רב
כהנא: וכי מה בין זה למי צבע, דתנן [מקואות פ"ז מ"ג]: 'רבי יוסי אומר: מי צבע פוסלין את המקוה בשלשת
לוגין'!?
אמר ליה רבא:
התם 'מיא דצבעא' מקרי, הכא 'חמרא מזיגא' מקרי.
והתני רבי
חייא: (שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה
יין ונפלו למקוה) הורידו
את המקוה (מהכשרו לפסול)!?
אמר רבא: לא
קשיא: הא (רב) - (כ)רבי יוחנן בן נורי (דאזיל
בתר חזותא), הא - רבנן,
דתנן [מקואות פ"ז מ"ה]: 'שלשת לוגין מים
(מכות ד,א)
חסר קורטוב ('חסר
קורטוב' גרסינן הכא ברישא ובסיפא) שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין, ונפלו למקוה -
לא פסלוהו (משום דחסרו קורטוב; אבל אי הוו מעיקרא שלשת לוגין
שלמים, ונפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין – פסלוהו; והא דתני רבי חייא
'הורידו את המקוה' - כי האי תנא סבירא ליה); וכן שלשה לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חלב
ומראיהן כמראה מים ונפלו למקוה - לא פסלוהו (טעמא
דסיפא נמי משום דחסר קורטוב הוי, וגבי יין נמי הוי מצי למיתני כי האי גוונא ברישא,
וניתנינהו בחדא בבא, הכי: 'שלשת לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין או
חלב - בין שמראיהן כמראה מים בין שמראיהן כמראה יין - לא פסלוהו'; אלא כי אורחא
דמילתא קתני להו: שהיין, שהוא אדום - הופך את המים ממראיהן, אבל החלב אין דרכו
להפוך את מראיתן); רבי
יוחנן בן נורי אומר: הכל הולך אחר המראה (וגבי יין,
אפילו הוו מעיקרא שלשת לוגין שלמין, כיון דמראיהן כמראה יין - לא פסלוהו)'; (ורב כוותיה
סבר ליה; וגבי חלב - אף על גב דמעיקרא חסר קורטוב, הוו משלים להו חלב).
הא מיבעיא בעי לה
רב פפא, דבעי רב פפא (אהא פרכינן: דאוקימנא לרב כרבי יוחנן
בן נורי, ולא כרבנן): רב (דאמר
לעיל 'לא פסלוהו' - היכי תני?) (מי) תני 'חסר קורטוב' ברישא, אבל שלשה לוגין לתנא
קמא פסלי (ואי הוו שלמים - פסלו , ודלא כרב), ואתא רבי יוחנן למימר: הכל הולך אחר המראה, ורב
אומר כרבי יוחנן בן נורי? או דלמא רב לא תני (ברישא) 'חסר קורטוב' ברישא, ורבי יוחנן בן נורי, כי פליג
- אסיפא הוא דפליג, ורב דאמר (למילתיה דלעיל) כדברי הכל (אפילו
כרבנן: דרבנן תרוייהו בעו: שיעורא וחזותא, ורב דאמר כדברי הכל, דכולי עלמא חזותא מיהת
בעינן)?
לרב פפא מיבעיא
ליה, לרבא פשיטא ליה (דרב תני 'חסר קורטוב' ברישא, דלא בעי
תנא קמא אלא שיעורא, ורב - דקפיד נמי אחזותא, כרבי יוחנן בן נורי אמרה למילתיה).
אמר רב יוסף: לא
שמיעא לי הא שמעתא (תלמידו של רב יהודה אני, ולא שמעתי
מפיו שמועה זו דאמרן לעיל בשמיה: 'שלשה לוגין מים שנפל לתוכן כו').
אמר ליה אביי: את
אמרת לה ניהלן (רב יוסף חלה ושכח תלמודו, והיה
אביי מזכירו מה שקיבל הימנו), והכי אמרת ניהלן (כששנית
משנה זו אמרת לנו עליה ההיא מימרא דרב יהודה אמר רב, ופירשת לנו): דרב לא תני 'חסר קורטוב' ברישא, ורבי יוחנן -
אסיפא פליג, ורב דאמר (למילתיה) כדברי הכל.
[## לרבא פשיטא, ולרב פפא – תלמידו של רבא –
ספק! האם רב פפא לא למד היטב מרבא? – לא: רבא אולי לא הכיר את דברי רב יוסף, שהרי
רבא לא היה תלמידו, אבל אביי הכיר – ורב פפא שמע גם מאביי, ולכן הסתפק בין דברי
רבא לדברי אביי בשם רב יוסף.]
ואמר רב יהודה אמר
רב: חבית מליאה מים שנפלה לים הגדול - הטובל שם (באותו
מקום) לא עלתה לו טבילה:
חיישינן לשלשה לוגין שלא יהו במקום אחד (שמא כל
מים שהיו בחבית עומדים יחד, ושמא בא זה ראשו ורובו במים שאובין, וזה אחד מן הפוסלין
את התרומה) ('אי אפשר לשלשת לוגין כו' לא גרסינן, דהא ודאי אפשר;
אלא חיישינן לשמא; וסיפא דמילתא מוכחא דמשום שמא הוא, דאמרינן לקמן טעמא: משום
דמוקמינן גברא אחזקיה); ודוקא
לים הגדול, דקאי וקיימא, אבל נהרא בעלמא – לא.
תניא נמי הכי (דחיישינן
בים הגדול למשקין הנופלין בו שהם עומדים במקומם): חבית מליאה יין [לבן?] ('חבית של
יין' גרסינן בברייתא, והכי גרסינן בתוספתא (דמקואות פ"ה)[1]) שנפלה לים הגדול - הטובל שם לא עלתה לו טבילה'; חיישינן
לשלשה לוגין שאובין שלא יהו במקום אחד; 'וכן ככר של תרומה שנפל שם (אחר
שטבל זה ועלה) – טמא (שמא
היין עומד במקומו, ונטמא מחמת האדם, וחזר וטימא את הככר)'.
מאי 'וכן' (פשיטא:
כיון דחיישת לשמא היין עומד במקומו - איכא למיחש שנטמא הככר)?
מהו דתימא התם (אף
על גב דלגבי טבילה חיישינן - לגבי ככר לא חיישינן, דהא מילתא ספיקא היא: אי קאי יין
בדוכתיה אי לא; וגבי גברא - הוא דאמרינן 'לא עלתה לו טבילה':) אוקי גברא אחזקיה (והוא
טמא היה, ובטבילת ספק אתה בא לטהרו? אל תטהרנו מספק!) - הכא אוקי תרומה אחזקה (והיא
בחזקת טהורה קיימא)? - קא משמע
לן.
משנה:
"מעידין אנו
באיש פלוני שחייב לחבירו מאתים זוז" ונמצאו זוממין - לוקין ומשלמין, שלא השם (המקרא) המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין (מלקות
משום 'לא תענה' ותשלומין משום 'כאשר
זמם' [כדמפרש להלן]) - דברי רבי מאיר;
וחכמים אומרים:
כל המשלם - אינו לוקה (דכתיב 'כדי רשעתו'
[דברים כה,ב]: משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות [כדלהלן];
ובמסכת כתובות (דף לב.) מקשינן: ונימא 'כל הלוקה אינו משלם', וילקו כל הזוממין ולא
ישלמו? ומשנינן: 'בפירוש רבתה תורה עדים זוממין לתשלומין', ויליף לה התם).
"מעידין אנו
באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים" ונמצאו זוממין - לוקין שמונים: משום (שמות
כ,יב) [לא תרצח לא תנאף לא תגנב] לא תענה ברעך עד שקר, ומשום (דברים יט,יט) ועשיתם
לו כאשר זמם [לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך] - דברי רבי מאיר;
וחכמים אומרים:
אין לוקין אלא ארבעים (משום 'כאשר זמם'
אבל משום 'לא תענה' - לא לקי, כדמפרש בגמרא).
(מכות ד,ב)
גמרא:
בשלמא לרבנן (דברים
כה,ב) [והיה אם
בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו] כדי רשעתו [במספר] כתיב: משום רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות;
אלא רבי מאיר -
מאי טעמא?
אמר עולא: גמר
ממוציא שם רע ("לא
מצאתי לבתך בתולים" [דברים כב,יד]): מה מוציא שם רע לוקה ומשלם (דכתיב
(דברים כב,יח) 'ויסרו אותו', [פסוק יט]
'וענשו אותו' ואמרינן בכתובות (דף מו.) 'ויסרו'
- זה מלקות, וילפינן לה מקראי) - אף כל לוקה ומשלם.
מה למוציא שם רע,
שכן קנס (וכל קנס - חידוש הוא, ומחידוש לא ילפינן לממונא)?
סבר לה כרבי עקיבא,
דאמר: עדים זוממין - קנסא הוא.
איכא דמתני (להא
דעולא) אהא: דתניא: '(שמות
יב,י) [ו]לא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר [באש
תשרפו] - בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה,
לומר שאין לוקין עליו (שהעשה האמור אחריו - תקנתו וכפרתו
על עבירת הלאו) - דברי
רבי יהודה; רבי עקיבא אומר: לא מן השם הוא זה (אין
טעם זה עיקר: דלאו שניתק לעשה אין לוקין עליו), אלא (אלא מפני מה
המותיר אינו לוקה?) משום דהוה
ליה לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה - אין לוקין עליו' - מכלל דרבי יהודה
סבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו - מנא ליה?
אמר עולא: גמר ממוציא
שם רע: מה מוציא שם רע לאו שאין בו מעשה לוקין עליו - אף כל לאו שאין בו מעשה
לוקין עליו.
מה למוציא שם רע
שכן לוקה ומשלם?
אלא אמר ריש לקיש:
גמר מעדים זוממין: מה עדים זוממין לאו שאין בו מעשה לוקין עליו (עדים
זוממין לוקין על דיבורם בעדי בן גרושה ובן חלוצה) - אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו.
מה לעדים זוממין
שכן אין צריכין התראה (בכתובות אמרינן טעמא, ב'אלו נערות'
(דף לג.): נתרי בהו אימת כו'; אבל כל שאר עונשין בבית דין של מטה צריכין התראה)?
מוציא שם רע יוכיח,
וחזר הדין: לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה: הצד השוה שבהן: לאו שאין בו
מעשה ולוקין עליו - אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו.
מה להצד השוה שבהן
שכן קנס?
הא - לא קשיא: רבי
יהודה לא סבר לה כרבי עקיבא.
אלא מה להצד השוה
שבהן שכן יש בהן צד חמור?
ורבי יהודה - צד
חמור לא פריך (הואיל וחומרו של זה אינו חומרו של זה
- אין טעם המלקות תלוי בו).
ורבנן - האי (שמות
כ,יב) [לא תרצח לא תנאף לא תגנב] לא תענה ברעך עד שקר - מאי דרשי ביה?
ההוא מיבעי ליה
לאזהרה לעדים זוממין (לענשן בדין הזמה, ולא ניתן לעונש מלקות,
אלא שלא היה לו לענשן בדין הזמה אלא אם כן הזהיר).
ורבי מאיר - אזהרה
לעדים זוממין מנא ליה?
אמר רבי ירמיה:
נפקא ליה (דברים יט,כ) מ'והנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו [לעשות] עוד [כדבר
הרע הזה בקרבך]' (הרי
אזהרה בפרשת עדים זוממין כתיב).
ורבנן?
ההוא מיבעי ליה
(מכות ה,א)
להכרזה (דאמרינן
בסנהדרין, ב'אלו הן הנחנקין' (דף פט.): ארבעה צריכין הכרזה: לאחר שנענשו בבית דין
- צריכין בית דין להכריז: "כך וכך נהרג פלוני בבית דין על עבירה פלונית"
כדי לרדות את השומעין).
ורבי מאיר?
הכרזה מ'ישמעו ויראו' נפקא (ואזהרה מ'לא
יוסיפו').
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.
[1]
בגירסתנו בתוספתא מקואות ה,ט: חבית שנשברה
בים הגדול ומראה אותו מקום כמראה אותו היין הטובל באותו מקום כאילו לא טבל ולא עוד
אלא אפילו נפל לשם ככר תרומה טמא.