דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה
מ,ב)
אמר רב יהודה אמר שמואל: באנדרטי של מלכים שנינו (כשהמלך מת עושין צורתו בפתח השער לזכרון;
והתם קאסר רבי מאיר, דאגב חביבותא - פלחי ליה).
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ובעומדין על פתח מדינה שנינו (בהנהו קאסר
רבי מאיר דחשיבי להו).
(עבודה זרה מא,א)
אמר רבה: מחלוקת בשל כפרים, אבל בשל כרכים – דברי הכל מותרין; מאי טעמא? לנוי
עבדי להו,
ודכפרים מי איכא למאן דאמר לנוי קעבדי להו (מי שרו רבנן)?
דכפרים ודאי למיפלחינהו עבדי להו (דבני כפר לא עבדי לנוי)!?
אלא אי אתמר - הכי אתמר: אמר רבה: מחלוקת בשל כרכים, אבל בשל כפרים – דברי הכל
אסורים.
וחכ"א אינן אסורין [אלא כל שיש
בידו מקל או צפור או כדור]:
מקל - שרודה את עצמו תחת כל העולם כולו (לשון גנאי נקיט כלומר שרודה על כל) כמקל.
צפור:
שתופש את עצמו תחת כל העולם כולו כצפור.
כדור:
שתופש את עצמו תחת כל העולם כולו ככדור.
תנא: הוסיפו עליהן סייף, עטרה וטבעת;
סייף: מעיקרא סבור לסטים בעלמא, ולבסוף סבור שהורג את עצמו תחת כל העולם כולו;
עטרה: מעיקרא סבור גדיל כלילי בעלמא (אומן שם לי עטרה), ולבסוף סבור כעטרה <למלך> לכלב;
טבעת: מעיקרא סבור אישתיימא (שליח הנושא חותם המשלחו)
בעלמא, ולבסוף סבור שחותם את עצמו תחת כל העולם כולו למיתה.
רבן שמעון בן גמליאל [אומר: אף
כל שיש בידו כל דבר]:
תנא: אפילו צרור, אפילו קיסם.
בעי רב אשי: תפש בידו צואה מהו? מי אמרינן כולי עלמא זילו באפיה כי צואה? או
דלמא הוא מיהו דזיל באפי כולי עלמא כצואה?
תיקו.
משנה:
המוצא שברי צלמים - הרי אלו מותרין (טעמא מפרש בגמרא: דכי הוו שלימים - ספק לא עבדום, ואם
תימצי לומר עבדום - אימור בטלום, לכך שיברום, הוי ספק ספיקא - ולקולא);
מצא תבנית יד או תבנית רגל - הרי אלו אסורין, מפני שכיוצא בהן נעבד (תבנית יד
לבדה הן עובדין).
גמרא:
אמר שמואל: אפילו שברי עבודת כוכבים (לא תימא 'שברי צלמים' דוקא, משום דשמא
לא עבדום מעולם אפילו כשהיו שלימין, דאפילו שברי עבודת כוכבים שראינום שעבדוה כשהיתה
שלימה – מותרין: דכיון דנשברה - שוב אין עובדין אותה)!
והאנן תנן 'שברי צלמים'!?
הוא הדין דאפילו שברי עבודת כוכבים, והא דקתני 'שברי צלמים' - משום דקבעי למיתנא
סיפא: 'מצא תבנית יד תבנית רגל הרי אלו אסורין מפני שכיוצא בהן נעבד' (דאי תנא
'עבודת כוכבים' הוה אמינא דוקא עבודת כוכבים דמצא תבנית יד או תבנית רגל דאסורה,
אבל צלמים - אפילו תבנית יד שרי, להכי תנא ברישא 'צלמים' למימר דאף על גב דשמא לא
עבדום - אפילו הכי, לשבר חשוב, כגון תבנית יד – חיישינן; וכשעומדין על בסיסן,
כדמוקים ליה לקמן).
תנן: 'מצא תבנית יד תבנית רגל הרי אלו אסורין מפני שכיוצא בו נעבד' – אמאי?
(עבודה זרה מא,ב)
והא שברים נינהו?
תרגמה שמואל: בעומדין על בסיסן (על כנן, מקום המתוקן לה; כיון דאותבינהו התם - ודאי פלחי
להו).
אתמר: עבודת כוכבים שנשתברה מאיליה: רבי יוחנן אמר אסורה, רבי שמעון בן לקיש
אמר מותרת: רבי יוחנן אמר אסורה, דהא לא בטלה; רבי שמעון בן לקיש אמר מותרת - מסתמא
בטולי מבטיל לה, מימר אמר "איהי נפשה לא אצלה, לההוא גברא מצלה ליה"?
איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש: (שמואל א ה,ד) [וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל
לפניו ארצה לפני ארון ה'] וראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות [אל המפתן רק דגון נשאר עליו] וכתיב (שמואל א ה,ה) על כן לא ידרכו כהני דגון [וכל
הבאים בית דגון על מפתן דגון באשדוד עד היום הזה] (אלמא חשיבי להו שברים)!?
אמר לו: משם ראיה (בתמיה)? התם שמניחין את הדגון
ועובדין את המפתן (התם לאו עבודת כוכבים שבורה קחשיבי לה, דאינהו סבור כיון
שראו אברים חשובין שלו על מפתן), דאמרי הכי: שבקיה איסריה
('איסריה' = שר שלו, כמו 'איסריה דעניותא' (בשחיטת חולין
בפרק 'כל הבשר' (דף קה)) לדגון (גבורת ושררת הצלם עזבתו),
ואתא איתיב ליה על המפתן (והלכה וישבה על המפתן).
איתיביה: 'המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרין' - הא שברי עבודת כוכבים אסורין
[אפילו נשתברו מאליהן]!?
לא תימא 'שברי עבודת כוכבים אסורין', אלא אימא 'הא צלמים עצמן אסורין',
וסתמא כרבי מאיר (ואף על גב דאסר בצלמים - מודה בשבריהן).
(ומקשינן:) ורבי יוחנן (דקאמר הכא
'מודה רבי מאיר דשברי צלמים מותרין') – מדרבי מאיר נשמע להו
לרבנן (דרבנן נמי שרו בשברי עבודת כוכבים, דהא צלמים לרבי מאיר
- כעבודת כוכבים לרבנן נינהו): לאו אמר רבי מאיר (לשון קושיא) 'צלמים אסורין, שברי צלמים מותרין' - (ומדרבי
מאיר נשמע) לרבנן עבודת כוכבים נמי היא
אסורה ושבריה מותרין (דכי היכי דקאמר 'שברי צלמים מותרין' - הכי נמי ודאי
סבירא להו לרבנן 'צלמים שיש בידן מקל או צפור' - דשבריהן מותרין)!?
(והוה מצי למימר 'מדרבנן נשמע לרבנן', דהא אסרי צלמים שיש
בידן מקל או צפור, ומכל מקום שבריהן מותרין? והאי דלא קאמר הכי - משום דלא חזינא
בהדיא במתניתין דקא שרי שברי אותן צלמים שהן אסורין.)
הכי? השתא: התם אימר עבדום אימר לא עבדום, ואם תימצי לומר עבדום - אימר בטלום;
עבודת כוכבים ודאי עבדוה, מי יימר דבטלה? הוי ספק וודאי (ספק להיתר וודאי אסור), ואין ספק מוציא מידי ודאי (שהוחזק תחלה לאיסור).
'ואין ספק מוציא מידי ודאי'? והתניא: 'חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות, אפילו
הן בני יומן - הרי הן בחזקת מתוקנין' והא הכא דודאי טבילי (כיון שאנו רואין שנגמרה מלאכתן -
ודאי בחזקת טבל היו מיד), ספק עשרינהו ספק לא
עשרינהו, וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי!?
התם ודאי וודאי הוא, דודאי עשרינהו (כי היכי דפשיטא לך שהיו טבל - הכי נמי פשיטא לך שעישרן החבר מיד, שמוחזק בכך), כדרבי חנינא חוזאה, דאמר רבי חנינא חוזאה: חזקה על חבר
שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו;
ואי בעית אימא: <מעיקרא לא טבילי,> 'ספק וספק' הוא (כי היכי
דמספקא לן אם עישרן אם לאו - נמי מספקא לן אם היו מעולם טבל אם לאו: דאף על גב
דנגמרה מלאכתן השתא, ונתמרחו בכרי), (איכא למימר
לא בלאו לכלל טבל מעולם:) אפשר דעבד כדרבי אושעיא (דהִכניסָהּ
במוץ שלה, ולא ראה פני הבית, ואף על גב דטבל שלא ראה פני הבית מיתסר באכילת קבע,
והכא מחזקינן להו בחזקת מתוקנין ושרינן להו באכילת קבע - אין כאן 'ספק מוציא מידי
ודאי': דאכילת קבע בדאורייתא לא אשכחינן, ומדרבנן הוא דמיתסר, והימנוה רבנן לחזקת
חבר לתקנתא דידהו, אבל אי הוה חזינן ליה דמרחינהו קודם שראו פני הבית ובאו לכלל
טבל - לא נפקי תו מידי ודאי עד דמעשרינהו קמן),
דאמר 'מערים אדם על תבואתו ומכניסה (לחצירו) במוץ שלה (ולא ימרחנה
בכרי בגורן שבשדה, דמירוח הוא גמר מלאכה, והכנסתו לבית הוא קובעתו למעשר לאסור בו
אכילת עראי, כדאמרינן ב'השוכר את הפועלים' (בבא
מציעא פח.) , וכיון דהכניסה קודם גמר מלאכה
- לא קבעה ליה לכך, וכי מהדר להו וממרח להו בתוך הבית - לא מקבעי, דפני הבית הוא
דקבעי, ולא תוך הבית, כדיליף התם מ'ואכלו
בשעריך' [דברים כו,יב], ואפילו מירחו בשדה
והכניסו דרך גגות וקרפיפות - אמרינן בברכות (דף לה:) דלא מקבעי) כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר' (להכי
נקט 'בהמתו': דמאכל בהמתו קחשיב ליה אכילת עראי, וליכא אפילו איסורא דרבנן, כדתנן
במסכת פאה (פ"א מ"ו) 'מאכיל לבהמה לחיה ולעופות עד שימרח בכרי', אלמא
מאכל בהמה - עראי קרי ליה; דאילו גבי אדם - אף על גב דלא נמרחו - אסור לאכול קבע
אלא עראי; ולגבי לא ראה פני הבית נמי: בהמתו שריא, אבל איהו אסור מדרבנן לאכול קבע
אלא עראי, אבל אי ראה פני הבית - אפילו מאכל בהמה חייב במעשר, דהא דתנן 'הלוקח
לזרע ולבהמה פטור' - בדמאי (פ"א
מ"ג) תנינן לה).
'ואין ספק מוציא מידי ודאי'? והתניא [תוספתא אוהלות פ"טז מ"ו]: 'אמר רבי יהודה: מעשה בשפחתו
(עבודה זרה מב,א)
של מציק אחד (גברא אלמא, וישראל הוה)
ברימון, שהטילה נפל לבור, ובא כהן והציץ (על שפת הבור) לידע אם זכר אם נקבה
(כהן חכם ומורה הוראה הוה, ונתכוין להורות לה ישיבת ימי
הטומאה וימי טהרה), ובא מעשה לפני חכמים וטיהרוהו,
מפני שחולדה וברדלס (בלשון ארמי 'אפא')
מצוין שם (וכבר אכלוהו או גררוהו לחור שלהן, ולא איהל כהן זה על
המת).' והא הכא דודאי הטילה נפל, ספק
גררוהו ספק לא גררוהו - וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי!?
לא תימא 'הטילה נפל לבור' אלא אימא 'הטילה כמין נפל לבור (וספק ספיקא
היא, דשמא לא נפל היה, אלא שפיר מלא רוח)'.
והא 'לידע אם זכר אם נקבה הוא' קתני?
הכי קאמר: 'לידע אם רוח הפילה אם נפל הטילה (ולא תשב עליו ימי טומאה וטהרה אם נפל
הפילה), ואם תימצי לומר נפל הטילה (ואם יראה
שהוא נפל) - לידע אם זכר אם נקבה (עדיין יציץ
אם זכר אם נקבה);
ואיבעית אימא: כיון שחולדה וברדלס מצוין שם - ודאי גררוהו (שחזקתן
בכך, והא ודאי הוא).
איתיביה 'מצא תבנית יד תבנית רגל הרי אלו אסורין מפני שכיוצא בהן נעבד' – אמאי?
הא שברים נינהו?
הא - תרגמה שמואל בעומדין על בסיסן.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.