עבודה זרה מג

דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.

לעילוי נשמת אמי מורתי חנה הולנדר הכ"מ נפטרה ד אלול תשס"ב

עבודה זרה דף מג

(עבודה זרה מב,ב)

אמר מר 'כל המזלות מותרין חוץ ממזל חמה ולבנה' - הכא במאי עסקינן? אילימא בעושה (והאי 'מותרין' דקאמר: מותר לציירן), אי בעושה - כל המזלות מי שרי? והכתיב (שמות כ,יט) לא תעשון אתי [אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם] - לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום ('אתי' = בדמות העומדין אצלי)!

אלא פשיטא – במוצא (ומותרין בהנאה קאמר), וכדתנן: 'המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת דרקון - יוליכם לים המלח'

אי במוצא - אימא מציעתא: 'כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם'; אי במוצא - פרצוף אדם מי אסור? והתנן: המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת דרקון - יוליכם לים המלח'; צורת דרקון – אִין, פרצוף אדם – לא!

אלא פשיטא בעושה (דכל פרצופין, כגון דחיה ובהמה - מותר לציירן; ואף על גב דשור ואריה ונשר - שמשין של מעלה הן, לא דמו: דהתם ארבעתן יחד לגוף אחד, והכא חד פרצוף ותו לא, חוץ מפרצוף אדם: דאפילו לחודיה אסור), וכדרב הונא בריה דרב יהושע (דאמר לקמן בשמעתין: קרי ביה 'לא תעשון אותי' - כדמותי).

אי בעושה - אימא סיפא: 'כל הצורות מותרות חוץ מצורת דרקון' ואי בעושה - צורת דרקון מי אסיר? והכתיב (שמות כ,יט) לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב [לא תעשו לכם] –

(עבודה זרה מג,א)

הני (שמשין שבמרום) – אִין, צורת דרקון – לא (שבמרום אבל צורת דרקון - דאינה במרום - שריוה)!?

אלא פשיטא במוצא, וכדתנן: 'המוצא כלים ועליהם צורת חמה'!

רישא וסיפא במוצא, ומציעתא בעושה!??

אמר אביי: אִין, רישא וסיפא במוצא, ומציעתא בעושה.

רבא אמרף כולה במוצא, ומציעתא - רבי יהודה היא, דתניא: 'רבי יהודה מוסיף אף דמות מניקה (אשה מניקה בן) וסר אפיס (שסר ונעשה שר): מניקה - על שם חוה, שמניקה כל העולם כולו; סר אפיס - על שם יוסף, שסר ומפיס את כל העולם כולו (בשני רעבון; 'והפיס' כמו 'והפיס דעתו')' (אלמא פרצוף אדם - לרבי יהודה אסור); והוא דנקיט גריוא וקא כייל (אסור על שם יוסף, אבל פרצוף אדם גרידא שרי בהנאה), והיא דנקטא בן וקא מניקה.

תנו רבנן: 'איזהו צורת דרקון? פירש רבי שמעון בן אלעזר: כל שיש לו ציצין בין פרקיו'. ('ציצין' תרגום של 'סנפיר'; לשון אחר: כמו שערות.)

מחוי רבי אסי בין פרקי צואר (חליותיו);

אמר רבי חמא ברבי חנינא: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר (שאם אין לו ציצין - מותר).

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: פעם אחת הייתי מהלך אחר רבי אלעזר הקפר בריבי (כלומר אדם גדול וכן קורין לו בכינוי) בדרך, ומצא שם טבעת ועליה צורת דרקון (ולא הגביהה עד שבטלה העובד כוכבים), ומצא עובד כוכבים קטן, ולא אמר לו כלום; מצא עובד כוכבים גדול ואמר לו: בַטלהּ! ולא בטלה; סטרו (הכהו על הלחי) – ובִטלהּ; שמע מינה תלת: שמע מינה עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו, ושמע מינה יודע בטיב של עבודת כוכבים ומשמשיה מבטל, ושאינו יודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה אינו מבטל, ושמע מינה עובד כוכבים מבטל בעל כרחו.

מגדף בה רבי חנינא: ולית ליה לרבי אלעזר הקפר בריבי הא דתניא 'המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הגייס ומן הנהר ומזוטו של ים (לשון ים החוזר לאחוריו עשר וחמש עשרה פרסאות, ושוטף כל מה שמוצא בדרך חזרתו, וכן עושה בכל יום) ומשלוליתו של נהר (כשהנהר גדל ויוצא על גדותיו ופושט), והמוצא בסרטיא ופלטיא גדולה ובכל מקום שהרבים מצוין שם - הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן (וכיון דאייאש עובד כוכבים - בטלה מדעתיה, דלא למפלחה, ותו לא צריך לבטולה)'?

אמר אביי: נהי דמינה מייאש - מאיסורא מי מייאש? (עדיין העובד כוכבים שאיבדה קורא לה 'עבודת כוכבים') מימר אמר: אי עובד כוכבים משכח לה - מפלח פלח לה, אי ישראל משכח לה - איידי דדמיה יקרין מזבין לה לעובד כוכבים ופלח לה.

תנן התם [ראש השנה פ"ב מ"ח]: 'דמות צורות לבנות היה לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלא בכותל, שבהן מראה את ההדיוטות ואומר להן "כזה ראיתם או כזה ראיתם" (כדי לבדקן אם יהיו דבריהם מכוונים)'; ומי שרי? והכתיב (שמות כ,יט) לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב [לא תעשו לכם] - לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני!? (הכא לא גרסינן 'במרום'.) אמר מר 'כל המזלות מותרין חוץ ממזל חמה ולבנה' - הכא במאי עסקינן? אילימא בעושה (והאי 'מותרין' דקאמר: מותר לציירן), אי בעושה - כל המזלות מי שרי? והכתיב (שמות כ,יט) לא תעשון אתי [אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם] - לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום ('אתי' = בדמות העומדין אצלי)!

(עבודה זרה מג,א)

הני (שמשין שבמרום) – אִין, צורת דרקון – לא (שבמרום אבל צורת דרקון - דאינה במרום - שריוה)!?

אלא פשיטא במוצא, וכדתנן: 'המוצא כלים ועליהם צורת חמה'!

רישא וסיפא במוצא, ומציעתא בעושה!??

אמר אביי: אִין, רישא וסיפא במוצא, ומציעתא בעושה.

מחוי רבי אסי בין פרקי צואר (חליותיו);

אמר רבי חמא ברבי חנינא: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר (שאם אין לו ציצין - מותר).

אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן (ממש, כגון שמשין של מטה: חצר, ואולם, והיכל, ומנורה, אבל שמשין של מעלה - שאי אפשר לעשות כמותן ממש, אלא ציור דוגמתן - מותר), כדתניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל (בארכו ורחבו ורומו ושיעור מדת פתחיו, אבל אם נשתנה במקצת מותר) אכסדרה, תבנית אולם, חצר, תבנית עזרה, שולחן, תבנית שולחן מנורה, תבנית מנורה, אבל הוא עושה (מנורה) של חמש ושל שש ושל שמונה (שאינן דומין לשל מקדש), ושל שבעה לא יעשה (שהיא כשל מקדש) אפילו של שאר מיני מתכות (שאף היא, אף על פי שאינה של זהב - כשרה במקדש, כדילפינן ב'הקומץ רבה' (מנחות דף כח:) מכלל ופרט וכלל; אבל של עץ – שרי, דאינה כשרה במקדש, דהפרט מפורש: מתכת); רבי יוסי בר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה (שאף היא כשרה במקדש), כדרך שעשו בית חשמונאי (ומלכות בית חשמונאי עשאוה במקדש של עץ לאחר שטימאו יונים את ההיכל ונטלו כל כליו, וגברה יד בית חשמונאי ונצחום; דרבי יוסי בר יהודה דריש ליה בריבויי ומעוטי: [שמות כה,לא: ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו] 'ועשית מנורת' – ריבה; 'זהב טהור' – מיעט; 'מקשה תיעשה המנורה' - חזר וריבה: ריבה כל מילי, ומיעט חרס); אמרו לו: משם ראיה? שפודין של ברזל היו, וחופין בבעץ; העשירו - עשאום של כסף; חזרו והעשירו עשאום של זהב.'

ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן - מי שרי? והתניא: (שמות כ,יט) לא תעשון אתי [אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם] - לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום (אלמא שמשין עליונים קאסר) [מכילתא פרשת החוודש פרשה י, בשנוי לשון: רבי ישמעאל אומר דמות שמשיי המשמשין לפני במרום לא דמות מלאכים ולא דמות אופנים ולא דמות כרובים]?

אמר אביי:

(עבודה זרה מג,ב)

לא אסרה תורה אלא בדמות ארבע פנים בהדי הדדי (פני שור, ואדם, ואריה, ונשר לחיה אחת, דוגמת חיות הקדש דכתיב אתי 'השרויות אצלי').

אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה תשתרי אלמה תניא 'כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם'?

אמר רב יהודה בריה דרב יהושע: מפרקיה דרבי יהושע שמיע לי: (שמות כ,יט) לא תעשון אתי [אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם] - לא תעשון אותי, אבל שאר שמשין שָׁרי.

ושאר שמשין מי שרי? והתניא (שמות כ,יט) 'לא תעשון אתי [אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם] - לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת'!?

אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון (כדכתיב 'אתי' אבל חמה ולבנה - במדור התחתון הם).

ושבמדור התחתון מי שרי? והתניא [דומה למכילתא יתרו מסכת דבחדש פרשה ה]: '[שמות כ,ג: לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ] 'אשר בשמים' - לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות 'ממעל' - לרבות מלאכי השרת'!?

כי תניא ההיא – לעובדם.

אי לעובדם - אפילו שילשול קטן נמי!?

אין הכי נמי, ומסיפיה דקרא נפקא, דתניא: '[ו]אשר בארץ' לרבות ימים ונהרות הרים וגבעות 'מתחת' - לרבות שילשול קטן.

ועשייה גרידתא מי שרי? והתניא: '(שמות כ,יט) לא תעשון אתי [אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם] - לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון חמה, ולבנה, כוכבים, ומזלות'

שאני רבן גמליאל, דאחרים (עובדי כוכבים) עשו לו.

והא רב יהודה דאחרים עשו לו (צורה בטבעת שהיה מניח), ואמר ליה שמואל לרב יהודה: "שיננא! סמי עיניה דדין (פחות צורתו)!"

התם בחותמו בולט, ומשום חשדא (שלא יאמרו "לה הוא עובד"), דתניא [תוספתא עבודה זרה פ"ו מ"א בשם רבי יהודה]: 'טבעת שחותמה (צורתה) בולט - אסור להניחה, ומותר לחתום בה (כשהוא חותם - שוקע החותם בשעוה, ואינו נראה מבחוץ); חותמה שוקע - מותר להניחה ואסור לחתום בה (דכשהוא חותם - הוי חותמה בולט; ולקמן פריך: הכי נמי, ניחוש לחשדא?)'.

ומי חיישינן לחשדא? והא בי כנישתא ד'שף ויתיב' (שם מקום) בנהרדעא (שהיה במדינת נהרדעא; ויש אומר יכניה וגלותו נטלו עמהן מאבני ירושלים ומעפרה, ובנאוהו שם, והיינו 'דשף ויתיב' בנהרדעא: נישוף כאן ונתיישב כאן, והיינו דכתיב 'כי רצו עבדיך את אבניה וכו' [תהלים קב, טו]), דאוקמי ביה אנדרטא (צלם), והוו עיילי ביה אבוה דשמואל ולוי ומצלו בגויה ולא חיישי לחשדא!?

רבים שאני.

והא רבן גמליאל - דיחיד הוה (וניחוש לחשדא)!?

כיון דנשיא הוא - שכיחי רבים גביה;

ואיבעית אימא: דפרקים (של חוליות) הואי (ולא היה מחברם אלא בשעת בדיקת עדים, וכל יומא לא חזו לה, וליכא חשדא);

ואיבעית אימא: להתלמד שאני, דתניא (דברים יח,ט) [כי אתה בא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך] לא תלמד לעשות [כתועבת הגוים ההם] - אבל אתה למד להבין ולהורות.

רשב"ג אומר [שעל המכובדין - אסורין, שעל המבוזין - מותרין]:

איזו הן 'מכובדין' ואיזו הן 'מבוזין'?

אמר רב: 'מכובדין' = למעלה מן המים (על אוגני הכלי); 'מבוזין' = למטה מן המים (בשולים ובדפנות);

ושמואל אמר אלו ואלו מבוזין הן (שמשתמשין בהן במאכל ובמשתה), אלא אלו הן 'מכובדין': שעל השירין ועל הנזמים ועל הטבעות (אין מכובדין אלא העשויין לתכשיט).

תניא כוותיה דשמואל [תוספתא עבודה זרה פ"ו מ"א]: 'מכובדין' [כגון] שעל השירין (צמידין) ועל הנזמים ועל הטבעות; 'מבוזין' [כגון] שעל היורות, ועל הקומקמסין (סירות קטנות של מתכת), ועל מחמי חמים, ושעל הסדינין, ועל המטפחות.

משנה:

רבי יוסי אומר: שׁוֹחק וזורה לרוח (שלא יכשל בה ישראל ליהנות ממנה), או מטיל לים;

אמרו לו: אף הוא (יזרנה לרוח - גם עתה יש הנאה ממנה:) נעשה זבל, שנאמר (דברים יג,יח) [ו]לא ידבק בידך מאומה מן החרם [למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך].

גמרא:

תניא: אמר להם רבי יוסי: והלא כבר נאמר (דברים ט,כא) ואת חטאתכם

(עבודה זרה מד,א)

אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרוף אותו באש ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשליך את עפרו אל הנחל היורד מן ההר (מ'ואכות אותו טחון' קא מותיב, אבל מ'ואשרוף' - לאו תיובתא היא: דכל כמה דלא שחיק ליה - מחובר בהדדי, ואינו נעשה זבל)!?

אמרו לו: משם ראיה? הרי הוא אומר (שמות לב,כ) [ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק] ויזר על פני המים וישק את בני ישראל (דליכא למיחש לזבל; והאי דלא השליכו לים שלם - לא נתכוין אלא לבדקן כסוטות) - לא נתכוין אלא לבודקן כסוטות (שהמים בודקין אותם שחטאו, והורגים אותם, כדאמרינן התם (יומא סו:): 'זיבח וקיטר – בסייף; גיפף ונישק – באסכרה; שמח בלבו – בהדרוקן')!

אמר להם רבי יוסי: והלא כבר נאמר (דברי הימים ב טו,טז) וגם מעכה אֵם אסא המלך הסירהּ מגבירה (השפילה ממלכות) אשר עשתה לאשרה מפלצת (לקמן מפרש) [ויכרת אסא את מפלצתה] וידק וישרף בנחל קדרון (ולא חייש לזבל; מ'וידק' קא מותיב)!?

אמרו לו: משם ראיה? נחל קדרון אינו מגדל צמחין.

ולא? והתניא: 'אלו ואלו (דמים החיצונים ודמים הפנימיים, ששיריהן נשפכין על יסוד מזבח החיצון, והן יורדין מן היסוד לרצפה) מתערבין באמה (סילון של מים שהיה בעזרה) ויוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננין (לזבל גנותיהן) לזבל ומועלין בהן (לאו קרבן מעילה קאמר, דאין מעילה בדם קדשים, כדאמרינן בפרק 'הוציאו לו', אלא: אסור ליהנות מהן אלא בדמים)'!

מקומות מקומות יש בו: יש מקום מגדל צמחין ויש מקום שאין מגדל צמחין.

אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן (ממש, כגון שמשין של מטה, חצר, ואולם, והיכל, ומנורה, אבל שמשין של מעלה - שאי אפשר לעשות כמותן ממש, אלא ציור דוגמתן - מותר), כדתניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל (בארכו ורחבו ורומו ושיעור מדת פתחיו, אבל אם נשתנה במקצת מותר) אכסדרה, תבנית אולם, חצר, תבנית עזרה, שולחן, תבנית שולחן מנורה, תבנית מנורה, אבל הוא עושה (מנורה) של חמש ושל שש ושל שמונה (שאינן דומין לשל מקדש), ושל שבעה לא יעשה (שהיא כשל מקדש) אפילו של שאר מיני מתכות (שאף היא, אף על פי שאינה של זהב - כשרה במקדש, כדילפינן ב'הקומץ רבה' (מנחות דף כח:) מכלל ופרט וכלל; אבל של עץ – שרי, דאינה כשרה במקדש, דהפרט מפורש: מתכת); רבי יוסי בר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה (שאף היא כשרה במקדש), כדרך שעשו בית חשמונאי (ומלכות בית חשמונאי עשאוה במקדש של עץ לאחר שטימאו יונים את ההיכל ונטלו כל כליו, וגברה יד בית חשמונאי ונצחום; דרבי יוסי בר יהודה דריש ליה בריבויי ומעוטי: [שמות כה,לא: ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו] 'ועשית מנורת' – ריבה; 'זהב טהור' – מיעט; 'מקשה תיעשה המנורה' - חזר וריבה: ריבה כל מילי, ומיעט חרס); אמרו לו: משם ראיה? שפודין של ברזל היו, וחופין בבעץ; העשירו - עשאום של כסף; חזרו והעשירו עשאום של זהב.'

ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן - מי שרי? והתניא: (שמות כ,יט) לא תעשון אתי [אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם] - לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום (אלמא שמשין עליונים קאסר)?

אמר אביי:

(עבודה זרה מג,ב)

אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה תשתרי אלמה תניא 'כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם'?

אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון (כדכתיב 'אתי' אבל חמה ולבנה - במדור התחתון הם).

כי תניא ההיא – לעובדם.

אי לעובדם - אפילו שילשול קטן נמי!?

אין הכי נמי, ומסיפיה דקרא נפקא, דתניא: '[ו]אשר בארץ' לרבות ימים ונהרות הרים וגבעות 'מתחת' - לרבות שילשול קטן.

שאני רבן גמליאל, דאחרים (עובדי כוכבים) עשו לו.

והא רב יהודה דאחרים עשו לו (צורה בטבעת שהיה מניח), ואמר ליה שמואל לרב יהודה: "שיננא! סמי עיניה דדין (פחות צורתו)!"

התם בחותמו בולט, ומשום חשדא (שלא יאמרו "לה הוא עובד"), דתניא: 'טבעת שחותמה (צורתה) בולט - אסור להניחה, ומותר לחתום בה (כשהוא חותם - שוקע החותם בשעוה, ואינו נראה מבחוץ); חותמה שוקע - מותר להניחה ואסור לחתום בה (דכשהוא חותם - הוי חותמה בולט; ולקמן פריך: הכי נמי, ניחוש לחשדא?)'.

רבים שאני.

והא רבן גמליאל - דיחיד הוה (וניחוש לחשדא)!?

כיון דנשיא הוא - שכיחי רבים גביה;

ואיבעית אימא: דפרקים (של חוליות) הואי (ולא היה מחברם אלא בשעת בדיקת עדים, וכל יומא לא חזו לה, וליכא חשדא);

רשב"ג אומר [שעל המכובדין - אסורין, שעל המבוזין - מותרין]:

איזו הן 'מכובדין' ואיזו הן 'מבוזין'?

אמר רב: 'מכובדין' = למעלה מן המים (על אוגני הכלי); 'מבוזין' = למטה מן המים (בשולים ובדפנות);

ושמואל אמר אלו ואלו מבוזין הן (שמשתמשין בהן במאכל ובמשתה ואין מכובדין אלא העשויין לתכשיט), אלא אלו הן 'מכובדין': שעל השירין ועל הנזמים ועל הטבעות.

תניא כוותיה דשמואל: 'מכובדין' = שעל השירין (צמידין) ועל הנזמים ועל הטבעות; 'מבוזין' = שעל היורות, ועל הקומקמסין (סירות קטנות של מתכת), ועל מחמי חמים, ושעל הסדינין, ועל המטפחות.

משנה:

רבי יוסי אומר: שׁוֹחק וזורה לרוח (שלא יכשל בה ישראל ליהנות ממנה), או מטיל לים;

גמרא:

תניא: אמר להם רבי יוסי: והלא כבר נאמר (דברים ט,כא) ואת חטאתכם

(עבודה זרה מד,א)

אמרו לו: משם ראיה? נחל קדרון אינו מגדל צמחין.

מקומות מקומות יש בו: יש מקום מגדל צמחין ויש מקום שאין מגדל צמחין.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use
at yeshol@barak-online.net.