דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(מכות ה,ב)
משנה:
(דברים יז,ו) על
פי שנים ו או שלשה עדים יומת המת [לא יומת על פי עד אחד]; אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה? אלא
להקיש שנים לשלשה: מה שלשה מזימין את השנים - אף השנים יזומו את השלשה; ומנין אפילו
מאה? תלמוד לומר: 'עדים'.
רבי שמעון אומר:
מה שנים אינן נהרגין עד שיהיו שניהם זוממין (עד
שיזומו שניהם כדפרישית לעיל) - אף שלשה אינן נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין; ומנין אפילו
מאה? - תלמוד לומר: 'עדים'.
רבי עקיבא אומר:
(לא הוצרך ללמדנו זאת: דממילא ידעינן ששנים מזימין את השלשה,
שהרי השנים כשרים לכל עדיות, וממילא ידעינן שאין זוממין עד שיזומו כולם, שהרי כולם
כאחד נעשו עדים, וקרא כתיב: 'והנה עד שקר העד'
[דברים יט,יח]) לא בא השלישי להקל אלא להחמיר עליו (שלא
תאמר 'הואיל ובלאו הוא היתה העדות מתקיימת, לא יעשו בו דין הזמה' - לימדך הכתוב שאף
הוא מן מקיימי דבר), ולעשות דינו
כיוצא באלו; ואם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה - על אחת כמה וכמה
ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה (שמצינו מדה
הטובה מרובה ממדת פורענות: במדה טובה הוא אומר (שמות לד,ז) נוצר חסד
לאלפים; במדת פורענות הוא אומר (שם) 'על שלשים
ועל רבעים'): ומה
שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול - עדותן בטלה, אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול
- עדותן בטלה; מנין אפילו מאה? - תלמוד לומר: 'עדים'.
(מכות ו,א)
[המשך המשנה]
אמר רבי יוסי: במה
דברים אמורים? - בדיני נפשות (דכתיב 'והצילו
העדה' ומהדרינן אזכותא), אבל בדיני ממונות - תתקיים העדות בשאר.
רבי אומר: אחד דיני
ממונות (נמי עדותן בטלה) ואחד דיני נפשות, ואימתי (ובדיני
נפשות, כי אמרינן 'בטלה')? - בזמן שהתרו
בהן (בזמן שהקרוב או הפסול נשתתף בעדות מתחלה להיות מן המתרין
בעוברי עבירה), אבל בזמן
שלא התרו בהן (ולא כוונו להיות עדים בדבר) - (לא בטלה עדות
האחרים בשביל ראייתן של אלו, ד)מה יעשו שני אחין שראו באחד (עם
שלישי מן השוק) שהרג את הנפש?
גמרא:
אמר רבא: והוא שהעידו
כולם בתוך כדי דיבור (התם קאמרה מתניתין 'מאה כשנים',
אבל אם העידו השנים, ולאחר זמן העידו האחרים - הרי הן כשתי כתות לכל דבר).
אמר ליה רב אחא
מדפתי לרבינא: מכדי תוך כדי דיבור - היכי דמי? - כדי שאילת תלמיד לרב; מאה - טובא הוו?
אמר ליה: כל חד
וחד (התחיל להעיד) בתוך כדי דיבור של (של
סיומו) חבירו.
(תוספות ד"ה אמר רבא והוא
שהעידו כולם בתוך כדי דיבור: [פ"ה] 'ובהא קאמרה מתניתין ד'מאה כשנים', אבל אם
העידו השנים, ולאחר זמן העידו האחרים - הרי הן שתי כתי עדים לכל דבר'; משמע דקאי
אף לענין קרוב או פסול, וקשה: דהא משמע בסמוך דלענין דין דקרוב או פסול אינו
תלוי בהעדאה בתוך כדי דיבור, אלא בראיית מעשה גמרה עדותן אף כי העידו אחר תוך כדי
דיבור [או לא העידו בכלל], דקאמר
'הרוג יציל'! לכך נראה דלא קאי רק אדין דעדים זוממין דקאמר 'עד שיזומו כולם', ובהא
קאמר דוקא כי העידו כולם בתוך כדי דיבור דזה הוי עדות אחד, ובעינן 'עד שיזומו
כולם', אבל העידו מקצתן בתוך כדי דיבור ומקצתן אחר כדי דיבור - אם כן הוי שתי
כתות, ולא בעינן 'עד שיזומו כולם'; אבל לענין 'נמצא אחד קרוב או פסול' - אף אם
נמצא - מהני שהעידו לאחר כדי דיבור עדותן בטלה; ואי תימא מאי שנא? - ויש לומר שנא
ושנא! דדוקא גבי נמצא אחד מהן קרוב או פסול חשיב כחד עדות כשהעידו לאחר כדי דיבור,
משום שהם אומרים אמת, ואם כן עדותן התחיל מראייה שלהם וראייה שלהם היתה בבת
אחת עם העדים, אבל בעדים זוממין - שאינן אומרים אמת - אם כן לא בא עדותן אלא
כשיעידו בבית דין, וכיון דלא העידו בבת אחת רק לאחר כדי דיבור - לא חשבינן כחד
עדות; כן נראה למשי"ח.)
רבי עקיבא אומר
לא בא שלישי כו' [להקל אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו; ואם כן ענש
הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה - על אחת כמה וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי
מצוה כעושי מצוה] ומה שנים כו' [נמצא
אחד מהן קרוב או פסול - עדותן בטלה, אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול - עדותן
בטלה; מנין אפילו מאה? - תלמוד לומר: 'עדים'; אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים? -
בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות - תתקיים העדות בשאר.
רבי אומר: אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות, ואימתי? - בזמן
שהתרו בהן, אבל בזמן שלא התרו בהן - מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש?]
אמר ליה רב פפא
לאביי: (לרבי יוסי, דאמר אף בלא התרו: שלא נתכוין להעיד הוא מציל
את הנדון מפני קורבה) אלא מעתה
הרוג יציל (הרוג נמי יציל את הנדון, שהרי גם הוא ראה והוא קרוב
אצל עצמו)?!
כשהרגו מאחוריו
(מתקיימין כל המקראות שמחייבין את הרוצח ליהרג).
נרבע יציל?
כשרבעו
מאחוריו.
הורג ורובע יצילו?!
אישתיק.
כי אתא לקמיה דרבא,
אמר ליה: (דברים יט,טו) [לא
יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי
שלשה עדים] יקום דבר - במקיימי דבר הכתוב מדבר ('יקום
דבר' כתיב בהאי קרא שעשאן לכולם כשנים, דהיינו העדים; אבל לא בעושי
הדבר).
אמר רבי יוסי במה
דברים אמורים וכו' [בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות - תתקיים העדות בשאר. רבי
אומר: אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות, ואימתי? - בזמן שהתרו בהן, אבל בזמן שלא התרו
בהן] מה יעשו שני אחים כו' [שראו
באחד שהרג את הנפש?]:
היכי אמרינן להו?
אמר רבא: הכי אמרינן
להו (לקרוב ופסול, למבדקינהו אם מתחלה לעדות נתכוונו): "למיחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו?" אי
אמרי "לאסהודי" אתו - נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה; אי אמרי
"למיחזי" אתו - מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש.
איתמר: אמר רב יהודה
אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי; ורב נחמן אומר: הלכה כרבי.
(מכות ו,ב)
משנה:
היו שנים רואין
אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה, ואחד מתרה בו באמצע: בזמן שמקצתן רואין אלו
את אלו - הרי אלו עדות אחת (ואם הוזם אחד
מהם (או שנים) ולא הוזמו כולן אין נהרגין), ואם לאו - הרי אלו שתי עדיות; לפיכך אם נמצאת אחת מהן
זוממת - הוא והן נהרגין, והשניה פטורה.
רבי יוסי אומר:
לעולם אין נהרגין עד שיהו שני עדיו מתרין בו, שנאמר (דברים
יז,ו) על פי שנים עדים [או שלשה
עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד].
דבר אחר על פי שנים
עדים: שלא תהא סנהדרין שומעת (עדות העדים) מפי התורגמן (צריכין
הדיינין שיהיו מכירין בלשון העדים, ולא שיעמדו מליץ בינותם).
גמרא:
אמר רב זוטרא בר
טוביא אמר רב: מנין לעדות מיוחדת (אחד רואה אותו
מחלון זה ואחד רואה מחלון זה ואינן רואין זה את זה) שהיא פסולה? שנאמר (דברים
יז,ו) [על
פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת] לא יומת על פי עד אחד: מאי
'אחד'? אילימא עד אחד ממש - מרישא שמעינן לה: 'על פי שנים עדים' אלא מאי 'אחד'? - אחד – אחד.
תניא נמי הכי: (דברים
יז,ו) [על
פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת] לא יומת על פי עד אחד -
להביא שנים שרואים אותו אחד מחלון זה ואחד מחלון זה ואין רואין זה את זה, שאין
מצטרפין; ולא עוד אלא אפילו בזה אחר זה בחלון אחד - אין מצטרפין.
אמר ליה רב פפא
לאביי: השתא: ומה אחד מחלון זה ואחד מחלון זה - דהאי קא חזי כולו מעשה והאי קא חזי
כולו מעשה - אמרת לא מצטרפי, בזה אחר זה - דהאי חזי פלגא דמעשה והאי חזי פלגא דמעשה
– מיבעיא?
אמר ליה: לא נצרכא
אלא לבועל את הערוה (שיש די בראיית כל אחד, ואפילו הכי
לא מצטרפו).
אמר רבא: אם היו
רואין את המתרה או המתרה רואה אותן – מצטרפין.
ואמר רבא: מתרה
שאמרו - אפילו מפי עצמו (ההרוג עצמו התרה בו), ואפילו מפי השד.
אמר רב נחמן: עדות
מיוחדת כשירה בדיני ממונות, דכתיב: (דברים יז,ו) [על פי שנים עדים או שלשה עדים
יומת המת] לא יומת על פי עד
אחד: בדיני נפשות הוא דאין כשירה,
אבל בדיני ממונות – כשירה.
מתקיף לה רב זוטרא:
אלא מעתה (דכשרים בעלמא ומצטרפי) - בדיני נפשות תציל (כששנים
רואין מחלון זה ושנים מחלון זה והוזמה כת האחת, תצטרף עדות זו להיות כולם ככת אחת להציל
את הזוממין ואת הנדון: שתהא עדותן בטלה: כיון דבעלמא מצטרפת - יש טעם כאן להצילו,
ורחמנא אמר 'והצילו העדה') אלמה תנן 'הוא והן נהרגין'?
קשיא.
רבי יוסי
אומר [לעולם אין
נהרגין עד שיהו שני עדיו מתרין בו, שנאמר (דברים יז,ו) על
פי שנים עדים]:
אמר ליה רב פפא
לאביי: ומי אית ליה לרבי יוסי האי סברא (התראה כלל)? והתנן [פ"ב מ"ג דף ט,ב]: רבי יוסי אומר: השונא (שאמר
"בשוגג הרגתי") נהרג מפני
שהוא כמועד ומותרה!
אמר ליה: ההוא
- רבי יוסי בר יהודה> היא, דתניא: רבי יוסי בר יהודה אומר: חבר אין צריך
התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד
'דבר אחר: על פי
שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן:'
הנהו לעוזי (בעלי
לשון אחרת שאין הדיינין מכירין בה) דאתו לקמיה דרבא - אוקי רבא תורגמן בינייהו; והיכי עביד הכי?
והתנן 'שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן'?
רבא מידע הוה ידע
מה דהוו אמרי, ואהדורי הוא דלא הוה ידע.
(מכות ז,א)
אילעא וטוביה (עדי
הלואה) - קריביה דערבא (היו
קרובין אל הערב); הוה סבר
רב פפא למימר: גבי לוה ומלוה רחיקי נינהו; אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב
פפא: אי לית ליה ללוה - לאו בתר ערבא אזיל מלוה?
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך:
(תענית ב,ב)
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא: בתחתית הדף
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.