דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה נא,ב)
אמר מר: 'בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר' - הא 'מקומות' כתיב?
אם אינו ענין למקומות, דלא מיתסרי, דכתיב 'אלהיהם על ההרים' ('את אלהיהם'
בההיא קרא כתיב) ולא ההרים אלהיהם -
(עבודה זרה נב,א)
תנהו ענין לכלים;
'מכאן אמרו עבודת כוכבים של עובד כוכבים אינה אסורה אלא עד שתעבד ושל ישראל
מיד' - והא בכלים אוקימנא לה?
אמר קרא (שם) 'אשר אתם יורשים אותם את
אלהיהם'
מקיש אלהיהם לכלים (מקיש אלהות למקומות, דאוקמינן בכלים): מה כלים עד שיעבדו (דכתיב 'אשר עבדו שם') - אף אלהיהם נמי עד שיעבדו.
ורבי עקיבא, דלא מקיש - אמר לך: 'את' הפסיק הענין.
ורבי ישמעאל: אשכחן עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאין אסורה עד שתעבד,
דישראל דאסורה מיד מנא ליה?
סברא הוא: מדעובד כוכבים עד שתעבד, דישראל אסורה מיד.
אימא דישראל כלל וכלל לא?
השתא גניזה בעיא (דילפינן לקמן מ'ושם בסתר' [דברים כז,טו]), איתסורי לא מיתסרא?
ואימא כדעובד כוכבים (עד שתעבד)?
אמר קרא (דברים ט,כא) ואת חטאתכם אשר
עשיתם את העגל [לקחתי ואשרף אתו באש
ואכת אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר] - משעת עשייה קם ליה
בחטא.
אימא הני מילי למיקם גברא בחטא, איתסורי לא מיתסרא?
אמר קרא (דברים כז,טו) ארור האיש אשר
יעשה פסל ומסכה [תועבת ה' מעשה
ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן] - משעת עשייה קם ליה בארור.
אימא הני מילי למיקם גברא בארור, איתסורי לא מיתסרא?
'תועבת ה'' כתיב.
ורבי עקיבא (דאמר: בשל ישראל עד שתעבד, האי 'תועבת ה'' לאו
דמיתסר משעת עשייתה, אלא הכי קאמר:) דבר המביא לידי
תועבה (ארור משעת עשייה, דעשייה מביאתו לידי תועבה: שעובדה).
ורבי עקיבא - עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאסורה מיד - מנא ליה?
אמר עולא: אמר קרא (דברים
ז,כה) פסילי אלהיהם
תשרפון באש [לא תחמוד כסף וזהב
עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת ה' אלקיך הוא] - משפסלו נעשה אלוה!
ואידך?
ההוא מיבעי ליה לכדתני רב יוסף, דתני רב יוסף: מנין לעובד כוכבים שפוסל
אלוהו (שיכול לבטלו)? - שנאמר 'פסילי אלהיהם
תשרפון באש'.
ואידך?
נפקא ליה מדשמואל, דשמואל רמי: כתיב (דברים ז,כה) [פסילי אלהיהם תשרפון באש] לא תחמוד כסף וזהב עליהם [ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת ה' אלקיך הוא], וכתיב 'ולקחת לך' (ותרוייהו
בחד קרא, ורישא דקרא: 'פסילי אלהיהם תשרפון באש
לא תחמוד וגו')
- הא כיצד? - פסלו
ורבי עקיבא: אשכחן עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאסורה מיד, דישראל עד
שתעבד מנלן?
אמר רב יהודה: אמר קרא: (דברים
כז,טו) [ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חרש] ושם בסתר [וענו כל העם ואמרו אמן] - עד שיעשה לה דברים שבסתר (עבודות
שבסתר הוא עובדה: שלא ישמעו בית דין ויסקלוהו).
ואידך?
ההוא מיבעיא ליה לכדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: מנין לעבודת כוכבים של ישראל
שטעונה גניזה (דכשהיא שלימה גנוזה בקרקע)?
- שנאמר 'ושם בסתר'.
ואידך?
נפקא ליה מדרב חסדא אמר רב, דאמר רב חסדא אמר רב: מנין לעבודת כוכבים של
ישראל שטעונה גניזה? - שנאמר (דברים
טז,כא) לא תטע לך אשרה
כל עץ אצל מזבח [ה' אלקיך אשר תעשה לך] - מה מזבח טעון
גניזה (דהא אסור בהנאה)
- אף אשרה טעונה גניזה.<
ואידך?
ההוא מיבעי ליה לכדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין שאינו הגון -
כאילו נוטע אשרה בישראל, שנאמר (דברים
טז,יח) שופטים ושוטרים
תתן לך בכל שעריך [אשר ה' אלקיך נתן לך
לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק] וסמיך ליה (דברים
טז,כא) לא תטע לך אשרה
כל עץ [אצל מזבח ה' אלקיך אשר
תעשה לך].
אמר רב אשי: ובמקום תלמידי חכמים - כאילו נטעו אצל מזבח, שנאמר 'אצל מזבח' (מזבח =
תלמידי חכמים; דאשירה אוקמינן בדיין שאינו הגון, הלכך מזבח נמי בגברי).
בעי רב המנונא: ריתך כלי (כלי שנשבר והקיש עליו בקורנס עד שריקעו ונתפשט ונתמלא
פגימתו) לעבודת כוכבים מהו?
עבודת כוכבים דמאן? אילימא עבודת כוכבים דעובד כוכבים - בין לרבי ישמעאל
ובין לרבי עקיבא 'משמשי עבודת כוכבים' הן, ומשמשי עבודת כוכבים (של
עובד כוכבים) אין אסורין עד שיעבדו (כדאמרן
לעיל (דף נא.): 'הביאום ולא נשתמשו בהן, יכול יהו אסורין? - תלמוד
לומר: אשר עבדו', ורבי עקיבא - בעבודת כוכבים עצמה פליג, אבל בכלים
לא פליג)!?
ואלא עבודת כוכבים דישראל? אליבא דמאן: אילימא אליבא דרבי עקיבא - השתא היא
גופה לא מיתסרא עד שתעבד, משמשיה מיבעיא!?
ואלא אליבא דרבי ישמעאל, דאמר 'אסורה מיד' – מאי?
משמשין ממשמשין גמרינן: מה התם עד שיעבדו - אף הכא עד שיעבדו (משמשין
דישראל - ממשמשי עבודת כוכבים דעובד כוכבים גמר, ולא מיתסר עד שישתמשו בהן לעבודת
כוכבים)? או דלמא מינה גמר: מה היא
אסורה מיד - אף משמשיה אסורין מיד?
מאי איריא דקא מיבעיא ליה 'ריתך כלי'? תיבעי ליה 'עשה (עשאו
(כולו) לעבודה מתחילה)'!
רב המנונא - משום טומאה ישנה קמיבעיא ליה, דתנן [כלים פ"יא מ"א]: 'כלי מתכות - פשוטיהן
ומקבליהן – טמאין; נשתברו – טהרו; חזר ועשאן כלים - יחזרו לטומאה ישנה [רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא לכל טומאה אלא טומאת
נפש]',
והכי קמיבעיא ליה: כי הדרא טומאה (חזרו לטומאתן ישנה, וצריכה טבילה; וב'יציאות השבת' (דף טז:) מפרש
טעמא: גזרה שמא יאמרו 'טבילה בת יומא עולה' וקא מיבעיא: כלי שנשתמשו בו לעבודת
כוכבים, ואמרינן במסכת שבת בפרק 'אמר רבי עקיבא' (דף פג.) משמשיה טמאין; שברן כדי
לטהרן וחזר וריתכן לעבודת כוכבים, ועדיין לא נשתמשו בו: מי הדר לטומאה קמייתא או
לאו), הני מילי לטומאה דאורייתא (מי
אמרינן הני מילי דחוזרין לטומאתן ישנה
דאורייתא), אבל טומאה דרבנן לא (אבל
טומאת עבודת כוכבים - דרבנן היא, וקראי אסמכתא בעלמא)?
או דלמא לא שנא?
ותיבעי ליה שאר טומאות דרבנן (כגון כלי דמטמאו במשקין: דמדאורייתא לא מטמאו משקין
כלי, ורבנן גזור משום משקה זב וזבה, כגון רוקו ומימי רגליו, דאב הטומאה נינהו,
ומטמאי כלי)!?
חדא מגו חדא קמיבעיא ליה (כלומר: בשאר טומאות נמי מיבעיא ליה, והאי דנקט 'עבודת
כוכבים' - שאילה אחרת [היא], הנשאלת מתוך פשטה של ראשונה):
טומאה דרבנן, מי הדרא או לא הדרא? אם תימצי לומר (בשאר טומאות דרבנן) לא הדרא - (הכא:) טומאה דעבודת כוכבים
(מאי?) משום חומרא דעבודת
כוכבים מי שויוה רבנן כטומאה דאורייתא? או לא?
תיקו.
בעי מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי: תקרובת עבודת כוכבים של אוכלים מהו? מי
מהניא להו ביטול לטהרינהו מטומאה (מי סלקא טומאה מינייהו על ידי ביטול)? או לא?
ותיבעי ליה כלים (שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים, אי סלקא טומאה מינייהו כי
היכא דסלקא איסורא)?
כלים לא קמיבעיא ליה: כיון דאית להו טהרה (כשאר טומאות)
במקוה - טומאה נמי בטלה (הכא: דמקוה דידיה היינו ביטול, כיון דאיסורא בטיל
מינייהו - טומאה ודאי נמי סלקא); כי קמיבעיא ליה
אוכלין (דלית להו טהרה כשאר טומאות במקוה);
ותיבעי ליה עבודת כוכבים (של אוכלין) גופה (כגון: השתחוה
לפת, ותיבעי לך אי סלקא טומאה בביטול או לא)?
עבודת כוכבים גופה לא מיבעיא ליה:
(עבודה זרה נב,ב)
כיון דאיסורה בטיל - טומאה נמי בטלה; כי קא מיבעיא ליה תקרובת לעבודת
כוכבים של אוכלין מאי? כיון דאיסוריה לא בטיל, כדרב גידל (בריש פירקין (דף נ.) בשאר
טומאה, דלית ליה טהרה במקוה, דנימא כי היכי דשאר טומאות סלקי - הא נמי קלה למיסק
מנייהו) - טומאה נמי לא בטלה (כיון
דליכא למימר הכי)? או דלמא איסור דאורייתא לא
בטיל, טומאה דרבנן בטיל?
תיקו.
בעא מיניה רבי יוסי בן שאול מרבי: כלים ששימשו בהן בבית חוניו מהו שישתמשו
בהן בבית המקדש (בית חוניו מפרש בשמעתין בתרייתא דמנחות: חוניו - בנו
של שמעון הצדיק שברח למצרים מפני אחיו, ובנה שם מזבח; ופליגי התם: איכא למאן דאמר
לשם עבודת כוכבים, ואיכא למאן דאמר לשם שמים)?
וקא מיבעיא ליה (לרבי יוסי בן שאול)
אליבא דמאן דאמר 'בית חוניו לאו בית עבודת כוכבים היא' (דאליבא דמאן דאמר דעבודת כוכבים
היא - לא קמיבעיא ליה, דהשתא להדיוט אסורין, כדאמר לעיל 'בכלים שנשתמשו בהן לעבודת
כוכבים הכתוב מדבר' - לגבוה מיבעיא?), דתנן [מנחות פ"יג מ"ו; בבלי דף קט,א]: 'כהנים ששימשו בבית
חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים ואינו צריך לומר לדבר אחר'; כהנים הוא דקנסינהו רבנן,
משום דבני דעה נינהו (כהנים, דבני דעה נינהו, וידעי שנאסרו הבמות אף לשם
גבוה, והלכו ועבדו בבמה - הוא דקנוס רבנן), אבל כלים לא (אבל
כלים לא קנסי)? או דלמא לא שנא (כהנים
ששימשו לעבודת כוכבים אין צריך לומר שלא ישמשו עוד למקדש, כדכתיב ביחזקאל (מד,יב) 'יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם וגו' וכתיב בתריה [פסוק יג] 'לא יגשו אלי לכהן לי'; ומדקאמר 'אין צריך לומר לדבר אחר' - מכלל דבית
חוניו לאו דבר אחר הוא, ואפילו הכי קתני דכהנים אסירי, וקמיבעיא ליה לרבי יוסי:
כלים מאי)?
אמר ליה: אסורים הן, ומקרא היה בידינו (בהנך דעבודת כוכבים: דהיכא
דמדאורייתא הוה בהו טעמא להתירא - קנסוהו רבנן אף על גב דלאו בני דעה נינהו, הכי
נמי: אף על גב דלאו בית עבודת כוכבים ולא מיתסרי מדאורייתא - קנסוהו רבנן בכלים
ככהנים) - ושכחנוהו.
איתיביה: (כהנים שבימי חזקיהו היו מגידין לו:) (דברי הימים
ב כט,יט)
כל
הכלים (של בית המקדש) אשר הזניח המלך אחז במלכותו בְּמַעֲלוֹ (לעבודת
כוכבים) - הֵכַנּוּ
וְהִקְדָּשְׁנוּ [והנם לפני מזבח ה'] – מאי? לאו 'הכנו' = דאטבלינהו (מטומאת
עבודת כוכבים), 'הקדשנו' = דאקדישננהו (שחזרו
ומשחום בשמן המשחה; אלמא כיון דמדאורייתא לא מתסרי, דהא הקדש נינהו, ואין אדם אוסר
דבר שאינו שלו - אינהו נמי לא גזרו עלייהו, הואיל ולאו בני דעה נינהו)?
אמר ליה: ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי (זהו המקרא ששכחתי): 'הכנו' = שגנזנום, 'והקדשנו' = שהקדשנו אחרים
תחתיהם (אבל הנך קנסוהו רבנן וגנזום).
לימא מסייע ליה (שימוש ארבע לשכות שהיו במקצעות העזרה קא חשיב במסכת
מדות (פ"א מ"ו)): 'מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח
ששקצו אנשי יון', ואמר רב ששת: ששקצו לעבודת כוכבים (אלמא אף על גב דלהדיוט לא מיתסרי:
דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו - גזור בהו רבנן לגבי גבוה; ואף על גב דלאו בני דעה
נינהו, ובבית חוניו נמי: אף על גב דלאו בית עבודת כוכבים, ולא מיתסרי כלים דידיה
מדאורייתא - גזור בהו רבנן).
אמר רב פפא: התם - קרא אשכח ודרש (דמדאורייתא אסירי אפילו להדיוט),
דכתיב (יחזקאל ז,כב) [והסבותי פני מהם וחללו את צפוני] ובאו בה פריצים
וחללוה (מכיון
שנכנסו עובדי כוכבים להיכל - יצאו כליו לחולין; וכיון דנפקי לחולין - קנינהו
בהפקירא, והוו להו דידהו, וכשנשתמשו בהן לעבודת כוכבים - נאסרו); אמרי (הנך דבית חשמונאי כשנצחום):
היכי נעביד? ניתברינהו (על יד עובד כוכבים, כדי לבטלן)?
(דברים כז,ו) אבנים שלמות [תבנה את מזבח ה' אלקיך והעלית עליו עולת לה' אלקיך] אמר רחמנא (אבנים
שלימות שאין בהם פגימות, ואפילו בפגימות סכין שתחגור בה צפורן - פוסלת בהן,
כדאמרינן ב'הכל שוחטין' (חולין יח.))! ננסרינהו (לאחר שבירתן להשוות פגימתן)?
(דברים כז,ה) [ובנית שם מזבח לה' אלקיך מזבח אבנים] לא תניף עליהם
ברזל אמר
רחמנא (ועמדו וגנזום)! ואמאי? ליתברינהו (כדי
לבטלן מעבודת כוכבים) ולישקלינהו לנפשייהו (שהרי
חולין הן; וכדקאמרת 'ובאו בה פריצים וחללוה')!?
מי לא אמר רב אושעיא: 'בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם משום כספא ודהבא של
ירושלים' (שרובה הקדש); והוינן בה: ירושלים
הויא רובא דעלמא? אלא אמר אביי: בקשו לגנוז (מטבעות של ירושלים:) דינרא הדרייאנא טוריינא (על שם מלכי רומי נעשו הצורות,
ושמם טוריינוס אדריינוס) שיפא (ישן ביותר שנישוף מחמת יושנו,
ואין הצורה ניכרת) מפני טבעה של ירושלים, עד
שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר: 'ובאו בה פריצים וחללוה'.
התם [מטבעות] - לא אשתמשו בהו לגבוה,
הכא [אבני מזבח] - כיון דאשתמש בהו לגבוה
- לאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוטא.
משנה:
עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו, וישראל אין מבטל עבודת
כוכבים של עובד כוכבים (דעובד כוכבים פוסל אלוהו – ילפינן, ולא ישראל; וכל
שכן דישראל אינו מבטל עבודת כוכבים דישראל: דאין לה בטילה עולמית, דהא 'ושם בסתר' כתיב
(דברים כז,טו));
המבטל עבודת כוכבים מבטל משמשיה; ביטל משמשיה: משמשין מותרין, והיא אסורה.
גמרא:
מתני ליה רבי לרבי שמעון ברבי: עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל
חבירו'; אמר ליה: רבי! שנית לנו בילדותך 'עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל
ישראל' (ועכשיו אתה שונה לנו 'ושל חבירו, אבל של ישראל לא)!?;
(ומקשי תלמודא:) דישראל מי קא מבטלה? והא (דברים כז,טו) [ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חרש] ושם בסתר [וענו כל העם ואמרו אמן] כתיב!?
אמר רב הילל בריה דרבי וולס: לא!
נצרכה שיש לו בה שותפות (ובזקנותו חזר בו: דאף על גב שיש לו שותפות - אינו יכול
לבטל חלקו של ישראל).
בילדותו מאי קסבר ובזקנותו מאי קסבר?
בילדותו סבר: ישראל - אדעתא דעובד כוכבים פלח: כיון דעובד כוכבים מבטל דנפשיה
- דישראל נמי מבטלה; ובזקנותו סבר: ישראל - אדעתא דנפשיה פלח; כי מבטל עובד כוכבים
– דנפשיה, דישראל לא בטיל.
איכא דמתני לה (לרבי הילל בריה דרבי וולס)
אסיפא (דמתניתין): 'ישראל אינו מבטל
עבודת כוכבים של עובד כוכבים'; פשיטא? אמר רבי הילל בריה
(עבודה זרה נג,א)
דרבי וולס: 'לא נצרכה שיש לו (לישראל) בה שותפות' (והא
גופה לא אצטריך לאשמועינן, דהא נמי פשיטא שאינו יכול לבטל חלקו של עובד כוכבים:
שאפילו שלו אין יכול לבטל!); וקא משמע לן (אלא
למידק מינה): ישראל הוא דלא מבטל דעובד
כוכבים (חלק העובד כוכבים),
אבל עובד כוכבים דנפשיה מבטל (אבל עובד כוכבים יכול לבטל חלק עצמו, ולא אמרינן 'כי
היכי דחלקו של ישראל לא בטיל - חלק של עובד כוכבים נמי לא בטיל').
איכא דמתני לה אברייתא: 'רבי שמעון בן מנסיא אומר: עבודת כוכבים של ישראל
אין לה בטילה עולמית'; מאי 'עולמית'? אמר רבי הילל בריה דרבי וולס: לא נצרכה אלא
שיש לו לעובד כוכבים בה שותפות (אפילו ביטל עובד כוכבים חלקו - ההוא דישראל לא בטיל), וקא משמע לן דישראל - אדעתא דנפשיה פלח (ולא
תלי בדעת עובד כוכבים).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.