דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה
מא,ב)
'ואין ספק מוציא מידי ודאי'? והתניא [תוספתא אוהלות פ"טז מ"ו]: 'אמר רבי יהודה: מעשה בשפחתו
(עבודה זרה מב,א)
של מציק אחד (גברא אלמא, וישראל הוה)
ברימון, שהטילה נפל לבור, ובא כהן והציץ (על שפת הבור) לידע אם זכר אם נקבה
(כהן חכם ומורה הוראה הוה, ונתכוין להורות לה ישיבת ימי
הטומאה וימי טהרה), ובא מעשה לפני חכמים וטיהרוהו,
מפני שחולדה וברדלס (בלשון ארמי 'אפא')
מצוין שם (וכבר אכלוהו או גררוהו לחור שלהן, ולא איהל כהן זה על
המת).' והא הכא דודאי הטילה נפל, ספק
גררוהו ספק לא גררוהו - וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי!?
לא תימא 'הטילה נפל לבור' אלא אימא 'הטילה כמין נפל לבור (וספק ספיקא
היא, דשמא לא נפל היה, אלא שפיר מלא רוח)'.
והא 'לידע אם זכר אם נקבה הוא' קתני?
הכי קאמר: 'לידע אם רוח הפילה אם נפל הטילה (ולא תשב עליו ימי טומאה וטהרה אם נפל
הפילה), ואם תימצי לומר נפל הטילה (ואם יראה
שהוא נפל) - לידע אם זכר אם נקבה (עדיין יציץ
אם זכר אם נקבה);
ואיבעית אימא: כיון שחולדה וברדלס מצוין שם - ודאי גררוהו (שחזקתן
בכך, והא ודאי הוא).
איתיביה 'מצא תבנית יד תבנית רגל הרי אלו אסורין מפני שכיוצא בהן נעבד' – אמאי?
הא שברים נינהו?
הא - תרגמה שמואל בעומדין על בסיסן.
איתיביה: 'עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חברו (בין ששניהן
עובדין ליראה אחת, בין שזה עובד לפעור וזה למרקוליס; והא דעבודת כוכבים מותרת על
ידי ביטול נפקא לקמן (נב.): 'מנין לעובד כוכבים שפוסל עבודת כוכבים וכו'), וישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים' – אמאי?
תיהוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה!?
אמר אביי: שפחסה (הכה עליה ישראל בפטיש עד שנתמעכה צורתה אבל לא חיסרה כלום,
הלכך לא בטיל).
וכי פחסה מאי הוי? והא תנן (גבי עובד כוכבים)
[פ"ד מ"ה]: 'פחסה, אף על פי שלא
חסרה - בטלה'!?
הני מילי דפחסה עובד כוכבים (דגלי דעתיה ומבזי ומבטל לה),
אבל פחסה ישראל - לא בטלה (דלא דמי לעבודת כוכבים שנשתברה מאליה: דהתם אמר - איהי
נפשה לא מצלה וכו', אבל הכא - קסבר עובד כוכבים 'לא קפדא עבודת כוכבים אפחיסה').
ורבא אמר: לעולם כי פחסה ישראל נמי בטלה (הוי ביטול מעליא), אלא גזרה (רבנן גזור דכל ביטול ישראל - לאו ביטול): דלמא מגבה לה (וקני לה בהגבהה דכל דבר הפקר כגון
מציאה נקנית בהגבהה) והדר מבטיל לה, והוי עבודת כוכבים
ביד ישראל, וכל עבודת כוכבים ביד ישראל אינה בטלה לעולם (וטעונה גניזה, כדילפינן בפרק 'רבי
ישמעאל' (לקמן נב.) מ'ושם
בסתר' [דברים כז,טו]).
איתיביה [תוספתא עבודה זרה פ"ז
מ"ו]:
'עכו"ם שהביא אבנים מן המרקוליס (יש עכו"ם שעובדין לגל של אבנים, וקורין לה
'מרקוליס', וכל הבא - זורק לה אבן; והיא עבודתה)
וחיפה בהן דרכים וטרטיאות – מותרות (שהרי ביטלו העובד כוכבים שסתר לגל), וישראל שהביא אבנים מן המרקוליס וחיפה בהן דרכים
וטרטיאות – אסורות' - אמאי? תיהוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה?
הכא נמי כדרבא (דלמא מגבה לה לכולה מרקוליס ברישא, והדר מבטל ליה וסותרו).
איתיביה: 'עובד כוכבים ששיפה עבודת כוכבים לצרכו (שצריך לשפאין, להסיק בשפאיה) - היא ושיפוייה מותרין (דהא בטלה עובד כוכבים ששיפה
[לצרכו]); לצרכה (ליפותה) - היא אסורה, ושיפוייה מותרין (דמיזרק זריק להו, ולא פלח להו); וישראל ששיפה עבודת כוכבים (של עובד כוכבים) - בין לצרכו בין לצרכה - היא ושיפוייה אסורין (דאי של
ישראל - אפילו שיפה נמי עובד כוכבים - היא ושפאיה אסורין, דעבודת כוכבים דישראל לאו
בת בטולי היא)'; - אמאי? תיהוי (הך דשיפה
ישראל לצרכו) כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה?
הכא נמי כדרבא.
איתיביה: 'רבי יוסי אומר: (המוצא עבודת כוכבים של מתכת)
שוחק וזורה לרוח או מטיל לים; אמרו לו: אף היא נעשה זבל (כלומר: הוא מתכוין לאבדה שלא יהנה ישראל ממנה - וגם עתה
יהנה ישראל ממנה, שהרי השחקים נעשים זבל), וכתיב (דברים יג,יח) [ו]לא ידבק בידך
מאומה מן החרם [למען ישוב ה' מחרון אפו
ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך]' – אמאי? תיהוי כעבודת
כוכבים שנשתברה מאליה?
הכא נמי כדרבא.
איתיביה: 'רבי יוסי בן יסיאן אומר: מצא צורת דרקון (סתמא לעבודת כוכבים כדתנן במתניתין
(דף מב:))
וראשו חתוך, ספק עובד כוכבים חתכו (והוי ביטול), ספק ישראל חתכו (ולא הוי
ביטול) – מותר (דתלינן
בעובד כוכבים, דהא ספק ספיקא הוא, ושמא לא נעבד מעולם);
ודאי ישראל חתכו – אסור' – אמאי? תיהוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה?
הכא נמי כדרבא.
איתיביה: '(מתניתין
[פ"ג מ"ח] קתני: 'זורעין תחתיה של אשירה ירקות בימות הגשמים' - שהצל
קשה להן, וכן צל אילן קשה להן, ואין נהנה ממנה, 'אבל לא בימות החמה' - שהצל יפה
להן, ונמצא נהנה מאשירה; כל אשירה - אילן הוא)
רבי יוסי אומר: אף לא ירקות בימות הגשמים, מפני שהנבייה נושרת עליהן (על הירקות,
והוה לזבל, ונמצא בעל הירק נהנה מן האשירה; 'נבייה' הן העלין הנושרין מן האילן
בימות הגשמים)' – אמאי? תיהוי כעבודת כוכבים
שנשתברה מאליה?
שאני התם דעיקר עבודת כוכבים קיימת (האילן לא בטל, הלכך נבייה הנושרת ממנה אסורה).
(עבודה זרה מב,ב)
והא שיפויין, דעיקר עבודת כוכבים קיימת, וקתני 'לצרכה - היא אסורה ושיפוייה
מותרין'?
רב הונא בריה דרב יהושע אמר: לפי שאין עבודת כוכבים בטלה דרך גדילתה (זה דרכה
כל השנה להשיר עלין שלה ולגדל אחרים, אבל שפאן עובד כוכבים - דעתו לבטלן ולהשליכן).
איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: 'קן שבראש האילן של הקדש - לא נהנין
(דאסור מדרבנן) ולא מועלין (אם נהנה
לא מעל מדאורייתא שיתחייב קרבן מעילה; לקמן מפרש טעמא);
בראשה של אשרה - יתיז בקנה (ישליך עצי הקנה במקל מן האילן וישרפנה, ויהנה מהם, ולא
יעלה על האשירה ויטלם, דאם כן נמצא משתמש באשירה במקום סולם, וזו היא הנאה ממנו:
מן האשירה)'; קסלקא דעתא כגון ששברה ממנו
עצים וקינתה בהן, וקתני 'יתיז בקנה (וישרוף עצי הקנה)'
(אלמא עבודת כוכבים שנשתברה מאליה מותרת)!?
הכא במאי עסקינן? - כגון דאייתי עצים מעלמא וקינתה בהן; דיקא נמי דקתני גבי
הקדש 'לא נהנין ולא מועלין': אי אמרת בשלמא דאייתי עצים מעלמא - היינו דקתני גבי הקדש
'לא נהנין ולא מועלין': לא נהנין מדרבנן (דלמא אתו לאיתהנויי מעצי האילן דהקדש גופיה, ובאשירה
לא גזור משום דבדילי מינה), ולא מועלין
מדאורייתא, דהא לא קדישי; אלא אי אמרת ששברה עצים ממנו וקינתה בהן - אמאי לא
מועלין? הא קדישי!?
מידי איריא!? (כלומר: מהא לא תסייעיה לרבי יוחנן; לעולם בשקינתה בעצי
הקדש גופו, ומשום הכי לא מועלין:) הכא בגידולין הבאין (באילן) לאחר מכאן (אחר שהוקדש) עסקינן (והוא לא
הקדיש אלא אילן), וקא סבר (האי תנא): אין מעילה בגידולין (ומדרבנן הוא דאסירי, וגבי אשירה
נמי: בשקינתה בעצי אשירה עצמן, וקתני 'יתיז', כריש לקיש).
ורבי אבהו אמר רבי יוחנן (מהדר לתרוצי לתיובתיה בשינויא אחרינא): (לעולם לא תוקמה בשינויא דחיקא דאייתי עצים מעלמא, ואפילו
הכי לא תילף מיניה היתר שברי עבודת כוכבים:) מאי 'יתיז'? - יתיז
באפרוחין (דהא דקתני 'יתיז בקנה' - אאפרוחין קאי, לא אעצים; ואיצטריך
לאשמועינן דלא גזרינן התזת קנה שמא יעלה דרך האילן, ורישא – בעצים; וקסבר 'אין
מעילה בגידולין' וגלי אהקדש - דאסור מדרבנן, וכל שכן לאשירה - דמדאורייתא נמי אסירא
תוספת יותר מעיקרה, כדתנן במתניתין [פ"ד
מ"ז]: 'גידעו ופיסלו לעבודת כוכבים והחליף
- נוטל מה שהחליף' - והשאר מותר; והא דלא ערבינהו - משום דלא מצי למיתני ליה 'ולא
מועלין באשירה', דהא לא שייכא בה דין מעילה; וסיפא באפרוחין וגלי באשירה, והוא
הדין להקדש; וקסבר: אין מעילה בגידולין).
אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא: אסברה לך (מתניתין אליבא דרבי יוחנן): באפרוחין - כאן וכאן (בין בהקדש בין באשירה) מותרין (דאין צריכין לאילן),
בביצים - כאן וכאן אסורין (שצריכין לאילן, וגזור בה רבנן כעל אילן עצמו).
אמר רב אשי: ואפרוחין שצריכין לאמן כביצים דמו.
משנה:
המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה (צורת חמה = מזל חמה; וכן לבנה; ורבנן
היא דאמרי (לעיל דף מ:) כל שאר צלמים מותרין; ובגמרא מפרש מאי שנא הני), צורת דרקון - יוליכם לים המלח;
רבן שמעון בן גמליאל אומר: שעל המכובדין (שעל כלים מכובדים, שתשמישן לכבוד;
ובגמרא מפרש לה) - אסורין, שעל המבוזין - מותרין.
גמרא:
למימרא דלהני הוא דפלחי להו, למידי אחרינא לא? ורמינהי: 'השוחט לשום ימים, לשום
נהרות, לשום מדבר, לשום חמה, לשום לבנה, (גירסת רש"י: לשם הרים: לשר הממונה על ההרים,) לשום כוכבים ומזלות, לשום מיכאל שר הגדול, לשום
שילשול קטן (תולעת; אלמא אורחייהו למיפלחינהו, ומסתמא נמי נגזור דלמא
פלחינהו), הרי אלו זבחי מתים'!?
אמר אביי: מיפלח - לכל דמשכחי פלחי (ומספיקא לא גזור רבנן עלייהו, דאם כן אין לך המותר), מיצר ומפלחי (לצייר צורה כדי לעבדה) - הני תלתא, דחשיבי, (הלכך)
ציירי להו ופלחי להו, למידי אחרינא - לנוי בעלמא עבדי להו.
מנקיט רב ששת חומרי מתנייתא (מלקט משניות החמורות לתרצן, ואומרן בבית המדרש כדי שיתנו
לבן לפרקן) ותני: 'כל המזלות מותרין (לקמן (דף מג:) מפרש מאי
'מותרין') חוץ ממזל חמה ולבנה, וכל הפרצופין
מותרין (ודגים לא קרי 'פרצוף' אלא 'צורה') חוץ מפרצוף אדם, וכל הצורות מותרות חוץ מצורת דרקון (דומה לנחש)'.
אמר מר 'כל המזלות מותרין חוץ ממזל חמה ולבנה' - הכא במאי עסקינן? אילימא בעושה
(והאי 'מותרין' דקאמר: מותר לציירן), אי בעושה - כל המזלות מי שרי? והכתיב (שמות כ,יט) לא תעשון אתי [אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם] - לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום ('אתי' = בדמות
העומדין אצלי)!
אלא פשיטא – במוצא (ומותרין בהנאה קאמר),
וכדתנן: 'המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת דרקון - יוליכם לים המלח'!?
אי במוצא - אימא מציעתא: 'כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם'; אי במוצא - פרצוף
אדם מי אסור? והתנן: 'המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת דרקון - יוליכם
לים המלח'; צורת דרקון – אִין, פרצוף אדם – לא!
אלא פשיטא בעושה (דכל פרצופין, כגון דחיה ובהמה - מותר לציירן; ואף על גב
דשור ואריה ונשר - שמשין של מעלה הן, לא דמו: דהתם ארבעתן יחד לגוף אחד, והכא חד
פרצוף ותו לא, חוץ מפרצוף אדם: דאפילו לחודיה אסור),
וכדרב הונא בריה דרב יהושע (דאמר לקמן בשמעתין: קרי ביה 'לא תעשון אותי' - כדמותי).
אי בעושה - אימא סיפא: 'כל הצורות מותרות חוץ מצורת דרקון' ואי בעושה - צורת
דרקון מי אסיר? והכתיב (שמות כ,יט) לא תעשון אתי אלהי
כסף ואלהי זהב [לא תעשו לכם] –
(עבודה זרה מג,א)
הני (שמשין שבמרום) – אִין, צורת דרקון
– לא (שבמרום אבל צורת דרקון - דאינה במרום - שריוה)!?
אלא פשיטא במוצא, וכדתנן: 'המוצא כלים ועליהם צורת חמה'!
רישא וסיפא במוצא, ומציעתא בעושה!??
אמר אביי: אִין, רישא וסיפא במוצא, ומציעתא בעושה.
רבא אמרף כולה במוצא, ומציעתא - רבי יהודה היא, דתניא: 'רבי יהודה מוסיף אף
דמות מניקה (אשה מניקה בן) וסר אפיס (שסר ונעשה
שר): מניקה - על שם חוה, שמניקה כל
העולם כולו; סר אפיס - על שם יוסף, שסר ומפיס את כל העולם כולו (בשני רעבון;
'והפיס' כמו 'והפיס דעתו')' (אלמא פרצוף
אדם - לרבי יהודה אסור); והוא דנקיט גריוא וקא כייל (אסור
על שם יוסף, אבל פרצוף אדם גרידא שרי בהנאה), והיא דנקטא בן וקא
מניקה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.