דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה
לד,ב)
אמר רבי יהודה: שאל רבי ישמעאל [את
רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו את גבינת הגויים (באכילה; ולרבנן קבעי לה, דהא משום חלב של בהמה טמאה -
ליכא למיחש, דקיימא לן 'חלב טמא אינו עומד', כלומר: אינה נקפת). אמר לו: מפני
שמעמידין אותה בקיבת נבילה. אמר לו: והלוא
קיבת העולה חמורה מקיבת הנבילה, ואמרו 'כל כהן שדעתו יפה שורפה חיה' ולא הודו לו,
אלא אמרו לא נהנין ולא מועלין. אמר לו:
מפני שמעמידין אותה בקיבת עבודה זרה. אמר
לו: אם כן למה לא אסרוה בהניה!?]:
אמר רב אחדבוי (שם חכם) אמר רב: המקדש בפרש שור
הנסקל (שור הנסקל אסור בהנאה הוא)
- מקודשת; בפרש עגלי עבודת כוכבים אינה מקודשת; איבעית אימא סברא, ואיבעית אימא קרא:
איבעית אימא סברא: גבי עגלי עבודת כוכבים ניחא ליה בנפחיה (שיהא נראה
שמן, לכך חייל שם איסור עבודת כוכבים על הפרש),
אבל גבי שור הנסקל לא ניחא ליה בנפחיה (הלכך לא חשיב פירשא למיחל עליו איסור);
איבעית אימא קרא: כתיב הכא (דברים
יג,יח) [ו]לא ידבק בידך מאומה [ואפילו פרש] [מן החרם למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך], וכתיב התם (שמות כא,כח) [וכי
יגח שור את איש או את אשה ומת] סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו [ובעל השור נקי]; בשרו אסור, הא פרשו מותרת.
אמר רבא: תרוייהו תננהי: מדקאמר ליה 'מפני שמעמידין בקיבת נבילה', וקא מהדר
ליה 'והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה' -
(עבודה זרה לה,א)
מכלל דאיסורי הנאה (כי עולה, והוא הדין לשור הנסקל)
- שרו פרשייהו; ומדקאמר ליה 'מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודת כוכבים', וקא מהדר
ליה 'אם כן למה לא אסרוה בהנאה' - מכלל דעבודת כוכבים אסור פרשייהו.
ולהדר ליה משום דליתיה לאיסורא בעיניה, דהא מורייס לרבנן, דלא אסרוהו בהנאה
- מאי טעמא? לאו משום דליתיה לאיסורא בעיניה?
אמרי: הכא, כיון דאוקמיה קא מוקים - חשיב ליה כמאן דאיתיה לאיסוריה בעיניה.
השיאו לדבר אחר [אמר לו: ישמעאל אחי - היאך אתה קורא "כי טובים דודיך מיין" (שיר השירים א,ב), או "כי טובים דודייך מיין"?
אמר לו: "כי טובים דודייך מיין". אמר לו: אין הדבר כן, שהרי חברו מלמד עליו: "לריח שמניך טובים"
(שיר השירים א,ג)] :
מאי (שיר השירים א,ב): [ישקני מנשיקות פיהו] כי טובים דודיךָ מיין?
כי אתא רב דימי, אמר: אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! עריבים
עלי דברי דודיך (דברי סופרים) יותר מיינה של תורה (עיקר תורה
שבכתב).
מאי שנא האי קרא דשייליה?
אמר רבי שמעון בן פזי, ואיתימא רבי שמעון בר אמי: מרישיה דקרא קאמר ליה: 'ישקני מנשיקות פיהו': אמר ליה: ישמעאל
אחי: חשוק שפתותיך (כדמתרגמינן 'וחשוקיהם' [שמות לח,יב] = וכבושיהן) זו בזו, ואל תבהל להשיב (ואל תדקדק להקשות לו).
מאי טעמא?
אמר עולא, ואיתימא רב שמואל בר אבא: גזרה חדשה היא (מקרוב גזרו על הגבינה), ואין מפקפקין בה (ואין מפרשין טעמה, כדמפרש ואזיל;
'מפקפקין' לשון חטיטה בדבר; סתום לפשפשו; ובלע"ז 'פוריי"ד', כמו (סוכה דף טו.)
'מפקפק ונוטל אחת מבינתיים').
מאי גזירתא?
אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי: משום ניקור [שנחש הטיל בו ארס].
ולימא ליה 'משום ניקור'?
כדעולא, דאמר עולא: כי גזרי גזירתא במערבא - לא מגלו טעמא (למה גזרו
עליו) עד תריסר ירחי שתא, דלמא איכא
איניש דלא סבירא ליה - ואתי לזלזולי בה (דלמא איכא דלית ליה ההוא טעמא, ולא בדיל מיניה,
ומזלזל בה; אבל השתא דלא מגלו טעמא דמלתא - בדלי מיניה כולי עלמא, דסברי: קמו רבנן
במלתא דאתי מיניה חורבא, ואנן הוא דלא בקיאינן בטעמא').
מגדף בה [בטעם 'משום ניקור'] רבי ירמיה: אלא מעתה:
[גבינה] יבשה תשתרי, ישן תשתרי,
דאמר רבי חנינא: יבש מותר (כל גילוי שיבש מותר):
אין מניחו ליבש (דארס של נחש, אילו היה שם - לא היה מניחו ליבש); ישן (יין ושכר שנתגלו כשהם חדשים והמתין להם עד שנתיישנו) מותר: אין מניחו לישן (דאי היה בו ארס של נחש - לא היה מניחו
ליישן)!
אמר רבי חנינא: לפי שאי אפשר לה בלא צחצוחי חלב (בין גומא של גבינה נשאר מן החלב, וחלב
שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו – אסור: דלמא עריב ביה חלב טמא, וחלב טמא אינו
עומד, ואם עירב טמא בטהור - הטמא נשאר עם נסיובי דחלבא הטהור - שקורין 'מישג"א',
וחלב טמא אסור מן התורה ובבכורות (דף
ו:) ילפינן לה, ויש לחוש שבגומות
נשאר ממנו);
ושמואל אמר: מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבילה (ועור -
לאו פירשא הוא, ואסור), הא קיבה גופא - שריא.
ומי אמר שמואל הכי (דעור קיבת נבלה דאסורה, אבל קיבה עצמה דנבלה: דהיינו חלב
הקרוש הכנוס במעי הטלה – שריא, אלמא פירשא בעלמא הוא)?
והתנ [חולין פ"ח מ"ה] 'קיבת העובד כוכבים
ושל נבילה - הרי זו אסורה' והוינן בה: אטו דעובד כוכבים לאו נבלה היא? ואמר שמואל:
חדא קתני: קיבת שחיטת עובד כוכבים נבלה אסורה.
לא קשיא:
(עבודה זרה לה,ב)
כאן קודם חזרה (אותה משנה דשחיטת חולין, דקיבת עובד כוכבים נבלה ואסורה
- נשנית קודם שחזר בו רבי יהושע מדבריו שאמר לו לרבי ישמעאל 'מפני שמעמידין אותה
בקיבת נבילה', וסבר לאו פירשא היא) כאן לאחר חזרה (הך דשני
שמואל 'מפני שמעמידין אותה בעור, אבל קיבה עצמה שריא' - לאחר חזרה שחזר בו רבי
יהושע מפני תשובתו של רבי ישמעאל), ומשנה (הנשנית
בשחיטת חולין (דף קטז.) - קודם חזרה) לא זזה ממקומה (לא עקרוה
לגמרי: דהואיל ונשנית – נשנית, אבל אין הלכה כמותה, שהרי חזר בו).
רב מלכיא משמיה דרב אדא בר אהבה אמר: מפני שמחליקין פניה בשומן חזיר.
רב חסדא אמר: מפני שמעמידין אותה בחומץ (שהחומץ מעמיד חלב; ולקמן פריך לה:
אם כן ליתסר בהנאה?).
רב נחמן בר יצחק אמר: מפני שמעמידין אותה בשרף הערלה.
כמאן? - כי האי תנא דתנן [ערלה פ"א,מ"ז]: 'רבי אליעזר אומר:
המעמיד בשרף הערלה – אסור, מפני שהוא פירי'.
אפילו תימא רבי יהושע: עד כאן לא פליג רבי יהושע עליה דרבי אליעזר אלא בקטפא
דגוזא (בשרף היוצא מן העץ),
אבל בקטפא דפירא (בשרף הפירי עצמו)
– מודי, והיינו דתנן [שם] 'אמר רבי יהושע: שמעתי
בפירוש שהמעמיד בשרף העלין ובשרף העיקרין מותר, בשרף הפגין אסור: מפני שהוא פירי.
בין לרב חסדא בין לרב נחמן בר יצחק תתסר בהנאה?
קשיא.
דרש רב נחמן בריה דרב חסדא: מאי דכתיב (שיר השירים א,ג): לריח שמניךָ טובים [שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך]: למה תלמיד חכם דומה?
לצלוחית של פלייטין: מגולה - ריחה נודף (והיינו דכתיב 'שמן תורק שמך':
כשמגלין אותה ומריקין שמנה, כלומר: כשאתה מלמד תורה לתלמידים - אז יצא לך שם), מכוסה - אין ריחה נודף; ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו
- מתגלין לו (מעצמן, בלא טורח כשהוא מלמדן),
שנאמר 'עלמות אהבוך' קרי ביה 'עלומות'; ולא עוד אלא שמלאך המות אוהבו, שנאמר 'עלמות אהבוך' קרי ביה 'על מות'; ולא
עוד אלא שנוחל שני עולמות: אחד העוה"ז ואחד העולם הבא, שנאמר 'עלמות' קרי ביה 'עולמות'.
משנה:
ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו עובד
כוכבים ואין ישראל רואהו, והפת והשמן שלהן;
רבי ובית דינו התירו השמן (לא גרסינן,
דהא לאו איהו שרייה אלא רבי יהודה נשיאה בר בריה שרייה, כדאמר בגמרא: 'מסתמיך
ואזיל רבי יהודה נשיאה', ורבי יהודה נשיאה דגמרא היינו רבי יהודה הנשיא בנו של רבן
גמליאל ברבי, שהיה בימי האמוראים! והכי נמי אמרינן בגמרא: 'רבי יהודה הנשיא בנו של
רבן גמליאל הורה כו', ואילו רבי - בנו של רבן שמעון בן גמליאל היה, כדאמרינן
ב'השוכר את הפועלים' (בבא מציעא פד:))
והשלקות (כל דבר שבישלו עובד כוכבים ואפילו בכלי טהור; וכולהו משום
חתנות), וכבשין שדרכן לתת לתוכן יין
וחומץ (לכבוש דגים וירק וראש ורגלים של בהמה בחומץ), וטרית (מין דגים קטנים מלוחים)
טרופה (שנטרפו ונשתברו הדגים, ואין ניכרין; הלכך חיישי לטמאים), וציר שאין בה דגה כלבית שוטטת בו (שדרך
כלבית ליגדל מאליה בציר של דגים טהורים, ואם יש ציר דג טמא עמו - לא תגדל כלבית
בו; והיא עצמה טמאה), והחילק (מין
דגים קטנים טהורים, והיא 'סולתנית', ואין לה סנפיר וקשקשת - ועתיד לגדל לאחר זמן
סנפיר וקשקשת, וקיימא לן דמותרת; ואמר בגמרא 'מפני מה אסרוה? - מפני שעירבונה עולה
עמה': דגים טמאים הדומים לה, הלכך לא שנא טרופה ולא שנא אינה טרופה: איכא למיחש
לאחד מאלף ביניהם, דדמו ליה ולא מינכרי; אבל טרית - אין שקץ דומה לה, הלכך כי אינה
טרופה - שריא), וקורט של חלתית (מין
פירי הוא, שקורין 'לזר"א' בלע"ז, ומחתכין את קרטיו בסכין, ואסור משום
שמנוניתא דסכינא), ומלח שלקונדית (מפרש
בגמרא (לקמן לט:))
- הרי אלו אסורין ואין איסורן איסור הנאה.
גמרא:
חלב למאי ניחוש לה? אי משום איחלופי - טהור חיור, טמא ירוק! ואי משום איערובי
- ניקום (יעמידנו על ידי קיבה לגבינה)!
דאמר מר: חלב טהור עומד, חלב טמא אינו עומד!?
אי דקא בעי לגבינה - הכי נמי; הכא במאי עסקינן? דקא בעי ליה לכמכא (מאכל).
נשקול מיניה קלי (מעט) וניקום?
כיון דבטהור נמי איכא נסיובי (מישג"א) דלא קיימי - ליכא למיקם
עלה דמילתא (שמא נתערב בו חלב טמא, וכשהעמידו - עומד טהור שבו, והטמא
נשאר עם הנסיובי; הלכך אין זה נסיון להכשיר הראשונים לאכול, אבל לגבינה - סלקא
דעתא השתא דמותר).
ואיבעית אימא (אפילו לגבינה נמי אסור):
אפילו תימא דקבעי לה לגבינה איכא (נסיובי) דקאי (דקיימי
בגבינה) ביני אטפי (בתוך הגומות
שבגבינה, וחיישינן שמא מן החלב טמא שלא עומד נשאר עם הנסיובי בגומות).
והפת:
אמר רב כהנא אמר רבי יוחנן: פת לא הותרה בבית דין.
מכלל דאיכא מאן דשרי?
אִין: דכי אתא רב דימי, אמר: פעם אחת יצא רבי לשדה והביא עובד כוכבים לפניו
פת פורני (הוא תנור שהוא גדול, ופיו מן הצד; וכל תנור שבמשנה - קטן
הו,א ומקום שפיתת ב' קדירות ופיו למעלה) מאפה סאה; אמר רבי: כמה
נאה פת זו! מה ראו חכמים לאוסרה!?
'מה ראו חכמים?' - משום חתנות! אלא 'מה ראו חכמים לאוסרה בשדה (דליכא למיחש
לאימשוכי דאקראי בעלמא הוא)!?'; כסבורין העם התיר
רבי הפת, ולא היא: רבי לא התיר את הפת.
רב יוסף - ואיתימא רב שמואל בר יהודה – אמר: לא כך היה מעשה, אלא אמרו: פעם
אחת הלך רבי למקום אחד וראה פת דחוק לתלמידים; אמר רבי: "אין כאן פלטר"?
כסבורין העם לומר פלטר עובד כוכבים, והוא לא אמר אלא פלטר ישראל.
אמר רבי חלבו: אפילו למאן דאמר 'פלטר עובד כוכבים לא אמרן אלא דליכא פלטר ישראל
אבל במקום דאיכא פלטר ישראל – לא', ורבי יוחנן אמר אפילו למאן דאמר: פלטר עובד
כוכבים - הני מילי בשדה, אבל בעיר – לא: משום חתנות.
איבו הוה מנכית (נושך) ואכיל פת אבי מצרי (בשדות אצל
המצרים); אמר להו רבא - ואיתימא רב נחמן
בר יצחק: לא תשתעו מיניה דאיבו, דקאכיל לחמא דארמאי!
והשמן שלהן:
שמן: רב אמר: דניאל גזר עליו! ושמואל אמר:
(עבודה זרה לו,א)
זליפתן (פליטתן: שפולטין ומזיעין שמנונית איסור שבלעו) של כלים טמאים אוסרתן.
אטו כולי עלמא אוכלי טהרות נינהו? אלא 'זליפתן של כלים אסורין אוסרתן'.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.