דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה לא,ב)
אמר רב יוסף:
(עבודה זרה לב,א)
האי חלא דשיכרא דארמאה – אסור, דמערבי ביה דורדיא (שמרים)
דיין נסך.
אמר רב אשי: ומאוצר (אם הביאו מן האוצר: מכלי העשוי לקיום) שרי: כיון דמערבי ביה - מסרא סרי (מסריח
כשמשהין אותו).
וחרס הדרייני:
מאי 'הדרייני'?
אמר רב יהודה אמר שמואל: חרס של הדריינוס קיסר (כשיוצא בגייסות - מוליכן עמו).
כי אתא רב דימי – אמר: קרקע בתולה היתה, שלא עבדה אדם מעולם (והיה
כל כחה קיים - והוציאתו ביין זה, ונעשה חזק), עבדה ונטעה, ורמי
ליה לחמרא בגולפי (כלי חרס) חיורי (חדשים,
דמייצי), ומייצי להו לחמרייהו,
ומתברו להו בחספי, ודרו בהדייהו (נושאין עמהן); וכל היכא דמטו -
תרו להו (שורין אותן במים)
ושתו.
[בפירוש המשניות לרמב"ם:
אנדריינוס קיסר היה עושה טיט ידוע, וגובל אותו ביין ימים הרבה, ואחר כך עשה ממנו
כלי חרס בלתי מבושל, והיה מוליך אותו עמו; וכל שעה שהיה צריך יין - היה שורה חתיכה
מאותן הכלים במים, והוא נמוח, וישקע הטיט, וישאר המים מזוג ביין, והיה שותה; ואותו
מעשה היו עושין בני אדם בזמן חבור המשנה, והוא נקרא 'חרס אנדרייני', מיוחס
לאנדריינוס.]
אמר רבי יהושע בן לוי: וראשון שלנו (יין משובח שלנו)
כשלישי שלהן (כשהוא שרוי שלש פעמים במים - היו המים השלישיים
משובחין כיין שלנו).
איבעיא להו: מהו לסמוך בהן כרעי המטה? רוצה בקיומו על ידי דבר אחר (ישראל
רוצה בקיומו של יין נסך, ולא בשבילו, אלא בשביל החרס ולסמיכה)
- שרי או אסור?
תא שמע: דרבי אלעזר ורבי יוחנן: חד אסר וחד שרי.
<והלכתא כמאן דאסר>
מיתיבי: 'הדרדורין (לגינין קטנים) והרוקבאות (תרגומה
של חמת רוקבא והן של עור) של עובדי כוכבים, יין של
ישראל כנוס בהן - אסור בשתיה ומותר בהנאה; העיד שמעון בן גודא לפני בנו של רבן
גמליאל על רבן גמליאל ששתה ממנו בעכו, ולא הודו לו; נודות של עובדי כוכבים: רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע בן
קפוסאי: אסור לעשות מהן שטיחין לחמור (דשטיל"ש).' - והא הכא (גבי
שטיחין) דרוצה בקיומו על ידי דבר אחר
(דאינו רוצה בקיומו של יין),
וקתני דאסור!
וליטעמיך - קנקנים של עובדי כוכבים ליתסרו למיזבן! מאי שנא נודות ומאי שנא
קנקנים?
אמר רבא: גזירה שמא יבקע נודו ויטלנו (לשטיח מעל החמור) ויתפרנו על גבי נודו (ויתן יינו של עובד כוכבים טעם
ביינו של ישראל).
ולמאן דאמר רוצה בקיומו על ידי דבר אחר אסור - מאי שנא קנקנים, דשרו?
אמר לך: התם ליתיה לאיסוריה בעיניה, הכא איתיה לאיסוריה בעיניה.
ולא הודו לו:
ורמינהי 'יין הבא ברוקבאות של עובדי כוכבים - אסור בשתיה ומותר בהנאה; העיד
שמעון בן גודע לפני בנו של רבן גמליאל על רבן גמליאל ששתה ממנו בעכו והודו לו'!?
מאי 'לא הודו לו' דקאמר? התם - כל סייעתו, אבל בנו מודי ליה.
איבעית אימא: גודא לחוד וגודע לחוד (לזה לא הודה ולזה הודה אחרי כן).
ועורות לבובין:
תנו רבנן [דומה לתוספתא עבודה זרה
פ"ה מ"ג]: איזהו 'עור לבוב'? - כל שקרוע כנגד הלב (שכן דרך עובד כוכבים להוציא דרך
אותו קרע הלב של שור מחיים), וקדור (כנקב
עגול) כמין ארובה, יש עליו קורט דם
(גלדי בלע"ז קרושט"א)
– אסור (בידוע שמחיים נקרע) [## מן הסתם, כי כן דרבם,
אבל סתם דם על חתך בעור שחוטה אינו מחיים],
(עבודה זרה לב,ב)
אין עליו קורט דם – מותר (אחר הפשטו אירע בו כך, ולא לעבודת כוכבים).
אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא מלחו, אבל מלחו – אסור; אימא מלחו העברתו.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: בזמן שהקרע שלו עגול – אסור; משוך - מותר:
אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
אמר ליה אביי: 'הלכה' - מכלל דפליגי (מיבעיא קבעי לה מיניה: מי פליגי
רבנן עליה אי לא)?
אמר ליה: מאי נפקא לך מינה (בין חלוקין בין לא חלוקין הלכה כמותו)?
אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא (בתמיה: אביי תלמידו של רב יוסף, וקאמר ליה: אתה
מלמדנו לומר 'הלכה כמותו' - ותהא כזמר בעלמא, דאי אין חולקין – 'הלכה' למה לי)?
בשר הנכנס לעבודת כוכבים (שהעובד כוכבים רוצה להכניסו)
– מותר (בהנאה אם נזהר ישראל ליטלו עם כניסתו: קודם שיקריבו
אותו):
מאן תנא (דבשר העובד כוכבים מותר בהנאה)?
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דלא כרבי אל[י]עזר, דאי כרבי אל[י]עזר
- האמר (בשחיטת חולין ב'השוחט' (דף לח:)) 'סתם מחשבת עובד כוכבים
לעבודת כוכבים' (וכי שחטה - עבדה לעבודת כוכבים בשחיטתו, ונאסרה,
דשחיטתה היא תקרובתה).
והיוצא אסור מפני שהוא כזבחי מתים:
מאי טעמא?
אי אפשר דליכא תקרובת עבודת כוכבים.
מני?
רבי יהודה בן בתירא היא, דתניא: 'רבי יהודה בן בתירא אומר: מנין לתקרובת
עבודת כוכבים שמטמא באהל? שנאמר (תהלים
קו,כח) ויצמדו לבעל
פעור ויאכלו זבחי מתים: מה מת מטמא באהל - אף תקרובת עבודת כוכבים מטמאה באהל' (ומינה:
מה מת אסור בהנאה, כדגמרינן בסנהדרין (דף
מז:) 'ותמת שם מרים'
– 'שם' 'שם' מעגלה ערופה - אף תקרובת עבודת כוכבים אסורה בהנאה).
ההולכין לתרפות - אסורין לשאת ולתת עמהם:
אמר שמואל: עובד כוכבים ההולך לתרפות (לבקש טעותן למקום אחר): בהליכה אסור, דאזיל ומודי קמי עבודת כוכבים; בחזרה
מותר: מאי דהוה הוה.
ישראל ההולך לתרפות - בהליכה מותר: דלמא הדר ביה ולא אזיל; בחזרה אסור:
כיון
(עבודה זרה לג,א)
דאביק בה (לשון עניבה היא בכל התלמוד)
- מהדר הדר אזיל;
והתניא: 'ישראל ההולך לתרפות - בין בהליכה בין בחזרה – אסור!?
אמר רב אשי: כי תניא ההיא - בישראל מומר, דודאי אזיל.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material
is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.